רוצים להיות עורכי דין? משרד העבודה יגיד אם יש לכם ביקוש

אתר חדש שמשיק משרד העבודה והרווחה מדרג ביקוש עבור כל מקצוע במשק • מתכנתים בראש הרשימה, ולמזכירות אין ביקוש • האתר – חלק מהמלצות ועדה להיערכות לשוק העבודה העתידי

סטודנטים בספריה. האתר החדש יחשוף סטודנטים למידע לגבי בחירת מקצוע / צילום: שאטרסטוק
סטודנטים בספריה. האתר החדש יחשוף סטודנטים למידע לגבי בחירת מקצוע / צילום: שאטרסטוק

משרד העבודה והרווחה הודיע הבוקר (א') על השקה מחדש של אתר "רייטינג לעבודה", שמדרג את הביקוש עבור כל מקצוע במשק ואת השכר המוצע. לפי הדירוג שפירסמו במשרד, הביקוש למפתחי התוכנה הוא הכי גבוה, וגם השכר למשרה פנויה הוא הגבוה ביותר - כ-17.5 אלף בחודש. זהו כמובן אינו מפתיע, גם מכיוון שהשכר בתעשיית ההייטק הוא גבוה במיוחד, וגם בגלל התחרות הגדולה על מפתחים במשק.

המדרוג מבוסס על מידע שנאסף מעובדים וממעסיקים על 150 מקצועות נפוצים בשוק העבודה, הן באמצעות סקרים שמפעיל המשרד והן בהתבסס על עיבוד הנתונים שנאספים על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נכון לשנת 2016. דירוג הביקוש הוא מ-1 ל-10, והוא שקלול של מספר המשרות הפנויות, היחס בין מספר המשרות הפנויות למועסקים באותו המקצוע, משך הזמן שלוקח למעסיק לאייש משרה ועוד.

ביקוש גדול יש גם למשרות שאינן דורשות השכלה אקדמית אלא רק הכשרה מקצועית כמו בנאים (שכר ממוצע של 8,730 שקל), מסגרים (7,125 שקל) ונהגי משאיות (10,344 שקל). הביקוש לעורכי דין נמוך (6 מתוך 10) למרות שהשכר הממוצע שלהם עומד על 11,149 שקל. ביקוש נמוך (דירוג 2 ו-3) יש למעצבים גרפיים, סדרני סחורות, פקידי חשבונות ועובדי מזכירות.

המטרה של האתר החדש היא לייעל את קבלת ההחלטות של סטודנטים ומועסקים, וכן לתת כלי למקבלי ההחלטות שאחראים על ההכשרות המקצועיות של צרכי המשק. שר העבודה והרווחה חיים כץ מסר כי "אנחנו רוצים להקל על צעירים וצעירות בתחילת דרכם, כך שבהליך בחירת המקצוע לחיים הם יראו תמונה מלאה של הביקוש ואת רמות התגמול בשוק העבודה הישראלי. אנו פועלים לשכלול הדף כך שיציג תמונה רחבה יותר הכוללת פילוח גיאוגרפי ומגמות צפויות בשוק העבודה".

הקמת האתר היא אחת מהמלצות ועדת תעסוקה 2030 שהקים השר חיים כץ כדי להיערך לשינויים בשוק העבודה. בראש הוועדה עומד פרופ' צבי אקשטיין ויושבים בה נציגים של משרד הכלכלה, בנק ישראל, משרד האוצר, המועצה הלאומית לכלכלה, משרד החינוך, ביטוח לאומי, התאחדות התעשיינים, התאחדות הסטודנטים והמועצה להשכלה גבוהה.

בין המלצות ועדת אקשטיין מופיע גם שינוי מערך ההכשרות המקצועיות וחיבור שלהן עם המכללות הטכנולוגיות ומוסדות שכבר כיום עוסקים בהכשרה. כמו כן, נקבע יעד איכות, לפיו ההכשרה המקצועית צריכה להניב תשואה של 6% (לעומת המצב בלי ההכשרה), וכן הומלץ להרחיב את היקף ההכשרות בשיתוף מעסיקים.