גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מכה לסוחרי הביטקוין: חוק הפיקוח נדחה לאוקטובר

הצו החדש לאיסור הלבנת הון, שעורר ציפיות בשוק הקריפטו, עדיין רחוק מאישור ● חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, שהיה אמור להיכנס לתוקף ביום שישי הקרוב, חסר משמעות ללא הצו ● ראש הרשות לאיסור הלבנת הון, ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, קוראת למפתחי הבלוקצ'יין להעמיק בהבנת תחום איסור הלבנת הון

ד"ר שלומית ווגמן-רטנר,  ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור / צילום: רן יחזקאל
ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור / צילום: רן יחזקאל

ועדת הכספים של הכנסת דנה הבוקר (ד') בבקשתו של שר האוצר, משה כחלון, לדחות את תחילתו של חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, עד שתושלם התקינה של צו איסור הלבנת הון החדש. בתום דיון סוער החליטה הוועדה, בראשותו של ח"כ משה גפני (יהדות התורה), לדחות את תחילת החוק, שהיה אמור להיכנס לתוקפו ביום שישי הקרוב, עד ל-1 באוקטובר. המשמעות היא, בין השאר, דחייה של 4 חודשים לפחות בכניסתו של שוק המטבעות הדיגיטליים למסגרת רגולטורית המאפשרת פעילות פיננסית בתחום, תוך הפחתת הסיכון למשקיעים ולבנקים. 

בבקשה של השר כחלון לדחות את תחילת החוק נאמר כי "צו נותני שירותי מטבע (צו איסור הלבנת הון הקיים; ר"ק) יפקע כפועל יוצא מכניסתן לתוקף של הוראות החוק. הליך התקנתו של הצו החדש, הכולל את שמיעת הערות הציבור, יארך זמן. משכך, תיווצר תקופה שבה לא יהיה צו המסדיר נושא זה בתוקף וייווצר חוסר בהירות לעניין חובות הזיהוי והדיווח שמוטלות מכוח חוק איסור הלבנת הון על גופים אלה (נותני שירותים פיננסיים; ר"ק)". 

בסוף השבוע שעבר, כפי שדיווחנו ב"גלובס", פורסמה הטיוטה של צו איסור הלבנת הון, שאמור היה להיכנס לתוקף ב-1 ביוני עם תחילתו של חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים. טיוטת הצו מתייחסת לראשונה לפעילות פיננסית במטבעות דיגיטליים ומפרטת כללים שעל פיהם יוכלו לפעול הבנקים והמשקיעים בתחום. ואולם, כעת עם דחיית החוק, מתברר כי השמחה שבה התקבל הפרסום בשוק הקריפטו הייתה מוקדמת מדי.

באיגוד הביטקוין הישראלי, המייצג פעילים בשוק המטבעות הדיגיטליים, אמרו היום בתגובה להחלטה כי דחיית החוק היא "פגיעה משמעותית בסטארט-אפים בתחום הקריפטו".

"הרשות להוטה שהצו יעבור בהקדם"

בכנס לשכת עורכי הדין באילת, קראה היום ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים, ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, למפתחי טכנולוגיות הבלוקצ'יין להעמיק בהבנת תחום איסור הלבנת הון, ולוודא שהטכנולוגיות והמוצרים שהם מפתחים יעוצבו מלכתחילה ככאלה שתומכים בדרישות הפיננסיות העולמיות. "הטכנולוגיות האלה צריכות לאפשר שקיפות לגופי האכיפה, בכך שיאפשרו דרכים טובות להתחקות אחר הפעולות במטבעות וירטואליים", אמרה ווגמן-רטנר.

לדבריה, "ההתמודדות בתחום איסור הלבנת הון ומימון טרור עם הפעילות במטבעות הווירטואליים לא נועדה לפגוע ולעכב חדשנות פיננסית בתחום, אלא דווקא לאפשר פעילות בטוחה בהם. אם זירות המסחר יהיו בטוחות, לגיטימיות ובעלות מוניטין של יושר, לקוחות לגיטימיים ירחיבו פעילותם בתחום והמוסדות הפיננסיים המסורתיים יחדלו מלחשוש לספק שירותים למפעילי הזירות ולחלפני המטבעות הווירטואליים. כיום, כשהתחום אינו מוסדר, יש סיכון מובנה בפעילות הסקטור וקושי בניהול הסיכון על-ידי שאר המערכת הפיננסית. אנו קוראים לכנסת לחוקק בהקדם האפשרי את החוק והצו הנדרשים לשם הסדרה".

בשיחה עם "גלובס" הסבירה השבוע ווגמן-רטנר כי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים לא יחול על שירותים במטבעות קריפטו כל עוד לא אושר הצו לאיסור הלבנת הון. לדבריה, "הצו עוד לא הותקן, אלא רק הופץ להערות הציבור ביום חמישי שעבר. כעת הצו צריך לעבור הליך של התקנה, ורק כשייכנס לתוקף, ייכנס שוק הקריפטו להתקנה". ברשות לאיסור הלבנת הון הביעו תקווה שהצו יאושר בתוך כמה שבועות, כי "גם הרשות וגם חברות הבלוקצ'יין להוטות שהצו יעבור בהקדם האפשרי".

במהלך מאי קיימה הרשות מפגש "שולחן עגול" עם חברות העוסקות בתחום הבלוקצ'יין - הטכנולוגיה שעליה מבוססים המטבעות הדיגיטליים. המפגש התקיים בשיתוף עם רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, בראשותה של דורית סלינגר. בעקבות דיוני "השולחן העגול" נוסחה טיוטת הצו לאיסור הלבנת הון, הכוללת בתוכה לראשונה סדרה של סעיפים המתייחסים למטבעות דיגיטליים ולדרכי הטיפול בסיכוני הלבנת ההון הנובעים מהשימוש בהם. עוד כוללת טיוטת הצו לראשונה סדרה של "דגלים אדומים" ייחודיים לתחום הקריפטו - רשימת פעולות (הטיוטה מציינת 37 פעולות כאלה), שביצוען מחייב את נותני השירות בתשומת לב מיוחדת ובמקרים מסוימים בדיווח על הפעולה לרשות לאיסור הלבנת הון ואפילו בחסימה של מתן השירות.

עם "הדגלים האדומים" בטיוטת הצו נמנים, בין השאר, טעינה של ארנק דיגיטלי שלא על-ידי בעלי הארנק; טעינה (רכישת מטבעות דיגיטליים) בסכום של יותר מ-5,000 שקל במזומן; מסחר במטבעות דיגיטליים בסכומים גבוהים בין אנשים פרטיים; מסחר באמצעות פלטפורמות Mixer, המערבלות את כתובות הארנקים ומקשות על איתור מקור הכספים; שימוש במטבעות דיגיטליים אנונימיים כמו Zcash, מונרו ומטבעות אחרים, שבהם לא ניתן לזהות את הטרנזקציות בבלוקצ'יין; אי-התאמה בין הצהרת הלקוח באשר למקור הכספים לבין המידע הידוע על הארנק הדיגיטלי; העברת מטבעות קריפטו לפלטפורמות ואתרי הימורים מקוונים; וכן העברות מגופים או לגופים במדינות המוגדרות בצו כ"מדינות בסיכון".

"הכדור בידי רשות שוק ההון"

בדיוני "השולחן העגול" השתתפו, בין השאר, נציגי איגוד הביטקוין הישראלי ונציגי פורום תעשיית הבלוקצ'יין, המאגד את החברות הישראליות הפועלות בתחום. יגאל נבו, מנכ"ל הפורום, אמר אתמול (ג') ל"גלובס" כי "חברות הבלוקצ'יין אינן יכולות לפעול בישראל בשל היעדר רגולציה, בעיקר בכל הקשור לעבודה מול הבנקים והגופים הפיננסיים. טיוטת הצו שהוציאה הרשות לאיסור הלבנת הון היא קריאת כיוון, ואולי אף קריאת השכמה לבנקים. אין ספק שיש ניסיון אמיתי של הרשויות לייצר בסיס רגולטורי לצמיחת התעשייה. ואולם לצערי, הבנקים עדיין לא נמצאים במקום הזה. אני מקווה שהצו יניע את הפיקוח על הבנקים לאפשר פעילות פיננסית בתחום, תוך הבנה שניתן לעמוד בסטנדרטים מחמירים ולהוריד את רמת הסיכון לבנקים ולמשקיעים".

מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין, אמר כי "דחיית צו הלבנת הון למטבעות דיגיטליים תקשה על יצירת מאות משרות בתחום. יותר מ-40 חברות סטארט-אפ גייסו באחרונה מיליוני דולרים במטבעות דיגיטליים. כדי לשלם משכורות, שכירות ומסים, הם צריכים את האפשרות להמיר את המטבעות לשקלים, אבל הבנקים ממשיכים לחסום פעם אחר פעם את מכירתם של המטבעות בטענה כי אין אסדרה. דחיית כניסת החוק לתוקף ואי-החלת צו איסור הלבנת הון שמטפל בתחום, תביא לכך שחברות ייאלצו לחשוב פעמיים אם להישאר בישראל. הכדור נמצא בידי רשות שוק ההון, שצריכה להתקין צו מתאים - מה שיכול לקצר את העיכוב". 

"דגלים אדומים" לפעילות במטבע דיגיטלי

(רשימה חלקית, מתוך 37 פעולות שצוינו בטיוטת הצו לאיסור הלבנת הון) 

■ טעינה של ארנק דיגיטלי (רכישת מטבע דיגיטלי) שלא על-ידי בעליו בסכום של יותר מ-5,000 שקל במזומן
■ מסחר במטבעות דיגיטליים בסכומים גבוהים בין אנשים פרטיים
■ מסחר באמצעות פלטפורמות Mixer, המערבלות כתובות ארנקים ומקשות על איתור מקור הכספים
■ שימוש במטבעות דיגיטליים אנונימיים, כמו Zcash או מונרו, שבהם לא ניתן לזהות את הטרנזקציות בבלוקצ'יין
■ אי-התאמה בין הצהרת הלקוח באשר למקור הכספים לבין המידע הידוע על הארנק הדיגיטלי
■ העברת מטבעות קריפטו לפלטפורמות ואתרי הימורים מקוונים
■ העברות מגופים או לגופים במדינות או באזורים המוגדרים בצו כ"מדינות בסיכון"

עוד כתבות

צילומים: יריב כ''ץ (ידיעות אחרונות), יח''צ, shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המילון העכשווי של ענף השיווק, הפרסום והמדיה

גלובס מציג את המושגים, האנשים, הרשתות והחברות שמסעירים בעת הנוכחית את אנשי השיווק, הפרסום והמדיה ● מהאחים אמיר והשרים ניר ברקת ושלמה קרעי, דרך האיום הסיני משיין, ועד רשתות המזון שעשו עלייה והבינה המלאכותית שכולם מתאמצים לייצר איתה מציאות חדשה

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

בג"ץ הגיוס: היועמ"שית אישרה ייצוג נפרד לממשלה בשל פערי העמדות

הממשלה תקבל ייצוג נפרד בבג"ץ הגיוס שיתקיים ביוני בהרכב מורחב של תשעה שופטים ● הסיבה: הפערים הגדולים בין עמדת הממשלה לבין עמדת היועמ"שית בהרב-מיארה ● הממשלה צפויה לשכור עו"ד פרטי 

חופית באטה, חוקרת בינה מלאכותית ב-AI21 / צילום: יונתן בלום

היא התגייסה ליחידת מודיעין, צוללת עם כרישים ועובדת בתחום הכי חם בעולם

היא שובצה במודיעין אך התעקשה להתגייס לקרבי, שימשה אלגוריתמאית במובילאיי ויש לה תואר במתמטיקה ● כיום חופית באטה היא חוקרת ב-AI21 Labs, שנתמכת בידי ענקיות הטכנולוגיה ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס

לוטרה. דגי בריכות הנוי חוסלו כמעט לחלוטין / צילום: Shutterstock

קרבות על טריטוריה, פלישות וחיסולים: משפחות הפשע של סינגפור הן בכלל לוטרות

הסגרים שהונהגו בקורונה נתנו לבעלי חיים רבים הזדמנות להשתלט על שטחים אורבניים ● בתום המגפה הם נדחקו בחזרה לשיפולי הערים, אבל לא הלוטרות בסינגפור: אלה עושות שם שמות אפילו על חשבון קרוקודילים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / חומרים: אתרי החברות, Shutterstock

תוספים וטריקים: כך קונים ברשת חכם ובזול

היקף הרכישות של ישראלים באונליין נמצא בעלייה מתמדת, אבל רבים לא מכירים את הכלים שמאפשרים לחסוך בתשלום ● מתוספים שמשתלם להתקין בדפדפן ועד שיחה עם צ'אטבוט

ד''ר נטע מימון, מנכ''לית Neuro-Fi, חוקרת מוזיקה ומוח / צילום: יונתן בלום

החוקרת שיכולה להשפיע על המוח שלנו, בלי שנשים בכלל לב

ד"ר נטע מימון משלבת בין מוזיקה לחקר המוח כדי לסייע לחולי אלצהיימר ופרקינסון ● היא גם הקימה חברה שרוצה להפוך את מה שאנחנו שומעים באוזניות לגירוי מוחי שיעזור לנו להירגע ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

ראש אמ''ן, אלוף אהרון חליוה / צילום: דובר צה''ל

ראש אמ"ן האלוף אהרון חליוה הודיע על פרישה מצה״ל

חליוה הודיע היום על פרישה, חצי שנה אחרי המחדל המודיעיני העמוק של ה-7 באוקטובר ● במכתב שחיבר לרמטכ"ל, כתב כי "אגף המודיעין בפיקודי לא עמד במשימה עליה אנו אמונים. לעד אשא עימי את הכאב האיום של המלחמה"

הבורסה בוול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות השבבים קפצו

הנאסד"ק קפץ ב-1.5% ● אירופה ננעלה במגמה חיובית ● נעילה מעורבת באסיה, מדד ההנג סנג זינק בכ-1.9% ● מחירי הנפט עלו ● הביטקוין עומד על כ-66.27 אלף דולר למטבע ● מחיר הזהב נחלש בכ-1% ● מדד מנהלי הרכש במגזר הייצור בארה"ב ירד והוביל לירידה בתשואות האג"ח הממשלתיות

צילום: Eduardo Munoz Alvarez (AP) (עיבוד תמונה)

הטעויות הנפוצות שמשקיעים עושים בהשקעה באג"ח ממשלתיות

בוול סטריט ג'ורנל מרחיבים על הטעויות הנפוצות של משקיעים באיגרות חוב ממשלתיות ● להערכתם, הטעות הנפוצה ביותר היא בהשקעה בקרנות אג"חיות שנסחרות בתנודתיות ● במקביל הם מסבירים כי כיום, תשואות האג"ח הממשלתיות קצרות הטווח אטרקטיביות יותר מאשר ארוכות הטווח

תערוכת הרכב בבייג'ינג, לפני שנתיים / צילום: ap, Andy Wong

החל מ-170 אלף שקל: הרכבים שיוצגו השבוע על הבמה החשובה בעולם ובקרוב יגיעו לישראל

כלי רכב חדשים יוצגו על בימת התערוכה הבין־לאומית מהחשובות בעולם שנפתחת השבוע בבייג'ינג, ואמורים לבסס החל מהשנה את אחיזתה של סין בשוק הרכב האירופי והישראלי ● בדקנו מי עשויים להגיע לישראל כבר בעתיד הנראה לעין

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה ירוקה בתל אביב: מדד ת"א בנקים 5 זינק בכ-4%

מדד ת"א 35 קפץ ב-1.1% ות"א 90 הוסיף לערכו כ-1.4% ● הדולר חצה רף של 3.8 שקלים ונחלש חזרה בסוף השבוע ● S&P הודיעו על הורדת הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● הסיכויים להפחתת ריבית בישראל וארה"ב הולכים ומתרחקים ● בעוד שבישראל יתקיים שבוע מסחר מקוצר לרגל החג, בוול סטריט יפרסמו דוחות כמה מענקיות הטכנולוגיה המשתייכות לשבע המופלאות

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם  ד''ר עדית זכאי–אור / צילום: באדיבות ראוניברסיטת ייכמן

"חתרתי בים בזמן שהבנים שלי בחזית. לא צריך להתבייש במקומות שטוב לנו"

שיחה עם ד"ר עדית זכאי–אור, מנכ"לית מרכז מיטיב לפסיכולוגיה חיובית באוניברסיטת רייכמן ● על איך עצב ושמחה יכולים להשתלב זה בזה, כיצד להחזיק תקווה בזמן משבר והקשר בין חשיבה חיובית לתקיפה האיראנית • האזינו 

שלומי ויוסי אמיר / צילום: יח''צ, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כאב הראש החדש של האחים אמיר בשופרסל

‎בבקשה לאישור תובענה ייצוגית, נטען כי האחים אמיר ביקשו לרכוש את השליטה בשופרסל באופן שיפטור אותם מלשלם לציבור את מלא פרמיית השליטה, כדי לא להיקלע לתחרות על השליטה בחברה ● התובעים מעריכים את הנזק בסכום הנע בין 232-146 מיליון שקלים

הפגנה פרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה, אתמול (ש') / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"ארגון טרור השתלט": גל הפגנות נגד ישראל באוניברסיטת קולומביה

ביום חמישי האחרון, נעצרו מעל מאה סטודנטים שהשתתפו בהפגנה פרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה, וההפגנות מאז נמשכות במלוא עוזן ● פרופ' שי דוידאי מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה צייץ בעקבות האירועים: "ארגון טרור השתלט על האוניברסיטה והמדינה צריכה להתערב ולהשתלט על הקמפוס"

איסמאעיל הנייה / צילום: ap, Lebanese Official Government

מומחים מסבירים: אלו הסיבות שבגללן בכירי חמאס שוקלים לעזוב את קטאר

בסוף השבוע האחרון, התפרסמו דיווחים על כך שההנהגה הפוליטית של חמאס שוקלת לעזוב את קטאר ולהעתיק את בסיסה לעומאן או לטורקיה ● שני חוקרים בכירים במכון למחקרי ביטחון לאומי מסבירים מה עומד מאחורי הדיווחים, ואיך הדבר קשור לתפקיד שממלאת קטר במשא ומתן לשחרור החטופים

גילון בק, ריצ'רד פרנסיס, אייל פסו / צילום: תמר מצפי, אלעד מלכה, Gauzy

בדרך לנאסד"ק: הישראלית שמאמינה שהשוק הזה יגיע ל-124 מיליארד דולר ב-2028

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● גאוזי, יצרנית הזכוכית החכמה מתל אביב בדרך לנאסד"ק ● טבע משנה את אופן דיווח התוצאות שלה על בסיס גיאוגרפי ● וסנסטאר, חברת הפורטפוליו של קרן פימי הציגה תוצאות חלשות לרבעון

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

האוניברסיטה שהפכה למוקד הפגנות פרו פלסטיניות סגרה את שעריה: "הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי"

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר שוטרים מסביב כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

פרופ' יוג'ין קנדל / צילום: מיכה לובטון

הוא היה אחד האנשים הקרובים לנתניהו, היום הוא חושף: "לא הייתי מחזיק במשרד שלו חודש"

יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר, יוג'ין קנדל, בטוח: "אם ישראל לא תשנה כיוון בהקדם, הכלכלה תקרוס, והמדינה עמה" ● לדבריו, כדי שנבואת הזעם לא תתממש צריך להקים ממשלה שתנהל סיכונים לטווח הארוך בכל תחומי חיינו ● הוא לא פוסל אפשרות להיות שר האוצר הבא, אבל "לא כזה שתפקידו העיקרי הוא לחלק הטבות" ● האזינו

דיזנגוף סנטר / צילום: גיא חמוי

מעל 3 מיליון שקל בדקה: זינוק בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת ערב פסח אשתקד

לפי נתוני חברת שב"א, בין השעות 8:00-14:00 הוציאו הישראלים סכום של 735 מיליון שקל • מדובר בזינוק של 14% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת ערב פסח אשתקד • בשנה שעברה בשעות אלו נרשמו הוצאות בכרטיסי אשראי בסכום כולל של 645 מיליון שקל • ומה הייתה הדקה העמוסה ביותר היום?

בעולם מתפעלים מישראל: "הראתה שהיא יכולה לתקוף מתי שהיא רוצה"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: בוושינגטון פוסט מתפעלים מהמתקפה שמיוחסת לישראל באיראן, ובאיראן מנסים להקטין את האפקט שלה וגם: אייפ"ק פותח בקמפיין נגד פוליטיקאים אנטי-ישראלים בבחירות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם