פיצוי של 16 אלף שקל למשפחה שפספסה טיסה באייר קנדה

חוק התעופה בישראל קובע כי עיכוב של טיסה בטווח של 8 שעות ויותר משול לביטול טיסה • הפיצוי הכספי הקבוע בחוק נקבע עפ"י מרחק הטיסה, ובמקרה הזה הוא מגיע ל-3,070 שקל לכל נוסע

אייר קנדה / צילום: שאטרסטוק
אייר קנדה / צילום: שאטרסטוק

אייר קנדה תפצה בסכום של כ-16,000 שקל משפחה המונה 5 נוסעים שפספה טיסת המשך לתל-אביב בעקבות עיכוב בטיסת החברה שהמריאה מניו-יורק לטורונטו - כך קבע בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים.

הסיפור מפורט בכתב התביעה שהגישו בני המשפחה (זוג הורים ושלושת ילדיהם) בסיוע של עורך דין לענייני תעופה, אהוד פאי: בני המשפחה רכשו כרטיסים לטיסה שהתקיימה בחודש ינואר 2017 על-ידי אייר קנדה. הטיסה מניו-יורק לתל-אביב כללה עצירת ביניים בטורונטו. עם הגיעם לשדה התעופה בניו-יורק התברר לנוסעים כי הטיסה מניו-יורק לטורונטו תמריא בעיכוב. הנוסעים פנו לנציגי חברת התעופה והסבו את תשומת-לבם לכך שעליהם להגיע לטיסת ההמשך שלהם. לטענתם, נציגי חברת התעופה הרגיעו אותם שאין להם מה לדאוג, שכן היות שטיסת המשך שלהם הופעלה גם על-ידי אייר קנדה, היא תעוכב עד להגעתם במידת הצורך.

הבטחה זו לא התממשה בפועל, משום שבני המשפחה נחתו בטורונטו באיחור של כ-50 דקות, וכשהגיעו לשער העלייה למטוס על-מנת לעלות על טיסתם לתל-אביב, נמסר להם כי הטיסה כבר נסגרה, וכי לא יוכלו לעלות עליה.

עוד טענו בני המשפחה כי למרות שהם נחתו בטורונטו כחצי שעה לפני שטיסת ההמשך המריאה - חברת התעופה לא טרחה לסייע להם להגיע לטיסת ההמשך (בין היתר לאור העובדה שהושבו במושבים האחרונים של המטוס, שהם האחרונים לרדת, ולאור עיכוב במסירת עגלת התינוק שמסרו בטיסה).

בסופו של דבר, כאמור, הנוסעים לא עלו על טיסת ההמשך ולפיכך הועברו לטיסות חלופיות מטורונטו לפרנקפורט ומפרנקפורט אל תל-אביב. לבסוף הם הגיעו לתל-אביב באיחור של כ-9 שעות, ומכאן תביעתם לפיצוי.

חוק התעופה בישראל קובע כי עיכוב של טיסה בטווח של 8 שעות ויותר משול לביטול טיסה. הפיצוי הכספי הקבוע בחוק נקבע על-פי מרחק הטיסה, ובמקרה הזה הוא מגיע ל-3,070 שקל לכל נוסע.

אייר קנדה טענה מנגד כי לנוסעים לא מגיע פיצוי, משום שהעיכוב שאירע בטיסה הראשונה מניו-יורק לטורונטו נגרם שלא באחריותה, ומקורו בהוראות שהתקבלו ממגדל הפיקוח בשדה התעופה בניו-יורק ו"לנוכח תנאי השיוט והשינויים בנתיב האווירי אשר גרמו לאיחור בנחיתת המטוס, איחור שבעקבותיו נגרמו איחורי שרשרת קלים בטיסות".

עוד טענה חברת התעופה כי לא ניתן היה לעכב באופן יזום את טיסת ההמשך לתל-אביב מסיבות תפעוליות, וכי איחור של כ-50 דקות בטיסה הראשונה אינו נחשב כטיסה שבוטלה ואינו מזכה את בני המשפחה בפיצוי, גם משום שהטיסה החלופית אליה הם הועברו המריאה באיחור של כ-5 שעות ממועד הטיסה המקורי.

הרשמת הבכירה אלישבע חן מבית משפט לתביעות קטנות בירושלים דנה בטענות הצדדים והחליטה לקבל את מרבית תביעתם של בני המשפחה (שתבעו במקור גם פיצוי של 1,000 שקל בנוסף לכל נוסע). חן חייבה את חברת התעופה אייר קנדה לשלם לתובעים פיצויים על ביטול טיסת ההמשך בסך של 15,350 שקל ובתוספת הוצאת משפט בסך 1,000 שקל: במסגרת זו הפיצוי לכל נוסע עמד על 3,070 שקל, כפי שקובע חוק התעופה בישראל.

במסגרת פסק הדין קבעה הרשמת כי יש מקום לראות בטיסה שהמריאה מניו-יורק לתל-אביב שכללה עצירת ביניים בטורונטו "כטיסה אחת", וכאשר נוסעים לא מגיעים לטיסת ההמשך מפאת עיכוב בטיסה הראשונה - "כמוה כטיסה שלא התקיימה ובוטלה", ולכן קבעה כי מאחר שבמקרה זה בני המשפחה החמיצו את טיסת ההמשך בשל העיכוב בטיסה הראשונה, "הרי שמדובר למעשה בטיסה שבוטלה", המזכה אותם בפיצוי.

עוד קבעה הרשמת כי על-מנת שחברת התעופה תהיה פטורה מתשלום פיצוי עקב ביטול טיסה, על חברת התעופה להוכיח כי הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתה, וכי היא פעלה ככל שביכולתה כדי למנוע את ביטולה. אולם במקרה זה אייר קנדה לא הצליחה להוכיח זאת: "בנסיבות בירורה של תביעה זו, לא מצאתי כי הנתבעת עמדה בנטל ההוכחה", פסקה הרשמת, בין היתר לאור העובדה שאייר קנדה לא שיגרה נציג מטעמה לפישוט טענותיה.