מי הרוויח מהתנודתיות בסוף השבוע?

עוד רמז למי שיכול להיות המרוויח הגדול מתיקון משמעותי בשוקי המניות הגלובליים

אירו, דולר מט"ח / צילום: רויטרס"
אירו, דולר מט"ח / צילום: רויטרס"

קצוות תחום המסחר, בין השיא של יום שישי (ה-2 לחודש) ויום שני (ה-6 לחודש), היו כ-300 נקודות מדד! יותר מ-10% מערכו של מדד המניות העיקרי בארה"ב, ה-S&P500, ביומיים. יש כמובן אינסוף דעות, ומחשבות, לגבי הסיבות לאירוע היורד הזה, ובעיקר לעוצמת המהלך המתמשך מטה אבל, עיקר האצבע המאשימה, לפחות בנושא אסרטיביות המהלך מופנית לאלגוריתמים, אשר יודעים היטב להעצים מהלכים כל עוד הכוון ממשיך להיות רווחי עבורם. ובמקרה הזה, המכונות שעסקו בכיסוי השורטים על כלי התנודתיות (VIX). למעשה, ראינו את אחד מן ה-Short Squeeze היפים בהיסטוריה כי קשה לזכור תקופה ארוכה כל כך שה-"טרייד" ההגיוני היה בדיוק זה: לעשות שורט על תנודתיות שוק המניות האמריקאי.

בכל אופן, למרות שכולנו חשבנו שחייב לבוא תיקון, מתישהו, האירוע הספציפי ההוא עדיין הצליח להפתיע במהירות ביצועו. יש הרבה שאלות חדשות מן המהלך: האם ניתן לבנות אסטרטגיה הלוקחת בחשבון תנודתיות כה מוקצנת? האם המשקיעים יכולים להשלים עם מצב שבו הבורסה לוקחת ביומיים-שלושה רווחים של שלושה חודשים? כל אלה נושאים שעוד צריך ללבן, אבל זה אינו נושא הדעה של היום.

הפעם אני רוצה להציג את אחד מן המרוויחים, לכאורה, בזמן ששוקי המניות צנחו דרומה בקצב כה מסחרחר. זהו הדולר האמריקאי כמובן. הנה גרף של החוזה העתידי על הדולר אינדקס (שיצרתי בעזרת הכלים של אתר Barchart):

משה-שלום-דולר-13-02
 משה-שלום-דולר-13-02

על גבי גרף הנרות (בתצורה של הייקין-אשי), הוספתי תצוגה של תעלת בולינגר (שטח אפור), ולמטה עמודות המחזור. כמו כן, ישנו קו אנכי, המציין את הראשון לחודש כיום הירידות האחרון, שממנו האינדקס החל לעלות, יחד עם אותה ירידה במניות.

רצועות הבולינגר באות להציג את הקיצוניות של הירידות, ואיך דווקא המטבע האמריקאי ידע להתנתק מן ההמשך מגמתי המתדרדר, לפני שהחלה התבוסה המנייתית במלואה. בכל אופן, זו עובדה: הדולר הציג תמונה של קורלציה הפוכה למופת מול המדדים העיקריים. בעצם מדוע?

ניתן לציין לפחות שתי גורמים אשר מהווים סיבה לירידות של המניות, ולעליות במטבע בו זמנית:

■ תוכניות הפד להעלאה של 3-4 פעימות ריבית.

■ והרצון של ממשל טראמפ לגייס טריליון דולר חוב למימון תוכניות ממשלתיות (בעיקר בתחום התשתיות).

אגב, נראה כאילו הנקודה השנייה קשורה לנקודה הראשונה אבל לא כך. נזכור שמסלול הנרמול של הריבית תוכנן והוצג לפני עלייתו של טראמפ לשלטון, ובוודאי לפני השפעת חוק המיסוי החדש על עלויות העבודה.

כמו כן, אם אכן נמשיך לראות אווירה חיובית בזירה התעסוקתית, ושסוף-סוף נראה את תחלופת הכסף מתחילה להתרומם מן התחתיות שלה, אזי הביקוש להשקעות, ועל ידי כך להלוואות יגבר מאוד. ביקוש כזה, פלוס ביקוש ממשלתי, פלוס ריבית עולה, כל אלה יהוו סוג של תנועת מלקחיים לא רעה עבור מה שעד לא מזמן נחשב לנכס שאיבד מאמון המשקיעים בו.

המבחן הטכני הרציני עוד רחוק, סביב ה-92, אבל מן התנועה שראינו בימי הנפילות של וול סטריט, אנו יכולים בהחלט ללמוד שוב, ולאשר שוב, שבזמני משבר אין כמו "מזומן" ישן וטוב.

■ משה שלום - מנתח שווקים פיננסים.

*** אני מנתח שווקים פיננסיים, ולא יועץ השקעות מורשה. יובהר ויודגש כי כל האמור בכתבה, בניתוח שווקים זה, או בדוא"ל המוגש כאן, אינו מהווה ייעוץ השקעות, המלצה לפעולה מכל סוג שהוא, ואין בו שום אלמנט הלוקח בחשבון את הנתונים של הקורא, או המשתמש בחומר, ואינו מתחשב בצרכים הייחודיים לו. במידע, בניתוחים, בכל האמור כאן, או בחלקיו, אין, בכל אופן שהוא, חוות דעת, או העדפה, אשר אמורה להביא להשקעה כל שהיא במכשירים, כלים, ניירות ערך, או כל נכס פיננסי או אחר. יובהר ויודגש עוד, כי על הקורא, או המשתמש, לבדוק את המידע המתפרסם כאן, לאמת אותו, ולבחון את מידת התאמתו לצרכיו, להעדפות ההשקעה שלו. כמו כן, אין בחומר הכתוב, או המוצג, כדי להבטיח רווח, או תשואה, מכל סוג שהוא. יובהר, ויודגש עוד, כי במידע הנמסר כאן, עלולות ליפול טעויות, וכי אפשר שיחולו בו שינויים המתחוללים ללא אתראה מוקדמת. אפשר שגם יימצאו סטיות, בשיעור כזה או אחר, בין המתואר, או המצוין, בחומר הכתוב, לבין מצב הנכסים בפועל. יודגש ויובהר עוד, כי קבלת ההחלטה בדבר השקעה מכל סוג שהיא, במידה ונעשתה לאחר קריאת הכתוב בניתוחים המוצגים כאן, או על סמך נתוני שוק המוצגים בכתוב, היא על אחריותו של הקורא, או המשתמש, בלבד.