מוזיקה | גם אחרי 20 שנה, "מסמרים ונוצות" לא איבד מטריותו

עשרים שנה לאלבום "מסמרים ונוצות", והזמן רק מחדד את הדיוק של מיכה שטרית • ביקורת הופעה 

”מסמרים ונוצות” / צילום: שרון רודניק
”מסמרים ונוצות” / צילום: שרון רודניק

בלילה שבו נטע ברזילי הלמה בעוצמה בתופי השמחה הישראלית, גם באמפי שוני זינקו מדדי רגש גבוהים. ואילו היה בנמצא מכשיר לניטור תשוקה, תנופות גיטרה וחשמל מוזיקלי - הוא היה מוקפץ לקצה העליון, ומעבר לו, כשמיכה שטרית חגג על הבמה עשרים שנה לאלבום הסולו הראשון שלו, "מסמרים ונוצות". וההישג הועצם כשניכר היה ששטרית ביחד עם ברי סחרוף ויזהר אשדות - המיילדים של האלבום - ניגנו ושרו בהתלהבות זהה לזו שפרצה מהם לפני שני עשורים.

בלי גימיקים, במקצוענות עניינית, אבל בשמחה של רעות ותיקה, הם שרו וניגנו את שירי האלבום, לפי הסדר. "מילים מילים מילים. הרבה הרבה הרבה, אבל לא בעניין, לא בעניין שלנו", קיפצו בחלל המילים של "אינתי עומרי". אבל הם היו בעניין ועוד איך, כי "מסמרים ונוצות" לא איבד מטריותו, ופרספקטיבת הזמן חידדה היטב את הדיוק שבתיאורים-תיעודיים של שטרית את המצב: אישי, חברתי, פוליטי, בינאישי, רומנטי-פוצע, קורס, אבל מלא בחיות. וזה היה הפרדוקס המקסים שבהופעה - הפער בין השמחה, התרוממות הרוח כתוצאה מהמפגש המחודש עם השירים היפים, לבין התוכן, שכנותו העצימה את מכאוביו הרלוונטיים.

שטרית עם גיטרה אקוסטית, מוקף באשדות ובסחרוף עם הגיטרות החשמליות שלהם ואהבתם. לעיתים הוא התפשט מהגיטרה וסילסל בידיו תנועות רחבות, מפנימיותו החוצה, מרוכז בהעברת השיר בשלום ממנו אל הקהל מוקיר התודה. "באביב, בחולצה לבנה, כמו מלך", שר שטרית, מפלס דרך לצ'לו היפהפה של יועד ניר, והוא באמת היה מלך, אם כי בחולצה שחורה, והשירים זרמו, מנווטים בידי הלהקה; רע מוכיח מפיק המופע בראשה, וכמוהו זהרו שאר אותוריטות המוזיקה: ז'אן פול זימבריס בתופים, גיל סמטנה בבס, רון בונקר בגיטרה ואלדד ציטרין בקלידים. וכשתמו שירי מסמרים ונוצות התייצבו שירים מ"החברים של נטאשה" שהייתה "קו הזינוק" (שגם הושר) של שטרית - ושירים של סחרוף ואשדות שנוצרו במהלך עבודתם המשותפת (כמו "עיר של קיץ" ו"מונסון").

איך אמר שטרית לפני "שיר מאסף", החותם את "מסמרים ונוצות"? "הוא מאסף כמה נקודות קטנות בחיים. כל נקודה מחזירה עולם שלם להרבה זמן". וכך היה. ולצד העבר, פעם והפעים ההווה בדמות הסופר-גרופ החדש של שטרית, "מוסטאנג", שגם בו משתתפים מוכיח ובונקר, וגם פטריק סבג, אדם שפלן והמשורר רועי חסן. בהתלהבות הם שרו את השיר "המחר" שכתב חסן: "עוד לא התחיל וכבר נגמר. היה היה, אתה יודע", על רקע וידיאו-ארט נפלא עם אורבניות וטבע בתחלופות אפילפטיות.

באוויר הקר, הצלול, המפכח שבין בנימינה לזיכרון יעקב, כשהושר "זמן קסם" של אשדות וסחרוף, אכן נוצר והתחדש זמן של קסם. "בוא תיגע בנצח" - זו הייתה הזמנה שהתממשה.

ההופעות הבאות: בשבת 9.6 בפורום בבאר שבע (אורחים: ארקדי דוכין ודקלה) וב-28.6 באמפי שוני (אורחים : דודו טסה ועמיר בניון).