גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שלום רוסי?

מה דעתכם על הזמנה להצטרף אל סידור אסטרטגי חדש - תעודת ביטוח רוסית תמורת קיצוץ הכנפיים?

השגרירה האמריקאית לאו"ם ניקי היילי עם השגריר הרוסי וסילי נבנזיה / צילום: רויטרס - Eduardo Munoz
השגרירה האמריקאית לאו"ם ניקי היילי עם השגריר הרוסי וסילי נבנזיה / צילום: רויטרס - Eduardo Munoz

איזה הבדל בין 11 באפריל 2018 ל-26 במאי 1967. ב-11 באפריל, נשיא רוסיה מחזיר טלפון לראש ממשלת ישראל. הם מדברים על המתח הגואה בגבול ישראל-סוריה. הם כבר נפגשו, הם יחזרו וייפגשו. ב-26 במאי, שגריר ברית-המועצות מעיר את ראש הממשלה לוי אשכול בשלוש לפנות בוקר, ומוסר לו איגרת מראש ממשלתו, אלכסי קוסיגין, שמאשים את ישראל בכך שהיא מרכזת צבא בגבול סוריה. אשכול מציע להסיע מיד את השגריר לגליל, כדי שייווכח במו עיניו. הוא גם מציע לצאת למוסקבה, כדי להסביר לקוסיגין פנים-אל-פנים. הסובייטים לא טרחו לענות. ניסיון רציונלי ליישב אי-הבנות ייתכן רק אם שני הצדדים מעוניינים ביישובן.

תום שגב, שראיין את צ'ובאחין שנים רבות אחר כך, כתב שהדיפלומט הסובייטי המנוסה דווקא תמך בפגישה. הוא חשב שאילו יצאה אל הפועל, אפשר שהמלחמה הייתה נמנעת. (שגב, "1967", עמ' 287).

ברית-המועצות שקדה כמעט תמיד על טריקת הדלתות. היא ניתקה את הקשרים עם ישראל פעמיים, ובפעם השנייה הם נותרו מנותקים עשרים שנה ויותר. במרוצת עשרים השנה האלה התחילה לעמוד בספק עמדתה הקודמת, שלישראל יש הזכות להתקיים.

ב-1970, בעיצומה של מלחמת ההתשה, כוחות צבא סובייטיים התחילו להיפרס על אדמת מצרים ומטוסי קרב סובייטיים ריחפו בשמיה (חיל האוויר הפיל ארבעה מהם). שר הביטחון משה דיין דיבר אז על "סובייטיזציה של מצרים", ועל האפשרות של עימות ישיר.

ב-1973, הנשיא ניקסון נאלץ להעמיד את ארצות-הברית בכוננות גרעינית עליונה, כדי להניא את הסובייטים מהתערבות במלחמת יום הכיפורים, כאשר היה נדמה להם שישראל שוקלת לעלות על דמשק ועל קהיר.

היסטורית, היו בארץ אנשים כבדי-ראש, שחשבו כי האינטרס העצמי של ישראל מצריך פנייה לעבר ברית-המועצות. ביניהם היו דמויות מפתח במערכת הביטחון, כמו משה סנה ויצחק שדה. מפ"ם, אז המפלגה השנייה בגודלה, הרחיקה מאוד לכת בעניין הזה, והתקרבה לקבל עליה עול מצוות מרקס וסטאלין.

מוסקבה לא הייתה מעוניינת בציונים, אפילו כשנשבעו אמונים ל"מולדת השנייה". אבל תיאורטית, אילו ישראל בחרה מדיניות של "אי-הזדהות", נניח ב-1950, סביב משבר קוריאה, אולי היה נמצא לה מקום במערכת השמש הסובייטית. שנה אחת אחר כך, האופציה חדלה להתקיים, אפילו על הנייר.

נמאס לה מן המערב

רוסיה אינה ברית-המועצות. היא אינה שולטת בחצי אירופה, היא אינה מחזיקה בסיסי צבא באפריקה ובאסיה, היא אינה מעורבת במלחמות ובסכסוכים מעבר לאוקיאנוס, היא אינה נושאת הדגל של חלופה רעיונית לקפיטליזם הנצלני ולקולוניאליזם המערבי. אבל היא רוצה להיות חשובה, חזקה ומכובדת. היא רוצה שמאגר הטילים הגרעיניים שלה יתורגם ללשון של השפעה. היא ספגה שורת השפלות מידי המערב בתחום ההשפעה ההיסטורית שלה, בין נהר הדנייפר לים האדריאטי, בין הים השחור לים הבאלטי.

בהדרגה היא פיתחה דפוסי התנהגות היאים לימי המלחמה הקרה. אפשר עכשיו להגיד עליה שהיא שוחרת עימות עם המערב. מאמר מדהים למדי מאת ולדיסלב סורקוב, יועץ מדיני של הנשיא פוטין, הכריז בשבוע שעבר, כי הקיץ הקץ על "ניסיונותיה החוזרים והעקרים של רוסיה להפוך לחלק מן הציוויליזציה המערבית". לפי סורקוב, הניסיונות האלה נמשכו "400 שנה ויותר".

ההפרזה המגוחכת הזו, גם בתאריכים וגם במניעים, אינה צריכה להיבחן אקדמית. היא מעניינת וצריכה ציטוט באשר היא מבטאת מצב-דעת כמעט מוטרף. אם נאמץ את נוסחת סורקוב, רוסיה מגלה עכשיו נטיות מסוכנות יותר ממה שגילתה "זה 400 שנה". היא מחפשת שדות קרב בכוונה יתרה. באירופה מעריכים שאחד השדות האלה הוא מערב הבלקן, זאת אומרת יוגוסלביה לשעבר. סוריה היא השדה השני, עם פוטנציאל התרחבות אפשרי לחלקים אחרים של המזרח התיכון.

היי שלום, דמוקרטיה מערבית

האם ישראל צריכה לחתור אל הסכמה אסטרטגית רחבה עם רוסיה, על חשבון יחסיה עם ארצות-הברית? מוטב לקוות שבחירה בין רוסיה לאמריקה לא תהיה נחוצה. מקומה הטבעי של ישראל מוסיף להיות במחנה הדמוקרטיות המערביות, אם כי ייתכן שבעניין זה אני מביע רק משאלת לב. האגף הימני-לאומי-דתי של הפוליטיקה הישראלית אולי אינו מעוניין עוד בדמוקרטיה המערבית, והוא מעדיף גלגול סמכותני (אותוריטרי) שלה, בנוסח הונגריה.

ההתקפה על מרכזי המחקר והפיתוח של נשק כימי בסוריה אינה צריכה להטעות אותנו. עד כמה שאפשר לשפוט, דונלד טראמפ אינו מתכנן עתיד ארוך-טווח בסוריה, או באיזושהי ארץ במזרח התיכון. הוא להוט להחזיר את ארצות-הברית "הביתה", גם אם ישמור לעצמו את הזכות לשלח טילים מפעם לפעם, ממרחק בטוח.

הבדל חשוב אחד בין ההווה לבין תור הזהב של השפעת ברית-המועצות במזרח התיכון הוא שפחת מאוד ערכה של שנאת ישראל בשער החליפין הערבי. ישראל חדלה להיות האויבת העיקרית ברוב הארצות הסוניות. בניגוד לשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20, ספק אם רוסיה תצא נשכרת מניתוק היחסים, או מצינונם, אלא אם כן היא תחליט לכונן ברית אסטרטגית ארוכת-טווח עם איראן ועם טורקיה, השוחרות את פירוק ישראל.

הייתכן שגיאופוליטיקה חדשה משתלטת על מחוזותינו? הייתכן שישראל תוזמן להחליט בשנים הבאות אם היא רוצה להפוך לחלק מ"שלום רוסי" (Pax Russica), שיבטיח את קיומה, אבל גם יגביל את חופש התמרון שלה? "שלום רוסי" הוא רעיון המפעפע עכשיו במערכת הפוליטית של רוסיה. נודפים ממנו הניחוחות הלא-נעימים של שיגיונות אימפריאליים. אבל סבירותו מתחזקת ככל שאמריקה מתרחקת משאר העולם.

ישראל כוואסאלית של רוסיה? לא סביר, אבל אולי פחות לא סביר ממה שהיה. זה הזמן לוויכוח ציבורי רציני.

עוד כתבות

מפגינים בארה''ב בעקבות החקיקה נגד טיקטוק / צילום: Reuters, Lenin Nolly

ארה"ב נוקטת צעד דרמטי נגד טיקטוק. אלו המשמעויות

ארה"ב מציבה אולטימטום לאפליקציה החברתית הסינית: להימכר לקונים שיזכו לאישורה או להפסיק לפעול במדינה ● האם מדינות נוספות יצטרפו לאמריקה וכיצד תושפע הפעילות בישראל

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, היכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

עליות קלות בנעילת הבורסה; נובה טיפסה ב-4%, נייס ב-3%

ההתפתחות הבטחונית בצפון העיבה על הבורסה ● השקל נסחר בתנודתיות מול הדולר ● אלארום זינקה ב-20% ● מאסיבית, יצרנית מדפסות התלת מימד צנחה ב-13% ● דלק חתמה על העסקה לכניסתה של ענקית האנרגיה ENI לאיתקה ● בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

אילון מאסק, יו''ר טסלה / צילום: Shutterstock

התוצאות בשפל אבל הבטחה אחת של מאסק מלהיבה את המשקיעים

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה את אחד הדוחות הרבעוניים השליליים ביותר שלה בשנים האחרונות, אבל המניה זינקה במסחר המאוחר ב־13% ● הסיבה: ההודעה על ייצור דגם חדש ומוזל החל מ־2025, הרבה יותר מהר מהצפוי ● אבל ייתכן שהפעילות המבטיחה תתגלה כהפסדית בטווח הקצר

תערוכת הרכב בבייג'ינג, לפני שנתיים / צילום: ap, Andy Wong

החל מ-170 אלף שקל: הרכבים שיוצגו השבוע על הבמה החשובה בעולם ובקרוב יגיעו לישראל

כלי רכב חדשים יוצגו על בימת התערוכה הבין־לאומית מהחשובות בעולם שנפתחת השבוע בבייג'ינג, ואמורים לבסס החל מהשנה את אחיזתה של סין בשוק הרכב האירופי והישראלי ● בדקנו מי עשויים להגיע לישראל כבר בעתיד הנראה לעין

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

הפגנה מחוץ לאוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"אני זועם, זה לא ייאמן מה שקורה באוניברסיטת קולומביה"

כשהמחאות האנטי־ישראליות בקמפוסים בארה"ב רחוקות מלדעוך, חוקרים יהודים וישראלים מאוניברסיטאות העלית מאחדים כוחות כדי להגיב באופן יצירתי בכל הזירות - האקדמית, המשפטית והכלכלית ● "זו חזית כמו כל חזית במלחמה", הם אומרים בשיחות איתם

רונן דר (מימין) ועמרי גלר, מייסדי Run:AI / צילום: Run:AI

עכשיו זה רשמי: אנבידיה קונה את החברה הישראלית הזו בסכום עתק

אנבידיה הודיעה על רכישת חברת הסטארט-אפ ראן איי.איי (Run:AI), בסכום המוערך בכ-680 מיליון דולר, ואף עשוי להגיע ליותר מכך ● החברה פיתחה מערכת הפעלה למעבדים גרפיים, המשפרת את יעילות פעילותם

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה, אפי סנדרוב, המנהל המיוחד שמינתה רשות שוק ההון / איורים: גיל ג'יבלי

המנהל הממונה מצא: בסלייס לא החזירו ללקוחות 2 מיליון שקל

מבדיקת המנהל המיוחד שמונה לסלייס, עולה שחברת ניהול הקופות לא השיבה למבוטחים את כספם כפי שחויבה ע"י רשות שוק ההון, בגין ניהול לא תקין ● עוד התגלה שהסכומים שצריכים להיות מוחזרים גבוהים יותר ● אסף גולדברג, שעמד בראשות החברה: "לא נגרמה פגיעה בעמיתים"

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

הבורסה בוול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות השבבים קפצו

הנאסד"ק קפץ ב-1.5% ● אירופה ננעלה במגמה חיובית ● נעילה מעורבת באסיה, מדד ההנג סנג זינק בכ-1.9% ● מחירי הנפט עלו ● הביטקוין עומד על כ-66.27 אלף דולר למטבע ● מחיר הזהב נחלש בכ-1% ● מדד מנהלי הרכש במגזר הייצור בארה"ב ירד והוביל לירידה בתשואות האג"ח הממשלתיות

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

יהודה זיסאפל ז''ל וזהר זיסאפל ז''ל / צילום: כדיה לוי, איל יצהר

"לא היו להם יאכטות ומטוסי פאר": לאן פניה של אימפריית ההייטק שהקימו האחים זיסאפל

האחים יהודה וזהר זיסאפל היו מאבות ההייטק המקומי ● הם הלכו לעולמם בתוך פחות משנה והשאירו מאחור את קבוצת רד בינת, הכוללת עשרות חברות ● גלובס שוחח עם מקורבים, בכירים בתעשייה וקולגות, וצלל להיסטוריה ולעתיד של אחת מאימפריות ההייטק הראשונות בישראל: "הם עבדו עד הימים האחרונים, אך לא מינו דור המשך מקצועי שיכול לקחת את זה הלאה"

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

נתיב השייט באוקיינוס הארקטי / צילום: Shutterstock

בהובלת רוסיה וסין: נתיב השיט הימי שעשוי לשנות את חוקי המשחק

התקפות החות'ים בים האדום, במקביל לבצורת במרכז אמריקה, מובילות את העולם לחפש נתיבי סחר ימי חלופיים ● בשנים האחרונות, הסחר באזור הארקטי זינק בחדות נוכח הפשרת הקרחונים ומעורר התעניינות רבה מצד מעצמות העולם, ארה"ב, רוסיה וסין ● האם מפת נתיבי השיט בעולם לקראת שינוי, וכיצד תושפע ישראל?

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט