יטבתה: "הדבר הכי חשוב הוא לא כסף. זה השם והגאווה שלנו"

ביטבתה מרוצים מההחלטה למכור 50% מהמחלבה לשטראוס, ולא לתנובה, לפני 20 שנה: "העובדים מרגישים בעלים. כשיש תקלה במחלבה, זה מעסיק את כל הקיבוץ" • הקיבוצים והכלכלה הישראלית, פרויקט מיוחד

אחד ממותגי החלב המוכרים בישראל הוא יטבתה, על שם הקיבוץ שבשנה החולפת חגג את השנה ה-60 להיווסדו. לצד החגיגות האלה, הוא סוגר 20 שנה מהיום שבו נדרשו 280 חברי הקיבוץ להכריע בשאלה מי תהיה השותפה החדשה של המחלבה של הקיבוץ - שטראוס, או תנובה, שהייתה אז אגודה שיתופית חקלאית בבעלות איגוד קיבוצים ומושבים. המחלבה מכרה מחצית ממניותיה לקבוצת שטראוס, וחברי הקיבוץ עד נהנים עד היום מהדיבידנדים שהחברה המשותפת מניבה. מדובר בעוד דוגמה להצלחה של התעשייה הקיבוצית, ובמקרה הזה תעשיית המזון והמשקעות הקיבוצית.

■ לכל הכתבות בפרויקט הקיבוצים והכלכלה הישראלית

שטראוס רכשה בזמנו 50% ממניות יטבתה, ששוויה הוערך אז ב-32 מיליון דולר, עם מחזור מכירות שנתי של 110 מיליון שקל. העסקה הזו אפשרה לשטראוס להתחרות לראשונה בתנובה במוצרי חלב טרי ושוקו. בקיבוץ חששו אז מהעסקה ומכוחה של תנובה, שעשוי היה להוות איום על המשך קיומה העצמאי של יטבתה - שכן מדובר בשני גופים מתחרים, שלאחד מהם נסיבות מיוחדות, שהוא נטול מערכת הפצה (יטבתה) והשני מונופול כמעט מוחלט (תנובה).

ההכרעה בשאלת עתיד המחלבה החלה להתבשל שנה או שנתיים לפני כן. "שנה-שנתיים לפני הסכם השותפות עם שטראוס הקיבוץ הבין שאם הוא רוצה לצמוח ממעמד של מחלבה קטנה - ועד אז עדיין היינו מחלבה עצמאית ששיווקה את הסחורה שלה דרך תנובה - צריך להחליט בין שותפות עם שטראוס ותנובה", אומר ל"גלובס" דובי גולדמן, רכז המשק של קיבוץ יטבתה, שנזכר בימים שקדמו לעסקה.

"זה העסיק את חברי הקיבוץ, את חברי תנובה ואת שטראוס, שבאו לשטוח את מרכולתם. היו דיונים ערים ואף ויכוחים, וכל הקיבוץ עסק בזה. אחרי אספה דרמטית הצביעו כל החברים על שתי האופציות. כשליש מהחברים חשבו שצריך להמשיך להסכם עם תנובה", אומר גולדמן ומוסיף ביחס לעסקה שבסוף נסגרה עם שטראוס, כי "אנחנו לא מצטערים על העסקה, וההצבעה לא פילגה את הקיבוץ".

בתשובה לשאלה כיצד הוא מסתכל על העסקה בדיעבד, בעקבות המצב של תנובה עם הקיבוצים כיום, הוא אומר "איזה מזל שבחרנו את הבחירה הנכונה, ונשארנו עם חברה עם זהות ישראלית עם נוכחות גלובלית ולא עם בעל בית סיני", ובכך הוא עוקץ את תנובה, שנמצאת כיום בשליטת ברייט פוד הסינית.

"דיברנו בשפות שונות"

בכל אופן, ההכרעה על זהות השותף אינה סוף פסוק, מספר גולדמן. "ביום שאחרי מגיעה מחלבה עם ראש קיבוצי ועם קיבוצניקים שחושבים שהם יודעים לעשות הכל הכי טוב, ושהם לא רק עובדים בה אלא מזוהים איתה בכל רמ"ח אבריהם - למפגש הראשון של שטראוס עם משקאות חלב", תוך שהוא מוסיף כי "החתימה הייתה מאוד מהירה" הגם ש"דיברנו בשתי שפות שונות" וש"לאנשים של שטראוס היה קשה להבין איפה זה קיבוץ יטבתה, כשלמשל הם התקשרו ב-10:00 בבוקר וביקשו שתגענה אליהם בתוך שעה וחצי, בלי הבנת המרחק". בנוסף, הוא מספר, היו עוד הבדלים ומחלוקות בין הקיבוץ לבין שטראוס, בין היתר הלוגיסטיקה וחיי המדף של המוצרים, שהיו ארוכים בהרבה במוצרי שטראוס. "היה סגנון אחר של ניהול לוגיסטי", הוא אומר, ו"עד שהמוצרים היו מגיעים לסופר הם כמעט כבר היו צריכים לצאת מהשוק". באותם ימים, נציין, ההפצה של יטבתה הייתה מאוד מצומצמת.

לדבריו, הפערים נסגרו והצדדים יצאו מורווחים מהמהלך, כולל חברי הקיבוץ שמחזיקים עדיין במחצית ממניות החברה המשותפת. "שטראוס באו עם ידע", ואחרי שנה ראשונה מאוד מאוד קשה התחלנו להסתנכרן". עבור הקיבוץ לא מדובר באקזיט מאחר שהכספים שהוזרמו על ידי שטראוס, לפי שווי חברה של 32 מיליון דולר, הושקעו במחלבה. "הקיבוץ לא לקח שקל אחד לעצמו והכל עבר להשקעה במחלבה, שאחרי שנה של חבלי לידה יכלה להתחיל להתפתח".

הקיבוץ משך מיטבתה דיבידנדים לאורך השנים והיום עובדים במחלבה כ-60 חברי קיבוץ, וזו הפרנסה המרכזית שלו. מהצד השני מדובר גם ב"משהו קצת שונה" מכל החברות של שטראוס, שלדברי גולדמן "לקחה את הטוב משני המקומות".

וכיצד השפיע השינוי בבעלות והחבירה לקונצרן הענק על הקיבוץ? לדברי גולדמן, "אנחנו מקבלים החלטות בצורה דמוקרטית רחבה. אנחנו לא עובדים במחלבה - העובדים שלנו מרגישים בעלים בדיוק כמו שהם עובדים, וכשיש תקלה גדולה במחלבה, זה מעסיק את כל הקיבוץ. לא ניתן למצוא חבר קיבוץ שנוסע צפונה ולא עושה שיווק למוצרי המחלבה. גם היום, אם אני רואה בתל-אביב סופר שלא מוכר יטבתה, אני מעיר ומברר מדוע".

ולסיום, גולדמן אומר כי "ברור לנו שהדבר הכי חשוב הוא לא רק כסף, זה השם והגאווה שלנו - בני דורו של אבא שלי הקימו את המחלבה, ועל זה גדלתי מגיל אפס", ובכך מספק הצצה לרגשות המיוחדים שנלווים לחברה קיבוצית, דבר שמשפיע גם על היחסים בתוך הקיבוץ. "כשאתה שותף במשך 20 שנה זה לא עובר בלי מחלוקות. לא כל הזמן יש הרמוניה ולא כל הזמן יש אידיליה. היו צעקות ומחלוקות, אבל אנחנו ממש כמו משפחה". על כך הוא מוסיף, כי קיבוץ יטבתה "שמר על אופיו כקיבוץ עם חברים ועם חדר אוכל, וחגגנו לאחרונה 60 שנה עם כ-300 חברים".