הסכם הבראה חסר תקדים באוניברסיטה העברית: אתמול הגיעו האוניברסיטה ומשרד האוצר לסיכום לפיו המדינה תזרים לקופת האוניברסיטה סכום של 700 מיליון שקל בעשר השנים הקרובות כדי לסייע לה להתמודד עם הגירעון שאליו הגיעה, בין השאר בגלל הנטל הכבד של הפנסיות התקציביות. במסגרת ההסכם, לו שותפה גם הות"ת (הוועדה לתכנון ותקצוב של מערכת ההשכלה הגבוהה), התחייבה האוניברסיטה העברית לתוכנית התייעלות מקיפה של 2.7 מיליארד שקל בעשר שנים. התוכנית המלאה כוללת גם עמידה במטרות לאומיות של הות"ת, שבראשה עומדת פרופ' יפה זילברשץ, ושל המועצה להשכלה גבוהה.
על האוניברסיטה העברית רובצת חבות אקטוארית של 14 מיליארד שקל שנובעת מהתחייבויות לתשלומי פנסיה תקציבית לעובדיה. אמנם האוניברסיטה הפסיקה לשלם פנסיה תקציבית בשנת 2000, אך התארכות תוחלת החיים וסביבת הריבית הנמוכה הובילו לכך שהנטל הכספי על האוניברסיטה הולך וגדל. זהו החוב האקטוארי הגדול ביותר מבין כל האוניברסיטאות. כדי לממן את הפנסיות התקציביות נאלצה האוניברסיטה העברית להשתמש בתקציבה השוטף, אך לפני כמה שנים קבעה הות"ת כי האוניברסיטה לא יכולה לממן את הפנסיות התקציביות מתקציבי המחקר שלה. עד סוף העשור הנוכחי תשלם האוניברסיטה כ-2 מיליארד שקל לפנסיות התקציביות, ובעשור הבא האוניברסיטה תצטרך לשלם כ-6 מיליארד שקל נוספים. חלק מהסכום ממומן על ידי ות"ת אך מדובר בהיקף של 300-400 מיליון שקל בשנה.
האוניברסיטה העברית נמצאת במצב כלכלי עגום כבר למעלה מ-20 שנה, אך במשך שנים ארוכות לא נעשו צעדים מהותיים כדי להוציא אותה מהבוץ. המטרה בהסכם ההבראה הנוכחי הוא להפוך את האוניברסיטה למאוזנת תקציבית מבחינה תפעולית וכן למחוק את כל חובותיה ב-2027, אז תוכל האוניברסיטה לצאת לדרך חדשה. התוכנית מאתגרת מאוד לאוניברסיטה, וכדי לעמוד ביעדים שנקבעו לה יהיה עליה לשנות תפישות ניהוליות וסדרי עדיפויות ולגבש נורמות פעילות מתקדמות יותר. גיבוש התכנית לווה בשנה האחרונה על ידי דוד ברוך, לשעבר בכיר באוצר ומנכ"ל אקסלנס השקעות, ששימש כיועץ משותף ומוסכם על הצדדים.
לשם הובלת התוכנית מינתה האוניברסיטה בשבוע שעבר את מאיר בינג לסמנכ"ל הכספים. בינג (42) שימש בארבע השנים האחרונות כמשנה למנכ"ל החברה הארצית למתנ"סים, שם הוביל את תהליך ההבראה של החברה שנקלעה לקשיים כלכליים. בעבר שימש כסגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, שם היה אחראי על תקציבי מערכת הביטחון. מינוי בינג הוא חלק מהחלפת השדרה הניהולית של האוניברסיטה בשנה האחרונה: בחודש נובמבר האחרון נכנס לתפקיד המנכ"ל ישי פרנקל, סגן נשיא באינטל העולמית ולשעבר מנכ"ל אינטל ירושלים; כמה חודשים קודם לכן נכנס לתפקיד נשיא האוניברסיטה פרופ' אשר כהן. האוניברסיטה התחייבה לבצע שינויים במבנה התאגידי באופן שיחזק את אפקטיביות הפיקוח של הוועד המנהל על הנהלת המוסד.
פיקוח על תוכנית ההבראה יתבצע גם על ידי ועדת מקצועית מטעם ות"ת שתבדוק את תהליך היישום ותוודא שהאוניברסיטה עומדת בהתחייבויותיה. הוועדה תדווח לות"ת ומשרד האוצר מדי רבעון. התמיכה של ות"ת תהיה מותנית בעמידת המוסד בכל יעדי התוכנית, אם לא, התמיכה תוגבל. נראה שבמדינה סבורים כי הפנסיות התקציביות הן לא הסיפור כולו, ובאוניברסיטה העברית דרושים שינויים בתהליכים הניהוליים.
מהיכן יגיע החיסכון?
נראה שהנקודה הכי מאתגרת בתוכנית ההבראה של האוניברסיטה תהיה חיסול של הגירעון הצבור בהיקף של 1.8 מיליארד שקל. לפי התוכנית שהוצגה היום, האוניברסיטה תמכור נכסים שאינם משמשים לפעילות אקדמית בהיקף של 400 מיליון שקל - 300 מיליון שקל כדי לממש התחייבויות ו-100 מיליון שקל עבור כרית ביטחון. לאוניברסיטה יש מגרשים ומבנים רבים ברחבי הארץ שאת חלקם קיבלה בירושה או שנמצאים בבעלותה עשרות שנים.
את שאר הסכום - 1.4 מיליארד שקל - אמורה האוניברסיטה לסגור באמצעות שימוש בכספים שהם לא חלק מהתקציב השוטף שלה. לפי הערכות, חלק מהכסף עשוי להגיע מתקציבים שעברו לפקולטות השונות באוניברסיטאות, אך לא מומשו. כלומר מדובר בסכומים שנשארו בפקולטות וכעת תיקח האוניברסיטה את הכסף כדי לחסל את ההתחייבויות.
כנגד 600 מיליון שקל מתוך ה-1.4 מיליארד שקל נדרשת האוניברסיטה לשעבד נכסים. באוצר ובות"ת היו יכולים לדרוש מהאוניברסיטה לממש יותר נכסים כדי לצמצם את החוב באופן משמעותי יותר, אך חששו כי מכירת הנכסים תגיע לתוך הפקולטות ותפגע ביכולת האקדמית של האוניברסיטה. לתפישתם, בראייה ארוכת טווח האוניברסיטה תהיה טובה יותר, אם תצליח לחסל את החוב עם מימוש נכסים מינימלי.
הגירעון השוטף של האוניברסיטה עומד על 160 מיליון שקל בשנה, כלומר כל שנה שאין בה תוכנית הבראה רק מעמיקה את הגירעון הצבור. 70 מיליון שקל מהגירעון השוטף יכוסו כאמור על ידי משרד האוצר, ושאר הסכום יצומצם על ידי צעדי התייעלות פנים מוסדיים - צמצום משרות והפחתת רכיבי שכר (26 מיליון שקל בשנה), הקטנת תקורות (15 מיליון שקל בשנה), הכנסות נוספות לתקציב השוטף (49 מיליון שקל בשנה). למעשה, האוניברסיטה תצטרך להגדיל את המאמצים בגיוס תרומות, להשתמש בהן גם לצרכיה השוטפים, לנצל עד תום את יישום, חברת מסחור הידע שלה (שכבר העבירה לאוניברסיטה 800 מיליון שקל בעשור האחרון), וכן לייעל תהליכי רכש ואת ההוצאות השוטפות שלה.
יותר סטודנטים חרדים וערבים
האוניברסיטה סבלה בשנים האחרונות גם מהידררות באיכות המוסד כתוצאה מהמשבר הפיננסי שלה: על-פי דירוג שנחאי הבינלאומי יצאה האוניברסיטה בשנה שעברה לראשונה מדירוג 100 האוניברסיטאות המובילות בעולם (מוקמה במקום ה-101), זאת לאחר שרק לפני שנים ספורות דורגה במקום ה-52. שקיעת המוסד באה לידי ביטוי גם בדירוגים פנימיים ובראשם מודל המחקר של ות"ת (המתבסס על היקף הפרסומים האיכותניים, זכיות בקרנות מחקר ומספר התלמידים לתארים מתקדמים) איבדה האוניברסיטה את הבכורה לאוניברסיטת תל אביב.
בהסכם ההבראה הנוכחי הסכימה האוניברסיטה לרתום חלק מהתוכניות האקדמיות שלה לעמידה במטרות לאומיות שבאו לידי ביטוי בתכנית הרב שנתית להשכלה הגבוהה לשנים תשע"ז-תשפ"ב. למשל, האוניברסיטה התחייבה לעמוד ביעד הגידול של 70% במספר הסטודנטים הלומדים מקצועות הייטק. כמו כן, האוניברסיטה התחייבה להגדלה משמעותית של מספר הסטודנטים הערבים והחרדים הלומדים במוסד, כך שמספר הסטודנטים החרדים יעמוד על 1,000, ושיעור הסטודנטים הערבים מסך הסטודנטים הלומדים במוסד יעמוד על 18% בתואר ראשון ו-12% לתואר שני. יעד נוסף אשר האוניברסיטה תיקח בו חלק משמעותי - גיוס סטודנטים מחו"ל ללמוד בירושלים.
נשיא האוניברסיטה, פרופ' אשר כהן, התייחס לתוכנית ואמר: "בשנים האחרונות נקלענו למצב תקציבי בעייתי שיצר קשיים רבים וסיכן את יכולתנו להמשיך להוביל את האקדמיה הישראלית. היום האוניברסיטה העברית יוצאת לדרך חדשה ומאתגרת. בנינו תכנית ארוכת טווח אשר מחייבת את המוסד לתהליכים משמעותיים ומציבה אתגרים רבים, ותאפשר צמיחה והתחדשות אקדמית, מחקרית והוראתית".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
