דוח המפרקים הזמניים: מנהלי שורט טרייד ביצעו הונאת פונזי

לפי הדוח, מנהלי החברה סחרו במניות קנאביס שכלל לא ניתן לסחור בהן • הדוח מתאר את קריסת שורט טרייד מנקודת מבטו של הבעלים שלומי נוימן, הקושר בין איש שוק ההון איציק שרם למצגי-השווא שהציג ללקוחותיו • עורכת דינו של שרם: "שמו שורבב לפרשה למרות שהוא נפל בה קורבן"

המפרק עמית פינס / צילום: איל יצהר
המפרק עמית פינס / צילום: איל יצהר

"לפי המידע שנמסר למפרקים הזמניים, חברת שורט טרייד נקלעה לחדלות פירעון לאחר שככל הנראה נתנה מצגי-שווא כלפי קבוצת משקיעים ביחס לסחירות של מניות חברה בשם OWCP אשר עסקה בתחום הקנאביס" - כך כותבים המפרקים הזמניים של חברת שורט טרייד, עורכי הדין עמית פינס ומיכאל חינצ'ין, בדוח שהגישו היום (ד') לבית המשפט.

בדוח מתארים המפרקים את סיפור הקריסה של החברה מנקודת מבטו של בעל החברה, שלומי נוימן, אשר קושר בין איש שוק ההון איציק שרם למצגי-השווא שהציג ללקוחותיו.

לפי המידע שנמסר למפרקים הזמניים, החברה נקלעה לחדלות פירעון לאחר שככל הנראה נתנה מצגי-שווא כלפי קבוצת משקיעים ביחס לסחירות של מניות חברה בשם OWCP אשר עסקה בתחום הקנאביס, כאמור. בשל קשיים ביורוקרטים ומשפטיים, ככל הנראה, לא הצליח נוימן לגרום לכך כי ניתן יהיה לסחור במניות החברה, אלא שבעקבות לחצים שהופעלו עליו על-ידי קבוצת המשקיעים, מסר להם מידע כוזב, לפיו ניתן לסחור במניות, ובהתאם "קיבל" מהם פקודות מכירה לגבי המניות, אשר לפי דיווחיו לאותה קבוצת משקיעים, ביצע אותן בפועל (בעוד שבפועל כאמור לא ניתן היה לסחור במניות).

כתוצאה מהתנהלות זו, לטענת נוימן, לקבוצת המשקיעים נוצר לכאורה רווח וירטואלי בהיקף של כ-11 מיליון דולר וכנגדו "חוב" של החברה כלפיהם באותו סכום. 

קבוצת המשקיעים דרשה לממש את השקעתה, אולם מכיוון שהמניות לא נרשמו למסחר, החברה, באמצעות בעל השליטה, שילמה לאותם משקיעים (שהיו לקוחות החברה והוספו על-ידי בעל השליטה כנהנים בחשבונות) מכספים אשר היו אותה שעה בחשבונות החברה - שהם כספי לקוחות אחרים, שכן כאמור, בפועל לא נצברו כספים כלשהם בחשבונות החברה לזכותה של קבוצת המשקיעים. התנהלות זו עומדת בבסיס הונאות "פונזי" או בשמן הנוסף הונאות "פירמידה".

בעקבות התנהלות זו, נכתב בדוח המפרקים, נוצר הפסד שבעקבותיו חלק מהברוקרים עמם החברה עבדה החלו לסגור פוזיציות על-מנת לכסות את החוב אליהם ולא אפשרו עוד ללקוחות החברה להזרים הוראות מכירה או קנייה, דבר שהביא לקריסת החברה.

המפרקים מבהירים כי "מדובר בממצאים ראשוניים שמבוססים ברובם על גרסת בעל השליטה, ואין באמור לעיל כדי לקבוע מסמרות והמפרקים הזמניים שומרים על זכויותיהם וטענותיהם כלפי כל הנוגעים בדבר".

ואולם, גרסה ראשונית זו היא הבסיס לחקירתו של נוימן ולמעצרו של שרם. אתמול (ג') הותר לפרסום כי מפלג הונאה בימ"ר ירושלים פתח ביום ראשון בחקירת פרשת שורט טרייד בחשד לביצוע עבירות הלבנת הון, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירות בניירות ערך, רישום כוזב ועבירות נוספות. 

שלומי נוימן / איור : גיל ג'יבלי
 שלומי נוימן / איור : גיל ג'יבלי

המעצרים של נוימן, הבכיר הנוסף בחברה ושרם בוצעו לאחר שהוגשו מעל 80 תלונות כנגד נוימן ושורט טרייד בתחנות המשטרה ברחבי הארץ בגין הונאה ומרמה. החברה, הרשומה באיי הבתולה הבריטיים, הציעה שירותי פלטפורמת מסחר מול הבורסה האמריקאית, ולה היו סניפים בישראל בירושלים ובני-ברק.

מהחקירה עד כה עלה כי הדרכים לגיוס הלקוחות היו במסגרת שיתוף-פעולה עם מכללות שהציעו קורסים ללימודי מסחר בשוק ההון. המכללות הפנו תלמידיהם להשקיע דרכם את כספם.

נוימן, שנעצר ביום ראשון, הובא להארכת מעצרו בבית המשפט, ומעצרו הוארך עד לתאריך 22.5.18. שרם נעצר שלשום (ב') בנתב"ג עם שובו לארץ מנסיעה, נחקר ושוחרר בתנאים מגבילים לביתו. לגרסת נוימן, כאמור, הוא נטל מכספי לקוחותיו על-מנת להעביר לשרם כספים, בעקבות לחצים ואיומים שהופעלו עליו מצד שרם. שרם נחקר על הלחצים לכאורה שהפעיל על נוימן, אך טוען מצדו כי היה לקוח של החברה ואחד מקורבנותיו של נוימן, ולא היה מודע כלל לתרמית שבוצעה, אם בוצעה.

עורכת דינו של יצחק שרם, מיכל רוזן-עוזר ממשרד חן, יערי, רוזן-עוזר, מסרה בתגובה: "עם חזרתו ארצה תושאל מר יצחק שרם על-ידי משטרת ישראל, ענה לכל שאלות חוקריו ושוחרר לביתו. מבלי להיכנס לגופם של דברים, יצוין כי לצערו ולתדהמתו של מר שרם, שורבב שמו לפרשה, למרות שהוא נפל בה קורבן, ונגזלו ממנו כספים. מר שרם סומך על המשטרה שתעשה את מלאכתה נאמנה".

הרקע לדוח ולחקירה כאמור הוא סיפור קריסתה של חברת שורט טרייד. בראשית החודש הגישו מספר משקיעים בקשה לפירוק החברה, תוך שהן מעלים טענות חמורות לתרמית ולגזילת כספם. בית המשפט מינה את עורכי הדין פינס וחינצ'ין למפרקים הזמניים של החברה, ואלה החלו לחקור את נסיבות הקריסה.

בדוח שהגישו היום מפרטים המפרקים את הפעולות שביצעו עד כה, ובהן חקירות של נושאי משרה בחברה (בעל השליטה; הסמנכ"ל; מנהל חדר העסקאות), פניות לבנק מזרחי בו נוהלו חשבונות של החברה וכן את היקף הלקוחות, החובות והנכסים.

החברה היא חברה זרה שהתאגדה באיי הבתולה הבריטיים ואינה רשומה כחברה זרה בישראל, הגם שחלק הארי מלקוחותיה, כמו גם מפעילותה, הוא בישראל. מהדוח שהגישו עורכי הדין פינס וחינצ'ין עולה כי מספר הלקוחות של החברה מוערך בסדר גודל של כ-1,200 עד כ-2,700 לקוחות, ישראלים וזרים.

נכסי החברה מוערכים על-ידי המפרקים בסך של כ-750 אלף דולר בניירות ערך אמריקאים (על-פי שוויים הנוכחי), המוחזקים בבנק בלוקסמבורג וכן סך נוסף של 100 אלף דולר, המהווה את יתרת הזכות של החברה אצל הברוקר בארה"ב.

המפרקים הזמניים מציינים כי "על-פי הממצאים הראשוניים ומידע שנמסר מבעל השליטה ומהסמנכ"ל, עולה כי פעילות החברה התאפיינה בעירוב לכאורה בין ישויות משפטיות שונות, כך שייתכן שחלק מנכסי החברה אינם רשומים על-שמה, לרבות הנכסים".

עוד עולה מהדוח כי חובות החברה מוערכים בסך של כ-10.5 מיליון דולר ללקוחות החברה, ואולם ממידע שהגיע מנוימן עצמו, טרם הוגשו תביעות חוב בתיק, וייתכן שהחוב יתברר כגבוה יותר.

המפרקים מציינים בדוח כי "החקירה המשטרתית שנפתחה בעניינה של החברה וכניסתן של הדמויות הראשיות בפרשה למעצר מקשות לעת הזו על המפרקים הזמניים להשלים את פעולות החקירה שבהן החלו".

המפרקים מוסיפים כי מהבדיקות הראשוניות עולה כי למעשה מעורבות בפרשה דנן, במידה כזו או אחרת, מספר ישויות משפטיות שטיב הקשר ביניהן טרם התברר מטעמים מובנים של קוצר הזמן.

"כך למשל, מבדיקה ראשונית עולה כי כל ההיבטים התפעוליים של החברה (למשל: דמי השכירות של המשרדים, העסקת עובדים וכו') לא בוצעו על-ידי החברה, אלא על-ידי בעל השליטה באמצעות 'עוסק מורשה' שניהל על-שמו. דוגמה נוספת - חלק מהחשבונות הזרים נפתחו על-שם חברת שורט טרייד, הגם שמדובר בלקוחות החברה. חלק מהסכמי שיתוף-הפעולה עם המכללות השונות נעשו בין המכללות לבין בעל השליטה באופן אישי או בין המכללות לבין חברת שורט טרייד, הגם שבשני המקרים מדובר בלקוחות שהופנו, לכאורה, לחברה".

עוד עולה מהדוח כי רוב לקוחות החברה הגיעו לחברה כתוצאה משיתופי-פעולה שהיו לחברה עם מכללות שונות שהעבירו קורסים בתחום שוק ההון. "שיתוף-הפעולה התבסס על תשלום עמלה למכללה בגין הפניית לקוחות. לשלמות התמונה נציין כי בפועל ניתנה ללקוחות האפשרות לסחור במינוף של עד 1 ל-4. דהיינו, על כל שקל שהלקוח הפקיד, הוא הורשה ליתן הוראת קנייה של עד 4 שקלים", נכתב בדוח.