בכירים במשק הציגו לנתניהו תוכנית לסוגיית מבקשי המקלט

קבוצה של 64 אנשי עסקים, ביניהם יו"ר הבורסה ומנכ"לי משרד רה"מ בעבר, גיבשה תוכנית המוערכת ב-220 מיליון שקל בשנה • מציגה בין היתר: שיקום דרום ת"א תוך 5 שנים

מבקשי מקלט בתל-אביב / צילום: איל יצהר
מבקשי מקלט בתל-אביב / צילום: איל יצהר

קבוצה של אנשי עסקים העבירה לידי ראש הממשלה בנימין נתניהו תוכנית מקיפה לפתרון סוגיית מבקשי המקלט בדרום תל-אביב. "אנו קוראים להוציא את הוויכוח על עתידם של מבקשי המקלט מהמגרש הפוליטי ולבחון את הנושא בדרך מקצועית, ששמה לה למטרה לפתור את הבעיה בצורה שמיטיבה עם כל המשק וכלל אזרחי ישראל", נכתב במכתב. התוכנית פרושה על פני 45 עמודים, בהם מפורטות המלצות לעידוד תעסוקה, ביזור האוכלוסייה, שיקום דרום תל-אביב ועוד.

על המכתב חתומים 64 אנשי עסקים בהם יוסי קוצ'יק, יו"ר קבוצת צור שמיר ומנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר; אילן כהן, יזם ומנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר; ירום אריאב, יו"ר לביא קפיטל ומנכ"ל האוצר לשעבר; אבנר סטפק, מבעלי בית ההשקעות מיטב דש; יו"ר הבורסה אמנון נויבך; היזם יוסי ורדי; חיים כצמן, בעל השליטה בגזית גלוב; שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים ועוד.

אנשי העסקים הציעו לראש הממשלה להיפגש עמו או עם גורם מטעמו ולהציג לו את התוכנית. "יוזמה זו שמה לנגד עיניה את סוגיית הפליטים מפרספקטיבה של בעיה עסקית ויצרה תוכנית אלטרנטיבית בעלת אופי כלכלי-עסקי ולא פוליטי", כתבו אנשי העסקים.

התוכנית מבוססת על ההסכם שחתמה הממשלה עם האו"ם, לקליטת קרוב למחצית ממבקשי המקלט - כ-16 אלף איש, והעברת שאר האוכלוסייה למדינות מערביות. כזכור, נתניהו נסוג מהתוכנית הזאת בתוך שעות ספורות, לאחר שספג התנגדות מהצד הימני של המפה הפוליטית. 

התוכנית החדשה מבוססת על ארבעה עקרונות: הראשון, פיזור אוכלוסיית הפליטים ברחבי הארץ, ב-30 יישובים חזקים, כך שמספר הפליטים לא יעלה על 1% מאוכלוסיית היישוב; השני, הרחבת אפשרויות התעסוקה ואשרות עבודה בענפים הסובלים ממחסור תמידי בכוח אדם, כמו מלונאות, חקלאות ובניין. הרעיון הוא להכשיר את מבקשי המקלט, כך שיוכלו להחליף את העובדים הזרים; העיקרון השלישי הוא הסרת חסמים בפני מבקשי המקלט המבקשים לשכור דירות ברחבי הארץ, למשל יצירת מערך תיווך הוגן שתחבר בין דירות פנויות ושוכרים.

העיקרון הרביעי הוא שיקום דרום תל-אביב - שכולל פעולות רבות, בהן שיקום התשתיות הפיזיות, טיפול של גורמי רווחה וחיזוק החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, דיור ציבורי, גיבוש תוכנית לחיזוק המסחר המקומי הוותיק, פינוי התחנה המרכזית, והגברת האכיפה על דיני התכנון והבנייה.

להערכת אנשי העסקים, פיזור מבקשי המקלט ושילובם ייקח 3 שנים ושיקום דרום תל-אביב ייקח 5 שנים.

אנשי העסקים מציינים בתוכנית כי עלות התוכנית מוערכת ב-223 מיליון שקל בשנה, אך בפועל נדרש תקציב נוסף של 150 מיליון שקל מאחר שכבר היום המדינה מתקצבת חלק מהשירותים בתוכנית. הם מעריכים כי התועלת הכלכלית תהיה גבוהה יותר, והציגו תחזיות של המכון להגירה במרכז אקדמי רופין, שניסה להעריך את התרומה הכלכלית של העסקת 25 אלף מבקשי מקלט בתחומים בהם חסר כוח אדם. לפי הערכות אלו, הגדלת התוצר השנתי בענפים אלו יגיע ל-3.3 מיליארד שקל; יירשם גידול בהכנסות המדינה ממס הכנסה בהיקף של 159 מיליון שקל; גידול של 110 מיליון שקל בתקבולי המוסד לביטוח לאומי; והקטנת החובות האבודים של בתי החולים בכ-10 מיליון שקל.