"זו הקרן היחידה בעולם שממומנת ע"י יזמים מתחום הסייבר"

אחרי שרשם שני אקזיטים כיזם ב-100 מיליון דולר, ועוד כמה כשותף בקרן סקויה (כולל אדאלום ב-320 מיליון דולר), גילי רענן משיק קרן הון סיכון להשקעות בסייבר וכבר גייס 50 מיליון דולר ממשקיעים כמו שלמה קרמר, מריוס נכט, מיקי בודאי וניר צוק • "התאספה פה קבוצה של כל יזמי הסייבר הישראלי", הוא אומר בראיון ל-G, ומסביר למה את כל ההחלטות הוא מתכוון לקבל פה אחד. פיו שלו

גילי רענן / צילום: איל יצהר
גילי רענן / צילום: איל יצהר

את ההבדל הראשון בין תפקידו של גילי רענן,  אחד השותפים בקרן סקויה ישראל, לבין עיסוקו החדש כמנהל קרן ההון סיכון החדשה CyberStarts, ירגישו היזמים מיד בתחילת הפגישה עמו. אחרי תשע שנים שבהן נפגש רענן עם יזמים במשרדי סקויה שבהרצליה פיתוח, הוא מתכוון כעת לקיים את הפגישות שלו בביתו במכמורת, בבתי קפה או אצל היזמים עצמם. בלי משרדים. ההבדל השני - והמשמעותי יותר - לכך שב-CyberStarts לא יתרחשו הסצנות שמוכרות מהקולנוע, ובהן מגיעים היזמים המפוחדים למשרדיהן המפוארים של קרנות ההון סיכון ומנסים לשכנע שורה של שותפים חשדניים להאמין דווקא בהם, הוא שאצל רענן, היזמים לא יישבו מול כמה שותפים אלא מולו בלבד. הוא זה שהקים את הקרן החדשה שתתמחה בהשקעות בתחום הסייבר, ושלקופתה הוא גייס 50 מיליון דולר. הוא גם זה שיחליט לבדו אם להעניק את כספיה ליזמים.

"אני אקבל את ההחלטות לבד", הוא אומר בראיון ל-G. "זה נותן המון יתרונות, וזה כמובן מייצר יותר משקל עליך. לחץ זה דבר טוב בעיניי. זה חלק מהאדרנלין והדרייב והדברים שאני אוהב במקצוע הזה. אנחנו אף פעם לא בטוחים אם משקיע זה מקצוע, או עיסוק או תחביב, אבל אני לוקח את זה בתור מקצוע, ואני מאוד נהנה מהאי ודאות וממה שמכונה לחץ. כשהסתכלתי קדימה אמרתי לעצמי שאני רוצה להתנסות גם באופן הפעולה הזאת, ולקחת את כל הלחץ והאחריות עליי - וגם ליהנות ממה שזה נותן".

רענן, 48, הוא דמות מוכרת בסצנת ההייטק הישראלית. אחרי כעשר שנות שירות ביחידה 8200 של המודיעין, הוא הקים שתי חברות ומכר אותן תמורת 50 מיליון דולר כל אחת. לאחר שנה שבה בילה בתפקיד סמנכ"ל ב-EMC שרכשה את החברה השנייה שהקים, הצטרף ב-2009 לסקויה כמנהל-שותף. בשנים שחלפו מאז הוא ליווה מקרוב הרבה השקעות מגוונות בשוק המקומי, אבל ככל הנראה ייזכר שם בעיקר בגלל התפקיד המרכזי שמילא בפיתוחה ובמכירתה של אדאלום למיקרוסופט ב-2015. המכירה של החברה שהתמחתה באספקת פתרונות אבטחה בענן הכניסה לכיסיהם של היזמים ושל המשקיעים (וסקויה הייתה משקיעה מרכזית) לא פחות מ-320 מיליון דולר.

יזמי אדאלום. נמכרה למיקרוסופט ב־320 מיליון דולר / צילום: יוסי זליגר
 יזמי אדאלום. נמכרה למיקרוסופט ב־320 מיליון דולר / צילום: יוסי זליגר

"בסקויה עשיתי כמה השקעות בסייבר, אבל לא את כל ההשקעות עשיתי בתחום", הוא אומר. "בשנה האחרונה הבנתי שאני רוצה להתמקד בשלבים הראשונים של סטארט-אפים שבעיניי הם הכי מרתקים, חשובים והכי מהנים וגם מתגמלים אם העסק עובד טוב. בשלבים הראשונים מגיעים אליך יזמים ורעיון עם פרזנטציה ואין הרבה עבודת ניתוח, אלא הרבה תחושות בטן וניסיון אישי שלך וכימיה עם האנשים. אתה צריך להחליט אם אלו האנשים שאיתם תלך וההחלטות קשורות לתחושות הללו, ולכן היכולת להחליט לבד, יש בה המון ערך בעיניי.

"בסופו של דבר, זה מאפשר לקבל החלטות מאוד מהר. בתור שותף יחיד, אני יכול לפגוש צוות, להחליט שמה שהם עושים זה הדבר הנכון ולקבל החלטה ברמה של יומיים-שלושה. כשאתה עובד בקרן גדולה עם צוות גדול, זה מאוד-מאוד קשה. לא שזה לא אפשרי, אבל זה לא המצב הרגיל במקום כזה כי אתה פשוט מטפל בהרבה יותר נושאים וחברות".

"לא ניסיתי לגייס בשוק מוסדי"

רענן מודע לכך שאחרי מבול ההשקעות והאקזיטים של השנים האחרונות, תחום הסייבר רוויי בחברות ובמשקיעים, אבל בטוח שצורכי השוק המתפתחים מבטיחים שגם בשנים הבאות יקומו בו חברות משגשגות. לא פחות חשוב מכך, הוא משוכנע שלמרות גודלה ועל אף שהיא מצטרפת למשחק רק עכשיו, תיהנה הקרן החדשה שלו מיתרון משמעותי על פני שחקנים אחרים שכבר פועלים בו. "ישראל היא מעצמה בתחום", הוא אומר. "והדבר הראשון שעשיתי היה ללכת לדבר עם היזמים. עם אלו של צ'ק פוינט ושל פאלו אלטו נטוורקס ושל אימפרבה ושל טרסטיר - החברות הגדולות והמוצלחות שצמחו פה. סיפרתי להם על מה שאני רוצה לעשות והם אמרו לי, 'אנחנו רוצים להיות בפנים'".

כמה בפנים?

"מה שקרה זה שהתאספה פה קבוצה של כל יזמי הסייבר הישראלי. כמעט 50 יזמים שהשקיעו בה. אנשים השקיעו מ-200 אלף דולר ועד 5 מיליון דולר. זו תהיה הקרן הראשונה והיחידה בעולם שממומנת על-ידי יזמים מהתחום. עד כמה שזה נשמע מדהים - אין עוד קרן כזאת בעולם, שרוב המימון שלה מגיע מיזמים שבנו חברות שהצליחו ושעשו את כספם בתחום שבו פועלת הקרן".

מי השקיעו?

"השמות המוכרים שהשקיעו הם מריוס נכט ושלמה קרמר מצ'ק פוינט, מיקי בודאי ועמיחי שולמן מאיפרבה וטרסטיר, רקש לונקר מטרסטיר ו-One Secure, ניר צוק מפאלו אלטו נטוורקס וכמובן כל הדור החדש של היזמים שמכרו חברות ב-100 עד 400 מיליון דולר בשנים האחרונות".

בעוד ש-60% מכספי הקרן מגיעים ממשקיעים-יזמים, רענן אומר שמקורם של 40% הנותרים - 20 מיליון דולר - הוא בשוק המוסדי האמריקאי. "אלו משקיעים שהכרתי מהפעילות בסקויה. לא ניסיתי לגייס מהשוק המוסדי בישראל. לא נדרשתי לזה. היה לי יותר כסף שרצה להיכנס לקרן מאשר מקום בה. חשבתי שברגע שמגדילים את הקרן צריך שיהיה צוות גדול יותר, ורציתי לשמור את הקרן מאוד ממוקדת ורזה, ולכן לא חרגתי מהתוכנית הזו".

המשקיעים ניר צוק (מימין) מיקי בודאי ושלמה קרמר / צילום: תמר מצפי, יונתן בלום
 המשקיעים ניר צוק (מימין) מיקי בודאי ושלמה קרמר / צילום: תמר מצפי, יונתן בלום

כמה השקעות אתה מתכוון לעשות בשנה?

"אני משער שאני אבצע משהו כמו שתיים-שלוש השקעות בשנה. אני מנסה לזהות את הבעיות הכי גדולות בתחום בשנים הבאות ולזהות את הצוותים הכי טובים, וכשאתה הולך עם הגישה הזאת, מועד האקזיט הוא לא פקטור חשוב. אם העסק הולך טוב והחברה גדלה, אין פה יעד לייצר אקזיט תוך X שנים אלא לקבל את ההחלטות העסקיות הנכונות, ואז דברים טובים יקרו לך גם בצד הפיננסי. הרעיון הוא לבנות חברות מצליחות בתחום ולפתור את הבעיות הגדולות ביותר. התוצאה הפיננסית תהיה תוצר הלוואי של זה".

אתה לא חושש שהיזמים ינסו להשתמש בקרן לצרכים האישיים שלהם כמשקיעים משמעותיים בתחום, או ללחוץ מסיבות דומות בעד מכירה או נגד מכירה כשאפשרות של אקזיט תעלה על הפרק?

"אני מבין את השאלה, אבל מעצם העובדה שיש פה קבוצה כל-כך גדולה, שבה לכל אחד יש משקל מאוד מסוים, אז אנחנו נמנעים מהמצבים האלו. יהיו פה הרבה עבודת צוות וסיעור מוחות, אבל בסוף מי שיקבל את החלטת ההשקעה זה אני. זו לא החלטה של המשקיעים השונים. זו החלטה שלי. אני לא מפחד מלחצים. דעות שונות זה דבר מבורך. גם בשאלה אם ללכת לאקזיט או לא. אלו החלטות מורכבות ואתה מנסה לחשוב על כל ההיבטים, אבל בסוף זו החלטה של היזמים ושל שניים-שלושה משקיעים. תמיד יהיו כאלו שיאמרו שכדאי למכור וכאלו שיאמרו שכדאי להמשיך. אתה יכול עם שתי חברות שונות ועם פרמטרים דומים להגיע לשתי מסקנות שונות ושתיהן יהיו טובות".

"כל מי שהשקיע הוא מומחה"

בשלב הראשון, רענן מניח שרוב-רובן של השקעות הקרן יהיו בסטארט-אפים ישראליים, אולם לא פוסל אפשרות של השקעה גם בחברות זרות. "אני הולך לעשות סיד בהגדרה של ליווי צמוד ולא של גודל הצ'ק וההערכה שלי היא ש-CyberStarts תשקיע בכל מיזם כזה כמה מיליוני דולרים. סכום רציני. לא כמה עשרות או מאות אלפי דולרים. האסטרטגיה היא לחבור ליזמים בשלב המאוד-מאוד מוקדם, לעבוד איתם מאוד צמוד, ובמידה רבה להפוך להיות חלק מהחבורה ולעזור להם בזיהוי הבעיה שהולכים לפתור ולהבין אותה באמת טוב לפני שהולכים ומפתחים את הטכנולוגיה".

רענן אומר שהחיבור בין היזמים המשקיעים מקנה לקרן החדשה יתרון גדול על פני קרנות אחרות - הן מבחינת הניסיון המצטבר של בעלי הממון בתחום ויכולתם לסייע בפתרון בעיות מורכבות שבתחום התמחותם, והן מבחינת הקשרים שהם צברו. "יש כאן התגייסות והתלהבות עצומה לא רק מהרצון לעשות קרן ביחד", הוא אומר. "גם אם הקרן תעשה פי עשרה על הכסף זה לא ישנה את חייהם. המוטיבציה העיקרית שלהם זה איך אנחנו בתור יזמים שהצליחו, עוזרים לדור חדש וצעיר של יזמים ויזמיות להצליח בתחום, ואיך אנחנו יכולים לתרום מהיכולת שלנו.

"כל מי שהשקיע בקרן הוא מומחה לפחות לתחום אחד בסייבר. כנראה הוא אפילו המומחה העולמי בתחום. הוא הבן אדם הכי טוב בעולם לטפל בתחום הזה. המחשבה היא שנוכל לא רק להשקיע טוב, אלא גם לזהות את הבעיות הגדולות והכואבות ביותר בתחום ולזהות את הצוותים החדשים שיטפלו בבעיות הללו; ואז לסייע לצוותים הללו בתהליך הקריטי של להקשיב לשוק ולהבין שהבעיה שאתה פותר היא כואבת מספיק, ושהיא אחת הבעיות שהכי מפריעות ללקוחות שלך".

התחומים הלוהטים ביותר שתעשיית הסייבר מספקת להם פתרונות בשנים האחרונות הם הענן, הרכב והאינטרנט של הדברים. כשאני שואל את רענן מה יהיו התחומים הבאים שיזדקקו לפתרונות סייבר ייחודיים בשנה-שנתיים הקרובות, הוא בהתחלה מנסה להתחמק. "לא מטריד אותי אם אני יודע להגיד לך היום מה יהיו בעוד שנה התחומים הכי גדולים בסייבר. בעיניי, סייבר זה תחום שניזון משינוי. כאשר יש שינוי בטכנולוגיה או באפליקציה או בביזנס שבהם משתמש הלקוח, נוצר פער שדורש פתרון וזה מה שמייצר את ההזדמנות הבאה לחברות הסייבר. מה שאני מתכנן לעשות זה לעבוד מאוד צמוד עם השוק ולראות את הפערים הללו בזמן שהם נוצרים. ברור לך שאם יש תחומים שאני חושב להשקיע בהם, אז אני לא אחלוק אותם עם המתחרים, אבל יש דברים שאני חושב שקורים כרגע ואני עדיין לא בטוח לגביהם".

ובכל זאת.

"אני חושב שהבעיות שמטרידות את הלקוחות שאני מדבר איתם נובעות מעומס עצום על העבודה שלהם. יש להם הרבה יותר מדי בעיות לטפל בהן והרבה פחות ידיים עובדות. צריך פתרונות מתחום הבינה המלאכותית שיאפשרו להם לטפל בצורה אוטומטית וטובה יותר באירועי סייבר. לעשות פעילויות שוטפות שאנשי הסייבר צריכים לעשות למשל כי הם לא מצליחים להגיע לכל המקומות שהם יודעים שהם צריכים להגיע אליהם. לארגונים יש המון מוצרי סייבר שכל אחד מהם מדווח על אירועים ועל חשדות ואנומליות. מישהו צריך לאסוף את זה ולהסתכל על זה. צריך לתאם בין המוצרים השונים ולבצע אותנטיקציה ואישור. העולם רוצה יותר איחוד בין מוצרים ויותר פשטות. הרצון של הלקוח לפשט את פעולת הסייבר סקיוריטי מספק הזדמנויות".

"אם יש נשים ויזמיות שיוצאות מפגישה ומרגישות לא נוח, זה נורא בעיניי" | גילי רענן על סערת רמי ברכה והסקסיזם בענף ההייטק

פרישתו של רמי ברכה מפעילותו בקרן ההון פיטנגו בעקבות פרסומים על אודות הטרדות מיניות לכאורה כלפי יזמיות בתחום, הכניסה בחודשים האחרונים את הענף לוויברציות. אנשי ההייטק הרי אוהבים לראות את עצמם כשונים מאחרים. במשך שנים הם מספרים לעצמם שהם לא הגיעו לתחום בשביל להגשים את עצמם או כדי לעשות כסף, אלא על מנת "להפוך את העולם למקום טוב יותר". בתפיסתם העצמית הם פחות נפוחים מאנשי אקדמיה, יותר מוסריים מפוליטיקאים, יותר מעודנים ממנהלים בתעשייה המסורתית וכמובן שיותר חכמים מכמעט כל אחד אחר - יהיה תחום עיסוקו אשר יהיה. סימון ענף ההייטק בכלל, ותחום ההון סיכון שבתוכו בפרט, ככאלו שגם בהם מבוצעות עבירות של הטרדה מינית, קשה לאגו שלהם במיוחד.

גילי רענן / צילום: איל יצהר
 גילי רענן / צילום: איל יצהר

רענן אומר שהוא לא שמע במשך השנים סיפורים על התנהגותו של ברכה. "לחלוטין לא שמעתי עליו כלום ואני לא יכול להתייחס למה שאני לא מכיר", הוא אומר, "אבל אנחנו חייבים לייצר סביבת עבודה שהיא בטוחה ונעימה לחלוטין לגברים ולנשים. אם יש נשים ויזמיות שיוצאות מפגישה ומרגישות לא נוח, זה נורא בעיניי. הבת שלי בת 19 ואני מעודד אותה בכל צורה לקחת מסלול יזמי בחיים, ואני ארגיש נורא אם היא תצא מפגישה ותרגיש שלא התנהגו אליה בצורה מכבדת או שקולה לאיך שהיו מתנהגים ליזם ממין זכר".

המציאות מוכיחה שזה המצב.

"אולי יש בזה קצת תמימות, אבל אני מסתכל על ההייטק בתור הקטר שלוקח אחריו את כל הכלכלה הישראלית, ואני חושב שאנחנו באופן מיוחד צריכים להוות סביבת עבודה לדוגמה לכל המשק הישראלי. אני חושב שברור מה צריך ולא צריך לעשות - ואם אנשים שמעו סיפורים ולא הוציאו אותם לאוויר העולם, זה בעייתי".

אבל אנחנו יודעים שמדובר בתחום שהוא גברי מאין כמוהו. האם לא צריך, למשל, לצרף נשים לתחום שקצת יפרקו את אווירת הבויז קלאב בתחום?

"אני מסכים עם מה שאתה אומר. כשהתגייסתי לקורס שלי בצבא היינו 28 גברים ו-5 נשים. זה היה המצב. כשהגעתי לפקולטה למדעי המחשב ומתמטיקה, היחס היה פחות או יותר דומה. מה שאתה רואה בהייטק משקף את זה ואולי גם את מספרי בוגרי החמש יחידות במתמטיקה בתיכון.

"אולי בצבא או באוניברסיטה או אולי בתיכון צריך לקבוע חלוקה בין גברים לנשים. זה משהו שהוא מאוד רוחבי בחברה שלנו. הוא בא לידי ביטוי גם בקרנות ההון סיכון. אני לא מתחמק מזה. אבל זה לא נולד שם ואני לא בטוח שהתיקון צריך להיות שם. אני משוכנע שאם 60% מבוגרי מתמטיקה ופיזיקה בתיכון יהיו נשים, אז 60% מהחיילים ב-8200 יהיו נשים ואז 60% מהסטארט-אפיסטים יהיו נשים, וכנראה שגם 60% מהיזמים יהיו נשים".