גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה הצניחה במחירי המטבעות הדיגיטליים בעצם טובה להם?

הירידה האחרונה שחלה בחודשים האחרונים בשווי המטבעות הקריפטוגרפיים אינה הופכם אותם חסרי ערך ● ירידת הערך הזו מעודדת פיתוחים חדשים, שעשויים להפוך את המטבעות שימושיים יותר

לוח שערי חליפין של ביטקוין  / צילום: צילום: רויטרס - Dado Ruvic
לוח שערי חליפין של ביטקוין / צילום: צילום: רויטרס - Dado Ruvic

מאז שהביטקוין הגיע בדצמבר האחרון לשיא שגירד את רף ה-20 אלף דולר, המחיר שלו ירד בצורה חדה.

בגרף המצורף ניתן לראות את המחירים של שניים מהמטבעות הקריפטוגרפיים המובילים, הביטקוין והאתריום. מאז מחיר השיא, איבד הביטקוין כ-66% מערכו. גם מחירו של האתריום עבר תהליך דומה. המחיר של האתריום עוד המשיך לטפס, גם אחרי שהמחיר של הביטקוין החל לרדת, אך גם הוא הצטרף לירידות, ואיבד כ-70% מערך השיא שלו.

מחירי הביטקוין והאתריום בשנה האחרונה

אמנם, חלק מהירידה במחיר של המטבעות הקריפטוגרפיים נובעת משינוי טכני שנבע מהחלטה שלא לכלול במחיר העולמי הממוצע את המחירים בזירות המסחר בדרום קוריאה. אך למרות זאת, הירידה במחירים משמעותית מאוד.

אין ספק שמי שקנה מטבעות קריפטוגרפיים במחירי השיא, ספג הפסד גדול וכואב - במיוחד בארבעת החודשים האחרונים. מצד שני, ייתכן שדווקא נפילת המחירים יכולה להיטיב עם שוק המטבעות בטווח הרחוק.

העלייה המהירה בשווי הכניסה לשוק לא מעט אנשים שחיפשו כסף מהיר. כמו בתקופה שקדמה לפיצוץ של בועת הדוט.קום, כל מי שהציע לפתח חברה שעוסקת במטבעות קריפטוגרפיים הצליח לגייס הרבה מאוד כסף. חלק גדול מהכסף הזה גויס בהנפקות מטבע ראשוניות (ICO - Initial Coin Offering), שבהן משקיעים מעבירים לחברה חדשה כסף במטבעות קריפטוגרפיים קיימים, בתמורה ל"מטבעות" חדשים, שהערך שלהם נקבע על פי ההצלחה של החברה החדשה.

מכיוון שבמדינות רבות אין כמעט פיקוח על הנפקות מטבע ראשוניות, היו לא מעט גורמים שניצלו את זה כדי לעשות כסף קל. המאפיה בהונג קונג הייתה מעורבת בהנפקה שבה גויסו כחצי מיליארד דולרים. אפילו הנפקה של מטבע בשם "אסימון אתריום חסר-ערך" הצליחה לגייס כמעט 100 אלף דולרים בתוך זמן קצר.

הרשויות ניצלו זאת על מנת להטיל מגבלות על המסחר במטבעות קריפטוגרפיים. מדינות שונות אסרו על הנפקת מטבעות ראשוניות, ואחרות הודיעו שהן בוחנות את הרגולציה שהן מתכוונות להטיל עליהן. סין סגרה את אתרי המסחר במטבעות קריפטוגרפיים שפעלו בשטחה, ומדינות נוספות בחנו זאת, או הטילו מגבלות נוקשות על אתרי המסחר הקיימים.

חסרונותיהן של הזירות הריכוזיות

כל אלה הצליחו כאמור להביא לירידה חדה בשווי המטבעות הקריפטוגרפיים. אבל זה לא אומר שזה הופך אותם חסרי ערך, היות שירידת המחירים מעודדת פיתוחים חדשים, שעשויים להפוך את המטבעות שימושיים יותר.

ראשית, ישנה התפתחות של זירות מסחר מבוזרות. כיום, רוב המסחר במטבעות קריפטוגרפיים נעשה דרך זירות מסחר "ריכוזיות": כאשר סוחר מעוניין לרכוש מטבע קריפטוגרפי מסוים, הוא מעביר לחשבון שלו בזירות המסחר נכסים (כסף או מטבעות קריפטוגרפיים אחרים), ותמורתם הוא רוכש נכסים אחרים, שגם הם נצברים בחשבון שלו בזירת המסחר. בסוף המסחר, מעביר הסוחר את הנכסים שצבורים בחשבון שלו בזירת המסחר אל הארנק הפרטי שלו.

לזירות מסחר ריכוזיות יש מספר חסרונות כאשר מדובר בסביבה של מטבעות קריפטוגרפיים: ראשית, הם נוגדים את הפילוסופיה הבסיסית של המטבעות הקריפטוגרפיים, זאת שמדגישה את הביזור ואת חוסר התלות בגופים ממסדיים.

שנית, הם חשופים לפריצות, היות שסכומים גדולים של כסף מרוכזים במקום אחד. שלישית, אלה הנקודות שבהן הכי קל לממשלות לפקח על המסחר במטבעות קריפטוגרפיים. משום כך, רוב הזירות הריכוזיות מחייבות את הלקוחות לזהות את עצמם לפני שהם יכולים להתחיל לסחור.

רביעית, אלה הנקודות שאותן הכי קל לגופים ממשלתיים לסגור, או להפריע לפעילות שלהן. סוחרים ישראלים שגילו שהבנקים אוסרים על העברת כספים לזירות מסחר, יודעים היטב עד כמה זה מתסכל כשהם לא יכולים לבצע פעולות רכישה, או גרוע מזה, למכור מטבעות קריפטוגרפיים תמורת מזומן, בגלל שבנק כזה או אחר מסרב להעביר את הכספים.

יתרונותיהן של הזירות המבוזרות

זירות מסחר מבוזרות פותרות, לפחות ברמה העקרונית, את הבעיות הללו. המסחר מתבצע ישירות בין הארנקים של הלקוחות, מבלי לעבור באמצע דרך החשבון של זירת המסחר. כדי למנוע רמאויות, המטבעות הקריפטוגפיים מועברים באמצעות מערכת של סוואפים אטומים, סוג של חוזים חכמים שמתבצעים רק לאחר ששני הצדדים לעסקה העבירו את הכספים.

הזירות המבוזרות גם פותרות את הבעיה של פיקוח ממשלתי, מכיוון שכאשר המסחר מתבצע ישירות בין אנשים, הרבה יותר קשה לדרוש זיהוי של הלקוחות. נוסף על כך, כאשר המסחר מתבצע ישירות בין אנשים, אזי גם העברות של כספים מתבצעות כהעברות רגילות בין חשבונות בנק, ומכיוון שלא ניתן לזהות במערכת הבנקאית שהעסקאות מתבצעות בתמורה למטבעות קריפטוגרפיים, הבנקים לא יכולים להפריע להן.

נוסף על כך, קיים פיתוח של פרוטוקולים חדשים למסחר בביטקוין ובמטבעות אחרים, שמאיצים את ביצוע העסקאות. הפרוטוקול של ביטקוין מגביל את כמות העסקאות שיכולה להתבצע בכל פרק זמן, מכיוון שנדרש זמן לוודא שהעסקאות חוקיות. התוצאה היא שכאשר מתבצעות עסקאות במספר גדול, זמן ההמתנה עד לבצוע עסקה גדל מאוד. תיקונים שהוספו למערכת בתקופה האחרונה (SegWit) נועדו גם להגדיל את מספר העסקאות שמבוצעות בכל פרק זמן, וגם להקטין את הסיכוי שמטבעות יגנבו.

השינויים האלה מביאים גם לירידה בגודל העמלות שנדרשות עבור ביצוע של עסקאות, ובכך הם הופכים אותן כדאיות יותר. בפרט, הם מגדילים את הכדאיות של ביצוע עסקאות בסכומים קטנים.

המטבע הקריפטוגרפי הלא-אנונימי

כמו כן, ישנו גידול במספר החברות המסחריות שמבינות את הפוטנציאל שטמון בטכנולוגיה של הבלוקצ'יין, ושמנסות לאמץ אותה לשימושים שלהם. דוגמה אחת היא המטבע החדש, "סאגה" (Saga), שבוועדה המייעצת שלו חברים, בין היתר, יעקב פרנקל, לשעבר נגיד בנק ישראל, וכיום יו"ר ג'יי.פי מורגן-צ'ייס אינטרנשיונל; מיירון שולס, חתן פרס נובל בכלכלה; ופרופסור דן גלאי.

סאגה נועד להיות מטבע קריפטוגרפי לא אנונימי, כזה שלרשויות לא יהיו בעיות עם השימוש בו. מטבע זה משתמש בשיטות שבהן משתמשים בנקים מרכזיים כדי לשמור על הערך שלו יציב יחסית. הדבר ייצור מטבע קריפטוגרפי שיוכל לשמש בנקים וגופים אחרים לביצוע העברות כספים באופן מהיר וזול, ויקל על מסחר בינלאומי.

ישנן חברות ישראליות שמבינות את הפוטנציאל שטמון בשוק המטבעות הקריפטוגרפיים גם (ואולי דווקא) בתקופה שבה המחירים יורדים. דוגמה אחת היא זירת המסחר בניבויים, Stox, זירה שבה ניתן להמר על כל אירוע עתידי כמעט, שהתמזגה עם מקור מידע מבוזר, Zap. כפי שאומרים יוסי פרץ וניק ספאנוס, המנכ"לים של שתי החברות, החיבור למקור מידע נותן ל-Stox את האמינות הנדרשת כדי לוודא שכל המידע הרלוונטי יגיע למשתמשים, וכדי להבטיח שהמשתמשים יקבלו את סכומי הזכייה שלהם בהתאם להתרחשויות.

כך שגם אם קשה לדעת מה יהיה הערך העתידי של כל אחד מאלפי המטבעות הקריפטוגרפיים שקיימים היום, ואלה שעוד יתווספו אליהם בעתיד הקרוב, השוק הזה נותר מעניין למרות ירידות המחירים. ירידות המחירים נותנות הזדמנות לנקות מהשוק את החברות שהצטרפו רק בשביל לרכוב על הגל, ולחזק את החברות שיש בהן ערך אמיתי. 

■ הכותב הוא כלכלן בכיר במחלקת המחקר של קבוצת ההשקעות אינפיניטי ומרצה במכללת נתניה. הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלה שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. 

עוד כתבות

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

דיזנגוף סנטר / צילום: גיא חמוי

מעל 3 מיליון שקל בדקה: זינוק בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת ערב פסח אשתקד

לפי נתוני חברת שב"א, בין השעות 8:00-14:00 הוציאו הישראלים סכום של 735 מיליון שקל • מדובר בזינוק של 14% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת ערב פסח אשתקד • בשנה שעברה בשעות אלו נרשמו הוצאות בכרטיסי אשראי בסכום כולל של 645 מיליון שקל • ומה הייתה הדקה העמוסה ביותר היום?

עלי חמינאי נפגש עם משפחות הבכירים שחוסלו בסוריה, אפריל 2024 / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

החישוב הגרעיני של איראן נעשה כעת מסוכן יותר

המנהיג העליון חמינאי בוודאי תוהה אם מצבה של הרפובליקה האסלאמית היה טוב יותר לו כבר היה ברשותה נשק גרעיני ● המערב אינו צריך להמעיט בצורך של חמינאי להשאיר מורשת מפוארת

שלומי ויוסי אמיר / צילום: יח''צ, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כאב הראש החדש של האחים אמיר בשופרסל

‎בבקשה לתובענה ייצוגית, נטען כי האחים אמיר ביקשו לרכוש את השליטה בשופרסל באופן שיפטור אותם מלשלם לציבור את מלא פרמיית השליטה, כדי לא להיקלע לתחרות על השליטה בחברה ● התובעים מעריכים את הנזק בסכום הנע בין 232-146 מיליון שקלים

בעולם מתפעלים מישראל: "הראתה שהיא יכולה לתקוף מתי שהיא רוצה"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: בוושינגטון פוסט מתפעלים מהמתקפה שמיוחסת לישראל באיראן, ובאיראן מנסים להקטין את האפקט שלה וגם: אייפ"ק פותח בקמפיין נגד פוליטיקאים אנטי-ישראלים בבחירות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם 

10 המניות היקרות ביותר בוול סטריט / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

אלה הן 10 המניות הכי יקרות בוול סטריט

הן נחשבות למניות לוהטות במיוחד, אבל האם הן התחממו מדי? ● לאחרונה הצביע מגזין ביזנס אינסיידר על עשר חברות בשווי 10 מיליארד דולר לפחות הנסחרות בתמחור יקר במיוחד ביחס להכנסותיהן ● לרשימה נכנסו אנבידיה, מיקרוסטרטג'י ומניות טכנולוגיה נוספות, אבל גם רשת מזון מהיר ● לאחרונה, כשמשקיעים הופכים סלקטיביים יותר ואנליסטים חוששים מבועה חדשה, גם המניות היקרות חוטפות

המספרים מאחורי האופציות לעובדים בחברות ההייטק הישראליות נחשפים / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

נעילה חיובית בוול סטריט; טסלה איבדה כ-3%, אנבידיה עלתה בכ-4.3%

בורסות ארה"ב נצבעו ירוק ● מדד ההנג סנג זינק בכ-1.7% ● טסלה ירדה לאחר שפורסם כי הורידה את מחירי הרכבים החשמליים שלה ברחבי העולם; המניה ירדה מתחילת השנה בכ-40% ● ירידות במחירי הנפט והזהב ● האג"ח הממשלתיות בארה"ב נסחרו בעליות

צילום: Eduardo Munoz Alvarez (AP) (עיבוד תמונה)

הטעויות הנפוצות שמשקיעים עושים בהשקעה באג"ח ממשלתיות

בוול סטריט ג'ורנל מרחיבים על הטעויות הנפוצות של משקיעים באיגרות חוב ממשלתיות ● להערכתם, הטעות הנפוצה ביותר היא בהשקעה בקרנות אג"חיות שנסחרות בתנודתיות ● במקביל הם מסבירים כי כיום, תשואות האג"ח הממשלתיות קצרות הטווח אטרקטיביות יותר מאשר ארוכות הטווח

לוטרה. דגי בריכות הנוי חוסלו כמעט לחלוטין / צילום: Shutterstock

קרבות על טריטוריה, פלישות וחיסולים: משפחות הפשע של סינגפור הן בכלל לוטרות

הסגרים שהונהגו בקורונה נתנו לבעלי חיים רבים הזדמנות להשתלט על שטחים אורבניים ● בתום המגפה הם נדחקו בחזרה לשיפולי הערים, אבל לא הלוטרות בסינגפור: אלה עושות שם שמות אפילו על חשבון קרוקודילים

הירידות הנוכחיות מגיעות אחרי שנה ורבע חלומיות למשקיעים בשווקים בחו''ל / צילום: Shutterstock

אפריל האדום: וול סטריט יורדת בחדות, וזה מה שצפוי לקרות לחיסכון שלכם ולשקל

הבורסה האמריקאית פתחה את 2024 בסערה עם תשואות מרשימות במדדים המובילים ● אלא שכעת הקערה התהפכה, ומתחילת אפריל נמחקה יותר מחצי מהתשואה ● מי החוסכים הישראליים שייפגעו במיוחד, ומהן ההשלכות של המגמה השלילית על שער הדולר?

טסלה 3 / צילום: יח''צ

טסלה מורידה את מחירי הדגמים בישראל. כמה הם יעלו?

כחלק ממהלך גלובלי של החברה, שהחל בסוף השבוע בארצות הברית, טסלה מוזילה את המחירים של דגמי טסלה 3 וטסלה S ● במקביל, סימנים ראשונים לכך שהקיצוץ הגלובלי בכוח האדם עליו הכריזה טסלה החודש, מגיע גם לישראל

רס''ן דור זימל ז''ל / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: מת מפצעיו רס"ן במיל' דור זימל, שנפצע מכטב"ם הנפץ בצפון

דור זימל שנפצע אנושות מהתפוצצות הכטב"ם בערב אל-עראמשה מת מפצעיו ● ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס למבוי הסתום בסוגית העסקה לשחרור חטופים ● השר בני גנץ תקף את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר והתייחס בדבריו לציוץ שלו שלשום ● חיל האוויר תקף יעדי טרור של חיזבאללה, מחבל חוסל ומבנים צבאיים הושמדו ● הקונגרס אישר חבילת סיוע של מיליארדי דולרים לישראל, גלנט בירך ● עדכונים שוטפים

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

הפגנה פרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה, אתמול (ש') / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"ארגון טרור השתלט": גל הפגנות נגד ישראל באוניברסיטת קולומביה

ביום חמישי האחרון, נעצרו מעל מאה סטודנטים שהשתתפו בהפגנה פרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה, וההפגנות מאז נמשכות במלוא עוזן ● פרופ' שי דוידאי מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה צייץ בעקבות האירועים: "ארגון טרור השתלט על האוניברסיטה והמדינה צריכה להתערב ולהשתלט על הקמפוס"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה ירוקה בתל אביב: מדד ת"א בנקים 5 זינק בכ-4%

מדד ת"א 35 קפץ ב-1.1% ות"א 90 הוסיף לערכו כ-1.4% ● הדולר חצה רף של 3.8 שקלים ונחלש חזרה בסוף השבוע ● S&P הודיעו על הורדת הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● הסיכויים להפחתת ריבית בישראל וארה"ב הולכים ומתרחקים ● בעוד שבישראל יתקיים שבוע מסחר מקוצר לרגל החג, בוול סטריט יפרסמו דוחות כמה מענקיות הטכנולוגיה המשתייכות לשבע המופלאות

נתב''ג בליל התקיפה האיראנית. השמיים נסגרו במפתיע / צילום: Reuters, Nir Keidar

הטיפים והטריקים: איך לקנות ביטוח נסיעות לחו"ל?

עשרות אלפי ישראלים נותרו ללא טיסות אחרי ששורת חברות הודיעו על ביטול הטיסות לארץ וממנה ● האם הכיסוי לביטול נסיעה שמציעות חברות הביטוח יבטיח לכם פיצוי? מה קורה אם גויסתם למילואים? וגם: מתי כדאי לרכוש את הביטוח והטיפ שיחסוך לכם מאות שקלים בהשכרת רכב בחו"ל

צילומים: יריב כ''ץ (ידיעות אחרונות), יח''צ, shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המילון העכשווי של ענף השיווק, הפרסום והמדיה

גלובס מציג את המושגים, האנשים, הרשתות והחברות שמסעירים בעת הנוכחית את אנשי השיווק, הפרסום והמדיה ● מהאחים אמיר והשרים ניר ברקת ושלמה קרעי, דרך האיום הסיני משיין, ועד רשתות המזון שעשו עלייה והבינה המלאכותית שכולם מתאמצים לייצר איתה מציאות חדשה

הסופרקמפיוטר של חברת Cerebras בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

בחסות אלטמן ומשקיעים מישראל, המתחרה באנבידיה יוצאת להנפקה

סריבראס, יצרנית "השבב הגדול בעולם", בה מושקעים מייסדי OpenAI וכן ישראלים ואמירותים רבים, מתקדמת להנפקה ● בינתיים היא גייסה 723 מיליון דולר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: Shutterstock

להפסיק לרוץ על הגלגל. מה יקרה לכם אם תרוויחו פחות

המעבר למשרה עם משכורת נמוכה יותר, כרוך בדרך-כלל בקיצוץ בהוצאות ● יחד עם זאת, הוא עשוי להגיע עם עלייה ניכרת בזמן הפנוי ובאיזון בין העבודה והחיים

גילון בק, ריצ'רד פרנסיס, אייל פסו / צילום: תמר מצפי, אלעד מלכה, Gauzy

בדרך לנאסד"ק: הישראלית שמאמינה שהשוק הזה יגיע ל-124 מיליארד דולר ב-2028

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● גאוזי, יצרנית הזכוכית החכמה מתל אביב בדרך לנאסד"ק ● טבע משנה את אופן דיווח התוצאות שלה על בסיס גיאוגרפי ● וסנסטאר, חברת הפורטפוליו של קרן פימי הציגה תוצאות חלשות לרבעון