תעשיית הכושר העולמית מתמודדת עם אתגרים תמידיים בצורך להשתפר, לגדול, להתרחב ולפתח. לעיתים היא מכתיבה טרנדים וגישות ולפעמים היא מאזינה לרחשי ליבו של הקהל שמגיעים מהשטח. לפעמים היא ממציאה אביזרים ועסוקה ביצירתיות, אבל פה ושם גם שומעת קולות מן העבר, שולפת מהארכיון שיטות אימון ומלבישה אותן בחדשנות ובטכנולוגיה.
אחד הטרנדים החדשים-ישנים הוא כלובי הכושר, המבוססים על שיטות משנות ה-70 של המאה שעברה, שעברו כמה גלגולים וחזרו אלינו כשהם מעוצבים, מתוחכמים ומגוונים יותר. קית' סמית', מנהל מקצועי לתחום הקרוס פיט של חברת לייף פיטנס העולמית, ומומחה לכלובים, הגיע לארץ לכנס ספורט שבו הרצה על הנושא וסיפר מה קורה בעולם בתחום.
בשיחה איתו סיפר גם על הפילוסופיה המעניינת שהובילה להמצאת המתקן. המקור לרעיון הוא האמריקאי גארי ג'ונס, שעסק בפיתוח ציוד כוח וחקר את הנושא. לדברי סמית', שלא כמו באימון פונקציונלי עכשווי, ג'ונס חיפש תרגילים שבעזרתם יוכל לאמן את המוח לתנועה ולא את השריר, שזו נקודת מבט שונה מרוב מה שאנחנו מכירים. על-פי הפילוסופיה שלו, השריר הוא חלק מהמוח והוא נע בהתאם לפקודה, לכן מה שחשוב הוא התנועה, יותר מאשר בניית השריר. כתוצאה מכך, הוא עיצב בסוף שנות ה-80 סדרת מוצרי רצפה שבהם ניתן לשתף את כל הגוף בתנועה.
על-פי המתודה הזו, יצרו בלייף פיטנס את ה-Hammer Strength, פטיש הכוח, מתקן דמוי כלוב, עשוי ממוטות מתכת ובעל מבניות משתנה. הרעיון העיקרי הוא אימון כוח, והמתקן מאפשר תלייה ושימוש במשקולות במגוון מנחים, כשיש בו מודולריות שמאפשרת יצירתיות בתרגול. בנוסף, הוא מגיע במבנים שונים, פשוטים או מורכבים, ולפי הגודל יכול להתאים גם לכמה מתאמנים במקביל.
סמית' מספר שלג'ונס לא היה רקע מדעי, אלא בעיקר ניסיון של המון שנים. "זו גישה ישנה, שרק עכשיו מתחילה להכות שורשים", הוא אומר, "אבל היא עובדת על כל הגוף והיא בטוחה. בסיס הציוד לרוב נמצא על הרצפה וכולל פעילות בעמידה או בישיבה על כיסא. אפשר להתקדם מהר ולעשות פעילות דינמית, או לאט. המתקן גדל למגוון רחב של מוצרים, ואין שריר שאי אפשר לאמן באמצעותו מתוך המחשבה על 'פול בודי'".
סמית' טוען שמי שאימץ את השיטה הם בעיקר צבאות (כולל בצה"ל), אבל במתקן שלהם משתמשים גם באקדמיות וביחידות עילית של ספורט. עד כה, צבא המתאמנים עדיין לא זיהה את יתרונות השיטה. "הסיבה העיקרית שצבאות בעולם קונים את המוצר", הוא מוסיף, "היא שהם מבינים את היתרון שלו. יש כמה תנועות בסיסיות של הגוף שחשובות לתפקוד: כפיפה, דחיקה והטיה, ובצבא זה מייעל את האימון. גם רמת הידע בצבא גבוהה מאוד, ושם מבינים איך הגוף עובד כיחידה אחת מלאה. בבודי בילדינג עובדים על שרירים יחידניים שזו עבודה אסתטית ולא ביצועית, אבל ספורטאים ואנשי צבא צריכים עבודה על כל הגוף".
חברת אנרג'ים, יבואנית מוצרי לייף פיטנס בארץ, כבר הטמיעה כלובים בכמה חדרי כושר בארץ, ובסניף בהרצליה יש כלוב שמתאים לשני אנשים, והמתאמנים במקום יכולים להתנסות בו. אז ניסיתי. יחד איתי נכנס לכלוב המאמן יובל למש, ושנינו הפתענו את עצמנו וזה את זה.
מכיוון שלא הכרנו, הוא בחן אותי בכמה תרגילים בסיסיים כדי לוודא ביצוע, ורק אחר כך עשינו חימום קל והתחלנו לעבוד. אודה ולא אבוש שאימוני כוח בכלל ומשקולות בפרט הם לא כוס התה שלי ובטח שלא הקרואסון שלצדו, אבל את המוטיבציה שאבתי מהאתגר שבדבר ומהרצון להצליח.
לפטיש הכוח יש כמה פונקציות, ועם המוטות הניידים אפשר לעשות ממש הכול. תרגלנו סקווטים, דד ליפט, לחיצות חזה, חתירה על בסיס משקל גוף, דחיקה ולחיצת חזה ולאנצ'ים. משקל המוט הוא 20 ק"ג - סטנדרט אולימפי שעבורי היה כבד דיו, אבל אפשר להוסיף לו טבעות. אחר כך ניסיתי גם תרגילים בשילוב כיסא/ספסל שעליו אפשר לשבת או לשכב ולתרגל מכף רגל ועד ראש.
במשך שעה עבדנו על רוב חלקי הגוף. היו תרגילים שעברתי בשלום, והיו כאלה שבשל המשקל הגבוה מדי עבורי, צלחתי מספר חזרות קטן. בכל מקרה, למש דאג שהביצוע יהיה מדויק, כדי לא לפגוע או להיפגע, ואמר שכ-90% מהאימונים שלו הם בכלוב, וביתרה הוא משלב אותו יחד עם תרגול נוסף. אופציה נוספת היא לעשות אימון מחזורי בתחנות, פרטני או קבוצתי (תלוי בגודל הכלוב).
כאמור, מדובר באימון כוח בלבד, יתרון שעלול להיות חיסרון, אבל החוכמה היא בשילוב. אימוני כוח לא עושים כל יום, לכן אפשר לגוון אימון בפטיש הכוח עם אימוני HIIT, ריצה, רכיבה או כל אימון פונקציונלי אחר. למש מסביר שעומס המשקל על השריר משפר את מערכת העצבים, מחזק אותו ותורם להעלאת מסה, ואני אומרת שהיתרון של זה לטווח ארוך הוא בשמירה על שרירים כשירים שיסייעו לכל מתאמן לתפקד טוב יותר גם בגיל מבוגר ולשמור על בריאות מיטבית לאורך זמן.
פטיש כוח נמצא בכמה חדרי כושר ובהם: אנרג'ים הרצליה (אימונים אישיים בלבד), VIBE ברמת גן ובחולון, לזוז באשדוד וראשל"צ, X fit בחיפה, ספייס בכפר סבא וברחובות, אגו בירושלים, טרגט ברמת גן ומטי בירושלים.