לחץ אמריקאי סיכל חקיקה אירית לאסור סחר עם התנחלויות

פקידים בממשל טראמפ הבהירו לממשלת אירלנד: תוכנסו לרשימה השחורה של מדינות שמטילות חרם על ישראל ■ שגרירת אירלנד בישראל הבהירה עח את הצעת החוק יזמו מחוקקים עצמאיים, וכי ממשלת אירלנד מתנגדת לה

הפרלמנט האירי / צילום: שאטרסטוק
הפרלמנט האירי / צילום: שאטרסטוק

מיזם חקיקה בפרלמנט של אירלנד לאסור סחר עם ההתנחלויות, שקורא, בין היתר, להטיל עונש מאסר על רוכשי מזכרות שיוצרו מעבר לקו הירוק, סוכל, לפחות זמנית, בעקבות לחץ של ארה"ב על דבלין.

בשבוע שעבר עמד הפרלמנט האירי להצביע בעד הצעת חוק, שנוסחה בהשראתה של תנועת BDS (חרמים, משיכת השקעות וסנקציות). מעבר לאיסור הגורף על קיום יחסי סחר עם חברות ישראליות שממוקמות בגדה המערבית, ייחודה של הצעת החוק הוא הפללת אזרחים איריים פרטיים שירכשו אפילו פריטים קטנים, כמזכרות, מעבר לקו הירוק. העונש המרבי, על פי הצעת החוק: חמש שנות מאסר וקנס בשווי כ-300 אלף דולר.

האתר הימני "וושינגטון פרי ביקון", דיווח אמש (ב') כי פקידים במשרד החוץ האמריקאי הבהירו למנהיגים איריים, שקבלת החוק תציב את דבלין במסלול עימות עם ארה"ב ושאירלנד תסתכן בהכללתה ברשימה שחורה של מדינות שמטילות חרם על ישראל. המשמעות של הכללה ברשימה זו היא פגיעה חמורה ביחסי הסחר עם ארה"ב.

מחוקקים איריים מסוימים טענו שמדובר ביוזמת חקיקה מטורפת, אך, למעשה, לא היה ספק שהפרלמנט יאשר אותה - עד להתערבות פקידי ממשל טראמפ, אומר האתר. "את כל האשראי לסיכול המיזם צריך לתת לסטייט דיפרטמנט", אמר בכיר בארגון יהודי פרו-ישראל בארה"ב.

"החוק היה עובדה מוגמרת באירלנד", אמר הבכיר. "הוא עמד לעבור בפרלמנט, ואז היה נוצר מצב מטורף שבו אזרחים איריים היו נדונים למאסר על קניית מזכרות בעיר העתיקה, בעוד שארה"ב הייתה צריכה להכניס את אירלנד לרשימה השחורה של מדינות שמחרימות את ישראל, וזו בהחלט לא רשימה שכדאי להימצא בה".

לדבריו, רק בעקבות ההתערבות האמריקאית הבינו המחוקקים האיריים את הסיכון שכרוך בקבלת החוק. בסופו של דבר, נדחו הדיון וההצבעה על הצעת החוק עד הקיץ, אם כי, לדברי מקורות שמצוטטים באתר, המיזם לא יעלה שוב על הפרק בעתיד הנראה לעין.

פקיד בכיר בסטייט דיפרטמנט אמר ל"פרי ביקון": "ההתנגדות החזקה שלנו לחרמים וסנקציות על ישראל ידועה היטב. אנו מקווים שמדינות אחרות ייצטרפו אלינו במאמץ לשים קץ להטיות אנטי-ישראליות".

שגרירת אירלנד בישראל, אליסון קלי, שזומנה לשיחת הבהרה במשרד החוץ בירושלים בשבוע שעבר, הבהירה שאת הצעת החוק יזמו מחוקקים עצמאיים ושממשלת אירלנד מתנגדת לה.

זו הפעם השנייה שארה"ב לוחצת על מדינה אירופית לשנות יוזמת חקיקה שאינה מקובלת על ישראל. בשבוע שעבר הודיע הסטייט דיפרטמנט כי הוא תומך בקמפיין הישראלי נגד אישור חוק השואה בפולין והזהיר שאם החוק אכן ייכנס לתוקף תיתכן פגיעה ביחסים בין וושינגטון לווארשה. גורמים בוושינגטון אמרו ל"גלובס", שהתייצבות ארה"ב בצד ישראל בסוגיה זו מצביעה על הידוק משמעותי של היחסים בין שתי המדינות וייתכן שהודעת התמיכה האמריקאית נובעת מתיאום בין ישראל לארה"ב.