הנקראות ביותר

לפקח על מנדלבליט

במצב שבו היועמ"ש מתמנה דה-פקטו ע"י רה"מ, איך הוא ימלא את תפקידו ללא משוא-פנים?

רה"מ נתניהו והיועמ"ש מנדלבליט / צילום: רויטרס
רה"מ נתניהו והיועמ"ש מנדלבליט / צילום: רויטרס

היועץ המשפטי לממשלה, כידוע, אינו נבחר לתפקידו. הוא מתמנה על-ידי הממשלה. הממשלה היא האדם שעומד בראשה, הוא הקובע. כלומר, כל היועצים המשפטיים במדינה היו והינם, וכנראה גם יהיו, חבים חוב של תודה למי שמינה אותם.

כשהיועץ מקורב לחשוד

זה כשלעצמו לא כל-כך נורא. מתי זה כן בלתי תקין? כאשר היועץ הוא אחד האנשים הקרובים ביותר לראש הממשלה; כאשר ראש הממשלה (ו"רעייתו") חשודים בפלילים; כאשר מתקיימים מצבים אלה, יש ליועץ אפשרות להחזיר טובה למי שמינה אותו, בכך שיסחב תקופה ארוכה את התיק עד שהתיק והעניין בו כבר יהיו עייפים. ואז הוא יסגור את התיקים של האיש ואשתו בנימוק שלא נמצאו מספיק ראיות - או בלי שום נימוק.

למה בג"ץ לא מתערב?

כזה הוא כוחו של היועץ המשפטי. הוא יכול להפיל ממשלות, והוא יכול לשמור עליהן ועל העומד בראשן מכל פגע, כמעט לא משנה מה עשו. זה כמובן כוח עצום שהחוק אצלנו מעניק ליועץ המשפטי.

ומה עם בג"ץ, אתם שואלים? זו כמובן שאלת המפתח. זה הגוף שאמור להיות המפקח על מעשיו והחלטותיו של היועץ. אלה מה? לפני שנים רבות נקבעה הלכה שבג"ץ לא מתערב בשיקולים והחלטות של היועץ, אלא במקרים נדירים. התוצאה היא שרוב או למעשה כל העתירות בנושא היועץ נדחות.

המבול והכפפה

מבול של חוקים הממשלה מפילה עלינו בתקופה האחרונה. הבעיה היא שכולם נועדו להיטיב עם מפלגת השלטון, לא עם האזרחים. כאן יכולה להיות הזדמנות לנהוג אחרת. האם הממשלה תרצה להרים את הכפפה? ודאי שלא, שהרי כל מי שינקוט יוזמה כזאת ייחשב מיד לאויב ראש הממשלה, או - כהגדרת שרה נתניהו - אדם שהוא "נגדנו". ובממשלה בכלל, ובליכוד בפרט, אין אחד שייקח סיכון להיכנס לקטגוריה זו.

על שופטים ופחדנים

אז יש לנו פוליטיקאים פחדנים מצד אחד, ושופטים הנרתעים מעיסוק בסוגיה זו בגלל מורכבותה ורגישותה. אז אומרים ש"אין מספיק ראיות". ואינם רואים עצמם מחויבים להסביר ולפרט איזה ראיות חסרות - ואילו ראיות הן כן רלוונטיות; שום דבר. ואנחנו אמורים לקבל את הדין ולהמשיך הלאה. כפי שנעשה, בין השאר, בסגירת התיק השערורייתית נגד אביגדור ליברמן על-ידי היועץ המשפטי דאז יהודה וינשטיין.

לשנות את ההלכה

קיראו עוד ב"גלובס"


המצב הזה חייב להשתנות, כדי לא להשאיר מדינה שלמה בידיו של יועץ אחד הפועל ללא פיקוח. ההלכה שבג"ץ קבע בעניין זה אולי הייתה טוב לשעתה. היום היא מזיקה, ויש לשנותה בהקדם. ההזדמנות לכך תינתן כאשר יוגשו העתירות, כנראה בקרוב, נגד חוסר המעש של הפרקליטות בתיקי בנימין ושרה נתניהו.

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
לכתבה הקודמתיאיר לפיד והכיפה הגדולה