האחים יעקב ומיכה הוניגמן ייפרדו מהווילות בהרצליה פיתוח

במסגרת הסכם דיוני עם המנהל המיוחד לניהול נכסיהם ועם בנק מזרחי-טפחות, התחייבו האחים לפנות את בתיהם, הבנויים על חלקה אחת בהרצליה פיתוח והמוערכים בכ-33.5 מיליון שקל • המנהל המיוחד: "מימוש בתי המגורים עפ"י שוויים המלא יוביל להחזר כספי רב יותר לנושים"

הבית של האחים יעקב ומיכה הוניגמן / צילום: שלומי יוסף
הבית של האחים יעקב ומיכה הוניגמן / צילום: שלומי יוסף

בצל קריסת רשת האופנה הוניגמן ונוכח היקף חובותיהם העצום (כ-240 מיליון שקל) - צפויים האחים יעקב ומיכה הוניגמן ונשותיהם דבורה וענת הוניגמן להיפרד מהווילות המפוארות בהרצליה פיתוח.

ההודעה על עזיבת הבתים מגיעה במסגרת הליכי פשיטת הרגל המתנהלים נגד האחים יעקב ומיכה הוניגמן, בעלי השליטה ברשת האופנה הוניגמן. רק השבוע הודיע השופט חגי ברנר מבית המשפט המחוזי בתל-אביב, הדן בכלל ההליכים הנוגעים לרשת האופנה ולאחים הוניגמן - על כישלון הליכי ההבראה של החברה והעברתה להליך פירוק.

הבקשה שהוגשה היום (ג') וכפופה לאישור השופט ברנר, מתייחסת למימוש המשכנתא שנרשמה לטובת בנק מזרחי-טפחות על שתי הווילות של המשפחה הבנויות על חלקה אחת ברחוב המעפילים 16 בהרצליה פיתוח, ששוויים, לפי חוות-דעת שמאית שניתנה לבנק, הוא 33.5 מיליון שקל.

פינוי תוך 90 יום מהמכירה

לפי גורמים המעורים בתיק, הבקשה לאישור ההסדר הדיוני, הוגשה לאחר שהליכי ההוצאה לפועל שנקט הבנק לביצוע שטר המשכנתא, נתקלו בהתנגדות עזה, בין השאר, מצד רעיותיהן של האחים - דבורה וענת הוניגמן - שהעלו טענות רבות ביחס לתוקפה.

לאור אותה התנגדות וכן לאור דרישת המנהל המיוחד עו"ד נדב לב כי הליך המימוש של הנכסים ייעשה במסגרת הליך פשיטת הרגל ולא בלשכת ההוצאה לפועל, בין השאר לאור החיסכון האפשרי לקופת פשיטת הרגל, הודיעו היום הצדדים להליך פשיטת הרגל - ובכלל אלה המנהל המיוחד, בנק מזרחי-טפחות, האחים הוניגמן ונשותיהם - על סגירת תיק ההוצאה לפועל שנפתח על-ידי הבנק.

עוד הודיעו הצדדים כי הם הגיעו להסכמה בנוגע לפינוי הבתים, במסגרתה התחייבו האחים הוניגמן ורעיותיהם לפנות את בתיהם מכל חפץ ואדם עד 90 ימים ממועד אישור מכירת בתי המגורים או איזה מהם על-ידי בית המשפט. לפי המפורט בהסדר, מי שימונו כבעלי תפקיד במשותף לצורך המימוש הם עו"ד לב ובא-כוח הבנק, עו"ד אורי גאון.

המשכנתא הרשומה לטובת הבנק, שנרשמה בחודש ינואר השנה (כחודש בלבד לפני כניסת הרשת להליכי הבראה כושלים, שהסתיימו בהעברתה להליך פירוק), מוגבלת לסך של 20 מיליון שקל, כאשר לטענת הבנק, חובם של האחים כלפיו עומד על כ-17 מיליון שקל.

בהקשר זה יצוין כי חרף האידיליה לכאורה שקיימת בין הצדדים בהסדר הדיוני, אין בהסדר כדי לפתור את הטענות הרבות שעלו, בין היתר, לגבי תוקף המשכנתא וגובה החוב המובטח במשכנתא. בנושא זה נטען נגד הבנק, בין השאר, כי הוא אינו נהנה מנשייה במעמד שעבוד ראשון (כנטען על-ידו). זאת, לטענת המנהל המיוחד, מהסיבה שהבנק כפוף לחוב מס ערך מוסף בסך 3 מיליון שקל, בגינו נרשמו על בתי המגורים של האחים הערות לטובת רשות המסים עוד בחודש מארס 2017.

בנוסף ההסדר אינו פותר טענות שונות שהועלו על-ידי נשותיהם של האחים הוניגמן ובהן, בין היתר, טענות לדיירות מוגנת בבתים (טענות עליהן חולקים הבנק והמנהל המיוחד), כאשר לאחר מכירת הבתים, יידרש בית המשפט להכריע האם יש לראות בדבורה וענת הוניגמן כדיירות מוגנות. להחלטתו של בית המשפט בעניין זה, ישנן השלכות לא מבוטלות על הסכום שייכנס בסופו של דבר לקופת פשיטת הרגל, שבימים אלה עמל המנהל המיוחד בתיק על מילויה ככל שניתן, בין השאר בניסיונות לממש חפצי אומנות שבבעלות האחים.

"רגע לא קל לשני האחים"

המנהל המיוחד, עו"ד נדב לב, מסר בתגובה: "אני שמח שבנק מזרחי-טפחות הסכים לדרישתי להפסיק לאלתר את הליך ההוצאה לפועל. החיסכון המשמעותי בעלות שכר הטרחה בהליך פשיטת הרגל לעומת שכר-הטרחה במכירת הנכסים בהליך הוצאה לפועל, לצד מימוש בתי המגורים על-פי שוויים המלא ולא לשם כיסוי חוב המשכנתא בלבד, יוביל בסופו של יום להחזר כספי רב יותר לכלל הנושים. זוהי המטרה המרכזית שחייבת לעמוד לנגד עיניו של כל בעל תפקיד הממונה על-ידי בית המשפט".

עורך דינם של האחים שאול קוטלר מסר בתגובה: "רגע לא קל לשני אחים שהקימו מפעל חיים שנתן פרנסה לאלפי עובדים לאורך שנים והיום נמצאים גם בהליך של פשיטת רגל. הם נקטו את הצעד האחראי והנכון".

עורכי הדיו אלון קזיוף וגדעון אורבך, המייצגים את ענת הוניגמן, מסרו בתגובה: "ענת הוניגמן מברכת על ההסדר הדיוני, אשר יביא לכך כי המחלוקת המשפטית שבין הצדדים, ועמה הטענות כבדות-המשקל שיש לה נגד בנק מזרחי, יידונו באורח מסודר ובהליך מאוחד והולם. זאת, כאשר לצד בירור המחלוקת, הרי שההסדר הדיוני מביא את כל הצדדים לפעול באורח ראוי למען האינטרס המשותף של כולם - הליך מכר מסודר של הבתים ומקסום התמורה שתתקבל בעדם, כאשר המחלוקת על אורח חלוקת התמורה בין הצדדים השונים, לרבות גבות הוניגמן, תתברר בהמשך באורח מכובד והולם, בלא מחטפים ותחת 'קורת-גג משפטית אחת'".

עו"ד ליאור דגן, המייצג את דבורה הוניגמן, מסר בתגובה: "ההסדר הדיוני נועד מצד אחד לאפשר מימוש של בית המגורים תוך מקסום התמורה, ומצד שני לשמור על מלוא טענותיה וזכויותיה של דבורה הוניגמן (כבעלים רשום של מחצית מבית המגורים). הכרעת בית המשפט בטענותיה וזכויותיה תשפיע על אופן חלוקת התמורות".

עו"ד אורי גאון, בא-כוח מזרחי-טפחות, מסר בתגובה: "ההסדר הדיוני הזה מקדם את האינטרס של הבנק ויתר הנושים, בכך שיש הליך מכירה באופן מיידי, תוך התחייבות לפינוי מרגע שאושרה המכירה, ואגב כך שהטענות של כל הצדדים, כולל הבנק, תישמענה ותוכרענה על-ידי בית המשפט"

הבאים בתור: הערכת שווי לכ-30 חפצי אמנות בבעלות האחים

לאחר שחלקים מרשת האופנה נמכרו בעבור נזיד עדשים לרשת קיווי ולקבוצת רוכשים נוספת, נראה כי המנהל המיוחד, עו"ד נדב לב, מצא מקורות יצירתיים נוספים לצורך מילוי קופת פשיטת הרגל. בכל הנוגע לאחד מהם, הגיש עו"ד לב בקשה לבת המשפט המחוזי, במסגרתה ביקש את אישורו להעביר בין 20 ל-30 חפצי אמנות הנמצאים בבעלות משפחת הוניגמן להערכת שוויים של אלה.

הבקשה, הוגשה בהסכמת האחים הוניגמן, והיא מתייחסת בעיקר לתמונות, שחלקן מקוריות.

לפי המפורט בבקשה, מתבקש השופט ברנר לאשר את הצעת גלריית "תירוש", המתמחה בהערכת שווי של חפצי אומנות ומכירתם, לפיה היא תעריך את חפצי האמנות של האחים ללא עלות, כאשר אם תיערך מכירה פומבית ביחס לאלה, תקבל הגלריה עמלת מכירה בסך 16% בצירוף מע"מ.