מנהלי השקעות שנגועים בהטיית הביתיות מפספסים תשואה?

הטיית הביתיות, הנובעת משנאת סיכון והעדפת המוכר, אינה פוסחת גם על שוק ההון ועל עולם ההשקעות • במבט ראשון קל לחשוב שהטיה כזו גורמת למנהל ההשקעות "לאבד" תשואה, אולם בדיקה מעמיקה יותר מגלה כי התמונה הרבה יותר מורכבת • ניהול תיקים – יתרונות וחסרונות

הון סיכון / צילום: שאטרסטוק
הון סיכון / צילום: שאטרסטוק

אחת מההשפעות ההתנהגותיות המוכרות ביותר היא הטיית הביתיות - Home bias. המקור להטיה זו היא סוגיה רחבה יותר של שנאת סיכון, וחשש מפני שינויים או מן הפחות מוכר.

ההבנה של הטיה זו היא די פשוטה: אנשים מעדיפים לעסוק בדברים המוכרים והקרובים להם יותר.

ואולם, בעולם של מומחיות ומומחים, כשמדובר על ידע רב ויכולת ניתוח ייחודית לצורך קבלת החלטות מוצלחות יותר, במיוחד בתחום הפיננסי, ייתכן שהטיה זו דווקא משכללת את התוצאה הסופית.

ניתן לזהות הטיה זו בכל תחום וכמעט אצל כל אחד; במוזיקה יהיה לנו קל יותר להתחבר לשירים בעברית, האוכל מבית אמא הוא בדרך כלל טעים יותר, וכשנפגוש ישראלי בחו"ל תמיד נשמח לראות אותו, למרות שבארץ מעולם לא נפגשנו. תופעה זו מוכרת בכל העולם ולאו דווקא בישראל, אנשים פשוט מרגישים יותר בנוח בסביבה המוכרת להם.

תופעה זו קיימת גם בשוק ההון, ומנהלי ההשקעות נלחמים בתופעה זו על בסיס יומי. הרי מנהל השקעות רוצה לייצר ללקוחות שלו את התשואה הגבוהה ביותר האפשרית בהתאם לרמות הסיכון המתאימות ללקוח, או לפחות תשואה גבוהה יותר מהמתחרים.

לשם כך, עליו לבחור את ההשקעות הכי טובות, ללא קשר למיקומן הגיאוגרפי של הישויות המשפטיות שלהן.

נגישות רבה יותר למידע

הטיית הביתיות קיימת בין היתר גם בשל הנגישות למידע. אין ספק שקל יותר לקבל מידע על חברות ישראליות ועל המשק הישראלי, וקל יותר להיפגש עם גורמי מפתח ולהיחשף להבנות שיעזרו לנתח נכון יותר מטרות השקעה. פריבילגיה זו קיימת במידה פחותה, כמשקיעים ישראלים, אם למשל אנו מעוניינים בהשקעה בחברות ספציפיות בחו"ל.

השאלה שעולה היא, האם הטיית הביתיות גורמת תשואת חסר, או שדווקא המיקוד, והמומחיות הנסמכת על ניתוח מידע רב וזמין יותר, מאפשרים יצירת תשואה טובה יותר על פני זמן.

שאלה זו מורכבת, מכיון שהפתרון איננו אבסולוטי אלא יחסי למדדי ההשוואה הרלוונטיים לכל משקיע. בשנת 2016 מדד ת"א 100 (ת"א 125 הנוכחי) עשה תשואה שלילית של 2.49%, ולעומתו מדדי המניות המובילים בעולם רשמו עליות יפות (S&P 500 עלה ב-8.5%, הקאק הצרפתי ב-6.8% והדאקס הגרמני ב-3.9%).

בשנת 2017 מדד ת"א 125 עלה יפה, והשלים תשואה של כ-6.4%, אך עדיין מול מדדי מניות עיקריים מסוימים בעולם הוא רשם תשואת חסר, למשל מול מדד ה-S&P 500 עלה ב-19.5% באותה שנה.

אף על פי כן, אם מנטרלים את הפרשי המטבע שקל-דולר באותה שנה (הדולר ירד מעל 10%) ההפרשים מצטמצמים משמעותית.

בהשוואה מול מדדים אחרים, התמונה מקבלת ממד אחר, שכן השונות רבה, וממילא מספר מדדי ההשוואה, רק בארה"ב, הוא עצום, שלא לדבר על מדדי שווקים מתעוררים ואחרים.

אמנם בהשוואה למדדי הקצה של כלכלות המערב מדד ת"א 125 פיגר אחר המדדים המקבילים לו בעולם, אולם בהשוואה רחבה יותר הממצא איננו אבסולוטי.

השנה נראית עד כה טוב יותר מבחינת המדדים המקומיים. מתחילת השנה הניב מדד ת"א 125 1.5%, בעוד שהמדד הגרמני, למשל, ירד ב-1% עד כה, ובארה"ב קיימת שונות גבוהה בין המדדים השונים.

ת"א 125 מול מדדים מובילים בעולם
 ת"א 125 מול מדדים מובילים בעולם

לא רק החזקה במדדים

לפי הנתונים שמוצגים, ניתן להסיק כי מנהל השקעות שמעדיף את המדד הישראלי על פני המדד האמריקאי "מאבד" תשואה אפשרית. אולם זו כמובן תמונה חלקית, המניחה שמנהלי השקעות קונים רק מדדים, בעוד שלמעשה ישנה בחירה ישירה וסלקטיבית של מניות ואיגרות חוב, נוסף על החזקה במדדים.

כמו כן, הסוגיה מעלה את הצורך הקריטי להגדיר מדדי השוואה (בנצ'מרק) ברורים עבור מנהלי ההשקעות בכל תחום השקעה. מדדים אלה, במקרים רבים, יכוונו את מנהלי ההשקעות בבחירות שלהם.

ברור גם שבאמצעות יכולת ניתוח מאקרו עולמי, ויכולת מחקר גלובלית, ניתן לבצע השקעה באמצעות מדדים מגוונים, במדינות שונות בעולם, אשר תשפר את היכולת להשיג תשואה גבוהה יותר, גם ללא צורך בהכרת חברות וניירות ערך ספציפיים, או בניתוח פרטני של הדוחות הכספיים שלהן, כפי שנוח לנו יותר לעשות בארץ.

יתרון נוסף בהשקעה במדדים אלה הוא היכולת להשקיע דרך מכשירי השקעה זולים יחסית, כגון ETF בחול, תעודות סל וקרנות עוקבות בארץ. מכשירים אלה מאפשרים נטרול חשיפה מטבעית למי שמעוניין בכך.

השקעה במכשירים אלה מאפשרת גם למשקיעים "קטנים" להיחשף למדדים השונים בעולם, ונותנת אופציה לתוספת תשואה לתיק ההשקעות שלהם.

בבחירת חלוקת השקעות חשוב לשים דגש על חלוקת השקעות בין ישראל למדינות שונות, לחשיפות מטבעיות, ולגורמי מאקרו עולמיים, שיכולים להשפיע על המדינות השונות, כמו גם חלוקה סקטוריאלית בתוך מדינות אלה.

לסיכום, תיק השקעות מגוון בישראל ובחו"ל הוא צורך ברור בעידן של גלובליזציה ואינפורמציה זמינה, ואין כלל-אצבע להקצאה כזו או אחרת, אלא התאמה לכל משקיע על פי אופיו, טווח ההשקעה ורמות הסיכון והחשיפה הנכונות עבורו. יכולת מחקר טובה ובחירה נכונה יכולות לשפר משמעותית את תשואת תיק ההשקעות. 

■ גיל ינאי הוא אנליסט ומנהל השקעות ואמיר איל יו"ר ואסטרטג השקעות ראשי בקבוצת אינפיניטי-אילים. הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלה שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.