עוברים לירושלים? 50 עובדים בשגרירות ארה"ב ומהלך של שנים

השגרירות שתיחנך היום רשמית בשכונת ארנונה תהיה בתחילה סימבולית: מאות העובדים האמריקאים ימשיכו לפעול בבניינים ברחוב הירקון ובן יהודה בת"א • בעתיד הקרוב יתמקדו באיתור קרקע לבניין קבע בבירה, ובהמשך יתחיל הליך הבנייה הממושך • גם בית השגריר האמריקאי יוותר בינתיים על הצוק בהרצליה פיתוח

הכנות לפתיחת שגרירות ארצות-הברית בירושלים / צילום: Ronen Zvulun – רויטרס
הכנות לפתיחת שגרירות ארצות-הברית בירושלים / צילום: Ronen Zvulun – רויטרס

ב-12 בספטמבר 1966 נחנך בניין השגרירות האמריקאית ברחוב הירקון 71 בתל-אביב. השגריר האמריקאי, וולוורת' "וואלי" בארבור, היה כבר אז שגריר ותיק המוצב בישראל מזה חמש שנים. הוא נשאר בישראל ובתל-אביב עד שנת 1973, כמה חודשים לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים. במשך כל אותן השנים ארה"ב החזיקה את הקונסוליה הוותיקה בירושלים תוך שמרכז העניינים נמצא בתל-אביב. וואלי היה אהוד על המנהיגים הישראלים.

כעבור כמעט 52 שנה, ביום שישי האחרון בשעות הבוקר התייצב השגריר האמריקאי דיוויד פרידמן בבניין האפור והכבד הבנוי לחוף ימה של תל-אביב והרים כוסית ברכה יחד עם העובדים האמריקאים והישראלים במקום. בשעות הצהריים שוחח פרידמן עם עיתונאים בתדרוך טלפוני. "אני מדבר אתכם עכשיו בטלפון מתל-אביב", אמר פרידמן "הרמנו פה כוסית קטנה, התכנסנו וציינו את יומנו האחרון כ'שגרירות ארה"ב בתל-אביב'. אנשים יחזרו ביום שני לעבודה, כאשר כאן זה הסניף התל-אביבי של השגרירות בירושלים", אמר פרידמן.

אנשי השגרירות בישראל עבדו מסביב לשעון בחודשים האחרונים כדי להניע את המעבר, גם אם ראשוני וסמלי, תוך פרק זמן קצר במיוחד של פחות מחמישה חודשים.

השגרירות האמריקאית בשכונת ארנונה בירושלים תהיה בשלבים הראשונים מקום עבודה סמלי. לשכתו של השגריר, אנשי צוותו, יאפשרו לו לקיים פגישות במקום. אך האמריקאים, ובראשם פרידמן, הסבירו שהמעבר והטקס היום (ב') הם תחילתו של תהליך שיימשך מספר שנים. 50 איש יגיעו לעבוד מן השגרירות בשכונת ארנונה, במקום בו פעלה בשנים האחרונות מחלקה קונסולרית שנתנה שירות לתושבי עיר הבירה. מלבד השגרירות בארנונה, ארה"ב ממשיכה להפעיל כמקודם את הקונסוליה האמריקאית הוותיקה בבניין ההיסטורי באגרון שם התגוררו הקונסולים האמריקאים והוענקו שירותי ויזות ושירותים אחרים מאז 1844 ועד שנת 2003, אז נפתחה המחלקה הקונסולרית בארנונה.

המעבר המלא לירושלים יושלם רק כאשר יהיה לשגרירות האמריקאית מבנה קבע. זה ייקח כמה שנים, קודם כל לאתר קרקע ובהמשך לבנות בניין הולם.

50 העובדים בשגרירות החדשה בארנונה הם מיעוט שבמיעוט. כ-1000 איש לערך עובדים תחת השגרירות האמריקאית, על כל חלקיה, בישראל. הרוב מרוכזים בבניין בירקון 71 בתל-אביב, אך גם ברחוב בן יהודה 1 בתל-אביב עבדו במשך עשרות שנים אנשי מחלקת העיתונות של השגרירות, מחלקת הדיפלומטיה הציבורית ואגפים נוספים. ארה"ב מחזיקה בישראל מספר רב של שליחים בתחום הכלכלי וחקלאי, כאשר ראש המחלקה החקלאית של האיזור פועל מן השגרירות האמריקאית בקהיר.

השגריר פרידמן אמר בשיחת הטלפון שהחשיבות המרכזית מבחינתו, עם פתיחת השגרירות בירושלים היום, היא העובדה ש יהיו לו שם משרדים. עד עתה, כאשר קיים פגישות בירושלים הוא נאלץ לשכור חדרים במלון קינג דיוויד. כעת יוכל לארח נכבדים אמריקאים, גורמי ממשל ושגרירים זרים המוצבים בישראל בלשכתו בארנונה.

בית השגריר האמריקאי בהרצליה לא יעבור בשלב הנוכחי, ופרידמן ימשיך לשהות בווילה על חוף הצוק בהרצליה פיתוח. "בטווח הרחוק, אין ספק שעלינו למצוא משכן הולם לשליח ארה"ב בירושלים", אמר פרידמן. "אבל זה עניין אחד מתוך דברים רבים שעלינו לבצע מתוך הנושא הכללי של העברת השגרירות. הדירה שלי בירושלים, כך נאמר לי, אינה הולמת - אז המגורים הרשמיים של השגריר לא יהיו בדירה הזו".

בית השגריר בהרצליה שימש במשך שנים רבות לאירועים החגיגיים של ארה"ב בישראל. השגריר לשעבר דן שפירו ערך על הדשא הרחב מספר רב של אירועים לכבודן של קהילות ישראליות שונות, כולל חגיגת ה-4 ביולי המסורתית. ביולי 2018 תיערך החגיגה הרשמית במתחם "אבניו" ליד שדה התעופה. האם בשנים הבאות יעברו כל החגיגות הרשמיות של ארה"ב לירושלים ומסורת הרצליה תופסק? יש להניח שכן. הווילה רחבת הידיים בהרצליה, אחת מנקודות הנוף המרשימות ביותר בישראל, עשויה להפוך תוך כמה שנים לנכס ריק ומיושן.

4 שגרירי איחוד "ישברו" את החרם

במשרד החוץ התקיימה אמש הרמת כוסית חגיגית בבניין משרד החוץ. שגריריהן של 33 מדינות המוצבים בישראל אישרו את השתתפותם. רבות ממדינות אפריקה שלחו את שגריריהן, וכך גם צ'כיה, אוסטריה, גיאורגיה, הונגריה, תאילנד, גואטמלה פרגוואי ואפילו טנזניה שלפני שבוע פתחה מחדש את השגרירות של המדינה בישראל (בתל-אביב) אחרי עשרות שנים של נתק דיפלומטי.

ראויות לציון הן מדינות האיחוד האירופי - כאמור, צ'כיה, אוסטריה, הונגריה ורומניה - שמצטרפות לחגיגות בניגוד לחברות הבולטות באיחוד האירופי: גרמניה, צרפת, בריטניה המנדות את האירועים של העברת השגרירות האמריקאית לירושלים וממשיכות להתנגד למהלך. החיץ בין ארה"ב לאירופה בנושא הפלסטיני והאיראני נותר במידה רבה חיץ בין וושינגטון ללונדון, פריז וברלין.

מלבד השגרירות האמריקאית, יעברו בתקופה הבאה שגרירויות נוספות לבירה: שגרירות גואטמלה תעבור לירושלים ביום רביעי הקרוב, והבאות בתור עשויות להיות פרגוואי וצ'כיה. בצ'כיה ממתינים להחלטה של רומניה בנושא העברת השגרירות - יו"ר הפרלמנט הרומני מעוניין בהעברת השגרירות, אך הנשיא מתנגד והנושא הפך לוויכוח פוליטי פנימי. המדינות הבאות שישראל מקווה שיצטרפו למהלך העברת השגרירות הן הונדורס וגיאורגיה.

ובינתיים בממשלה: אושרו 2 מיליארד שקל לצמצום פערים במזרח י-ם

תוכנית חומש מקיפה לצמצום פערים כלכליים וחברתיים במזרח ירושלים עברה אתמול (א') את אישור הממשלה. התוכנית, שעשויה להגיע להיקף של כ-2 מיליארד שקל, נועדה לחזק את יכולת ההשתלבות של תושבי מזרח ירושלים בחברה ובכלכלה הישראלית. במסגרת התוכנית יוקצו תקציבים לשיפור התחבורה, החינוך, התעסוקה, הרווחה והבריאות. מדובר בתכנית חומש חדשה שתמשיך את תכנית החומש הנוכחית שמסתיימת בסוף השנה. התוכנית החדשה היא בהיקף תקציבי גבוה משמעותית מהתוכנית הקודמת, שהיקפה עמד על 200 מיליון שקל בלבד בחמש שנים, בעוד שבפועל נוצלו רק 150 מיליון שקל.

התוכנית תמומן על ידי הגופים הבאים: 850 מיליון שקל שיגיעו ממשרדי הממשלה, 950 מיליון שקל מתוספת תקציב ממשרד האוצר ו-200 מיליון שקל מעיריית ירושלים.

לפי נתוני מכון ירושלים ישראל למחקרי מדיניות, שמופיעים בהצעה שעולה לאישור הממשלה, קיים פער ניכר בעוני בין האוכלוסייה הערבית לאוכלוסייה היהודית בירושלים - 75% מהערבים חיו ב-2016 מתחת לקו העוני, לעומת 29% בקרב היהודים.