גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סקר: מחצית מעובדי הפרקליטות שוקלים לעזוב את עבודתם

עובדי הפרקליטות שחוקים ולחוצים - כך עולה מסקר שביצעה פרופ' שרון טוקר מאונ' ת"א עבור הנהלת הפרקליטות ● גורמי הלחץ השכיחים: "תחושת דחיפות וחוסר זמן", "עומס גדול מדי" ו"הצורך להיות זמין אחרי שעות העבודה" ● כ-70% מהעובדים מדווחים כי הלחץ גרם להם פגיעה בריאותית לעתים קרובות או מדי פעם

פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן / צילום: שלומי יוסף
פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן / צילום: שלומי יוסף

כמעט מחצית מעובדי הפרקליטות, ובראשם הפרקליטים המייצגים את המדינה בבתי המשפט, שוקלים לעזוב את העבודה בפרקליטות עקב תחושה של שחיקה בעבודה. שחיקה שנגרמת בשל שורה ארוכה של גורמי לחץ שמהם סובלים הפרקליטים במסגרת עבודתם. 20% מעובדי הפרקליטות חושבים לעתים קרובות או קרובות מאוד לעזוב את העבודה ולחפש עבודה אחרת; וכמעט 25% מעובדי הפרקליטות שוקלים מדי פעם את האפשרות לעזוב את הארגון לעבודה אחרת - כך עולה מסקר פנימי שנערך לאחרונה בפרקליטות והגיע לידי "גלובס".

הסקר הוזמן על-ידי הנהלת הפרקליטות בניסיון למפות את גורמי הלחץ על הפרקליטים ולבחון את המשאבים הארגוניים בפרקליטות. הוא נערך על-ידי פרופ' שרון טוקר מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב. לצורך בניית הסקר נערכו מפגשים ושיחות טלפוניות עם 704 מעובדי הפרקליטות, שבמסגרתם מופו גורמי הלחץ הנפוצים בפרקליטות. ניתוח הנתונים בוצע על-ידי פרופ' טוקר ואיש פרט לה לא היה חשוף עד כה לנתונים ולממצאים.

עומס גדול וחשש מביקורת

הנתון המרכזי שנבדק בסקר היה, אם כן - 'מהם גורמי הלחץ בפרקליטות המובילים לשחיקה בעבודה'. גורמי הלחץ השכיחים ביותר שנמצאו שלדברי עובדי הפרקליטות הם חווים אותם לעתים קרובות היו, לפי הסדר הזה, "תחושת דחיפות וחוסר זמן", "מספר תיקים ועומס גדול מדי", "הצורך להיות זמין אחרי שעות העבודה", "חשש מתמיד מביקורת ציבורית", "ביורוקרטיה רבה מדי", "אופק קידום מקצועי וכספי מוגבל", ו"קושי באיזון חיי הבית והעבודה".

הסקר בדק גם מהם גורמי הלחץ המובילים בקרב בעלי תפקידים שונים בפרקליטות. ממצאי הסקר מעלים כי גורמי הלחץ העיקריים שמהם סובלים פרקליטים (שאינם מנהלים) הם תחושת דחיפות בעבודה, עומס התיקים או הפרויקטים שמוטלים עליהם, קושי לאזן בין עבודה לבית, חשש מביקורת ציבורית, אופק קידום מוגבל וביורוקרטיה. לעומת זאת, ציינו הפרקליטים כי "גורמי החוסן" המובילים מהם הם נהנים הם "אני שותף בקבלת החלטות" ו"יש לי אוזן קשבת".

לעומת זאת, פרקליטים בדרגות של מנהלים בפועל אמרו כי גורמי הלחץ המובילים עליהם הם גלישת העבודה לבית, תחושת דחיפות בעבודה, חשש מביקורת ציבורית, עומס תיקים וקושי לאזן בין העבודה לבית. עובדי המזכירות בפרקליטות ציינו כי גורמי הלחץ המרכזיים המופעלים עליהם הם אופק קידום מוגבל, קריירה שעומדת במקום, ביורוקרטיה ועוד.

יצוין כי גורם לחץ נוסף שלא שקיים בקרב פרקליטים העוסקים בתחום הפלילי הוא חשש לביטחונם האישי. מעניין, אפילו מוזר, לגלות כי 70% מחוקרי המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים (מח"ש) שהשתתפו בסקר, ציינו כי הם חווים איומים פיזיים או מילוליים על ביטחונם האישי. זאת, לעומת 24% בלבד מהפרקליטים הפליליים שהשיבו לסקר (119 פרקליטים) ו-5% בלבד מעובדי המזכירות הפלילית בפרקליטות שאמרו כי הם סבלו איומים על ביטחונם האישי.

הנתון הזה הוא מדהים. המשמעות שלו היא שהחוקרים שמנהלים תיקים בחשד לביצוע עבירות של שוטרים, חשים איום על שלומם וביטחונם האישי, בעוד שרוב הפרקליטים שמנהלים תיקים נגד חשודים ועבריינים שאינם שוטרים אלא כלל האוכלוסייה - לא חשים מאוימים.

במסגרת הסקר עובדי הפרקליטות התבקשו בנוסף לדרג את רמת הלחץ שהם חווים בעבודתם על גבי סולם של 1-5 (1 = לא חווה לחץ אף פעם. 5 = חווה לחץ כל הזמן). ניתן לראות כי רמת הלחץ עליה דיווחו העובדים הייתה רבה למדי בכל התפקידים, אך רבה במיוחד בקרב הפרקליטים המייצגים שרמת הלחץ עליה הצביעו הייתה 4.06, לפי הסקר, רמת הלחץ בה שרויים חוקרי מח"ש בסולם של 1 עד 5 היא 3.43, ואילו רמת הלחץ של המזכירים והאמרכלים היא 3.33. 

פרקליטות

לחץ הפוגע בבריאות

ללחץ שבו שרויים עובדי הפרקליטות בכלל והפרקליטים המייצגים בפרט יש מחיר כבד. הסקר מעלה כי 32.4% מקרב עובדי הפרקליטות טוענים שהלחץ בעבודה פוגע בבריאותם לעתים קרובות או קרובות מאוד; ו-36.8% אומרים שהלחץ פוגע בבריאותם מדי פעם; רק 11.7% מקרב 704 עובדי הפרקליטות שענו לסקר אמרו שהלחץ בעבודה פוגע בבריאותם לעתים רחוקות מאוד.

"שחיקה" בעבודה מוגדרת כמצב שלילי בו העובד חווה תשישות רגשית, פיזית, וקוגניטיבית. אדם שחוק ינסה להתרחק מגורמי לחץ, הוא יעדר ואף יעזוב את מקום העבודה או במידה שלא יוכל להתרחק פיסית ממנה- הוא יאבד אכפתיות ומוטיבציה, וביצועיו ייפגעו. לשחיקה עלולה להיות השפעה על הבריאות והיא גורמת לתחלואת לב, סכרת, הפרעות שינה, דיכאון, ועוד.

מהסקר שערכה פרופ' שרון טוקר עבור הנהלת הפרקליטות עולה תמונת מצב מדאיגה מאוד, שלפיה רמת השחיקה מהעבודה בפרקליטות היא גבוהה מאוד ומעידה על כך שעובדים חווים תשישות רבה מעבודתם. גורמים בפרקליטות אמרו היום ל"גלובס" כי טוקר, שערכה מחקר דומה במשרד הבריאות, אמרה להם שמכלל קבוצות העובדים שהיא מכירה רק מתמחים בחדרי מיון סובלים מיותר שחיקה בעבודה מאשר הפרקליטים.

הסקר מראה שהשחיקה הרבה ביותר מקרב כלל עובדי הפרקליטות היא בקרב הפרקליטים שאינם מנהלים. פרופ' טוקר מציינת שאבחנה גבוהה של שחיקה בעבודה מבוססת על ציון 3 ומעלה והממוצע בעולם ובישראל נע על סביב 2-2.5, ואילו רמת השחיקה בפרקליטות היא 3.6. כלומר, גבוהה משמעותית מהממוצע במקומות עבודה אחרים.

גם כאן המצב הבעייתי ביותר הוא בקרב הפרקליטים. רמת השחיקה של הפרקליטים הגיע לציון של 3.88; של פרקליטים ממונים שאינם מנהלים ל-3.71; ופרקליטים; מנהלים 3.39; וחוקרי מח"ש 3.37. אגב, המדגם מצא הבדל בין עובדות הפרקליטות לעובדי הפרקליטות וגילה כי נשים חוות יותר שחיקה מגברים באותו תפקיד. זאת בעיקר בקרב פרקליטות ופרקליטות ממונות שאינן מנהלות.

גורמי הלחץ שנמצאו בשכיחות גבוהה יחסית בפרקליטות

פליליסטים נשחקים פחות

הסקר בחן גם את הבדלי רמות השחיקה בתחומים השונים בפרקליטות. נמצאו הבדלים מובהקים בין רמת השחיקה של עובדי הפרקליטות האזרחית שנמצאה גבוהה מאוד (3.88) לבין עובדי הפרקליטות שעוסקים בתחום הפלילי שם רמת השחיקה גבוהה, אבל פחות (3.54).

כפי שצוין בתחילה, מהסקר עולה כי התוצאה של כל הלחצים והקשיים שחשים עובדי הפרקליטות היא שכמעט חצי מהם (43.3%) הודו כי לעתים קרובות, או מדי פעם, שהם שוקלים לעזוב את העבודה בפרקליטות.

גורמי הלחץ שהיו קשורים באופן החזק ביותר לרצון לעזוב את הארגון היו אופק קידום מקצועי מוגבל ותחושה שהקריירה עומדת במקום; צורך מתמיד להסתיר את רגשותיי ותחושה שאין לי כלים להתמודד עם קושי נפשי; חוסר בהכוונה וגיבוי כיצד לתעדף משימות ולהתגבר על העומס; סגנון ניהול לא תומך מצד הבוסים בארגון הכולל לחץ, הרמת קול וחוסר גיבוי. הסקר בחן גם הצעות ייעול ורעיונות לשיפור המצב שהעלו 450 מעובדי הפרקליטות. אולם, הרעיונות הללו טרם נותחו, ולדברי פרופ' טוקר, הם ינותחו בהמשך.

בחלק המסכם של הסקר כתבה פרופ' טוקר לעובדי הפרקליטות שהשתתפו בסקר: "לא קל לענות על סקר הנוגע בנקודות הקושי שלנו, ולא קל לתת אמון במערכת, אך כפי שהבטחתי, האנונימיות נשמרה. אני מאמינה ומקווה שבזכות המשוב שלכם להנהלת הפרקליטות, ניתן יהיה להטמיע שינויים חשובים ונחוצים". לתקווה הזאת, כולנו צריכים להיות שותפים. 

בעקבות הסקר, שי ניצן מבטיח: "נגבש תוכנית רב-שנתית להפחתת השחיקה של עובדי הפרקליטות"

הסקר שערכה פרופ' שרון טוקר מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב עבור הנהלת הפרקליטות הופץ בימים האחרונים על-ידי פרקליט המדינה, שי ניצן, למנהלים בפרקליטויות השונות במסגרת כנס מנהלים שנערך בפרקליטות. הכנס, בהשתתפות כ-250 מנהלים בפרקליטות, התמקד בנושא לחץ ושחיקה בקרב עובדים.

ניצן צירף אל הסקר מכתב למנהלים, שבו הוא ציין כי בשנים האחרונות שוקדת הנהלת הפרקליטות באופן נמרץ לפיתוח הארגון בהיבטים הניהוליים, לצד היבטים מקצועיים. "לצד ערכים המנחים את הפרקליטות מיום היווסדה, אנו מקדמים תפיסת ניהול עדכנית הכוללת כמה יעדים, לרבות טיפוח ההון האנושי. ההון האנושי בפרקליטות הוא מהאיכותיים במגזר הציבורי ולאורך השנים הפרקליטות ידעה לגייס ולשמר את הטובים ביותר", כתב ניצן. "כנס מנהלים זה הוא השני במספר, וברצף, שעוסק בהון האנושי בפרקליטות. כפי שציינתי בפניכם בהשתלמות השנתית באילת בנובמבר האחרון, איכות חיי העובד היא ערך שהנהלת הפרקליטות בראשותי מבקשת לקדם".

על רקע תוצאות הסקר הוסיף וכתב ניצן לעובדי הפרקליטות הבכירים: "אני ער לעומסים המשמעותיים ולאחריות הרבה המוטלת על כתפיכם. אנו פועלים כל העת, ונוסיף לפעול לצמצום העומס , מקום בו יימצא צורך לכך. לצד זאת, לא נעלם מעיניי כי המדובר בשיקוף של תחושת השליחות המשמעותית בעשייתנו".

לסיכום דבריו כתב פרקליט המדינה: "אני משוכנע שניתוח הסקר היסודי יאפשר להנהלת המשרד ולהנהלת הפרקליטות לקבל תמונה רחבה, אשר תהווה את הבסיס לגיבוש תוכנית רב-שנתית להפחתת השחיקה של עובדי הפרקליטות, יחד עם מנהליכם". יש לקוות שניצן נצליח במשימה הזאת. האינטרס להפחית את השחיקה בעבודה של עובדי הפרקליטות, הוא אינטרס של כולנו. 

עוד כתבות

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

הפגנה הקוראת לשוויון בנטל. בלי נתונים מסולפים / צילום: שב״פ sha_b_p@

אותה אוזלת היד מאפשרת למגזר גדול לא לשאת בנטל וחונקת אותנו בפקקים

משבר הגיוס הוא משבר המטרו: שניהם יחד הוא אותו כישלון תשתיות ענק, של התחבורה המקרטעת פה ושל יסודות המדינה המתפוררים אחרי 76 שנותיה ● הסטטוס קוו מת. הגיע הזמן להיפרד מפתרונות הישראבלוף

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press, Nathan Howard

ארה"ב: מדד הליבה של ההוצאה לצריכה פרטית ירד ל-2.8%, כצפוי

מדד ה-PCE החודשי ירד ל-0.3% לעומת 0.5% בחודש שעבר ● מזרחי טפחות: "אי ההפתעה תומכת להערכתנו בתוואי הפד הנוכחי" ● היום חוגגים את יום שישי הטוב, ולכן לא יתקיים מסחר בבורסות אירופה ובוול סטריט ● מחיר הזהב זינק במרץ ב-9.8% ● אמש ננעלה וול סטריט בירוק, מדד ה-S&P 500 שבר שיא בפעם ה-23 מתחילת השנה