חיות: פסקת התגברות תבטל ההגנה החוקתית על זכויות האדם

יום אחרי שהצעת החוק להוספת פסקת התגברות לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שתאפשר לכנסת לחוקק חוקים המנוגדים לעמדת בג"ץ ברוב של 61 חברי כנסת, עברה בוועדת השרים לענייני חקיקה, תוקפת נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, את היוזמה. לדברי חיות, אם הצעת החוק תהפוך לחוק מוגמר המשמעות תהיה ביטול ההגנה החוקתית על זכויות האדם אחרי 25 שנה. עד היום, חיות התבטאה במתינות בכל הנוגע ליוזמה לחוקק את פסקת ההתגברות. היא גם נדברה בנושא עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אך סירבה למסור מה נאמר בפגישה. אולם אחרי שהצעת החוק השנויה במחלוקת עברה בוועדת השרים, "הסירה חיות את הכפפות".

נשיאת העליון ניצלה את הטקס להשבעת שופטים שנערך היום (ב') בבית הנשיא כדי לומר ש"המשמעות של חקיקת "פיסקת התגברות" היא פשוטה - ביטול ההגנה החוקתית על זכויות האדם המעוגנות בישראל בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו והתרת הרסן לחקיקת חוקים הפוגעים בזכויות אלה, בלא שבית המשפט יוכל להושיט לנפגעים סעד". 

חיות הזהירה כי "טועה מי שסבור כי פסקת ההתגברות "מתגברת" על ביהמ"ש. לאמיתו של דבר מדובר בהתגברות על זכויות האדם של כל פרט ופרט בחברה הישראלית ובמתן הכשר לכנסת, בתמיכת הממשלה, לחוקק באין מפריע חוקים שיפגעו בזכויות האדם". לדבריה, "מדובר בפסקה אשר עצם חקיקתה תכתים את מפעל החוקה הישראלי שטרם הושלם, תיצור כאוס חוקתי ותהפוך את ההגנה החוקתית שהוקנתה לזכויות האדם במסגרת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו - לכלי ריק".

הנשיאה ציינה בנוסף כי "השימוש הציני הנעשה בבעיית המסתננים כתירוץ לחקיקתה של פסקה כזו, אף הוא אינו יכול לטשטש את משמעותה ההרסנית. אני סבורה כי מן הראוי להסיר את פסקת ההתגברות המוצעת מסדר היום. הסדרת מערכת היחסים בין שלוש הרשויות היא סוגיה מורכבת והרת גורל ויש על כן להתייחס אליה בכובד הראש הראוי ולקיים לגביה דיאלוג ענייני ואחראי במטרה לבנות ולא להרוס".

מתקפה בוטה וחסרת תקדים

בפתח דבריה אמרה חיות כי "הימים האלה אינם ימי חג למערכת בתי המשפט בישראל. הרשות השופטת נתונה תחת מתקפה בוטה וחסרת תקדים, אשר מאיימת באופן ממשי על עצמאותה ועל אי-תלותה". היא ציינה כי אחד המופעים המדאיגים של המתקפה הזו הוא ההחלטה אתמול בוועדת השרים. "הממשלה תומכת בהצעת חוק פרטית אשר מרוקנת למעשה מכל תוכן את חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו מלפני כ-25 שנה.

"בהודעות מתרוננות לתקשורת הודיעו יוזמי ההצעה ומוביליה כי 'הממשלה היום התחילה בבניית חומת ההפרדה בין שלוש הרשויות'. ואני אומרת: אוי למדינה ואוי לחברה שחומות הפרדה מוקמות בין רשויותיה. הגישה שלפיה נדרשת 'חומת הפרדה' כזו, נוגדת בעיניי כל תפיסה מקובלת באשר למערכת היחסים אשר ראוי כי תשרור בין שלוש הרשויות במדינה מתוקנת. העיקרון של הפרדת הרשויות אין משמעותו בשום אופן הקמת חומות הפרדה בין הרשויות".

חיות הוסיפה ואמרה כי ההצעה להוסיף פסקת התגברות לחוק היסוד היא רעה ומסוכנת ועלולה לגרום לישראל נזק חסר תקנה גם בזירה הבינלאומית. "העובדה שמערכת בתי המשפט הישראלית נחשבת למערכת אפקטיבית ועצמאית המגנה על זכויות האדם, אף תרמה תרומה משמעותית לכך שישראל התקבלה לארגון ה-OECD, המגדיר עצמו כארגון בינלאומי של אומות המחויבות לערכים דמוקרטיים של שלטון החוק ושל זכויות אדם", הזכירה חיות.

בתום נאומה לחצה חיות את ידו של נשיא המדינה, ראובן ריבלין, אך נמנעה מללחוץ את ידה של שרת המשפטים, איילת שקד, ממובילות חקיקת פסקת ההתגברות - עדות ליחסים הרעועים בין השתיים. רק מאוחר יותר לחצו ידיים.

שקד: "האינפלציה בהודעות על מות הדמוקרטיה הפכה לכלי ניגוח פוליטי"

שרת המשפטים, איילת שקד, התנצחה בעקיפין עם נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, בעקבות דבריה של חיות בנוגע לחקיקת פסקת ההתגברות, בטקס להבעת שופטים בבית הנשיא בירושלים. שקד פתחה את נאומה בציטוט של נשיא בית המשפט העליון לשעבר, משה לנדוי. לנדוי נחשב היום כשופט בעל גישה שמרנית, ושקד מרבה לצטט מדבריו בניסיון לתמוך בהשקפת עולמה. "בכל הנוגע ליחסי הגומלין בין הכנסת לבית המשפט, הגיעה המדינה לפרשת דרכים. המ*כ*ש**ל*ה הזאת חייבת לחזור עכשיו לכנסת. אין לנו גוף אחר היכול להביע את רצון העם, ואל לה לכנסת להתחמק עוד מאחריותה ומחובתה להגיד דברה בלשון החוק, באופן שאינו משתמע לשני פנים", ציטטה שקד.

בזמן שחיות אמרה שמדינת ישראל צעדה 25 שנים אחורה, לדברי שקד, "אתמול, לאחר למעלה מ-20 שנה, מדינת ישראל התקדמה צעד משמעותי לעבר מימוש חזונו (של לנדוי, ח' מ'). אני מאמינה, שבסופו של תהליך ארוך ומעמיק, הכנסת תשלים את מהלך שרטוט יחסי הגומלין בין הרשויות. זהו מהלך הכרחי, שבסופו של יום ישיב את אמון הציבור במערכת המשפט לגבהים שזכתה להם ערב נאומו של הנשיא לנדוי".

שקד הוסיפה כי "אחת לשבוע יוצאת בת קול ומכריזה כי מדינת ישראל צועדת אל קץ הדמוקרטיה. לעתים בשל מהלך ממשלתי כלשהו ולעתים בשל חקיקה כזו או אחרת. חיזר שינחת כאן, עלול להאמין שהדמוקרטיה הישראלית כה שברירית, עד שהיא קורסת ברגע אחד. האינפלציה בהודעות אודות מות הדמוקרטיה הפכה לאבסורד ובעיקר לכלי ניגוח פוליטי". לדבריה, "צר לי לאכזב את המספידים, אך צאו החוצה והביטו. הדמוקרטיה הישראלית חיה נושמת ובועטת וחזקה יותר מכל מבקריה ומכל מספידיה. והאמינו לי, היא גם יכולה להכיל דעות ותפיסות שונות".

שקד הוסיפה ואמרה שביהמ"ש היום אינו דומה לזה שהיה לפני 10 שנים, "הוא מגוון יותר ואינו משקף אחידות מחשבה. בתקופה האחרונה ביהמ"ש התברך בשופטים בעלי תרמילי חיים שונים הנושאים על גבם מטענים ערכיים מגוונים. כשם שפרצופיהם שונים - כך פסיקותיהם שונות, וטוב שכך".

ריבלין: "בהיעדר הגנה על זכויות המיעוט, הרוב הוא שתלטן מכוח הזרוע"

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, הצטרף היום לנשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות ותקף את אישור פסקת ההתגברות בוועדת השרים לענייני חקיקה, ששרת המשפטים, איילת שקד היא בין מוביליה. לדברי הנשיא, "ההגנה על זכויות המיעוט לא רק מאזנת את הזכות של הרוב לקבוע, היא גם מייצרת את הזכות של הרוב להכריע ולהחליט. בהיעדר הגנה על זכויות המיעוט, ועדיין אין חוקה, הרוב הקובע אינו אלא שתלטן הפועל מכוח הזרוע".

ריבלין ציין כי מדינה דמוקרטית לא יכולה אלא להסתמך על הכרעת הרוב. "עיקרון היסוד של הדמוקרטיה הוא הכרעת הרוב, ואיתו ההבנה וההסכמה של המיעוט לקבל את הכרעת הרוב, גם כאשר הוא משוכנע שהרוב טועה והכרעתו מזיקה. הרוב קובע, ניתן לנסות לשכנע אותו, ניתן לשכנע את הציבור לשנות את דעתו, והדמוקרטיה מקנה את הזכות להשתמש בכל הכלים הלגיטימיים במגרש על-מנת לעצור את ביצוע ההכרעה. אך בסופו של יום ואולי בתחילתו, כללי הדמוקרטיה הבסיסיים הם שהרוב קובע".

ריבלין ציין כי אין סתירה בין קבלת כללי המשחק, ובראשם הכרעת הרוב, ובין הגנה עיקשת על זכויות המיעוט. לדבריו, "ההיפך הוא הנכון. ההגנה על זכויות המיעוט לא רק מאזנת את זכותו של הרוב לקבוע, היא מייצרת את זכותו המוסרית של הרוב להכריע ולהחליט". הנשיא סיכם ואמר כי "בהיעדר הגנה על זכויות המיעוט, הרוב הקובע איננו אלא שתלטן, שתלטן הפועל בכוח הזרוע. רק מחויבותו של הרוב להגן על זכויות המיעוט מייצרת את הבסיס ל'הסכם', ל'חוזה', שבמסגרתו הרוב קובע. ההסכם הזה הוא רגיש. אפשר לנסות להציג כל החלטה של הרוב, כפוגעת במיעוט, אך גם קל מאוד לפגוע במיעוט ולשנות את כללי המשחק לרעתו".