האדריכלים מוחים: "זרקו את כולם לים בשיטה הישראלית"

האדריכלים בארץ יוצאים נגד הרישוי המקוון של תוכניות בנייה, או מה שהם מכנים: "מצעד האיוולת של רישוי הבנייה"

תוכנית בנייה / צילום: איל פישר
תוכנית בנייה / צילום: איל פישר

קבוצת הפייסבוק הנושאת את השם "רישוי שפוי", שקמה לפני פחות משבועיים, הצליחה לצבור כמעט 500 תומכים בזמן קצר, וזה ממש לא מפתיע. מסתבר כי כל מי שקשור לעולם הבנייה -יזמים, עורכי דין, אדריכלים וקבלנים, זועמים בגלל הסרבול האדיר של תהליך רישוי הבנייה. הטענה העיקרית שלהם היא שהרפורמה בחוק התכנון והבנייה, הידועה גם כתיקון 101, ויישומה לפני כשנה וחצי, גרמה דווקא להאטת קצב קידום ההיתרים.

הרפורמה בחוק התכנון והבנייה, שאושרה בשנת 2014, קבעה בין היתר שהליך רישוי הבנייה ייעשה על-ידי רשות רישוי שתפעל תחת מהנדס העיר, שהליך הרישוי יהיה מקוון (כלומר, באמצעות האינטרנט, ולא באמצעות ניירת). לכל שלב בתהליך נקבע לוח זמנים ודד ליין. כמו כן, התיקון קבע כי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה רשאית לקבוע "הנחיות מרחביות", שיתייחסו לחזותו ולמראהו החיצוני של בניין, ולהשתלבותו בסביבתו.

אדריכל אייל איצקין, בעלים של משרד תכנון ותיק ממבשרת ציון, הוא פעיל בעמותת האדריכלים ולדבריו בתקופה האחרונה המצב התדרדר - במקום להתייעל: "אם בעבר היה זמנו של האדריכל מוקדש בעיקר למלאכת התכנון, היום מבוזבז 90% מיומו ויותר בהתמודדות עם הביורוקרטיה. במקום שיתעמק בתכנון הפרויקט הוא טרוד בהיענות לשגיונותיהם של אנשי הרשויות, שמתעסקים בדקדוקי עניות במקום בדברים המהותיים.

"תהליך של 45 יום לוקח שנה וחצי"

"אני בעד המהפכה בתחום הרישוי. היה ברור שהמערכת צריכה לעבוד בצורה מודרנית ומקוונת, אבל היישום מאוד בעייתי. חלק מזה בגלל שהרשויות לא רוצות לוותר על היכולת שלהן להמציא המצאות באופן קפריזי ולהשפיע על התכנון, וחלק מזה בגלל שהכלים שנתנו לממש את המטרות לא היו מדויקים, לא מכווננים".

מי שהקימה את הקבוצה בפייסבוק והרוח החיה מאחוריה, היא האדריכלית דנה כהן-וישקין, בעלת משרד העוסק בבנייה פרטית ורוויה: "לא מדובר בתיקון אלא בתיקול, והמצב רק הולך ונעשה בלתי נסבל. האדריכלים מיואשים, עורכי הדין המומים, היזמים עוברים להשקיע בחו"ל, ואפילו מהנדסי הרישוי בוועדות חסרי אונים".

אחת הסוגיות המרכזיות בכשל התיקון הוא בעיניה סוגיית תיק המידע (מסמך שבתוכו מידע המאפשר להתחיל את התהליך התכנון): "בעקבות הרפורמה, את תיק המידע יכול להזמין רק עורך הבקשה (האדריכל). לשם כך הוא נדרש לתאר בפירוט בלתי סביר את התכנון המבוקש, כך שלמעשה הוא יכול להזמין את תיק המידע רק לאחר שכבר ליקט את כל המידע בעצמו ולאחר שסיים את התכנון הראשוני של הפרויקט... אז למי ולמה בעצם מיועד המידע אם הפרויקט כבר מתוכנן?"

עניין נוסף שמציק לה הוא אי-העמידה בזמנים של העברת תיק המידע מצד הרשות: "החוק מקציב לרשויות 45 ימי עבודה למסירת תיק המידע. ומה קורה אם הוועדה לא עומדת בזמנים ואינה מצליחה לספק את המידע בזמן המוקצב? הבקשה פשוט נסגרת ומתקבל 'פטור' מתיק מידע. המתכנן והיזם נדרשים להחליט האם להתחיל מחדש את כל תהליך בקשת המידע ולהמתין שלושה חודשים נוספים, או להמר ולהגיש בקשה להיתר ללא תיק מידע. פה טמונה המלכודת: אין בידיו כל מסמך מחייב מהוועדה, ובמהלך בדיקת הבקשה הוועדה יכולה לבוא בדרישות שונות ומשונות שמעולם לא פורסמו ואף לפסול בגינן את הבקשה על הסף אחרי חודשים רבים של המתנה".

העיכוב מצד רשות הרישוי יכול להביא למצבים אבסורדיים: "תיקון 101 קובע לוחות זמנים קשיחים המחייבים את ועדות התכנון בתהליך הרישוי. אבל מה קורה אם הוועדה לא עמדה בלוחות הזמנים? גם אם הבקשה תקינה לחלוטין וראויה להיתר, מתקבלת החלטה אוטומטית: סירוב. עורך הבקשה והיזם נדרשים להחליט האם לעבור שוב את כל התהליך מההתחלה ולהמתין חודשים לבדיקה נוספת, או לגשת לוועדת ערר במחוזית, וגם שם להתעכב חודשים ארוכים. במקום שהליכי הרישוי יהפכו ליותר קצרים ויעילים, הם רק הולכים ונעשים יותר ארוכים ומסורבלים".

אדריכל חגי שקלאר, מחברת לוג ניהול פרויקטים, מבהיר שהרישוי המקוון הוא רק חלק מהעניין: "ברשויות הרישוי חסר כוח אדם, מהנדסי הרישוי מרוויחים שכר נמוך מאוד ואין כוונה לייעל את זה. כשאני רץ לעירייה כמו עכבר מורעל, לא ממש אכפת לעירייה. אם זה לוקח מעט או הרבה זמן, אם זה יעיל. מינהל התכנון לא יכול לשנות את התרבות של מחלקות הרישוי.

"מהנדסי העיר לא באו בשביל לייעל את הרישוי. הם רוצים לתכנן, לפתח את העיר, לעשות תב"עות. הם לא רוצים לנהל את הרישוי ולכן יש בלגן גדול".

דוד קנפו, יו"ר עמותת האדריכלים, מסכים עם הביקורת: "לא מעט רשויות עירוניות מצאו את עצמן לא ערוכות לתיקון. זרקו את כולם בים בשיטה הישראלית לפיה או שאתה טובע, או שאתה שורד. הכוונה הבסיסית היא טובה. אלא מה? בשיטה הישראלית לפיה הכול 'סמוך יהיה בסדר', עושים דברים בחצאי ניסוחים. לא עובדים לעומק. לא מושיבים סביב שולחן התכנון את האדריכלים, שהם עורכי הבקשות.

"בעיני, כל זמן שלא שינו את הפילוסופיה הישראלית, שלפיה היזמים והאדריכלים באו לגנוב את המערכת ועל כן צריך לשים עליהם הרבה אזיקונים אז דבר לא השתנה.

"תהליך שהוגדר בחוק ל-45 יום אורך שנה וחצי. אין אמון במערכת. העיריות צריכות רגולציה כבדה. בפריז אני מוציא היתר בנייה ב-90 יום, ואי-אפשר להגיד שבפריז בונים דברים רעים, ויש גם שימור מחמיר".

"כולנו רוצים שהמערכת תעבוד חלק ומהיר"

ביום שני שעבר (22.4) התקיימה פגישה יוצאת דופן שבה השתתפו ח"כ יואב קיש, יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, עם נציגים מארגון הקבלנים והבונים בתל-אביב-יפו בראשות היו"ר יהודה כתב.

אלי רוזנטל, מנכ"ל הארגון: "האינטרס של עיריית תל-אביב-יפו ושל ארגון הקבלנים הוא אחד. כולנו רוצים שהמערכת תעבוד חלק ומהיר. כולנו רוצים בנייה חדשה רק שהרגולטור תוקע מקלות בגלגלים.

"הצגנו בפני ח"כ קיש את העניין. אנחנו, האדריכלים וכל מי שאתה רוצה מאמצים בשתי ידיים את כל המסקנות של הוועדה לבחינת רישוי הבנייה, שהתפרסמו בפברואר השנה. קודם כל לבטל את כל עניין ההקלות. להכניס אותן לתוכניות, דבר שני לתקצב את בודקי התוכניות. אדריכל עם ניסיון של שלוש שנים ירוויח בעיריית תל-אביב אולי 9,000 שקל. בעיריית בת ים, אולי 7,000. אתה לא יכול לגייס כוח אדם איכותי כי אנשים לא באים. והנושא השלישי הוא להקפיא את התיקונים בחוק התכנון והבנייה. לתת למערכת לעבוד, להסתגל לשינויים".

"האדריכלים מתבלבלים. שנה וחצי זה כלום"

יעל קרמה, מנהלת אגף רשויות רישוי במינהל התכנון, מאמינה שמדובר בחבלי לידה: "הרפורמה נועדה לשפר את תהליך הרישוי, לקחת את התחום לעולם דיגיטלי, כי היינו המדינה היחידה בעולם שבה קודמו היתרים בעזרת נייר, עיפרון וטיפקס. לא ניצלנו מספיק טוב את הפלטפורמה הדיגיטלית. התקנות החדשות שינו לגמרי את כללי המשחק, והשחקנים ידעו שזה הולך לקרות, אבל לא נערכו לזה. מדובר בשינוי גדול, והוא לא רק דיגיטלי".

קרמה מודעת היטב לתסכול ולטענות על נושא העיכוב הרב בקבלת תיק המידע: "הרעיון הכללי הוא לתת מידע מקיף על עיצוב ותשתיות והנחיות. האדריכלים קצת מתבלבלים. האדריכל חייב לבוא לוועדה המקומית עם ידיעה ברורה מה הוא רוצה לתכנן. התפקיד של הוועדה המקומית זה לספק את כל המידע שהאדריכל לא יודע. אנחנו עדיין לא שם. אנחנו יודעים את זה. אבל הרעיון הוא שליזם יהיה את מלוא המידע והוא יוכל לקבל עם האדריכל החלטות עסקיות".

קרמה מבהירה שחלק ממהות השינוי היא ייעול התהליך: "אין פה סודות, נגמר המצב שהיית הולך למהנדס העיר ומתאם איתו, אדריכל מקצועי יכול לתכנן טוב ויגיש בקשה טובה. זה חשוב כי לוועדה המקומית אסור לקבל החלטה בתנאים".

אבל לא מעט מתכננים, וגם יזמים מתלוננים. יכול להיות שהרפורמה נכשלה?

"אני לא מסכימה עם הקביעה הזאת. זו רפורמה גדולה מאוד ושנה וחצי זה כלום. אני חושבת שהמחוקק לא ידע עד כמה כל הגורמים חייבים לשתף פעולה לכיוון של תהליך אחד ברור. לוקח זמן עד שגוף כמו כיבוי אש משנה את התהליכים שלו. לוקח זמן עד שרמ"י משנים. אבל הם מבינים שהם חייבים להיות ממוחשבים ומסונכרנים עם תהליכי הרישוי והם חייבים לתת מידע אמין ונכון".