אחרי שנים של הזנחה, הרובע היהודי בצפת מתעורר לחיים

לאורך ההיסטוריה, היו שנתנו סימנים בשמה של צפת. יש מי שאמר שצפת צופה על סביבתה. יש מי שגרס שהעיר נקראת בשמה כי היא מצפה למשיח. מסופר שרבני ירושלים במאה ה-16, שקינאו בעיר "המתחרה", גרסו שראשי התיבות של שמה הם "צפת פתאום תיפול (או תיחרב)". אולם אם כבר, אז גם ההיפך הוא הנכון - צפת פתאום תקום, וזה אכן מה שקורה ברובע היהודי בשנים האחרונות.

העזובה והלכלוך מפנים מקומם ליד מטפחת, נפתחות עוד ועוד חנויות, גלריות ומסעדות והאווירה נינוחה ונעימה. כשמוסיפים על כך את יפי הנוף, את עושר ההיסטוריה ואת האקלים הנוח יחסית גם בימים חמים, מקבלים יעד שכדאי לבקר בו.

אומנם בשנים האחרונות נקשר שמה של צפת באמירות דתיות מהסוג הקיצוני והמפלג (מהתנגדות לשירות נשים בצה"ל, דרך קריאה שלא להשכיר בתים לערבים, ועד לאמירות קשות נגד הומואים), אבל הביקור בעיר הוא גם הזדמנות להתחבר ליהדות צפת ההיסטורית, מאז המאה ה-16 - יהדות עשירה, מאתגרת ועמוקה, שרבניה ראו באדם מפתח לתיקון עולם ועסקו בניהול חיים מוסריים לא רק כלפי האל ומילוי המצוות אלא גם בכל הנוגע ליחסים שבין אדם לחברו ובין אדם לבעלי החיים ולסביבה.

 בית הכנסת האשכנזי של האר"י / צילום: יותם יעקבסון

מקום טוב להתחיל בו את הטיול בעיר הוא גן המצודה, במרומי מה שהיה פעם המבצר הגדול ביותר בישראל, שהוקם פעמיים על-ידי הצלבנים ונחרב. מאנדרטת הפלמ"ח נשקפים הכינרת, דרום הגולן, עמק הירדן, גוש הרי מירון והגליל התחתון. זהו מקום להבין בו את האמרה, המיוחסת לרבי יוסף בספר "מנורת המאור" של רבי יצחק אבוהב: "יהא חלקי עם מכניסי שבת בטבריה (שבשל מיקומה הנמוך, הפונה מזרחה, השבת נכנסת בה מוקדם) ועם מוציאי שבת בציפורי שבגלל היותה בנויה על מפנה מערבי, השבת יוצאת בה מאוחר".

מעלות משה פדהצור מובילות משרידי המצודה אל בית העירייה של צפת, הניצב מול בניין המשטרה הבריטי. מדרום (ימין) לבית העירייה ניצב תותח הדווידקה ומעט אחריו מעלות עולי הגרדום, שהפרידו בין הרובע היהודי לרובע המוסלמי של צפת. מעליהם ניצב עד היום מגדל שמירה בריטי ובראשו זרקור מחליד. זהו מקום טוב ללמוד בו, בעזרת שלטים מאירי עיניים, על הקרבות שאירעו כאן בתש"ח.

לפי זקני צפת, העיר ניצלה בזכות המעשה ובזכות הנס. המעשה היה התפילה, והנס - שהגיע הפלמ"ח. מה שלא מסופר בשלטים הוא שבמגדל המבוטן התבצר גם קצין גסטאפו, שלאחר מפלת הנאצים נסע ארצה כדי לסייע במאמץ הערבי נגד ישראל. הוא ושאר הנצורים במגדל הצליחו להימלט בסופו של דבר, ועקבותיו לא נודעו.

מבית העירייה כדאי להמשיך צפונה עד רחוב רבי שמעון בר יוחאי ולפנות בו. לאורך רחוב זה עדיין נראים כמה כותלי בתים תכולים שכה אפיינו את צפת בעבר. הרחוב מגיע אל כיכר המגינים, לבו של הרובע היהודי, שהייתה גם כיכר ארבעת המינים וכיכר הלוויות - המרכז הפועם של החיים. כיום יש כאן כמה בתי קפה ומסעדות מקומיות קטנות. עוד קודם לכן חולפים על פני הסמטה הצרה ביותר בעיר, המכונה סמטת המשיח. הסמטה קיבלה את שמה בזכות יוכבד, שחייתה בפתח הסמטה ומדי יום ישבה והמתינה שהמשיח לבית יוסף ירד על הררי הגליל, ובדרכו לירושלים יעצור לשתות איתה תה.

 מבט להר מירון / צילום: יותם יעקבסון

במורד הרחוב שיורד מכיכר המגינים נמצא בית הכנסת האשכנזי של האר"י. בחזיתו תגליפי אבן יפים של אריות ואחד נוסף מגולף במרומי ארון הקודש המרהיב בפנים בית הכנסת. לאורך רחוב אלקבץ (על שמו של מחבר הניגון "לכה דודי") שפע של גלריות וחנויות לממכר מזכרות וחפצי נוי בניחוח יהודי. כאן גם ממוקם מרכז "לבנות ולהיבנות" (טל' www.livnot.org ,04-6970311) שמקיים הדרכות בעיר העתיקה וגם סיור בחללים תת-קרקעיים עתיקים, שנחפרו ונפתחו לקהל הרחב. לא רחוק משם, בדרך אל סמטת אבוהב, תמצאו מקום מטופח ונעים שבו אפשר לשבת וללגום יין אל מול יפי הנוף - מרכז המבקרים של יקב אבוהב (www.he.abouhav-winery.com).

בית הכנסת אבוהב הוא כנראה היפה מבין בתי הכנסת בצפת. בשנים האחרונות הוא עבר שיפוץ יסודי ביותר. בבית הכנסת משוכן ספר התורה שכתב רבי יצחק אבוהב בטולדו, בדיני טהרה מחמירה, והוא נחשב מחולל ניסים. מסופר שרוחו של הרב נגלתה לתלמידיו, שכונו "גורי האר"י", ובעזרת תפילותיהם נישא בית הכנסת באופן פלאי מטולדו ונחת כאן. מתפללי בית הכנסת יודעים לתת סימנים בכל פרט בו - כיפה כנגד אלוהים, שלושה ארונות קודש כנגד שלושה אבות, ארבעה עמודי תמך כנגד ארבע אימהות וכן הלאה.

 גלריה שהתעדכנה / צילום: יותם יעקבסון

בהמשך הסמטה נמצא בית הכנסת אלשיך ומעט מעליו בית הכנסת של רבי יוסף קארו, מחבר "שולחן ערוך", וכן המרתף שבו התגלה לו המגיד, אותה רוח שאיתה היה מנהל שיחות ממושכות, לרוב ביחידות ולעיתים בנוכחות תלמידיו. בתחתית הרובע היהודי נמצא בית הכנסת הספרדי של האר"י, אולי גדול רבניה של צפת. מתחתיו משתרע בית הקברות הגדול של צפת, שבו קבורים כל מתיה, שרוחם ומורשתם הן אולי החיות ביותר בעיר גם כיום.

תרבות בסלון

ב-15 במאי ייפתח חודש הקריאה, והשנה במתכונת ייחודית של חוויה במרחב הביתי, באופן שיאפשר לציבור הישראלי להזמין סופר, כותב, משורר או פזמונאי לערב אינטימי אצלו בסלון. הפעילות תתקיים בכל חלקי הארץ בכ-500 בתים, לצד אירועים בברים, בתי כנסת ובספריות עירוניות. חודש הקריאה ייפתח ב-15.5, הפרטים בקרוב. www.gov.il/he/Departments/ministry_of_culture_and_sport.com