התייאשתם מהפקקים? לא חייבים לחכות למכונית האוטונומית

יצרניות הרכב משתמשות בסייענים אישיים כדי לאפשר לכם לבצע קניות ולענות למיילים בדרך, בלי להוריד את העיניים מהכביש ■ גם ההייטק הישראלי מצטרף לנסיעה

חולצי הפקקים
חולצי הפקקים

דמיינו לעצמכם נסיעת בוקר של 15 קילומטרים מהפרברים למקום העבודה במרכז העיר, שאורכת שעתיים תמימות. אם לא די בכך הפקקים גולשים לצירים בתוך ערי הלוויין ומעכבים גם את מי שרוצה להגיע לתחנת הרכבת.

אבל למה לדמיין? זה בדיוק היה המצב בגוש דן ביום א' השבוע, בשעה שבע וחצי בבוקר. התזמון ב-waze של המסלול מנתניה למחלף הסירה עמד על קצת יותר משעתיים והמצב היה דומה בשאר כבישי האורך המובילים לגוש דן. העניינים לא הרבה יותר טובים סביב מרכזים עירוניים גדולים אחרים בעולם בשעות העומס.

אז מה עושים מאות מיליוני נהגים ברחבי העולם, שמוצאים עצמם לכודים במשך שעתיים בקופסת פח? גלישה באינטרנט וטיפול במיילים הם פיתרון פרודוקטיבי בהחלט. אבל עד שיופיעו כלי רכב אוטונומיים בעשור הבא, זה לא חוקי, לא מומלץ והחל מהחודש - בעקבות תקנת שרוכי הנעליים - אפילו הסטת מבט יכולה לעלות לכם בקנס ונקודות.

מהבית החכם לטלפון החכם

פתרון טכנולוגי אחד לבעיה, שמסתמן כיום, הוא הגירה של הסייענים האישיים הקוליים - אמזון אלקסה, גוגל אסיסטנט ושות' - ממרחב הבית החכם והטלפון לתוך הרכב. המגמה הזו עשויה לשנות בעתיד משמעותית את יחסי הכוחות העסקיים סביב תעשיית הרכב, להעניק לענקי ה-IT את דריסת הרגל האוטומוטיבית, שהם מייחלים לה, וליצור הזדמנויות מעניינות לאקו-סיסטם הישראלי בתחום הרכב החכם (ראו מטה).

לתושבי העולם המערבי המתורבת אין צורך להציג את הסייענים האישיים. אבל מכיוון שרובם עדיין מסורבי עלייה לישראל, נצרף כאן הסבר קצר. מדובר בממשקי תפעול חכמים, שמקשרים דו-כיוונית בין הלקוח לבין שירותים ומוצרים בענן. הממשקים פועלים באמצעות זיהוי קולי, שנעזר באינטליגנציה מלאכותית כדי לזהות להבחין בין קולות של משתמשים שונים, לסנן דיאלקטים ולבצע מאות ולעיתים אלפי פקודות שונות בשפה כמעט טבעית.

הסייענים החלו את דרכם במרחב הבית החכם, כאמצעי לשליטה קולית מרחוק בתפעול רכיבים שונים בבית שמקושרים לרשת האלחוטית.

במקביל הם מאפשרים לתרגם לקול שירותי מידע מסוגים שונים כמו דואר אלקטרוני, תחזית מזג אוויר וכדומה.

בשנים האחרונות מתרחבים הסייענים גם לטלפונים ניידים, באמצעות אפליקציות ויוצרים רצף של שליטה קולית מהטלפון לבית החכם של בעל הבית ולהפך. מכיוון שחברות ה-IT הענקיות שניצבות מאחורי הסייענים לא מפתחות אותם בתור גימיק או בתור שירות לחברה האנושית, מנוצלים הממשקים הללו בהדרגה גם לסחר אלקטרוני ורכישת שירותים בענן, שאותם מציעים מפתחי הסייענים.

חולצי הפקקים
 חולצי הפקקים

את המיסחור מובילה כיום אמזון, שהסייען אלקסה שלה מאפשר לרכוש בפקודות קוליות מוצרים פיזיים ולקבל שירותים מסחריים מהענן של החברה.

אם נחזור לרכב, נראה שהחיבור בין סביבת הנהג ותעשיית הרכב לבין הממשקים הקוליים החכמים הוא אידיאלי ומתבקש. נהיגה תוך תפעול של טלפון נייד, או אפילו מסכי מולטימדיה עם מגע, כבר הפכה למגיפה כלל עולמית, שגובה קורבנות רבים ויצרני הרכב, בעידוד הרגולטורים, מחפשים במרץ ממשקי תפעול ידידותיים, שאינם מסיחים את דעת הנהג מהכביש.

עד היום הוצעו בתעשיית הרכב בעיקר פתרונות מוגבלים על בסיס זיהוי קול או זיהוי מחוות ידיים ואלה שימשו בעיקר לתפעול מקומי של מערכות שונות ברכב - העברת תחנות רדיו, שליטה במזגן וכו'. חדירה של הסייענים האישיים למרחב הנהג עשויה לספק לא רק ממשק תפעול קולי באיכות גבוהה יותר ובעלות נמוכה אלא גם יכולת לחבר את הנהג והנוסעים לשירותי ענן חיצוניים. אם לוקחים בחשבון את הפוטנציאל בטמון בשיפור הפרודוקטיביות של מיליוני לקוחות לכודים בפקקים, אפשר להבין החיבור הזה מסומן כיעד אסטרטגי.

נכנסים בדלת האחורית

ההגירה של הסייענים האישיים לתוך מרחב הרכב עמדה במרכז של תערוכת האלקטרוניקה CES, שנערכה בווגאס בחודש שעבר, והיא לוותה בשורה של הכרזות על שיתופי פעולה בין ענקיות ה-IT, בעיקר אמזון וגוגל, לבין יצרני מוצרי צריכה לרכב.

בינתיים מדובר בעיקר על חיבור עקיף, שעובר דרך ספקי הטיר1 והטיר2 של תעשיית הרכב. כלומר, הממשק הקולי לסייענים יסופק על ידי יצרני מערכות קול ובידור לרכב. אופציה נוספת היא כניסה בדלת האחורית באמצעות אפליקציות סייענים, שרוכבות על הטלפון החכם של המשתמש. גוגל, למשל, הכניסה בשנה שעברה את סייען האסיסטנט שלה כאפליקציה מובנית מהדור החדש של מערכת ההפעלה אנדרואיד לטלפונים ולכלי רכב (אנדרואיד Auto).

אבל לכל הצדדים ברור, שהמיצוי האמיתי של הפוטנציאל המסחרי הטמון בחיבור הזה מצריך שיתוף פעולה הדוק בין יצרני הרכב עצמם לבין מפתחות הסייענים האישיים. בלעדיו לא יהיה ניתן לשלוט קולית במערכות התפעול של הרכב עצמו - דבר מתבקש בעידן בו המכוניות יהפכו להיות מקושרות ואוטנומיות. יתר על כן, חברות ה-IT לא יוכלו ליהנות מבלעדיות ברכב ולמעשה כבר היום אפשר למצוא בפיתוח מערכות מולטימדיה לרכב, שמאפשרות לנהג בחירה חופשית לנדוד בין גוגל אסיסטנט, אמזון אלקסה, אפל סירי ועוד.

מנקודת המבט של יצרני הרכב העסק מסובך. הם אמנם זקוקים לממשק קולי חכם אבל יצרנים רבים ממשיכים להתייחס לרכב בתור גן סגור ומהססים להעניק את המפתח לצד שלישי' במיוחד לענקיות ה-IT, שהצהירו על כוונות להיות שחקניות מתחרות במרחב הרכב האוטונומי. ליצרניות הרכב ברור, שאחת האטרקציות עבור חברות ה-IT בכניסה לרכב היא היכולת להשתמש בסייענים שלהן כדי לאסוף נתונים מעשרות מיליוני כלי הרכב להעביר אותם ענן, לעבד ולמסחר אותם לצרכיהן.

מנגד, מדובר בתהליך שהוא כמעט בלתי נמנע. את המודל הטוב ביותר לשת"פ מספקת כיום עליבאבא הסינית, שהקדימה את המתחרות והצטרפה כבר לפני שנתיים לברית עם היצרנית הסינית סאייק. במסגרת שיתוף הפעולה הוטמעה מערכת ההפעלה לרכב שלה (ALIOS), כולל ממשק קולי וחיבור לשירותי מסחר, בדגמי רכב רבים של סאייק. כתוצאה קיים כיום בסין בסיס משתמשים של יותר מ-200 אלף רכבי אינטרנט, כפי שקוראים להם הסינים, שמאפשרים לנהגים בפקקים העצומים גישה קולית למגוון רחב של שירותי ענן מסחריים מבית עליבאבא תוך ייצור מזומנים ומידע רב ערך. אין זה מפתיע, שבחודשיים האחרונים ראינו גם את ב.מ.וו וגם את פורד מכריזות על שיתופי פעולה אסטרטגיים עם עליבאבא.

האם מדובר בסוס טרויאני?

אם התהליך יצבור תאוצה, זו עשויה להיות בשורה לנהגים. דמיינו שתוך כדי זחילה מנתניה למחלף הסירה אתם מבצעים את קניות המצרכים השבועיות, מנהלים את משק הבית, מקבלים מידע פיננסי, משלמים חשבונות וכמובן שולחים ומקבלים דואר אלקטרוני. כל זה מבלי להוריד את המבט מהכביש.

מנגד, בעידן שבו אמזון, גוגל, עליבאבא ושות' הופכות להיות האח הגדול וצוברות כוח והשפעה גדולות יותר משהיו בידי גוף מסחרי כלשהו אי פעם, החדירה שלהן למרחב הרכב עשויה להיות פלישה למבצר הפרטיות האחרון של המין האנושי. בקיצור, אין מתנות חינם. תשאלו את תושבי טרויה שהתלהבו מסוס העץ שקיבלו במתנה.

סייענים בעברית

תעשיית ההייטק הישראלית פעילה מזה זמן בתחום העיבוד הקולי ובשנים האחרונות צמח כאן גם אקו-סיסטם מפותח לרכב החכם. לפיכך אין זה מפתיע שידע ישראלי ניצב גם בחזית של הגירת הסייענים האישיים למרחב הרכב.

הדבר בלט במיוחד בתערוכת CES השנה בה הציגה חברת הרמן - אחת הספקיות הגדולות בעולם של ציוד אודיו-וידאו ומערכות חכמות לרכב (שנרכשה על ידי סמסונג בשנה שעברה תמורת כ-8 מיליארד דולר) שיתופי פעולה עם אמזון וגוגל בתחום הסייענים החכמים.

חלק לא מבוטל מהפעילות הזו מפותח כיום בארץ על ידי השלוחה הישראלית של הרמן ואורן בצלאלי, מנכ"ל הרמן ישראל, אומר כי כל יצרני הרכב מחפשים כיום ממשקי תפעול ללא מגע וכי פקודות בקול טבעי הן הדבר בא. לדבריו אין בעיה להטמיע במכשירים לרכב את כל הסייענים, ולתת לנהג לבחור ביניהם, אבל מה שחשוב באמת יהיה לא כיצד מגיעים לשירותי הרכב בענן אלא אילו שירותים יוצעו. לדבריו המודל העסקי מאחורי הסייענים האישיים לרכב עוד לא לגמרי ברור ובינתיים עיקר הקשר של מפתחי הטכנולוגיות הוא מול הספקים של תעשיית הרכב ולא מול יצרני הרכב עצמם.

חזית אחרת היא הגנת הסייבר לרכב, שמהווה תנאי הכרחי כאשר מחברים לענן את מערכות הרכב עצמו ואת מערכות הבידור ורוצים להעניק לנהגים שירותי מסחר ופיננסים מאובטחים. בתערוכת CES הכריזה חברת אלקטרוביט של קונטיננטל, שרכשה בשנה שעברה את ארגוס הישראלית תמורת 450 מיליון דולר, על שיתוף פעולה ראשון ומוקדם עם אמזון לייצור חומרה משולבת תוכנה להגנת סייבר למטרת הטמעת גרסת הרכב של אלקסה בכלי רכב.

ולבסוף גם אמזון עצמה נמצאת בעיצומו של הרחבת פעילותה הישירה בישראל ומקימה מרכז פיתוח שיתמקד ביישומי הסחר והרכישה של אלקסה ולא נופתע אם גם תחום האוטומוטיב נמצא על הפרק.