חיישני הלייזר הישראלים מעלים הילוך בתעשיית הרכב העולמית

העסקה הטרייה בין אינוויז הישראלית לבין ב.מ.וו מוכיחה כי ענף האוטו-טק המקומי שומר על חיוניות גם אחרי דעיכת "אפקט מובילאיי" • מה מסתתר מאחורי העסקה, מדוע היא רק קצה הקרחון, והאם עוד סטארט-אפ ישראלי נמצא בדרך ל"מועדון החד-קרן" עם שווי של יותר ממיליארד דולר?

ענף האוטו-טק הישראלי לא מוריד הילוך ו"מתייבש". המצב רחוק מכך וההודעה של חברת הסטארט-אפ אינוויז על חתימת חוזה לאספקת רכיבי רדאר-לייזר (LIDAR) לחברת ב.מ.וו המחישה שמאחורי השקט ממשיכים לצמוח במהירות כמה סטארט-אפים עם פוטנציאל להפוך ל"חדי קרן" שמנמנים. אמנם בשליש הראשון של 2017 הסתכמו הגיוסים והעסקאות של חברות האוטו-טק הישראליות, כולל חברות התחבורה השיתופית אבל לא כולל את עסקת מובילאיי, ביותר מ-400 מיליון דולר. אבל זה היה רק "סיפתח" לזרם אדיר של משקיעים מחו"ל ומישראל, שהזרימו כסף לענף באותה שנה.

העובדה שאנחנו נמצאים בסוף השליש הראשון של 2018, ומתחילת השנה נרשמו בענף האוטו-טק הישראלי גיוסים ועסקאות בהיקף של כמה עשרות מיליוני דולרים בלבד לא אמורה להפתיע. ככל שההייפ של עסקת מובילאיי הולך ונרגע, מבינים המשקיעים שאקזיט בסדר הגודל הזה, במדינה כמו ישראל, היה אירוע חד-פעמי. המשקיעים גם מפנימים בהדרגה, שלמרות לוח הזמנים האופטימי להשקה מסחרית של רכב אוטונומי מלא בעולם (סביבות 2021), עדיין ניצבים בדרך אל היעד מכשולים משמעותיים בחזית הטכנולוגית, הרגולטורית והפסיכולוגית (ע"ע תקרית אובר באריזונה).

ביצועים גבוהים במחיר נמוך

תחום חיישני הלייזר למערכות בטיחות וסיוע בנהיגה (ADAS), שבו פועלת אינוויז, הוא אמנם רק נדבך אחד במערך שלם של טכנולוגיות חישה מתקדמות, שאותן בוחנת כיום תעשיית הרכב. אפילו בישראל קיימות לא מעט חברות סטארט-אפ עם טכנולוגיות מתחרות בתחומי הרדאר, האינפרה-אדום וטכנולוגיות נוספות. אבל למרות זאת ניקח סיכון ונאמר כי ההודעה של אינוויז היא אירוע מכונן בתולדות ענף האוטו-טק הישראלי.

בטרם יאשימו אותנו בעודף דרמטיות, נמהר ונצטט את מה שכתב למחרת העסקה עיתון העסקים הגרמני החשוב WirtschaftsWoche, אשר מחובר היטב לתעשיית הרכב הגרמנית והעולמית: "הסטארט-אפ מתל-אביב, שנוסד רק ב-2016, נכנס באופן ספונטני לפוקוס של תעשיית הרכב. על פי המומחים שלנו, לטכנולוגיה של אינוויז יש פוטנציאל להציב אותה בחזית של המהפכה הטכנולוגיות של הנהיגה האוטונומית, בדומה לעסקת המיליארדים של מובילאיי".

אז מה גורם לגרמנים להתלהב כל-כך? כמה דברים ובראשם יחס הטכנולוגיה-עלות שמציע הפתרון של אינוויז. חיישני לייזר, שמודדים מרחק ומהירות וממפים עצמים ברזולוציה גבוהה באמצעות החזר של גלי אור בתדירויות שונות, קיימים בשוק התעשייתי והצבאי זה שנים רבות. יש להם שימושים גם בתחום חישת הרכב האוטונומי, אולם הפתרון הנפוץ עד כה התבסס על חיישנים נעים, שסורקים את הסביבה ב-360 מעלות. זה פתרון די מגושם פיזית - כולם מכירים את "הכובע" הגדול שחובשים כיום רכבי ניסוי אוטונומיים על גגם - ומאוד יקר, בסדר גודל של עשרות אלפי דולרים ליחידה.

בשנים האחרונות החל מחקר ופיתוח מואץ של ליידרים במצב מוצק (ללא חלקים נעים), אולם רוב הפתרונות בתחום הזה כללו עד לאחרונה רכיבים די אקזוטיים, ומחירם כמה אלפי דולרים ליחידה. לעומת זאת, הפתרון של אינוויז הוא יחידה קומפקטית מבוססת סיליקון, שמיוצרת בייצור תעשייתי סדרתי ואמורה לעלות מאות בודדות של דולרים ליחידה, בהזמנה של כמויות, ועדיין להציע טווחי זיהוי רציניים, שדה רחב ורזולוציה גבוהה לאבחון מכשולים קטנים, שחיונית לרכב אוטונומי.

מבחינת תעשיית הרכב, שבוחנת בשבע עיניים כל דולר של עלות, זה היתרון המשמעותי: לא פתרון אקזוטי, שמחירו מגביל אותו לקומץ רכבי פאר ויוקרה, אלא מוצר מדף נגיש ליישום בכלי רכב סדרתיים מייצור המוני, שיוכל להוריד בעתיד את המחיר לצרכן של "חבילה אוטונומית מלאה" לאלפי דולרים בודדים לצרכן.

למרות גילה הצעיר, השכילה אינוויז להשקיע כבר משלב מוקדם את כספי הגיוס בהקמת מערך ייצור סדרתי של רכיבים ברחבי העולם ובשותפות עסקית ופיננסית איתנה עם ספקית מרכזית של תעשיית הרכב, מאגנה, שפועלת בתור אינטגרטור מול יצרני הרכב.

אבל אינוויז לא מסתפקת בפיתוח ה"ברזלים" (או הסיליקון) של הלייזרים, אלא גם מפתחת עבורם את ה"מוח". כלומר תוכנה מתקדמת של ראיית מכונה, מבוססת בינה מלאכותית, שמשפרת ומאיצה את יכולות זיהוי המכשולים, מקטלגת אותם ו"לומדת" תוך כדי ניסיון. לשם כך הקימה החברה חטיבה נפרדת, מעין סטארט-אפ בתוך סטארט-אפ, שמתמקדת ספציפית בפיתוח ראיית המכונה ומאפשרת לחברה להציע לתעשיית הרכב חבילה הוליסטית מפתה.

פוטנציאל של מיליארדים

עם כל הכבוד לטכנולוגיה ולחזון, אנחנו עיתון עסקים ולכן אין מנוס אלא לעסוק קצת בדולרים. נתחיל בפוטנציאל השוק. כלי רכב עם אוטונומיה מלאה (דרגה 5) אמנם עוד נמצאים די רחוק בעתיד ובשלב הראשון רובם יהיו יקרים ויוקרתיים עם היקף ייצור מוגבל. אבל הליידרים של אינווויז ישולבו בעתיד הלא רחוק במערך החישה של כלי רכב עם דרגת אוטונומיה 3 - שמאפשרת נסיעה אוטונומית במסלולים מוגדרים - מה שמגדיל את פוטנציאל השוק ליצרן הרכב למאות אלפי יחידות בשנה, ואת ההכנסות לספקיות לעשרות מיליונים.

בנוסף, צריך לזכור שאף על פי שהפרסום בשבוע שעבר התייחס לעסקה ספציפית עם ב.מ.וו, שהיא יצרנית מכובדת כשלעצמה ואפילו מורת דרך טכנולוגית בשוק הרכב, זה רק קצה הקרחון. אפשר בהחלט להניח שאינוויז כבר חתומה על חוזים, או נמצאת בהליכי חתימה, כדי לספק את המוצר שלה, בשיתוף מאגנה, ליצרני רכב רבים שטרם "יצאו מהארון" בכל הנוגע להכרזות פומביות.

לחיישנים ולתוכנה הנלווית של החברה יש פוטנציאל לחדירה לשווקים רבים נוספים מחוץ לתעשיית הרכב, שכבר הזרימו הכנסות משמעותיות לענף הזה עוד לפני העידן האוטונומי. למשל, שוק האוטומציה התעשייתי, השוק הביטחוני והתעופתי ועוד.

אין לשכוח גם את הפוטנציאל לשימוש בטכנולוגיה הזו לצורך מיפוי ובניית בסיס נתונים גיאוגרפי לתעשיית הרכב, שבו משקיעות כיום מובילאיי-אינטל ואחרות מיליארדי דולרים ועוד שלל שווקים "ורטיקלים" פוטנציאליים. נציין רק, שמחקרים עדכניים מעריכים שכלל שוק הליידרים העולמי יחצה את ה-40 מיליארד דולר בתוך פחות מ-10 שנים, עם קצב צמיחה שנתי ממוצע של כ-17%.

מחיר מציאה, בינתיים

פוטנציאל השוק הלוהט של הליידרים לא נעלם מעיניהם של המשקיעים בעולם, ולפחות שתיים מהמתחרות של אינוויז בעולם, שהציגו פתרונות דומים של ליידרים לרכב אוטונומי על בסיס מצב מוצק, כבר חברות רשמית ב"מועדון החד-קרן". השווי של חברת Quanergy האמריקאית, למשל, מוערך ב-1.6מיליארד דולר, ואילו Leddartech הקנדית ביצעה את הגיוס האחרון שלה לפי שווי שמוערך ב-1.33 מיליארד דולר.

אינוויז, שנמצאת כיום בשלב מתקדם מאוד של פיתוח, ייצור ומסחור ללקוחות אסטרטגיים, דוגמת ב.מ.וו - ויש מי שיגיד שהיא מקדימה משמעותית את המתחרות - ביצעה את הגיוס האחרון שלה בסוף השנה שעברה לפני שווי של כרבע מיליארד דולר "בלבד".

אפשר ללמוד מפערי התמחור הללו שני דברים. הראשון: הגיוס הבא של החברה, אם וכאשר יתבצע, יהיה לפי שווי גבוה משמעותית - אולי עד כדי מיליארד דולר. השני: במצב הנוכחי אינוויז היא בבחינת "משואה עסקית", שמושכת אליה משקיעים גדולים עם כיסים ענקיים מדרגת יצרני/ספקי הרכב הגדולים בעולם ומטה. אלה, ניתן להניח, יהיו מעוניינים ברכישת החבילה כולה במחיר רציני, שעדיין נחשב למציאה ביחס לתמחור הנוכחי של המתחרות בשוק.

לא נופתע אם הצעות כאלה כבר עומדות על השולחן של אינוויז. בחברה אומרים רשמית שאין להם כוונות למכור ושהם "נהנים מהביזנס", אבל הכרזות כאלה כבר שמענו לא אחת בעבר ולכל אחד יש מחיר.

כך או כך, גם אם החברה תגיע לרף של מיליארד דולר או קרוב לכך על הנייר בלבד, היא עדיין מקרינה בחיוב על כלל תעשיית האוטו-טק המקומית, ובמיוחד על סקטור החיישנים וראיית המכונה שבו פועלות כיום בישראל עשרות חברות, ומסמנת למשקיעים וללקוחות בעולם שמובילאיי הייתה רק תחילת הדרך ולא סופה.