למה שווי המטבע לא מעניין את מיליארדר הקריפטו שמגיע לת"א

אחרי שהיה שותף להקמת את'ריום, שיצרה את המטבע הדיגיטלי השני בשווי השוק אחרי ביטקוין, והפך לאחד האנשים העשירים בשוק הקריפטו, מקים ג'וזף לובין בת"א זרוע פעילות של ConsenSys, מחברות הבלוקצ'יין הגדולות בעולם • בראיון ל"גלובס" הוא מגלה מדוע לא נשאר הרבה זמן בתפקיד סגן נשיא בגולדמן זאקס, איך המשבר הפיננסי של 2008 הוביל אותו לאמונה בביטקוין, ומדוע הוא עדיין משלם לעובדים שלו בדולרים

ג'ו לובין, ממייסדי את'ריום / צילום: Joe Bender
ג'ו לובין, ממייסדי את'ריום / צילום: Joe Bender

בערב אחד בסוף מאי, באולם הכנסים בבורסה לניירות ערך בתל-אביב, עלה לבמה אדם לבוש בטי-שירט, מכנסיים קצרים וכפכפי גומי, לקול מחיאות הכפיים הנלהבות של מאות אנשים שהמתינו לו שם. את האירוע הזה, שהיה שונה למדי מהאירועים הרגילים בבורסה (בקהל היו פחות אנשי שוק הון, ויותר יזמי הייטק ומשקיעים בתחום), ארגנה ConsenSys - אחת החברות הגדולות בעולם בתחום טכנולוגיית הבלוקצ'יין. האיש שעלה לבמה בכפכפים היה ג'וזף (ג'ו) לובין, מייסד קונסנסיס ומחלוצי פלטפורמת הבלוקצ'יין את'ריום.

לובין הקנדי היה בין הראשונים שהצטרפו ב-2014 לממציא של את'ריום, ויטליק בוטרין, בצוות המייסדים של הפלטפורמה, והוא נמנה גם עם מייסדיו של Ethereum Foundation, ארגון ללא מטרות רווח המנוהל משווייץ ואחראי על קידום הפלטפורמה. מייסדי את'ריום התלהבו מהרעיון של רשת תשלומים מבוזרת, שבא לעולם עם המצאת הביטקוין ב-2009, והלכו בעקבות הקונספט החדשני שהגה בוטרין, של יצירת דור שני של בלוקצ'יין, המאפשר פיתוח יישומי תוכנה ויצירת חוזים חכמים על גבי הרשת המבוזרת.

קונסנסיס, שאותה הקים לובין ב-2015 בניו-יורק, מתמקדת בפיתוח יישומים המבוססים על הטכנולוגיה של את'ריום (או מה שהיא קוראת לו "הדור השלישי של האינטרנט", Web 3.0). החברה, המעסיקה כיום יותר מ-800 עובדים בעולם, מרחיבה כיום את פעילותה למקומות נוספים בעולם, ובהם ישראל.

ההשקעה של לובין באת'ריום, כשעוד היה בתחילת דרכו, כנראה השתלמה, אם לשפוט לפי רשימת עשירי הקריפטו שפרסם מגזין "פורבס" בפברואר, שבה הוא דורג במקום השני (אחרי כריס לארסן, מייסד ריפל, המדורג ראשון). הונו האישי של לובין, המבוסס על החזקותיו במטבעות דיגיטליים, הוערך על ידי "פורבס" בסכום שבין מיליארד ל-5 מיליארד דולר. הונו של בוטרין, ממציא את'ריום בן ה-24, הוערך באותה רשימה בקרוב לחצי מיליארד דולר. בראיון ל"גלובס", לובין לא אישר וגם לא הכחיש את ההערכות האלה: "אני לא יודע על איזה מידע מתבססות ההערכות, ואין לי עניין לדבר על כך", אמר.

"שווי המטבע לא מעניין אותנו"

לובין, על פי "פורבס", הוא אחד המחזיקים הגדולים בעולם באת'ר, המטבע של פלטפורמת את'ריום (המסומל ETH). בניגוד לביטקוין, את'ר מוגדר כאסימון (Token), שלא נועד להיות מטבע, מניה או נכס פיננסי, אלא רק אמצעי תשלום על פעולות מיחשוב. ואולם, האת'ר נסחר כיום בהיקפים נרחבים בבורסות קריפטו ברחבי העולם ומוחזק על ידי לא מעט משקיעים ספקולנטיים, כמו הביטקוין ורוב מטבעות הקריפטו.

האסימון הזה התחיל להיסחר באוגוסט 2015 וכיום מחירו כ-500 דולר ושווי השוק שלו כ-50 מיליארד דולר (נכון ל-16 ביוני, לאחר ירידה של כ-36% מתחילת 2018) - מה שמציב אותו במקום השני אחרי הביטקוין ברשימה של כ-1,650 מטבעות דיגיטליים הנסחרים בעולם. במונחי שווי כספי, את'ר תופס כיום נתח של כ-18% משוק הקריפטו, לעומת 40% שמחזיק המטבע המוביל, ביטקוין. מחיר הביטקוין ירד ביותר מ-50% מתחילת 2018, ונסחר כיום סביב מחיר של כ-6,500 דולר.

אתריום
 אתריום

"קונסנסיס מפתחת תוכנה ובונה מערכות שונות המבוססות על פלטפורמת היישומים המבוזרים של את'ריום", אומר לובין. "אנחנו מתמקדים בכך, ושווי המטבע לא מעניין אותנו".

באחרונה דווח כי רשות ניירות ערך בארה"ב (SEC) חוקרת את סוגיית ההנפקות של מטבעות דיגיטליים (ICOs), ובין השאר בודקת אם את'ריום נחשב לנייר ערך.

אתה מודאג מהבדיקה של ה-SEC לגבי את'ריום?

"היו כמה קולות חזקים סביב העניין הזה בקרב רגולטורים בארה"ב. משיחות עם רגולטורים במדינות אחרות, אנחנו מתרשמים שהם מבינים היטב שאת'ריום היא פלטפורמה מבוזרת מאוד כיום, ושהאת'ר הוא אסימון שימושי שמיועד לצרכנים (Utility Token) והוא בעיקרון לא נמכר לצורכי השקעה. עשינו את שיעורי הבית שלנו בהיבט המשפטי בשלב מוקדם מאוד בפיתוח של את'ריום, ואנחנו מאמינים שבשלב מסוים נשמע מהרגולטורים הצהרות חיוביות בעניין".

ואכן, חדשות שהגיעו מארה"ב בסוף השבוע האחרון, מאוששות את דבריו של לובין. כפי שדיווחנו אתמול (יום ו') באתר "גלובס", בכנס שנערך ביום חמישי בסן פרנסיסקו הצהיר וויליאם הינמן, מנהל הפיננסים התאגידיים ב- SEC, כי "בהסתמך על הבנתי את המצב הנוכחי של את׳ר, רשת את׳ריום והמבנה המבוזר שלה, ההצעות והמכירות הנוכחיות של את׳ר אינן עסקאות בניירות ערך". הצהרה זו של בכיר ברשות ניירות ערך של ארה״ב נתנה רוח גבית למטבע השני בגודלו בשוק הקריפטו, שזינק ביום חמישי בערב בכמעט 10%.

לובין גילה בשיחה עם "גלובס" כי יש לו קרובי משפחה רחוקים בישראל. "הביקור האחרון שלי כאן היה לפני 40 שנה, בבר-מצווה שלי", אמר. כשנשאל לגבי משפחתו, השיב כי אינו נשוי וכי בנו היחיד, קירן ג'יימס לובין בן ה-29, מנהל חברת בלוקצ'יין בניו-יורק ששמה BlockApps. 

לאת'ריום הגיע לובין אחרי קריירה ארוכה בהייטק, כולל 10 שנים בתחומי הרובוטיקה והבינה המלאכותית (AI). בסוף שנות ה-90 הוא הגיע לתפקיד סגן נשיא טכנולוגיה בבנק ההשקעות גולדמן זאקס. לדבריו, "אף פעם לא חשבתי שאעבוד עבור חברה גדולה, אבל קיבלתי מהם הצעה מעניינת. הייתי אחראי שם על פרויקט מערכות מידע בתחום של ניהול הון פרטי, וזה היה קוּל, אבל אף פעם לא באמת התחברתי לעבודה בתאגיד. הרגשתי כמו חרק קטן בארגון הגדול הזה, ולכן כעבור זמן מה פרשתי". 

אחרי שעזב את גולדמן זאקס ב-2001, ניהל לובין חברת תוכנה קטנה בארה"ב. המשבר הפיננסי של 2008 תפס אותו כשעבד עבור תעשיית הפיננסים. "בניתי אז מערכות מסחר פיננסי, וקודם לכן גם ניהלתי קרן גידור יחד עם חבר", סיפר לובין. "למדתי הרבה על כלכלה באותה תקופה, ואז הבנתי שהעולם נע לאטו לכיוון של פשיטת רגל כלכלית ומוסרית. המערכות הריכוזיות שבנינו, התחילו לאבד את אמון הציבור. הרגשתי שהכלכלה יצאה מכלל שליטה, כשהבנקים המרכזיים עוברים להרחבה כמותית והמטבעות הממשלתיים מתחרים זה בזה עד לרמה אפסית כדי שנוכל לשלם חובות".

ב-2012 הוא עבר לג'מייקה, שם ניהל חברת מוזיקה, ובאותה תקופה, לדבריו, נחשף לראשונה לטכנולוגיה שהציג סטושי נקמוטו, ממציא הביטקוין האלמוני, ב"נייר הלבן" של הביטקוין (המסמך הטכני שמציג את הקונספט של המטבע הדיגיטלי). "כשקראתי את הנייר הלבן, הבנתי שבמקום כל המחאה החברתית של תנועת אוקיופיי (שפרצה בניו-יורק ב-2011, ר' ק'), אנחנו יכולים להשתמש בטכנולוגיה החדשה הזאת ולהתחיל לבנות מערכות אלטרנטיביות", הוא מספר.

"בוטרין הוא קול מוביל באת'ריום"

בסוף 2013, סיפר לובין, "ביקרתי את משפחתי בטורונטו בחג המולד, ואז פגשתי לראשונה את ויטליק בוטרין, שגם הוא מטורונטו. בלילה אחרי שנפגשנו הוא שלח לי במייל את 'הנייר הלבן' של את'ריום שכתב, וזה נראה לי כמו דרך לגבש את כל הפוטנציאל שראיתי בביטקוין ושהתפתח באקוסיסטם של הבלוקצ'יין, ולרתום אותו להרחבת הפעילות. בחזון שבוטרין תיאר, כל הגורמים המורכבים של פרוטוקול הביטקוין קיימים, אבל עם שכבת אפליקציה הרבה יותר קלה למפתחים, שלא מחייבת אותם להבין את מה שנמצא בקרביים של הפרוטוקול. כך, במקום שנצטרך 'כוהני פרוטוקול' כדי להוסיף יישומים חדשים לפלטפורמה, מיליוני מפתחים יכולים לבנות מה שהם רוצים".

וזה הרעיון שבאת'ריום קוראים לו "מחשב עולמי"?

"כן, טכנולוגיית את'ריום יכולה ליצור מחשב עולמי. באופן בסיסי, אנחנו יוצרים אבולוציה של הפרוטוקולים של האינטרנט, כמו TCP/IP ואחרים. אנחנו מתקדמים עכשיו לעולם של ווב 3.0, שבו עדיין יש פרוטוקולי אינטרנט כמו HTML או HTTP, אבל יש גם את'ריום עבור העברות תשלומים מהימנות ויצירת חוזים אוטומטיים. למעשה, באמצעות התשתית החדשה הזאת אנחנו מבצעים אוטומציה של האמון, ואובייקטים חכמים של תוכנה יכולים לפעול בתוך המחשב העולמי הזה. נוסף על כך, אנחנו זקוקים לפרוטוקולים נוספים ליישומים מבוזרים של אחסון דיגיטלי, רוחב פס ועיבודי מחשב כבדים, למשל. בדרך זו אנחנו יכולים לספק אפליקציות מבוזרות (dApps), שבעיקרון ישנו את הדרך שבה עסקים פועלים. לקוחות יוכלו לקבל שירותים ישירות מהיצרנים או מהספקים, בלי צורך במתווכים גדולים שעומדים באמצע ושואבים הרבה ערך".

ברשימת עשירי הקריפטו של "פורבס" ניתן למצוא, לצד לובין ובוטרין, עוד שניים מהמייסדים השותפים של את'ריום, שכיום כבר לא מעורבים בו: אנתוני די'אוריו הקנדי, בן 43, שהונו הוערך בסכום שבין 750 מיליון למיליארד דולר, אשר עזב את פרויקט את'ריום לטובת השקעה במיזמי בלוקצ'יין אחרים; וצ'ארלס הוסקינסון האמריקאי, בן ה-30, שהונו הוערך ב-500-600 מיליון דולר, שפרש מאת'ריום ב-2014 וייסד את פלטפורמת הבלוקצ'יין קרדנו. הוסקינסון גם התראיין ל"גלובס" במהלך ביקורו בישראל בתחילת מאי.

אחת הטענות המועלות בקהילת הביטקוין בעולם נגד את'ריום, היא שאמנם מדובר בפלטפורמת קוד פתוח המבוססת על בלוקצ'יין ציבורי, אבל היא מנוהלת באופן ריכוזי ונסמכת במידה רבה על הנהגתו של בוטרין. ביקשתי מלובין להתייחס לכך.

האם לכל אחד ממייסדי את'ריום היה משקל שווה בקבלת ההחלטות לגבי הפרויקט?

"בתחילת הדרך, עדיין לא היה לנו ממשל ארגוני רשמי. לכולנו היו קולות חזקים ושווים, אבל כשהיו מחלוקות, הסכמנו שלויטליק (בוטרין) יהיה הקול המכריע. אבל צורת הממשל של את'ריום השתנתה עם השנים. ויטליק לא ממש אוהב לקבל החלטות, הוא מעדיף להוביל באמצעות עשייה ומתן דוגמה אישית. הוא יודע לרכז את המידע הרלוונטי ולהחליט מתי הגיוני להשמיע את קולו, אבל הוא בשום אופן לא מחזיק בשליטה בפרויקט. בוטרין הוא קול מוביל בארגון את'ריום, שאחראי על קידום היבטים מסוימים בפרוטוקול וממלא תפקיד של מדען ראשי. הארגון שומר על היציבות של המערכת, אבל זה פרויקט קוד-פתוח שכל אדם יכול לתרום לו. בסופו של דבר, הכל מבוסס על קונצנזוס".

העובדה שהיית מבוגר ומנוסה יותר יחסית לשאר מייסדי את'ריום, העניקה לך יותר השפעה מאשר לאחרים?

"בנושאים מסוימים, בהחלט, כמו בנוגע לחוקי ניירות ערך. אבל קצת כמו ויטליק, גם אני מעדיף, אם כבר אני צריך להוביל, לעשות זאת על ידי מתן דוגמה אישית או עשייה".

מה התוכניות של קונסנסיס בישראל?

"בשלבים הראשונים של את'ריום, לביטקוין כבר היה כוח משיכה מסוים בעמק הסיליקון ובישראל. כשחברות רצו לפעול בתחום הבלוקצ'יין, הן התמקדו בביטקוין. לכן, את'ריום לא הצליחה לחדור באופן משמעותי לשני המקומות האלה. הרגשנו שאנחנו צריכים להעלות את הרמה שלנו בקונסנסיס, לפני שנוכל להיכנס למקומות כמו עמק הסיליקון וישראל ולדבר עם הפעילים בתחום על את'ריום.

"קונסנסיס מאוד רוצה להיות קטליזטור לפיתוח את'ריום כאן בישראל, וזה כבר מתחיל באופן משמעותי. למעשה, אנחנו מקימים מרכז פיתוח חדש בתל-אביב (Full-Stack Hub, כדברי לובין), שבמסגרתו נעבוד כאן על הדרכה בתחום, נגייס מהנדסי תוכנה רבים וניתן ייעוץ ליזמים בתחום. לקונסנסיס יש תוכנית שמלווה יזמים, שנקראת סטודיו ליזמות, ואנחנו רוצים לפתח כאן הרבה פרויקטים, לממן אותם ולאפשר להם להתפתח בתהליכים שאנחנו מציעים באמצעות תוכנית שנקראת קונסנסיס לאבס, בשאיפה שהם יבשילו ויוכלו להנפיק אסימונים למשקיעים או אסימונים לצרכנים (Utility Tokens). נעביר כאן קורסים, ניזום האקתונים (תחרויות למפתחי תוכנה) ונעשה עבודה קהילתית. אנחנו מקווים שתהיה לנו נוכחות גדולה מאוד בישראל". את מרכז הפיתוח החדש שמקימה קונסנסיס בישראל ינהלו רייצ'ל אפשטיין ודרור אביאלי.

לובין סיפר ל"גלובס" כי קונסנסיס מעסיקה כיום כ-850 עובדים וממשיכה לגייס עובדים נוספים. השכר לעובדים משולם בכסף רגיל: "שילמנו משכורות בביטקוין ובאת'ר לזמן מה, אבל הצמיחה שלנו היתה מהירה, ואז כדי להקל על גיוס עובדים ותשלום מסים בארה"ב עברנו לשלם לעובדים בכסף רגיל". לדבריו, "זה קצת מביך שאנחנו משלמים לאנשים בדולרים, אבל אני מניח שזה לא כל כך מפריע להם. אנחנו מקימים חברות רבות במדינות שונות, ובכמה מקומות אנחנו משלמים במטבעות קריפטו. אנחנו בונים מערכות שיאפשרו לנו בעתיד לשלם כך ליותר אנשים".

על מה מתבסס המימון לפעילות של קונסנסיס ומה מקור ההכנסות שלה?

"מהיום הראשון החברה ממומנת מבפנים, על ידי אנשים רבים שמחזיקים בבעלות בה ושעובדים בה, ויש לנו כמה מגזרים שמייצרים הכנסות, כמו הייעוץ, ההדרכה והנפקת האסימונים. אנחנו מספקים גם שירותי ביקורת אבטחה, וזה תחום שאנחנו מתמקדים בפיתוח שלו. נשמח לגייס גם מומחי אבטחת סייבר ישראלים, כדי שנוכל לתת מענה ליותר פרויקטים בתחום".

אתם מנפיקים אסימונים כדי לגייס כסף?

"לא, כשחברה שאנחנו מקימים מגיעה לשלב בוגר, שבו יש לה מודל עסקי שמתבסס על אסימונים, אז היא מבצעת הנפקה. היה רק מקרה אחד שבו הנפקנו אסימון כדי לגייס כסף ממשקיעים, וזה היה עבור הפקה של סרט עצמאי - מותחן פסיכולוגי ששמו Braid (צמה), והשתתף באחרונה בפסטיבל הקולנוע טרייבקה בניו-יורק". 

אז קונסנסיס היא חברה רווחית?

"לא כל המגזרים שלנו רווחיים, אבל אם מביאים בחשבון את כל מגזרי הפעילות שלנו יחד ואת הנפקות האסימונים, אנחנו בהחלט רווחיים".

קונסנסיס מעורבת בדיונים עם רגולטורים בעולם בנוגע לפעילות בתחום הבלוקצ'יין. תהיו מעורבים בכך גם בישראל?

"אנחנו משוחחים כבר זמן רב עם רגולטורים, פוליטיקאים ובנקים מרכזיים בעולם, ואנחנו מעורבים בכך במידה רבה בארה"ב. אנחנו לא מתיימרים להיכנס למדינה ולהשפיע על המערכת הפוליטית בה, אבל יש לנו כמה תחומי מומחיות רלוונטיים, ואנחנו תמיד שמחים להיענות לפניות מצד רגולטורים שרוצים להבין את הטכנולוגיה. במדינות מסוימות כבר קיימת רגולציה מתאימה, ורק צריך למפות את הכללים לפי השימושים השונים בטכנולוגיה. למשל, להבין אם מדובר בנייר ערך או לא". 

"סיכוי טוב שאת'ריום תעבור השנה למנגנון כרייה חדש"

כמו הביטקוין, גם הבלוקצ'יין של את'ריום מבוסס על מנגנון של "הוכחת עבודה" (Proof of Work), כחלק מתהליך הכרייה של מטבעות דיגיטליים. כפי שהסברנו בכתבות קודמות ב"גלובס" בנוגע לכריית ביטקוין, הכורים נדרשים לפתור בעיה קריפטוגרפית, שפתרונה מוכיח כי השקיעו כמות מסוימת של משאבי מחשוב, כדי שיוכלו להשתתף בתהליך יצירת הבלוקים, שבהם נרשמות כל הפעולות ברשת המטבע. 

בניגוד לביטקוין, שהכרייה שלו דורשת כוח מחשוב רב ומתבצעת על ידי מכונות כרייה עם שבבים ייעודיים (ASIC), הכרייה של את'ריום מתאפשרת באמצעות מעבדים גרפיים (GPU), שהם נגישים וזולים יותר. עם זאת, בארגון את'ריום מדברים כבר זמן רב על מעבר למנגנון שונה, של "הוכחת החזקה" (Proof of Stake). לכאורה מדובר בשינוי טכני, אבל למהלך כזה יש פוטנציאל להגדיל באופן דרמטי את היקף הפעילות באת'ריום. 

לובין התייחס למהלך הזה בראיון ל"גלובס". לדבריו, "כבר מהיום הראשון של את'ריום, ידענו שהמנגנון של הוכחת עבודה הוא ריכוזי מדי, מכיוון שהוא יוצר מרוץ חימוש של הכורים ויש בו יתרון לגודל (של כוח המחשוב; ר"ק). קבוצות כרייה גדולות יותר מצליחות לכרות יותר מטבעות. לכן, היינו נחושים לעבור בעתיד למנגנון הוכחת החזקה, שהוא הרבה פחות בזבזני מבחינת כוחות מחשוב, צריכת אנרגיה וחומרה. הצלחנו עם הזמן לפתור את הבעיות הכרוכות במנגנון כזה, ואנחנו מאוד בטוחים שאפשר לעבור אליו. במנגנון הוכחת החזקה, יש רף כניסה נמוך מאוד, ולכן הוא יהפוך את הבלוקצ'יין של את'ריום להרבה יותר מבוזר. במקום להוציא הרבה כסף על מכונות כרייה ועל חשמל, המשתמש יוכל להציג איגרת החזקה של את'ר באמצעות חוזה חכם על גבי הבלוקצ'יין, להוריד תוכנה על מחשב רגיל, ואולי אפילו על מכשיר הטלפון, ולהשתתף בתהליך של אישור טרנזקציות ואבטחת רשת המטבע".

האם את'ריום תעבור כבר השנה למנגנון הוכחת החזקה?

לובין: "אני לא מנבא מתי זה יקרה, אבל יש סיכוי טוב מאוד שהשלב הראשון, מעבר ל'הוכחת החזקה היברידית', ייצא לדרך לפני סוף 2018". 

ג'וזף לובין

גיל: 53

מקום מגורים: ניו-יורק

מצב משפחתי: רווק + ילד

השכלה: תואר בהנדסת אלקטרוניקה ומדעי המחשב מאוניברסיטת פרינסטון

תפקיד: מייסד חברת Consensys, שותף מייסד באת'ריום

תפקידים קודמים: מנכ"ל SyNerG Music, סגן נשיא טכנולוגיה בגולדמן זאקס

הן אישי במטבעות דיגיטליים: מוערך בסכום שבין מיליארד ל-5 מיליארד דולר (מקום שני ברשימת עשירי הקריפטו של מגזין "פורבס", שהתפרסמה בפברואר 2018)

 

את'ריום (Ethereum)

הטכנולוגיה: פלטפורמת קוד פתוח מבוססת בלוקצ'יין, המאפשרת פיתוח אפליקציות מבוזרות וחוזים חכמים

המייסד המוביל: ויטליק בוטרין, המדען הראשי של את'ריום

המטבע הדיגיטלי: את'ר (סימול: ETH )

תחילת המסחר במטבע: אוגוסט 2015 (לאחר מכירה מוקדמת ב-2014)

שער המטבע (נכון ל-16 ביוני 2018): 500 דולר

שווי שוק (נכון ל-16 ביוני 2018): 50 מיליארד דולר (כ-18% מכלל שוק המטבעות הדיגיטליים)