גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דונלד טראמפ טורק את הדלת ופותח את מלחמת הסחר

"עלינו להאמין שיבוא היום ויגבר השכל הישר בארה"ב", אומר ראש ממשלת קנדה, "אבל היום איננו מוצאים את עקבותיו" ● נשיא ארה"ב מטיל מכסי עונשין על קנדה, ומתכנן מכסים נוספים, שיסבו לה הפסדים של 110 מיליארד דולר בשנה

הנשיא טראמפ וראש ממשלת קנדה  / צילום: רויטרס, Jonathan Ernst
הנשיא טראמפ וראש ממשלת קנדה / צילום: רויטרס, Jonathan Ernst

מי שהתהלכו אי פעם ברחובה של עיר קנדית, או התוודעו אל מזגם של קנדים, יודעים שזעם אינו מטבע עובר לסוחר בקנדה. אנשים, איך נגיד את זה, מנומסים מאוד; מנומסים עד כדי הגזמה; אולי מנומסים יותר מכל עם אחר עלי אדמות.

בסוף השבוע הם התקרבו להפליא לכעוס. ראש ממשלתם, איש החמודות ג'סטין טרודו, שחיוך כפול גומות כמעט לעולם אינו מש מפניו, דיבר בזעם עצור. הוא הגיב על מכסי העונשין, אשר דונלד טראמפ עתה זה הטיל על פלדה ועל אלומיניום קנדיים. זה עסק של 30 מיליארד דולר.

"זה 150 שנה שקנדה היא ידידתה הנאמנה ביותר של ארה"ב... מחופי נורמנדי עד הרי אפגניסטן, אנחנו לחמנו ומתנו יחד", אמר טרודו במסיבת עיתונאים. "מכסי העונשין האלה הם עלבון לקשרי הביטחון רבי הימים בינינו, ובמיוחד לאלפי הקנדים שלחמו ונפלו לצד חבריהם לנשק מארה"ב. האמריקאים מוסיפים להיות שותפינו ובעלי בריתנו. אין לנו ריב עם העם האמריקאי. עלינו להאמין שיבוא היום ויגבר השכל הישר. אבל אין אנחנו רואים את עקבותיו במה שעשה היום הממשל האמריקאי".

"אפשר לנצח"

דונלד טראמפ העניש את קנדה בטענה שהיבוא ממנה פוגע בביטחונה הלאומי של ארה"ב. הוא הטיל מכס של 25% על הפלדה הקנדית ו-10% על האלומיניום הקנדי. הוא הורה לפני עשרה ימים למשרד המסחר שלו לבדוק מכסי עונשין עוד יותר דרמטיים, על יבוא רכב וחלפים לרכב. קנדה היא יצואנית הרכב הגדולה ביותר לארה"ב. מכס של 25% יאיים על עצם קיומה של תעשיית הרכב הקנדית, ויסב לה הפסדים המוערכים ב-80 מיליארד דולר בשנה.

אותם המכסים עצמם הוטלו בשבוע שעבר, ויוטלו בשבועות הבאים, על בעלות בריתה של ארה"ב באירופה ובמזרח אסיה. קנדה, האיחוד האירופי ומקסיקו משיבים מלחמה שערה. על הכוונת עומדים אזורים ומגזרים של ארה"ב, שהצביעו לטובת טראמפ ומפלגתו בבחירות האחרונות. הכוונה גלויה ומובנת: לפגוע באינטרסים הפוליטיים של הנשיא ערב בחירות חשובות ביותר לקונגרס (בנובמבר ייבחרו כל צירי בית הנבחרים ושליש הסנאטורים).

ובכן, מלחמת הסחר התחילה. העולם חיכה לה בחיל ורעדה זה מאז ינואר 2017, זמן השבעתו של הנשיא טראמפ. מפעם לפעם התעוררה התקווה שהוא יירתע מלנקוט את הסנקציה האולטימטיבית. האיש שתפארתו על "אמנות העיסקה" הבטיח שהוא יעשה עסקים, לא יטרוק דלתות. אבל הוא גם הכריז, לתדהמתם של בעלי זיכרון היסטורי, כי מלחמות סחר אינן נוראות כל כך, ו"אפשר לנצח בהן". עכשיו תינתן לנו ההזדמנות לראות איך מנצחים במלחמת סחר.

"סעיף שקיעת השמש"

התדהמה והזעם בקנדה לא החלישו כלל את נחישותו של הנשיא. באותו היום שבו נועד עם שליח צפון קוריאני בכיר בבית הלבן, והוסיף לדבר בחיוב על הדיקטטור קים ג'ונג און, נשיא ארה"ב חזר ותקף את קנדה על יחסה ה"נורא" למוצרים אמריקאים. הוא התכחש ליתרון של שמונה מיליארד דולר ויותר שיש לארה"ב במאזן המסחרי עם קנדה. הוא נמנע מלדבר על האפקט ההרסני שייוודע למלחמת הסחר שלו על המשק האמריקאי. נראה בעליל שהוא כועס עכשיו על ראש ממשלת קנדה, וכשהנשיא כועס הוא עושה מה שקוראים באנגלית מדוברת "דאבל דאון", זאת אומרת הוא חוזר ורוקע ברגלו.

טרודו, פחות או יותר ההיפך מטראמפ כמעט בכל עניין אפשרי, ניסה בכל כוחו לכונן קשרים אישיים עם הנשיא. הוא עלה אליו לרגל עוד לפני השבעתו, והיה האורח הזר הראשון בבית הלבן. טראמפ אפילו הפגין חיבה אבהית כלפי ראש הממשלה הצעיר.

אבל כל הרצון הטוב התפוגג בשבוע שעבר. סבלנותו של הנשיא פקעה. הוא רצה שטרודו יקבל את תנאיו לגירסה מתוקנת של NAFTA, הסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה, שארה"ב, קנדה ומקסיקו הן שותפותיו. טרודו רצה לסור אל הנשיא באמצע השבוע שעבר כדי לסכם.

אבל נשיא ארה"ב, הלהוט לפגוש דיקטטורים אנטי-אמריקאיים, לא היה מוכן לפגוש את ראש ממשלת קנדה. לפי טרודו, סגן הנשיא מייק פנס טילפן אליו, והציג תנאי לפגישה בבית הלבן: על טרודו להסכים לכלול "סעיף שקיעת שמש" בנוסח המתוקן של NAFTA. הסעיף הזה יקבע, שהסכם הסחר החופשי יפקע מאליו בתוך חמש שנים, אם אחת החברות לא תרצה בהארכתו.

"תשובה לבריון בוושינגטון"

בעיני הקנדים זה היה פעלול דיפלומטי. היה ברור שטרודו לא יקבל את התנאי, וממילא לא יוזמן לבית הלבן. הנה מה שכתב ביום שבת העיתון החשוב ביותר בקנדה "גלוב אנד מייל", המופיע בטורונטו, תחת הכותרת "תשובה לבריון (bully) בוושינגטון": "החלטתו חסרת האחריות ואחוזת התזזית של דונלד טראמפ [...] היא התקפה כה מכאיבה עד שאי אפשר להבין אותה. בקנדה תמיד הנחנו שיחסינו עם ארה"ב מיוסדים על יותר מאוסף של אינטרסים חופפים, ושנשיא אמריקאי לא יתכחש לשכל הישר במגעו ובמשאו איתנו, או יפגע בנו במתכוון. אי הסכמות, כן. אבל לא יריות. אנחנו גם חשבנו, שהיסטוריה וגיאוגרפיה משותפות יגנו עלינו מפני דחפים אמריקאים קודרים יותר. ואמונה קיננה בלבנו, כי הבריתות שנרקמו עם ארה"ב ועם אירופה מאז 1945 - בריתות שעלו בחייהם של מאות אלפי קנדים ואמריקאים ומיליונים אחרים - יעוררו את הכבוד שלו הן ראויות. זו לא הייתה הנחה מופרכת.

"סוף סוף, יציבותן של כל הארצות הנוגעות בדבר ושגשוגן היו תלויים בה. והנה עכשיו, טראמפ משליך פצצות מן הבית הלבן, בלי שים לב לאיזשהו עניין חוץ מאשר הסיסמה קלת הדעת והריקה שלו 'אמריקה תחילה' [...] הוא בריון (bully), ומקור של מבוכה ושל סכנה. היגיון ועובדות הם ממנו והלאה".

משבע יוצאת אחת

היסטוריונים של העתיד אולי יראו באחד ביוני 2018 את קו פרשת המים של היחסים הבינלאומיים. ביום הזה, מאה שנה בדיוק לאחר שנטלה בפעם הראשונה את הנהגת הדמוקרטיות המערביות (במלחמת העולם הראשונה), ארה"ב מתנערת מן היחסים המיוחדים, שקשרו אותה מאז עם הדמוקרטיות האלה.

האהדה העמוקה לטראמפ בארץ מובנת לנוכח ידידותו - ולנוכח בדידותה של ישראל כמעט בכל פורום בינלאומי. אבל היחלשות של הברית המערבית אינה משרתת את האינטרסים של ישראל, גם מפני שהיא מחלישה את כל המחנה הדמוקרטי וגם מפני שהיא חושפת אלמנט של חוסר נאמנות לבעלי ברית בחשיבתו של נשיא ארה"ב.

בעוד שבוע הוא יטוס לעיר קוויבק, בירת החבל הקנדי הנושא אותו שם. שבעת המנהיגים של הדמוקרטיות התעשייתיות הגדולות ביותר יהיו שם. לקבוצה המיוחסת הזו קוראים G-7. עכשיו מציעים לקרוא לה G-6 פלוס 1, ללמדך שארה"ב שוב אינה שייכת אליה. אם נביא בחשבון שמשתתף נוסף יהיה ג*וספה קונטה, העומד בראש הממשלה הפופוליסטית, האנטי-אירופית החדשה של איטליה, אולי אפשר אפילו לדבר על G-5. ואם נוסיף לזה את העובדה שבריטניה עומדת על סף פרישה מן האיחוד האירופי, אולי נשאר רק גרעין קשה של שלוש אירופיות ויפן.

קשה לחשוב על שעה קודרת יותר לאחדות המערב מאז 1939.

עוד כתבות

שלומית וייס / צילום: שלמה שהם

"חייבים להיות מהירים וגמישים יותר": העזיבה של הבכירה הישראלית והשינוי הארגוני באינטל

לפי מכתב שנשלח לעובדי החברה אמש נראה כי באינטל החליטו לאחד פעילויות בתחום הפיתוח ולהעביר את המשקל לפיתוח בתחום השרתים ובינה מלאכותית ● צעד זה הוביל בסופו של דבר להחלטתה של הישראלית הבכירה בחברה, שלומית וייס, לפרוש ממנה ● "עלינו להגביר את המהירות והגמישות בביצועים שלנו", נכתב במכתב

בית הנבחרים בוושינגטון / צילום: ap, Jacquelyn Martin

"להשתמש בישראל כדי לדחוף את אוקראינה אל גרונו של העם האמריקאי"

זה מה שאומר ציר בית נבחרים הימני הקיצוני בארה"ב על תכסיס פרלמנטרי שנועד לאפשר סיוע צבאי לאוקראינה, לישראל ולטייוואן ● במקביל, הימין שוקל להדיח את יו"ר בית נבחרים על נכונותו להתפשר ● "הם רוצים שהעולם יעלה בלהבות", אומר ציר דמוקרטי

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

"עשיתי דברים מסוכנים": המנכ"ל שמכר מניות בעשרות מיליוני שקלים

יאיר נחמד הקים את חברת הפינטק נאייקס עם שני שותפים, הנפיק אותה בת"א לפי שווי של כמעט מיליארד דולר ובהמשך הוביל אותה לנאסד"ק ● הגיוס בנאסד"ק בוצע אחרי שהמניה עלתה בעשרות אחוזים מתחילת 2024 ● "לא רציתי למכור", טוען נחמד, "אני מאמין בחברה ולא רוצה למכור מניות. יכולנו גם לא להנפיק, אבל היו לנו סיבות"

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

חיקוי ירוד וזול: זהו הכטב"ם שאיראן שיגרה לעבר ישראל

שאהד 136 נחשב גם לחיקוי ירוד של המל"ט המתאבד הארופ, מתוצרת התעשייה האווירית, שלפי הערכות מחירו עומד על כ־700 אלף דולר ● לצורך ההשוואה, מחיר שאהד 136 מוערך בכ־30 אלף דולר בלבד

יירוטים באשקלון מהתקיפה האיראנית / צילום: Reuters, Amir Cohen

המתקפה האיראנית ייקרה את עלויות גיוס החוב של ישראל

בתחילת החודש עמדה התשואה על אג"ח ממשלתי של ישראל לתקופה של עשר שנים על 140 נקודות אחוז מעל התשואה של אג"ח אמריקאי מקביל ● בעקבות ההתלקחות, זינקה התשואה על אגרות החוב של ישראל לפער של כ-180 נקודות בסיס מעל ארה"ב ● בהמשך השבוע נרגעה מעט ה"הסלמה" בתשואות האג"ח הישראלי

איך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

סודות מתוך ועדת ההשקעות: כך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם

הצצה אל מאחורי הקלעים של דיוני ועדת ההשקעות של גוף מוסדי: היכן להגדיל סיכון, כמה פיצוי נדרש עבורו, עד כמה משפיעים השווקים העולמיים על החוסך הישראלי, ואילו אתגרים ייחודיים עומדים בפני מנהלי קופות הגמל וקרנות הפנסיה וההשתלמות המקומיים

אוקראינה עברה מהצלחה צבאית לכישלון. זה יכול לקרות גם לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: המציאות העגומה של ההגנה האווירית באוקראינה עלולה לקרות גם לישראל, סין הולכת על קו דק במזרח התיכון ואפל מבצעת עדכון למערכת אחרי סערת האימוג'י של דגל פלסטין ● כותרות העיתונים בעולם 

אווטאר של חברה וירטואלית ב־Replika / צילום: מתוך אתר החברה

לא רק ChatGPT: שישה כלי AI שכדאי להכיר

בשוק יש היום שורה של צ'אטבוטים ייעודיים למשימות נקודתיות ● אלה יכולים לסייע הן בחיים האישיים והן בחיים המקצועיים - מכתיבת קורות חיים, דרך חבר וירטואלי ועד שיווק

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו?

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

רצפת המסחר בבורסות וול סטריט בניו יורק. זו לא בועה, אבל יש סיבה לדאגה / צילום: ap, Seth Wenig

תגובת השוק למתקפה באיראן מוכיחה שהמניות אינן בבועה

העליות והמורדות בימי שישי ושני בוול סטריט הקלו זמנית על החששות לגבי היווצרות בועה אפשרית ● המשקיעים אולי נותנים הערכות שווי גבוהות על מניות, אבל הם עדיין מסוגלים לקבל החלטות מנומקות

מדפי חלב בסופרמרקט / צילום: גלובס

האם ישראל תחזור לייבא חלב? תלוי את מי שואלים ומתי

העלייה הצפויה במחירי החלב הניגר מעלה את השאלה האם המנגנון שקובע מכסים ומחירים מפוקחים לא מיותר ● כיצד ייראה השוק אם התחרות תיפתח, ואיך כדאי לפתור מחסור בפעם הבאה?

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן, בתפילת עיד אל–פיטר בטהרן / צילום: Associated Press

בארה"ב מדווחים: ישראל לא תתקוף באיראן לפני פסח

צה"ל תקף במהלך הלילה מטרות טרור בדרום לבנון ● דיווח: ביידן אישר לישראל לפעול קרקעית ברפיח - תמורת צמצום התקיפה באיראן ● שר החוץ האירני נחת בניו יורק, מנהיגי הארגון הכלכלי הבין-לאומי (G7) גינו את המתקפה האיראנית על ישראל • מתאם פעולות הממשלה בשטחים: יותר מ-300 משאיות סיוע נכנסו לרצועה, כ-100 משלוחים הוצנחו • עדכונים שוטפים 

יצחק קרויזר, עוצמה יהודית / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

האם שיעורי הגיוס באוכלוסייה הכללית נמצאים במגמת ירידה?

האם שיעורי הגיוס יורדים בחברה הכללית כפי שטוען ח"כ יצחק קרויזר? פירקנו לגורמים ● המשרוקית של גלובס

יו''ר בית הנבחרים, מייק ג'ונסון / צילום: ap, J. Scott Applewhite

4 מיליארד דולר לכיפת ברזל: חבילת הסיוע האמריקאית בדרך להצבעה

בוושינגטון, סוגיית חבילת הסיוע לישראל, אוקראינה וטייוואן עשויה להתקדם כבר בימים הקרובים ● יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון בשיתוף רפובליקנים נוספים הציגו אמש חבילת סיוע הכוללת 26.4 מיליארד דולר לישראל ● דיווח: ארה"ב הסכימה לתמרון ישראלי ברפיח, בתמורה לתגובה לא נרחבת נגד איראן

שיגור כטב''ם איראני / צילום: Reuters, dpa via Reuters Connect

ישראל וארה"ב בוחנות נשק חדש נגד איום הכטב"מים האיראני

לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, ארה"ב וישראל בוחנות מערכות נשק מיקרו־גל ולייזר נגד כלי טיס בלתי מאוישים ● בזמן שיירוט באמצעות כיפת ברזל, למשל, מוערך בכ־30 אלף דולר, עלות יירוט באמצעות לייזר היא זניחה

רשא חולי, מנכ''לית חברת הביומד מדיפלסט / צילום: יונתן בלום

המנכ"לית שנוסעת 5 שעות ביום כדי להגיע לעבודה: "חיה באוטו"

רשא חולי, מנכ"לית חברת הביומד מדיפלסט, תמיד ידעה שהיא רוצה לנהל מפעל ייצור ● היום היא אחת המנכ"ליות הערביות היחידות בישראל, ובכל יום נוסעת חמש שעות למשרד ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

תחנת הכוח צומת של OPC אנרגיה / צילום: באדיבות החברה

החליטו שלא להחליט: הסחבת שמעכבת הקמת תחנת כוח חדשה

ברוב של שמונה מול שישה החליטה היום הממשלה להחזיר את התוכניות לדיונים בות"ל בנוגע להקמת תחנת הכוח ריינדיר ● ההחלטה הזו מתווספת לסחבת תמוהה של רשות החשמל שבמשך שנה לא פרסמה אסדרה לשלוש תחנות כוח שהקמתן דווקא כן אושרה

מטוס אל על / צילום: דני שדה

פעם בחצי שנה זה קורה: איך יראה היום שאחרי עדכון מדדי הבורסה?

השבוע תפרסם הבורסה את עדכוני המדדים שלה ולפי הערכות יצטרפו למדד 125 היוקרתי אל על ואלקטריון ● בפעם הקודמת ששתיהן נכנסו למדד אחרי זינוק חד במניות שלהן, הן צנחו בחדות ● "כך זה עובד בכל העולם", מסבירים בבורסה. אבל ספק אם ההיסטוריה תחזור על עצמה

הפגנה של פרו-פלסטינים נגד גוגל, 2022 / צילום: ap, Eric Risberg

הפגנות ומעצרים: פרויקט נימבוס הישראלי מעורר סערה בארה"ב

מספר עובדי גוגל פתחו בשביתת מחאה נגד העבודה של החברה עם ממשלת ישראל במסגרת פרויקט נימבוס להעברת המחשוב הממשלתי לענן ● באתר Wired דווח כי עשרות עובדים התבצרו במשרדי החברה בניו יורק ובקליפורניה, ואחרי מספר שעות, האבטחה של גוגל האשימה אותם ב"הסגת גבול"

עלות היירוט של ישראל של כמחצית מהמטח האיראני בסוף השבוע נאמדת ב-2.1 מיליארד שקל / צילום: Reuters, IMAGO/Bashar Taleb\ apaimages

הטקטיקה של רוסיה נגד אוקראינה ובעיית המיירטים שיכולה להגיע גם לישראל

המתקפה של איראן על ישראל מצביעה על הביקוש הגובר למיירטים ואת ההמתנה הארוכה עד להשגתם ● "אין ספק שהעומס על מלאי התחמושת עומד להיות בעיה, עבור כולם", אומר טום קראקו, מנהל צוות חשיבה אמריקאי בפרויקט הגנה מפני טילים במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים