גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכנסת שואלת: כמה אנשים צריך בשביל לצאת למלחמה?

הדיונים בוועדות הכנסת השבוע סביב סעיף "היציאה למלחמה" הראו שלעתים אכן מתקיים שיח מעמיק ששובר גם משמעת קואליציונית ● הבעיה היא לא בדיונים אלא במציאות: כשחברי קבינט נחשפים למידע שבועות ארוכים אחרי הנשיא דונלד טראמפ ובכירי הממשל האמריקאי

נדיר למצוא בכנסת הנוכחית דיון מעמיק ומרשים בוועדות. ביום שני ישבתי בחלק מן הדיון של ועדת חוץ ובטחון, וסביב השולחן התכנסו חברי כנסת מן האופוזיציה והקואליציה ובניגוד למקובל במקומותינו, הם הצביעו עם מצפונם ונגד המשמעת הקואליציונית ותכתיבים שקיבלו מן הליכוד. חברי הכנסת בני בגין (הליכוד) ורוברט אילטוב (ישראל ביתנו) הסכימו עם העמדות שהציגו עפר שלח (יש עתיד) ועמר בר-לב (המחנה הציוני) וכאשר גייס יו"ר הועדה, ח"כ אבי דיכטר (הליכוד) את שאר חברי הוועדה, אפילו עם הרוב האוטומטי העומד לרשותו - לא הצליח דיכטר להעביר את סעיף ה"יציאה למלחמה" בו דבק גם ראש הממשלה.

שלח ובר-לב התעקשו לשכנע את הנוכחים, שאין זה סביר לכנס קבינט במניין נמוך של מחצית השרים החברים בו כדי לאשר "החלטה על פתיחה במלחמה או על נקיטת פעולה צבאית משמעותית". מדוע? כי לפי חוק הממשלה, הקבינט מורכב משישה אנשים בלבד: ראש ממשלה, ממלא מקום ראש הממשלה (אם מונה), שר הבטחון, שר המשפטים, שר החוץ, השר לבטחון פנים ושר האוצר.

כל השאר - קבינט רחב יותר - זה בונוס. למה הכוונה? ממשלת ישראל יכולה להחליט שהקבינט הוא רחב יותר, אך אינה חייבת לעשות זאת. הממשלה ה-34 הקימה קבינט המונה 11 שרים. אך בממשלה ה-35, לכשתוקם אי שם בעתיד, לא תהיה מניעה לכונן קבינט מצומצם בהרבה, של שישה חברים בלבד ואף פחות מכך.

למשל: נתניהו לא מינה ממלא מקום ראש ממשלה, ואין חוק שמחייב אותו למנות ממלא מקום. ומאחר ונתניהו הוא גם שר החוץ, ואין חוק המחייב אותו לפצל את כוחותיו, הרי שלפי המצב הקיים (ואשר לא הוחלף ולא תוקן השבוע) הקבינט יכול להיות מורכב מארבעה איש בלבד: נתניהו כראש הממשלה, שר החוץ וממלא מקום ראש הממשלה, אביגדור ליברמן כשר הבטחון, משה כחלון כשר האוצר וגלעד ארדן כשר לבטחון פנים. זהו. ואם הממשלה הנוכחית רוצה להחליט על נקיטת פעולה צבאית משמעותית, כמו תקיפה נגד מדינה או ארגון שלא חולקים גבול עמנו - כל אלה יכולים להתקיים באמצעות כינוס של מחצית הקבינט, כלומר שני אנשים: "מחצית מחברי הממשלה המכהנים בקבינט".

זה לא נגמר כאן. כדי לקבל החלטה במצב בו יש "נסיבות קיצוניות ומנימוקים שיירשמו, ואם הדבר הכרחי מטעמי דחיפות שאינם מאפשרים לכנס את המניין החוקי האמור (מחצית), רשאים ראש הממשלה ושר הבטחון לקבל את ההחלטה במניין חוקי מצומצם יותר".

מכלל הן אפשר לשמוע את הלאו. הנימוקים שיירשמו? כלומר פרוטקול תקין ומסודר, זה חל רק במקרה של הנסיבות הקיצוניות. אבל במקרה של "נקיטת פעולה צבאית משמעותית" אין רישום. פשוט מכנסים חצי והיידה.

ומה אם חשקה נפשו של ראש הממשלה להיות גם שר החוץ וגם שר הבטחון? אז חשקה. החוק בישראל אינו כובל את ידיו. הוא יכול לאגור לתוכו את כל התפקידים. ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, החזיק גם בתפקיד שר הבטחון. כך עשו אף ראשי ממשלה קודמים: שמעון פרס, יצחק רבין, יצחק שמיר (למשך 3 חודשים), מנחם בגין (בעת תקיפת הכור בעיראק), לוי אשכול, דוד בן גוריון. היסטורית, זה די מקובל שראשי ממשלה שומרים לעצמם גם את תפקיד שר הבטחון.

אריאל שרון אמנם לא שימש כשר ביטחון במקביל לתפקיד ראש הממשלה, אבל השבוע הזכיר לי מישהו על הרגעים בהם הוא החליט לפרוץ למוקטעה ברמאללה. הוא כינס קבינט בטחוני כדי לאשר את הפעולה, אך תוך כדי הדיון השרים גילו שבזמן שהם ספונים בחדר, הכוחות כבר הסתערו.

ואיפה האחריות המשותפת?

וחזרה לסעיפי מניין ה-50%, קבינט מצומצם ונסיבות קיצוניות. לכל הדברים הללו התנגדו בגין ואילטוב מצד ימין, ביחד עם שלח ובר-לב מצד שמאל. בוועדה, בניהולם של דיכטר וח"כ ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת חוק חוקה ומשפט), הדיון היה מנומס ומכבד. הנוכחים הקשיבו למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד דינה זילבר וליועצת המשפטית של הוועדה עו"ד מירי פרנקל-שור. מנומקות, מקצועיות ותיקות.

סלומינסקי אמר לנוכחים, שאם המניין הוא רק חצי מן הקבינט, שהם למעשה חלק מאוד קטן מן הממשלה, איך מצפים שעקרון האחריות המשותפת ימשיך לעבוד? כל השרים יהיו אחראים לתוצאות של פעולה צבאית קטלנית, החלטה שקיבלו רק שניים או שלושה?

בשלב כלשהו בדיון, כאשר דיכטר לחץ על מניין של 50%, בעוד שלח מתווכח ומסביר שזה מספר נמוך מאוד, ויש לכונן מנין של לפחות 75% - ביקשה זילבר הפסקה כדי להתייעץ טלפונית עם אנשי משרד המשפטים. ההפסקה של 15 דקות התארכה ובעוד שלח, בר-לב ובגין נותרים בתוך החדר, קיים דיכטר שיחה טלפונית עם ראש הממשלה.

ואז הוחלט: גם אם הועדה מפילה לדיכטר את סעיף הנסיבות הקיצוניות, יגיש דיכטר הסתייגות להצעת החוק במהלך ההצבעה במליאה, ועם הרוב הקואליציוני במליאה, ההסתייגות שלו תוכנס אף תוכנס. כך היה.

דיכטר דחף ולחץ לסיים באותו היום (שני). בעוד שראש הממשלה הורה להתקשר למנכ"לי חברות החדשות ולעדכן אותם שהוא עומד לשאת נאום קריטי, כאשר כל המדינה מעבירה ווטסאפים היסטריים עם שמועות על הודעות מלחמה, ושהציבור טרם הספיק לעכל את מה שהתרחש לילה קודם בתוך סוריה, פיצוצים שהביאו לכדי רעידת אדמה - דיכטר שינה את חוקי המלחמה של המדינה.

כחצי שעה אחרי שנתניהו סיים את נאום הקלסרים והדיסקים הצרובים ביום שני בלילה, דיכטר גייס את הרוב הדרוש במליאת הכנסת כדי לאשר את ההסתייגות שנדחתה על ידי חברי הכנסת מימין ומשמאל בבוקר בוועדה. 

בוושינגטון יודעים יותר

אחת הסיבות שנתניהו, כראש ממשלה, לחץ על דיכטר וביקש ממנו לוודא שפורום קבלת ההחלטות הוא מצומצם, היא החשש הטבעי שלו מהדלפות. פורום רחב מדי לא מאפשר לנהל תהליך בטחוני צבאי בסודיות נדרשת. זהו ההסבר מן הצד של ראש הממשלה.

במהלך אחת ההפסקות בדיון ביום שני בבוקר הזכיר לי אחד את הח"כים את אותם 57 דיונים בטחוניים וצבאיים שנערכו על פני תקופה של 16 חודשים (2011 ואילך) באשר לפעולת תקיפה צבאית משמעותית של מדינה שאינה גובלת בישראל - כל עשרות השעות של אותם הדיונים נערכו בפורום מצומצם אשר אינו הקבינט.

מי ששירתו כשרי ממשלת ישראל אז, גם אם היו חברי קבינט, מודרו לחלוטין. כך יצא שהם למדו על התכניות מתוך ניחושים שונים בנוגע לרמזים שפוזרו בעיתונות הישראלית והעולמית. לעתים, כאשר הם יצאו לוושינגטון, הם גילו שם שהם, שרי קבינט של מדינת ישראל, נמצאים בנחיתות מידע ביחס לדרג הבטחוני האמריקאי הבכיר.

השבוע רואיין בכלי התקשורת ראש המועצה לביטחון לאומי, יעקב עמידרור, אשר על בסיס העבודה של הוועדה שבראשה הוא עמד (והוקמה כדי להפיק לקחים מאותם דיונים בטחוניים בשנים 2010-2012 , ואשר לא הובאו בפני הקבינט) נוסח החוק החדש. עמידרור נשאל על ידי המראיינים בגלי צה"ל, ירון וילנסקי ויעקב ברדוגו, האם זו הייתה כוונתם כאשר הניחו את הדו"ח שלהם והמליצו על תיקון חוק יסוד הממשלה? "בשום פנים ואופן לא", אמר עמידרור, "בשום פנים ואופן לא התכוונו שרק ראש הממשלה ושר הבטחון יקבלו את ההחלטות. מדובר בהחלטות שצריכות להתקבל בהרכב של הקבינט", אמר עמידרור, מיי שהיה ראש המל"ל תחת בנימין נתניהו.

אגב, התסריט הזה של קבלת החלטות משמעותיות תוך התעלמות משרי הקבינט חוזר על עצמו כמעגל שוטה. גם כשלא מדובר בפעולה צבאית משמעותית, אלא פעולה מודיענית כבירה - כמו חשיפת עבודת מודיעין ארוכה ומורכבת כפי שביצע המוסד בתוך איראן עד לפני כמה חודשים - לומדים על כך חברי הקבינט כמעט בדיעבד. דונלד טראמפ ובכירי הממשל שלו נחשפו למידע במארס 2018, ושרי קבינט ישראלים נחשפו אליו ארבע שעות לפני הציבור הרחב.

עוד כתבות

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

שר הביטחון יואב גלנט ורה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

רה"מ אישר: ראש השב"כ ייצא לשיחות בקהיר, ראש המוסד לקטאר

צה"ל מאשר: חיסלנו את סגן מפקד יחידת הרקטות והטילים של חיזבאללה ●  גורם אמריקני: ישראל שיתפה עם ארה"ב חלקים מסוימים מהתוכנית ההומניטרית שלה ברפיח  ● בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

הפגנה הקוראת לשוויון בנטל. בלי נתונים מסולפים / צילום: שב״פ sha_b_p@

אותה אוזלת היד מאפשרת למגזר גדול לא לשאת בנטל וחונקת אותנו בפקקים

משבר הגיוס הוא משבר המטרו: שניהם יחד הוא אותו כישלון תשתיות ענק, של התחבורה המקרטעת פה ושל יסודות המדינה המתפוררים אחרי 76 שנותיה ● הסטטוס קוו מת. הגיע הזמן להיפרד מפתרונות הישראבלוף

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר