ירי בתוך הנגמ"ש: כך מאבד החמאס את תמיכת הציבור בעזה

60 הרוגים ומאות פצועים מירי צה"ל באירועי הגדר הביאו להישג תודעתי לחמאס, אבל גם המספרים הללו לא מסתירים את הכישלון המערכתי שלו • תושבי הרצועה זועמים על הארגון ומאשימים אותו במחיר הדמים הכבד • ככל הנראה לא יהיה ניסיון דומה לגייס את ההמונים בקרוב, אולם עם זאת חמאס השיג הכרה בינלאומית במצב הכלכלי הקשה ברצועה

המהומות ברצועת עזה / צילום: איברהים אבו מוסטפה, רויטרס
המהומות ברצועת עזה / צילום: איברהים אבו מוסטפה, רויטרס

ככל שענני העשן מההפגנות בגדר מתפזרים, הולכת ומתבררת עוצמת המהלומה שספג חמאס בשבוע האחרון. גם הצלחותיו התעמולתיות והדיווחים בתקשורת העולמית שהציגו שוב כבעבר את ישראל ככוחנית, אלימה והורגת אזרחים, לא מסתירות את הפגיעה במעמדו. הודאתו כי 50 מתוך 60 ההרוגים ביום שני הם אנשיו, הראתה כי טענות הצד הישראלי היו בעצם נכונות, כי אנשי חמאס היו אלה שהפעילו את המפגינים והם אלה שבחסות ההפגנות ניסו לייצר פיגועים.

עבד א', תושב מחנה הפליטים שאטי ופעיל חברתי, אומר כי הזעם בציבור ברצועה על הארגון גדל והולך. "הם השתלטו על ההפגנות והצעדה שאנחנו יזמנו, דחפו את האנשים להתעמת עם החיילים והשיגו את מטרתם הפוליטית במחיר כבד של חיי עשרות בני אדם ופציעה של יותר מאלפיים".

השבוע הזה החל בפנייה מצרית אל הנהגת חמאס בפגישה בקהיר, להימנע מהסלמה ולא להגיע לעימות ישיר עם החיילים. לפי מקור פלסטיני, המצרים הבטיחו כי יפתחו באופן סדיר את מעבר רפיח הסגור מזה זמן, ואף הביאו הבטחה ישראלית לעוד הקלות כלכליות. ראשי חמאס, ובהם ראש הלשכה המדינית אסמאעיל הנייה, דחו את ההצעה באופן מזלזל שעורר את זעמם של המצרים.

ביום שני בצהריים, כשהתבררו ממדי הנפגעים, הוזעק הנייה שוב לקהיר. הוא הוטס במסוק מצרי ונפגש בין היתר עם ראש המודיעין המצרי כמאל עבאס בלשכתו. לפי גורם ביטחוני ישראלי, עבאס זעם על הנייה והטיח בו כי דמם של הרוגי הגדר על ידיו ועל ידי חבריו. הוא הציג לו הוכחות לתשלומים ששילמו אנשי חמאס למשפחות ולצעירים להגיע להפגנות ועודדו אותם להתקרב לגדר. עבאס הציג את האיום הישראלי כי מה שהוגדר מדיניות "קיר הברזל" כלומר מניעה בכל מחיר של חציית הגדר, תימשך. לאחר שעתיים של דיונים שעלו לטונים גבוהים, הורה הנייה להפסיק את ההפגנות. מצרים אפשרה הכנסת כמה מאות פצועים דרך מעבר רפיח לטיפול בבתי החולים שלה, וישראל העבירה ציוד רפואי דרך מעבר כרם שלום לבתי החולים ברצועה. המעבר הוצת כבר פעמיים ונסגר, אך ישראל הסכימה לפתוח אותו לזמן קצר.

יחיא סינואר, האיש החזק של חמאס ברצועה, נאם אמש מעין נאום סיכום שבו הדגיש את הישגי ההפגנות, החזרה לתודעה העולמית וההתעוררות בעולם הערבי לטובת הסוגיה הפלסטינית. אלא שההתעוררות הזו הייתה מינורית, כמעט לצאת ידי חובה, וכללה בעיקר גינויים לפתיחת השגרירות האמריקנית בירושלים.

חמאס הקצה מיליונים למבצע

הביקורת על חמאס גוברת ברחוב הפלסטיני ובעולם ככל שמתבררים פרטי האירועים בגדר. בסוף השבוע שעבר, כאשר רק מעט מפגינים הגיעו אל הגדר והיה חשש שהמספרים ירדו וילכו, חמאס החליט לדרבן את תושבי הרצועה בכל מחיר - גם מחיר כלכלי. באותו יום שישי הגיעו להפגנות 5,000 איש, שניים מהם נהרגו וכ-400 נפצעו. חמאס הכריז כי יום שני, יום פתיחת השגרירות האמריקנית בירושלים וערב יום הנכבה, הוא יום היעד. המספר 100 אלף הוצב כמטרה ולמבצע הוקצו מיליוני דולרים.

מאות אוטובוסים גויסו לשם כך, ומי שסירב נלקח למעצר. המטיפים במסגדים בכל רחבי הרצועה שיננו סיסמאות שיבה, פריצה של הגדר והשתלטות על הישובים היהודיים הסמוכים. כל הכוח הצבאי והארגוני של חמאס גויס לעידוד היציאה להפגנות. כשנראה היה כי השטח עדיין מהסס, בעיקר בגלל המדיניות הקשוחה של צה"ל והמספר הרב של נפגעים בהפגנות הקודמות, הוחלט לשלם למפגינים. 50 דולר למשפחה ו-20 דולר ליחיד, זה היה התעריף. כל מפגין קיבל, בנוסף לכסף, הנחיות היכן להתייצב ואיזו פעילות לבצע.

ביום ראשון, בפגישה עם המצרים, הבטיח הנייה כי תהיה שליטה על המפגינים, אך הוא לא הבהיר לאיזו שליטה הוא מתכוון. בשני לפני הצהריים, החלו להתקבל הדיווחים על אלפי מפגנים מתגודדים, ואז בבת אחת ובאופן מתואם החלה ההתפרצות אל הגדר. סדרני חמאס, שלפי ההבטחות היו אמורים לשלוט על המפגינים, היו אלה שנתנו את האות לפריצה. בד בבד ובחסות ההמולה ניסו כמה חוליות חמאס להניח מטענים, וחוליה אחת תפסה עמדות ירי אל אגף של יחידה צה"לית.

אבל הפלסטינים הופתעו מהמוכנות של חיילי צהל. כמעט כל חברי החוליות חוסלו, המפגינים שהגיעו לגדר נורו, בין אם בירי חי או בכדורי פלסטיק, ועד לשעה 14:00 בצהריים נמנו כמעט 50 הרוגים ומאות רבות של פצועים. בהתכתשויות בהמשך נהרגו עוד כעשרה מפגינים. יום אחר כך, יום הנכבה עצמו, אכן היה רגוע יותר, אם כי בעימותים ליד הגדר נהרגו עוד שני בני אדם.

תקוותה של הנהגת חמאס, שמספר הנפגעים הגבוה יעורר את התקשורת העולמית ועמה את הגינויים לישראל אכן התממשה. ההצלחה בהעברת תמונות מדממות של נפגעים לדיווחי החדשות הייתה כרגיל הגורם שהיטה את הכף. אבל אז זומן הנייה בדחיפות למצרים, וכפי שתואר לעיל שב משם נזוף.

משמעות הודעתו של יחיא סינואר אמש היא כי האירועים בשלב זה ברגיעה, ולא יהיה ניסיון דומה לגייס את ההמונים בטווח הקרוב. עם זאת, חמאס השיג הכרה בינלאומית במצב הכלכלי הקשה וייתכן שבזכות זה סיוע ופרויקטים המתעכבים בשל חוסר הרצון לאפשר לחמאס לקבל אותם, יתקיימו בכל זאת. בכינוס הקרוב של ועידת המדינות התורמות ינסו המשתתפים למצוא דרך שתאפשר פרויקטים חיוניים כמו הקמת תחנת כוח ומתקן התפלת מים בלי שחמאס יהיה מעורב בהם.

מס' הנפגעים: פאליווד במיטבה

עד כה, מאז תחילת אירועי הגדר בראשית אפריל הודיע משרד הבריאות הפלסטיני בעזה על 111 הרוגים בעימותים ועל כ-11 אלף פצועים בדרגות שונות. מחצית מהפצועים הועברו אל בתי החולים ברצועה, ואלה שהמצב בהם גם לפני האירועים היה על סף קריסה, אכן קרסו. דוקטור איימן אל סהבאני, מנהל המחלקה לרפואת חירום בבית החולים שיפא, הגדול שבבתי החולים ברצועה, אומר כי ביום שני הגיעו לטיפול כ-500 פצועים, כאשר בחדר המיון יש רק 20 מיטות. החולים שוכבים בכל מקום על אלונקות או מיטות מאולתרות בסככות במגרשי החניה, ורבים מהם המתינו שעות עד שאיש צוות רפואי הגיע אליהם.

המחלקות האורתופדיות הן העמוסות ביותר. רוב הפצועים נפגעו מירי ברגליים, לפי הוראות הפתיחה באש הצה"ליות. הרופאים עובדים ללא הפסקה, וטיפולים רבים שהם פחות חמורים הופקדו בידי פרמדיקים ואחיות. המצב דומה גם בבתי החולים האחרים ברצועה. מצרים הסכימה לקבל 200 מהפצועים הקשים ביותר אשר ניתן להעבירם אליה. ישראל העבירה ציוד רפואי רב ביום שלישי דרך מעבר כרם שלום, לפי רשימה של ציוד חסר שהעבירו מנהלי בתי החולים ברצועה. למרבה התדהמה, חמאס סירב לקבל מקצת הציוד שהועבר ממחסנים של צה"ל וממשרד הבריאות, בשל הכיתוב בעברית על הארגזים.

במערכת הביטחון בישראל מטילים ספק במספרים שמפיץ משרד הבריאות בעזה, הנשלט בידי חמאס. ברשתות החברתיות הופצו סרטונים רבים שבהם נראים פלסטינים "פצועים" מתרוממים זמן קצר לאחר ש"פונו", וממשיכים כאילו לא אירע דבר. גם סיפורה של התינוקת ליילה אל ר'אנדור, שלכאורה מתה משאיפת גז מדמיע ביום שני, התברר לאחר עדות של רופא פלסטיני כלא נכון.

פאליווד (Pallywood, הלחם של פלסטינים והוליווד) עבדה שעות נוספות אומרים במערכת הביטחון, והמספרים מופרכים. בדיקה שלנו העלתה כי ב-13 בתי החולים ברצועה ובמרפאות החוץ טופלו מאז יום שני פחות מאלף בני אדם, לעומת המספר של 4,000 פצועים שמסר משרד הבריאות הפלסטיני. גם אם מורידים את מספר הנפגעים קל שטופלו בשטח, נראה שהפלסטינים מנפחים את המספרים לפחות פי שניים. לגבי ההרוגים המספרים קרובים למציאות, ולפי גורם ביטחוני ישראלי לפחות שני שלישים מהם הם חברי הזרוע הצבאית של חמאס.

כמעט בכל טור שלי כאן מראשית השנה עסקנו בפצצה הכלכלית-הומניטרית המתקתקת ברצועת עזה. העלינו נתונים קשים אמיתיים, תמונת מצב קשה של חיי עוני מנוולים, תנאי תברואה מחפירים, מערכת בריאות קורסת וזרם דליל עד לא קיים של אספקת חשמל ומים. הבאנו כמובן את הגורמים האשמים, את הפוליטיקה שמסביב ואת חוסר הרצון וגם חוסר היכולת של כל הצדדים לקדם פתרונות קיימים טובים וממומנים, מסיבותיהם הפוליטיות. הנה שתיים מהכותרות שפרסמנו לאחרונה: "עני מאשים: מחצית מתושבי עזה חיים מתחת לקו העוני"; "הצעדה בעזה - תסריט הבלהות של ההסברה הישראלית".

היה ברור שבסופו של דבר הלחץ יפרוץ את השסתום, והיה ברור שצריך דחיפה קלה של חמאס בעל האינטרס כדי לעורר מהומה כזו בהיעדר אופציה צבאית. האם ישראל נערכה לכך באופן מיטבי? האם עשתה הכל למנוע את הידרדרות המצב? במובן הצבאי אולי כן, במובן הכלכלי, המדיני וההומניטרי, התשובה לצערנו שלילית.

המדינה העניקה כתב חסינות לבנקים הישראליים המעניקים שירותים לבנקים פלסטיניים

עכשיו זה רשמי: המדינה העניקה כתב חסינות חתום לבנקים ישראלים העובדים עם בנקים פלסטיניים מפני כתב אישום בגין פעילות זאת. מדוחות בנק דיסקונט שפורסמו היום עולה, כי במהלך השבוע קיבל הבנק כתב חסינות חתום.

"בכתב החסינות התחייבה מדינת ישראל כי לא יוגש כתב אישום כנגד הבנק נושאי המשרה ועובדיו בגין עבירות בתחום איסור הלבנת הון ומימון טרור בנוגע למתן שירותים לבנקים פלסטיניים בתקופה שהחלה מ-28 במארס 2016", נכתב בדוח דיסקונט. עוד נכתב: "מדינת ישראל התחייבה לשפות את הבנק ואת מרכנתיל דיסקונט (החברה-הבת - ע"א) בסכום של עד 1.5 מיליארד שקל בגין הוצאות בהן יישא הבנק בהליך אזרחי או פלילי אם יינקטו נגדו או כנגד נושאי המשרה".

בשנת 2016 פנו בנק הפועלים ודיסקונט למשרד האוצר והתריעו על כוונתם להפסיק את שירותי הסליקה והערבויות לבנקים הפלסטיניים בגדה, זאת בשל החשש מפני הגשת תביעות מצד גופים רגולטוריים בעולם. הבנקים דרשו מהמדינה לקבל רשת ביטחון כתנאי להמשך פעילותם. בינואר 2017 אישר הקבינט מדיני ביטחוני את מתן חסינות, מחשש שניתוק הקשר יביא להשלכות דרמטיות על הכלכלה בצד הפלסטיני.

מאז התקיימו מגעים בין הבנקים לבין משרד האוצר, משרד המשפטים והפיקוח על הבנקים במטרה לגבש כלים מתאימים לסוגיה הרגישה הזו. "לאחרונה התקבלו בדיסקונט ובמרכנתיל טיוטות סופיות של כתב השיפוי והחסינות, ולאחר מספר דיונים אושרו הנוסחים בדירקטוריונים של הבנקים", נכתב בדוח של דיסקונט.