היבואנים שואלים, אנחנו עונים: תמלוגים - חלק ממחיר העסקה?

סוגיית הכללת התמלוגים במחיר העסקה היא סוגיה סבוכה העשויה להשפיע רבות על יבואנים רבים בישראל ■ פסיקת ביהמ"ש הקנתה אפשרות ליבואנים, תחת נסיבות מסוימות, לא לכלול את ערך התמלוגים שאותם הם משלמים כחלק ממחיר העסקה ■ האם זה יתאפשר בפועל?

מכס / צילום: אבי שאולי
מכס / צילום: אבי שאולי

יבואן מתקשר בהסכם עם חברה זרה, שהיא בעלים של סימן מסחר. במסגרת ההסכם מוענקת ליבואן, כנגד תשלום תמלוגים לבעל סימן המסחר, הזכות לייבא ולשווק בארץ את הסחורה הממותגת. האם יש לראות בתשלומים אלו כחלק ממחיר העסקה בין היבואן לחברה הזרה, ולחייב את היבואן בתשלומי מכס בגינם, או שמא יש לראות בהם תשלום נפרד שאינו קשור לטובין?

לסוגיה זו חשיבות מכרעת לציבור היבואנים, ולעיתים היא אף עשויה לקבוע את כדאיות העסקה. כך לדוגמה, יבואן הנקשר בהסכם שיווק למכירת בגדים, שבמסגרתו ישלם לבעלי המותג תמלוגים בשיעור מיליון שקלים בשנה, מתחייב במסי יבוא נוספים במקרה שיוחלט כי התמלוגים מהווים חלק ממחיר העסקה.

סוגיית התמלוגים מוסדרת בראש ובראשונה בפקודת המכס, שם נקבע כי ערך הטובין המיובאים הוא מחיר העסקה שקבעו הצדדים, בתוספת הוצאות וסכומים שונים, אשר אחת מהן היא תשלום עבור תמלוגים.

אוגדן המכס, המאגד את נוהלי ודרכי הפעולה של רשויות המכס בסוגיות שונות, קובע כי על מעריך מכס, החושד כי שולמו תמלוגים או דמי זיכיון על הטובין המיובאים, לפסול את ערך הטובין שהוצהר על-ידי היבואן, ולבצע הערכה מחודשת של שווי הטובין לצורכי תשלומי מכס. לשם כך, הוקנו למעריך סמכויות חקירה ובדיקה נרחבות, ורשאי הוא לבחון מסמכים שונים כמו חוזים, תכתובות ושאר הסכמים בין היבואן לבעלת המותג המסחרי. נוהלי המכס קובעים, כי במידה שמגיע מעריך המכס למסקנה כי התמלוגים שולמו לבעלת המותג כתנאי למכירתם בישראל, יש לכלול אותם בערך העסקה וכתוצאה מכך לשלם מסי יבוא בעבורם.

פסק דין בעניין חברת מרוידקס, שניתן בסוף שנת 2016 בבית המשפט העליון, צמצם משמעותית את יכולתה של רשות המכס לכלול את התמלוגים במחיר הטובין. במקרה זה, תבעו מספר יבואניות של מוצרי אופנה את אגף המכס והמע"מ בגין דרישתו לכלול את ערך התמלוגים ששילמו היבואניות לחברות בעלות סימני המסחר כחלק ממחיר העסקה.

פס"ד סמיקום הלך בעקבות מריודקס

פסק הדין קבע כלל-אצבע, שלפיו יש לראות במחיר התמלוגים חלק ממחיר העסקה רק כאשר אין ליבואן אפשרות מעשית לרכוש את הטובין מבלי לשלם את התמלוגים. בית המשפט אף קבע, כי בבחינת אפשרות היבואן לרכוש את הטובין יש לבחון את מכלול הנסיבות האופפות את העסקה, ולא להסתפק במערכת היחסים החוזית בין הצדדים.

לצורך כך קבע בית המשפט מספר מבחני עזר, שמטרתם להדריך יבואן השואף להבין האם עליו לכלול את התמלוגים במחיר העסקה. בין היתר, נדרש לבחון האם לבעל המותג יש שליטה ישירה על פעולות הייצור (הטובין מיוצרים במפעליו), האם לבעלי המותג זכות משפטית ואפשרות מעשית להביא לידי הפסקת הייצור, מהי מידת מעורבותו של בעל המותג בייצור הטובין ועוד.

פסק דין נוסף, בעניין סמיקום לקסיס, אשר ניתן בחודש אוגוסט האחרון בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, הלך עקב לצד אגודל בעקבות הלכת מרוידקס, והורה לרשויות המס להשיב לחברה את תשלומי המכס ששילמה עבור רכיב התמלוגים.

ראוי להדגיש כי עצם האפשרות לביטול החוזה במידה שהתמלוגים לא ישולמו אינה מלמדת כשלעצמה כי בעל המותג יכול למנוע את רכישת הטובין. לשם כך נדרש לבחון מגוון נסיבות שונות, כגון הזכות להורות ליצרן להפסיק את הייצור במקרה שבו לא ישולמו לבעל המותג התמלוגים המגיעים לו.

לסיכום, סוגיית הכללת התמלוגים במחיר העסקה היא סוגיה סבוכה העשויה להשפיע רבות על יבואנים רבים בישראל. פסיקת בית המשפט הקנתה אפשרות ליבואנים, תחת נסיבות מסוימות, לא לכלול את ערך התמלוגים שאותם הם משלמים כחלק ממחיר העסקה. יחד עם זאת, לאור ריבוי ה"שטחים האפורים" העלולים להיווצר בבחינת מעורבותו של בעל המותג, ויכולת היבואן לרכוש את הטובין ללא תשלום התמלוגים, אנו צופים כי רשויות המכס יערימו קשיים על יבואנים שיבחרו להשתמש בהלכה פורצת דרך זו. לכן, בטרם נקיטת עמדה בנושא, אנו ממליצים להתייעץ עם מומחה בתחום שיוכל לעזור ליבואן, בטרם חתימה על הסכם מול בעל סימן המסחר, להימנע מהכללת התמלוגים במחיר העסקה או לחלופין בהשבת חלק ממסי היבוא ששולמו בעבר עבור תמלוגים.

■ עו"ד רני שורץ הוא יו"ר פורום מסים במחוז תל-אביב בלשכת עורכי הדין, ושותף במשרד ירון-אלדר, פלר, שורץ ושות'; עו"ד בר סנדרוביץ הוא עורך דין במשרד.