הדירקטוריון החדש של בזק - יעמוד בלחץ של בעל השליטה?

הדרך לשיקום קבוצת בזק עוברת דרך הדירקטוריון שנבחר ביום חמישי • מצד אחד, האינטרס הכלכלי של בעל השליטה הוא להחזיר את ההשקעה שלו בבזק • מצד שני, התחושה שעולה מהרכב הדירקטוריון החדש היא שבזק בכיוון נכון לשפר את הממשל התאגידי שלה

1. על הדירקטוריון החדש של בזק, שנבחר ביום חמישי האחרון, מוטלת המשימה להוציא את הקבוצה מהמשבר שבו היא נמצאת. מי שחושב שהעובדה שבזק ממשיכה לייצר רווח של מיליארד שקל בשנה הופכת אותה לחסינה ממשברים - טועה טעות גדולה.

רצה הגורל והבחירה של הדירקטוריון החדש באה במקביל לכניסה הצפויה של נתי סיידוף לתפקיד בעל השליטה החדש בבזק. נכון לכרגע הסיכויים של סיידוף לגמור עסקה גבוהים, אך הכניסה שלו מחזירה לדיון מחדש את הצורך בשליטה בחברת בזק. האם צריך בעל שליטה? אם הסוגיה הזו הייתה תלויה בעובדים למשל, רוב הסיכויים שהם היו דוחים את הרעיון של בעל שליטה. מבחינתם עדיף שבזק תתנהל ללא בעל שליטה והדירקטוריון כולו יפעל כמקשה אחת לטובת החברה ובעלי מניותיה בלבד.

כך שלמעשה, הכניסה של סיידוף לבזק בסך הכל מנציחה את המצב הקיים - יהיה בעל שליטה, שינהל את הקבוצה באופן שתוכל להשיא לו את מירב הרווחים, שיאפשרו לו להחזיר את השקעתו כמה שיותר מהר. לפי הניתוח הזה, הרי שהלך אלוביץ והגיע סיידוף. וזהו. הריקושטים יגיעו מהר מאוד לפתחו של הדירקטוריון החדש: יהיה מעניין מאוד לראות את ההתנהלות של קבוצת סיידוף. אם לא תתנהג בשיקול דעת ותנסה בשלב הראשון להפעיל כוח באמצעות נציגיה בדירקטוריון ולהחזיר את הדיבידנד שהחברה מחלקת לרמה של 100% מהרווח הנקי במקום 70% - זה יהיה סימן לא טוב עבור קבוצת בזק.

בזק זקוקה לשיקום איטי ומסודר מול שוק ההון. אחרי המשבר הקשה שנחשף בהתנהלות בעלי השליטה בבזק, הדירקטוריון החדש יהיה חייב להפגין אחריות כפולה ומכופלת. אבל האם בעל שליטה זה דבר רע בהגדרה? לא בטוח. למשל, כאשר לחברה כמו בזק אין בעל שליטה, היכולת של החברה להתמודד מול מכות רגולטוריות שמנחית משרד התקשורת היא פחותה. ללא בעל שליטה החברה נמצאת בנחיתות רגולטורית, כי הרגולטור סבור שהוא יכול לעשות כל שברצונו. מי שרוצה אנלוגיה לעניין יכול לקחת אותה מתחום הכדורסל דווקא - איך אמר דיוויד פדרמן, מבעלי מכבי ת"א, בתוכנית עובדה ששודרה אתמול בערוץ 2: "כששמעון מזרחי מרים טלפון, אי אפשר לא לענות לו". זה בדיוק המצב בבזק - צריך בעל שליטה שירים את הטלפון.

2. באסיפה הכללית בסוף השבוע נבחרו אנשים ראויים לדירקטוריון. מזה שנים רבות נבחר דירקטוריון, כולל דירקטורים חיצוניים, שמבין שעסקאות בעלי עניין בהגדרה הן בעייתיות. ללא ההתערבות של המוסדיים, בייעוץ של אנטרופי זה לא היה קורה. הם אלו שכפו תוספת דח"צים לדירקטוריון - מה שבסופו של דבר הוביל נכון לעכשיו לארבעה דח"צים (לפני הקיזוז הצפוי של שניים בפברואר).

נכון, לסיידוף אין עסקי תקשורת בארץ, והוא לא יידרש למכור לחברה טלוויזיות או נתבים, אבל תחת הדירקטוריון החדש הוא יהיה חייב להפגין זהירות.

זה גם האתגר הגדול במינוי הצפוי של שלמה רודב לתפקיד יו"ר הדירקטוריון מחר. רודב לא באמת צריך את הכסף ואת התפקיד. יש לו את עסקיו הפרטיים (הוא מבעלי קירור ואספקה), אבל אלו המכירים אותו מעידים עד כמה הוא כואב את הנעשה בבזק. עבורו מדובר בסוג של שליחות - להחזיר את בזק למסלול ולתקן את מה שנדפק בה בשנים האחרונות. מבחינתו, כל עוד ירצו אותו ויתנו לו את המושכות - הוא יהיה שם. בשנייה שלא זה יהיה המצב, רודב יילך.

לגבי המינוי של הדירקטורים, בישראל כמו בישראל על כל דירקטור אפשר יהיה לשמוע חוות דעת של 360 מעלות. מי שירצה להתמקד במאבק ההיסטורי שניהל אמנון דיק כמנכ"ל בזק מול העובדים ולהקיש מכך משהו, יפספס את הנקודה. כנ"ל לגבי אילן בירן, שקדם לדיק כמנכ"ל. כל אחד כיהן בתקופה שונה ובפני כל אחד עמדו אתגרים שונים. השוק היום שונה לחלוטין ומפת התחרות מאתגרת הרבה יותר. יש להניח שבירן ודיק יודעים היטב מה מצופה מהם, וכנ"ל גם לגבי עדית לוסקי שנבחרה כדח"צית מטעם בזק.

אפשר להניח במידה רבה של סבירות שהממשל התאגידי בבזק עובר שדרוג, וזה מתווסף לעבודה שכבר החלה בתקופתו של דוד גרנות כיו"ר דירקטוריון זמני.

בשורה התחתונה: הדירקטוריון החדש יודע מה עבר על בזק, וחלק ניכר ממנו מכיר היטב את שוק התקשורת.

3. לצד הבחירה בדירקטורים החדשים, צריך לזכור שהאסיפה הכללית של בזק דחתה את הצעת החברה לדון בהדחת שני הדח"צים טלי סימון ומודי קרת, בגין מעורבותם בעסקאות בעלי העניין בחברה. על התפקוד של קרת ובן סימון מוטלת עננה כבדה.

שניהם מסרבים להתפטר מהתפקיד למרות ביקורת מאוד קשה של הגופים המוסדיים. מבחינה משפטית, סביר להניח שאילו היה ניתן להדיחם הדבר כבר היה נעשה, גם ללא האסיפה הכללית. השאלה שנותרה בעניינם היא מדוע הם עצמם אינם לוקחים אחריות על מה שאירע ומתפטרים? הערכות בסביבת בזק הן שהתפטרות תזיק להם במידה והרשות לניירות ערך תחליט לנקוט נגדם בהליכים פליליים או משמעתיים, ולכן על פי עצת פרקליטיהם כדאי להם לא להודות בכלום ולהמשיך כרגיל. מבחינתם של בן סימון וקרת, לא ברור מה עדיף - הביקורת הציבורית הנוקבת שתלווה אותם בכל יום על תפקודם בבזק, או פרישה ולקיחת אחריות מתוך מטרה לפתוח דף חדש.

בכל מקרה, כל עוד הם ימשיכו לשבת בדירקטוריון בזק, אי אפשר יהיה להגיד שהתהליך של ניקוי האורוות הסתיים. בסופו של יום מדובר בשני דח"צים שפעלו כשלוחיו של בעל השליטה ואישרו עסקאות בעלי עניין שהסבו הפסדים של מיליארדי שקלים לבזק. המוסדיים הם אלו שהעלו את הדרישה להדחתם. ללא דרישתם, בזק כלל לא מעלה את הנושא לסדר היום של האסיפה.

מעבר לכך, במודל החדש של דירקטוריון בזק אפשר לראות את הניסיון להשאיר את העבר מאחור: כמעט כל מי שהיה מעורב בעסקאות הבעייתיות מוצא את דרכו כך או אחרת החוצה. אפילו מקורבו של אלוביץ, הדירקטור הבלתי תלוי יהושע (ג'וש) רוזנצוויג, הבין שהגיע הזמן לפרוש אחרי כל מה שאירע והעדיף שלא להעמיד את עצמו לבחירה לכהונה נוספת.

אם צריך להמר, התחושה היא שבזק הולכת למקום טוב הרבה יותר.

הדירקטוריון החדש של בזק / צילומים: איל יצהר, שלומי יוסף, אריאל ירוזולימסקי, תמר מצפי, עופר חן
 הדירקטוריון החדש של בזק / צילומים: איל יצהר, שלומי יוסף, אריאל ירוזולימסקי, תמר מצפי, עופר חן
הדירקטוריון החדש של בזק / צילומים: איל יצהר, שלומי יוסף, אריאל ירוזולימסקי, תמר מצפי, עופר חן
 הדירקטוריון החדש של בזק / צילומים: איל יצהר, שלומי יוסף, אריאל ירוזולימסקי, תמר מצפי, עופר חן
הדירקטוריון החדש של בזק / צילומים: איל יצהר, שלומי יוסף, אריאל ירוזולימסקי, תמר מצפי, עופר חן
 הדירקטוריון החדש של בזק / צילומים: איל יצהר, שלומי יוסף, אריאל ירוזולימסקי, תמר מצפי, עופר חן