כך יהפוך תל נוף לבסיס אימון והכשרה של צבא גרמניה

צבא גרמניה יחכור מישראל שבעה מטוסים ללא טייסים (מל"טים) מסוג Heron TP ("איתן") שיופעלו בתחילה מבסיס תל נוף של חיל האוויר, בו יעברו עשרות צוותים גרמניים אימון והכשרה בתפעולם לקראת שימוש בהם בשטחי לחימה במדינות אפריקה ואסיה. כך עולה ממידע שהגיע לידי "גלובס", על בסיס תשובות משרד ההגנה הגרמני ונציגי ממשלת גרמניה לשאילתות שהגישו חברי פרלמנט בשנה האחרונה.

שווי העסקה שתתבצע בין ממשלת גרמניה לחברת איירבאס - שתחכור המל"טים מהתעשייה האווירית - וכן ישירות מול ממשלת ישראל, הוא מיליארד אירו. שרת ההגנה של גרמניה, אורוסולה פון דר-לאיין, הבטיחה ביום שני השבוע כי העסקה תובא בקרוב לאישור הפרלמנט הגרמני.

המל"טים יוחכרו לתקופה של תשע שנים והם בעלי יכולת לשאת טילי אוויר-קרקע ייחודיים, שהיתרון המרכזי שלהם, לדברי משרד ההגנה הגרמני, הוא היכולת למנוע את פיצוץ ראש הקרב ברגע האחרון, או ליצור פיצוץ מבוקר שיקטין את מספר הנפגעים ובכך למנוע הרג של חפים מפשע בזירות הלחימה - נושא שנמצא בלב הדיון הציבורי בעניין זה בגרמניה.

העסקה כוללת חכירה קבועה של חמישה מל"טים, בעוד השניים הנוספים יוקדשו לאימונים בלבד ולהכשרת צוותים גרמניים בתפעולם. המל"טים יכונו G-Heron TP ולא יהיו חמושים בשלב הראשון, אם כי בגרמניה יש המעריכים שבהמשך המל"טים יישאו עליהם אמצעי לחימה.

לפי משרד ההגנה הגרמני, בשלב זה המל"טים ישמשו לצורכי מעקב בלבד (Surveillance), ויצוידו במערכות הדמיה וצילום של חברת "אל-אופ", מערכת קשר לווייני של חברת "אלישרא" (שתיהן חברות-בנות של "אלביט") ובמערכת רדאר של חברת "אלתא מערכות" (חברת-בת של התעשייה האווירית). מערכות אלה כלולות במחיר העסקה.

בשנתיים הראשונות לעסקה, המל"טים יופעלו מבסיס תל נוף של חיל האוויר הישראלי, המוזכר במפורש במסמכים, ואליו גם יגיעו צוותים גרמנים כדי להתאמן. לא פחות מ-35 צוותים גרמניים יאומנו ויעברו הכשרה בהפעלת המל"טים בתקופה זו. המטרה של הפרויקט היא לסייע בעתיד לכוחות הצבא הגרמני הפועלים באפגניסטן ובמאלי.

לפי הערכות מומחים, ההפעלה תתבצע מקרונות שליטה ובקרה בבסיס תל נוף, והמל"טים עצמם יימנעו מלעבור את הקו הירוק באימוניהם, משום שהשטחים אינם מוכרים כנמצאים תחת ריבונות ישראלית על ידי גרמניה, וחצייה שכזו עלולה לסבך את הגרמנים מבחינה דיפלומטית.

לפי המסמכים, עסקת המל"טים מורכבת למעשה משתי עסקאות נפרדות: האחת מול החברה-הבת של "איירבס" (Airbus Defence and Space, ADAS) שתתקשר עם התעשייה האווירית לשם חכירת המל"טים שהיא מייצרת, והשנייה מול ממשלת ישראל. משרד ההגנה הגרמני עדכן כי העסקה מול ממשלת ישראל מעוגנת כבר במזכר הבנות (MoU) ובהסכם נספח לו, המוכנים לחתימה, ותכלול תשלומים ישירים מהצד הגרמני לישראל על שימוש בתשתיות כמו שדות תעופה וקרונות שליטה ובקרה, וכן תחזוק המל"טים והדרכת הכוחות הגרמנים.

שווי ההסכם הישיר בין הממשלות עומד על כ-177 מיליון אירו, לפי המסמכים. לא ברור כמה מתוך 720 מיליון האירו הנוספים שיועברו לחברת "איירבס", לפי הודעת משרד ההגנה, יגיעו לתעשייה האווירית. הסכומים הנוספים שכלולים במחיר הסופי של העסקה נובעים ככל הנראה מהוצאות של הצבא הגרמני על השימוש במל"טים בשתי הזירות בשטח.

 הטכנולוגיה ישראלית

הצרכים החדשים של צבא גרמניה

עסקת חכירת המל"טים כבר הייתה מוכנה לחתימה לפני כשנה, אבל התנגדות ברגע האחרון של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, שהובלה על ידי שר החוץ לשעבר מטעמה זיגמר גבריאל, טרפדה אותה. החשש של הסוציאל-דמוקרטים היה משימוש התקפי במל"טים, דבר שלדבריהם היה מנוגד להסכם הקואליציוני הקודם ביניהם לבין מפלגת השלטון (CSU/CDU).

בהסכם הנוכחי בין המפלגות, שמשמש כבסיס לקואליציה זהה, הוסדרה המחלוקת. גבריאל כבר אינו מכהן כשר החוץ, ונקבע כי בשלב הראשון המל"טים ייחכרו כשהם בלתי חמושים. כל החלטה עתידית על חימושם, נכתב בהסכם, תיעשה בנפרד "לאחר הערכה מפורטת של החוק הבינלאומי, החוק הגרמני ושיקולי אתיקה".

משרד ההגנה הגרמני רומז בתשובותיו הרשמיות לחברי הפרלמנט הגרמני כי לצורך פעילות מבצעית, המל"טים ככל הנראה יפורקו ויישלחו באמצעות תחבורה אווירית כדי לסייע למשימות הצבא הגרמני. הפעילויות הצבאיות הן באפגניסטן ובמאלי, כאשר המל"טים יתפעלו מקרונות שליטה ובקרה הסמוכים לשדה הקרב עצמו, או ממטה היחידה האחראית על הפעלתם במדינת המחוז שלזוויג-הולשטיין שבצפון גרמניה.

המשרד העריך, כי הכנת המל"טים לפעילות בשטח הלחימה עצמו תיקח שנה נוספת לאחר תקופת ההרצה הראשונית, ותעלה כ-40 מיליון אירו לכל זירה. קרונות השליטה והבקרה כלולים בעסקת החכירה. כבר כיום מפעילים כוחות גרמנים במדינות אלו מל"טים של התעשייה האווירית מהדור הקודם - Heron I - שאינם מסוגלים לשאת חימוש. גם פעילות זו מנוהלת על ידי החברה-הבת של "איירבאס".

"המל"טים מסוג Heron I אינם עונים על כל הדרישות העכשוויות והעתידיות של הצבא", נכתב במסמך רשמי של צבא גרמניה, "עד להתחלת השימוש במל"ט האירופי Eurodrone, פערים מבצעיים אלו יגושרו באמצעות השימוש במל"טים מסוג Heron TP". משרד ההגנה הגרמני מגדיר בתשובותיו את המידע על חימוש אפשרי של המל"טים הישראלים בשלב שני כ"סודי על סמך דרישת הרשויות הישראליות".

לפי תחזית משרד ההגנה הגרמני, שני המל"טים הראשונים יסופקו לשימוש בתוך שנתיים מרגע חתימת העסקה, ולאחר מכן יסופק מל"ט נוסף כל שלושה חודשים. עם סיום הכשרתם של 35 צוותי ההפעלה הגרמנים הראשונים בתל נוף בשנתיים הראשונות, תחל הכשרה נוספת בבסיס של כ-50 צוותים נוספים. במשרד ההגנה הגרמני מנמקים את ההכשרה משדה תל נוף של חיל האוויר הישראלי בכך ש"על ידי הצבת המל"טים ליד היצרן ניתן יהיה לקבל תמיכה טכנית זולה ויעילה יותר מאשר אם החברה מרוחקת". עד 2025 צפויה חברת "איירבאס" לפתח מל"טים עצמאיים, שיהיו בשימוש הצבא הגרמני. המל"טים שייחכרו מישראל יהיו באחריות כנף 51 ("אימלמאן") של חיל האוויר הגרמני.

נשק שמצמצם עכבות פוליטיקאים

משרד ההגנה השיב בתחילת השנה, כי חכירת המל"טים, ביחד עם האימון ותחזוקתם השוטפת, משתלמת וזולה יותר מאשר קנייה שלהם. את החישוב ערכה ועדה מקצועית גרמנית שפעלה מטעם הצבא.

"הצבא הגרמני מפעיל כיום רק חמישה מל"טים מסוג Heron I ואפשר להניח שכמו צבאות רבים ברחבי העולם הוא זקוק למל"טים נוספים לצורך איסוף מודיעין, משום שהם הוכיחו את עצמם כיעילים מאוד בשדה הקרב", אמרה ל"גלובס" אולריקה פרנק, מומחית לצבא גרמניה במועצה האירופית ליחסי חוץ בבריסל (ECHR). עם זאת, היא הדגישה כי המל"טים החדשים שייחכרו יעניקו לצבא הגרמני בעתיד גם "יכולות תקיפה מצומצמות" בעזרת טילי אוויר-קרקע, "שגם להן זקוק הצבא הגרמני".

הפרטים שסיפק משרד ההגנה הגרמני בתקופה הארוכה בה נדונה העסקה ניתנו בתשובה לשאילתות מצד חברי פרלמנט מהאופוזיציה, ובעיקר ממפלגת השמאל "די לינקה". המפלגה נחשבת למתנגדת חריפה של ישראל מבחינת מדיניות חוץ וביטחון והואשמה על ידי ממשלת ישראל כמחזיקה בעמדות אנטי-ישראליות.

חבר הפרלמנט מטעמה, אנדריי הונקו, הסביר ל"גלובס", כי המפלגה מתנגדת באופן גורף לשימוש במל"טים התקפיים בצבא הגרמני ולאו דווקא לעסקה עם ישראל. "מדובר בנשק קטלני שמצמצם את העכבות של פוליטיקאים בנוגע לשימוש בצעדים צבאיים", אמר. לדבריו, המפלגה מתנגדת ל"אוטומטיזציה של ההרג" שהיא חלק ממערכות נשק חדשות, וקוראת לממשלה הגרמנית כלל לא להשתמש בהם. לפי סקרים שנערכו בגרמניה, אגב, רוב הציבור במדינה תומך בעמדה זו.

בניגוד לעמדה ציבורית זו, הצבא הגרמני הודיע בעבר כי הוא זקוק למל"טים הישראלים כדי לסייע לו בלחימה. בבקשת האישור הרשמית לרכישת המל"טים שהוגשה לפרלמנט לפני כחודשיים נכתב כי המל"טים יספקו לכוחותיו בעתיד "יכולת שימוש בנשק מדויק, שניתן לבקרה ולשליטה, נגד מטרות בלתי ממוגנות". "ה-Heron TP יסייע ליכולות הצבא הגרמני במניעת עימותים ובניהול משברים", נכתב.

שרת ההגנה פון דר-לאיין, שעמדה בפני ביקורת חריפה בחודשים האחרונים על חוסר המוכנות של הצבא הגרמני לקרב - רק ארבעה מטוסי קרב גרמניים שמישים כיום בחיל האוויר בעקבות שורת תקלות- הבטיחה בהופעתה בפני ראשי הצבא בתחילת השבוע להביא את העסקה בקרוב לאישור הפרלמנט.

בהתאם לכך, חברת "איירבאס" האריכה את תוקף הצעתה מסוף מאי עד לאמצע יוני, במטרה לאפשר הצבעה על העסקה ואישורה בוועדות הפרלמנט הגרמני הרלוונטיות. ההסכמים עם איירבאס ועם ממשלת ישראל, אמרה פון דר-לאיין בתחילת השבוע, מוכנים ומחכים רק לאישור.

האם התנגדות אמריקאית עשויה לטרפד העסקה?

מעבר להתנגדות הציבורית לשימוש במל"טים התקפיים על ידי הצבא הגרמני, האיום המרכזי על עסקת המל"טים בין גרמניה ובין ישראל היה עד לאחרונה עתירה שהגישה בגרמניה מתחרה של התעשייה האווירית - חברת "ג'נרל אטומיקס" (General Atomics) האמריקאית.

החברה, שלה בסיס פעילות בגרמניה, עתרה פעמיים בשנתיים האחרונות נגד ממשלת גרמניה, בטענה כי היה עליה לפתוח את חכירת המל"טים למכרז, מה שלא נעשה. החברה מייצרת מל"ט בשם Reaper, הדומה לטענתה ל-Heron TP הישראלי.

בדיונים המשפטיים שהתקיימו בנושא נימק משרד ההגנה הגרמני את הבחירה במל"ט הישראלי ללא מכרז, באפשרות לחמש אותו בטילי קרקע אוויר ייחודיים שהיתרון שלהם הוא היכולת למנוע את פיצוץ ראש הקרב ברגע האחרון, או יצירת פיצוץ מבוקר שיקטין את מספר הנפגעים. יכולות אלה מתיישבות עם הרצון הגרמני להימנע מהרג חפים מפשע בתקיפות מל"טים.

משרד ההגנה הגרמני ציין כי נשק זה יכול להיות מורכב אך ורק על המל"ט הישראלי, מה שהוביל את מפלגת "די לינקה" להסיק כי מדובר בטילי אוויר-קרקע מתוצרת התעשייה הצבאית לישראל. עמדת משרד ההגנה התקבלה על ידי בית משפט בדיסלדורף בשנה שעברה, שדחה את העתירה וסלל את הדרך לאישור העסקה, שלבסוף טורפדה מסיבות פוליטיות.

אותן סיבות פוליטית הביאו לפיצול שלב חכירת המל"טים משלב חימושם. בהסכם הקואליציוני שאומץ במארס השנה נקבע, כי כל החלטה על רכישת ושימוש בטילים המורכבים על המל"טים תובא בנפרד לאישור הפרלמנט הגרמני. לכן, "ג'נרל אטומיקס" עשויה לטעון כעת כי הנימוק הקודם של משרד ההגנה הגרמני כבר אינו תקף, ולו בשל האפשרות שהפרלמנט יצביע נגד חימוש, והמל"ט שייחכר כלל לא יחומש באותה מערכת ייחודית.

רמז לכך ניתן היה למצוא בדיווח של המגזין "דר שפיגל" בדיוק על נקודה זו בחודש שעבר. כתבי המגזין דיווחו, על רקע העסקה המסתמנת, כי היא "נמצאת בקשיים משפטיים", וכי ממשלת גרמניה תתקשה להגן על עמדתה בבית משפט. עם זאת, לא דווח אם החברה האמריקאית מתכוונת לעתור מחדש לבית משפט. החברה לא הגיבה לבקשת התגובה בעניין מ"גלובס".

מהתעשייה האווירית נמסר בתגובה, כי "החברה אינה מתייחסת לעסקאות וללקוחות".

הקרב הבא: עסקת רכש המל"טים של בלגיה

יותר מעשור לאחר שהשלים את טיסות המבחן שלו, ה-Heron TP עדיין נחשב למל"ט הדגל של התעשייה האווירית (תע"א) ולאחד המל"טים הגדולים והמובילים בעולם: הוא מסוגל לטוס בגובה של 40 אלף רגל, לפעול בממשך כ-36 שעות רצוף ולבצע מגוון רחב של משימות כשהוא מצויד במערכת תקשורת לוויינית ובלי הגבלה של טווח.

לפי פרסומים בעולם, יכולות התקיפה של מל"טים מסוג זה מאפשרות להם לבצע פעולות של סיכול ממוקד ולתקוף מטרות נייחות ונעות באמצעות פקודה שניתנת להם מקרון שליטה ובקרה שיכול להימצא בצדו השני של העולם.

לפי פרסומים, חיל האוויר הישראלי עושה שימוש נרחב בכלים אלה לפחות 8 שנים, ובנוסף לגיחות ממושכות לאיסוף מודיעין באזורים שונים שבהם מתעניינים צה"ל ומערכת הביטחון, שמו של כלי זה כבר התקשר בעבר לתקיפות אוויריות, כמו תקיפת שיירה שניסתה להעביר נשק מסודאן לעזה.

אף שמהרגע הראשון תע"א הגדירה את ה-Heron TP ככלי שיהווה מנוע צמיחה לחברה - ירחיב את קהל לקוחותיה ויגדיל את רווחיה הכספיים - מערכת הביטחון לא התלהבה מהרעיון שהוא יימכר ברחבי העולם, בעיקר מתוך שיקולים של שמירה על היתרונות האיכותיים של צה"ל.

בהמשך, היו הקלות במדיניות הייצוא, ותע"א חשפה את המל"ט המתקדם בתערוכות ביטחוניות ומדינות כמו הודו, כמו גם גרמניה וצרפת החלו לגלות בו עניין. בניסיון לשפר את הסיכויים לייצא את המל"ט החדש להודו, התע"א הציגה את גרסת היצוא שלו: Heron TP אקספורט, שכושר נשיאת המטענים שלו קטנה בכחצי ביחס לכושר נשיאת המטענים של המל"ט הרגיל. הסיבה: הודו לא חתומה על אמנת MTCR, שעוסקת במשטר הפיקוח על טכנולוגית וטילים.

אלא שבשנה האחרונה ג'נרל אטומיקס האמריקאית הגבירה את מאמצי השיווק שלה בשוק המל"טים הכבדים, ועם מל"טים מסוג ריפר ופרדטור היא חלה לסמן את השווקים שאליהם פנו עד כה התע"א והמתחרה הישראלית שלה, אלביט מערכות.

הקלות ביצוא על מל"טים כבדים שאפשר הנשיא האמריקאי, דונלד טראמפ, הגדירו מחדש את התחרות בתחום זה באופן שג'נרל אטומיקס הפכה לכאב ראש גדול עבור תע"א. לאחר שהמתחרה האמריקאית כבר לטשה עיניים לשוק ההודי, ויצאה מגדרה כדי לקבל את עסקת המל"טים בגרמניה, כעת זירת ההתגוששות החדשה שצפויה לשתיים היא בלגיה, שם שתי החברות ירצו למכור לצבא שלה מל"טים בסכום של כ-230 מיליון דולר.