MDClone המייצרת "מידע רפואי סינטטי" גייסה 15 מיליון דולר

הגיוס בוצע מאורבימד ולייטספיד ■ החברה כבר עובדת עם רוב קופות החולים בארץ וחתמה לאחרונה על הסכם משמעותי ראשון בחו"ל

רופא / צילום: שאטרסטוק
רופא / צילום: שאטרסטוק

חברת MD Clone גייסה 10 מיליון דולר מהקרנות אורבימד ולייטספיד. בכך מגיע היקף הגיוס הכולל של החברה ל-15 מיליון דולר. עוד הודיעה החברה על חתימת הסכם שת"פ משמעותי ראשון בחו"ל, עם בית הספר לרפואה של אוניברסיטת וושינגטון על בסיס מידע של רשת בתי החולים והקליניקות הרפואיות BJC.

MD Clone פיתחה שיטה ייחודית לשמירה על פרטיות מידע תוך כדי מתן אפשרות לכל חוקר להשתמש בו. החברה מייצרת על בסיס המידע הקיים, סט של "אנשים פיקטיביים" עם מאפיינים פיקטיביים שאף אחד מהם לא דומה ברוב פרטיו לאדם מקורי, אך כל היחסים הסטטיסטיים החשובים ביניהם נשמרים. כך, חוקרים יכולים לשאול את מאגר המידע שאלות שונות ורבות ולקבל תשובות עשירות במידע, אבל מבלי לחשוף אף אדם מסוים. העובדה כי השימוש במידע הוא סינטטי, מאפשרת לבצע עליו מחקר מבלי שיש צורך להשיג אישורים מועדות האתיקה, וכך מקצרת עשרות מונים את התהליך בין הצבת השאלה המחקרית לבין קבלת תשובה ממאגר מידע קיים.

החברה, שהוקמה ב-2016, כבר רושמת הכנסות בהיקף של כמה מיליוני דולרים. יש לה הסכמים עם גורמים מובילים במערכת הבריאות בארץ, כאשר הגורמים הללו גם משלמים לחברה על הזכות להשתמש בטכנולוגיה שלה, בעודם מאפשרים לה שימוש בנתונים שלהם, שזה לא פחות חשוב.

"אנחנו פותרים היום בעיה שלא היה לה לפני כן שום פתרון, ואילו אנחנו פתרנו אותה בדרך אחרת לגמרי מזו שבה ניגשו כולם לבעיה", אומר זיו אופק, מייסד ומנכ"ל החברה. אופק היה בעבר ממייסדי ומנהלי חברת DB Motion , אשר נחשבת לחלוצה במחשוב מערכות בריאות בארץ וגם בעולם, ונרכשה על ידי Allscripts האמריקאית ב-2013 תמורת 235 מיליון דולר.

"עולם הרפואה עסק קרוב ל-3 עשורים בלהכניס דאטה לתוך המחשבים. גם אחרי 3 עשורים ואין-סוף מיליוני דולרים, האופן שבן משתמשים במידע לא השתנה. צריך לבקש אישור אתי מועדת הלסינקי, אחר כך אני פונה ל- IT שישלפו לי את המידע עם ההרשאות המיוחדות שלהם, אבל הם עסוקים, רק דוד יודע להוציא את המידע הזה, אבל דוד לא כאן היום. זה לא לפי הדינמיות של העולם הנוכחי".

בגרסה של MD Clone כל משתמש יכול לשאול כל שאלה באופן מיידי עם גישה מלאה לנתונים (הסינטטיים) ובלי כל ידע מוקדם במחשבים, והתשובה מתקבלת תוך פרק זמן שנע בין כמה דקות לשעה.

אופק מציין כי מספר ניסויים משמעותיים כבר נערכו תוך שימוש בתוכנה. "חוקרת מבית החולים רמב"ם שהשתמשה בנתונים שלנו העלתה השערה כי יש לתת סוגים שונים של אינסולין לחולים בסוכרת מסוגים שונים. לרוב, שאלה כזו תגרור ניסוי קליני ארוך. היא בחנה זאת על הנתונים ואמנם לא מדובר בניסוי מבוקר שיכול להוכיח סיבתיות, אבל היא בהחלט מצאה תוצאות מספקות לשם כתיבת מאמר. כשהגישה את המאמר לכתב עת מדעי, החוקר שקיבל אותו לשיפוט שאל 'מה היה קורה אם היינו בודקים גם כך וכך', והיא מייד יכלה לבדוק זאת". לדבריו, החוקרת אכן שינתה מעט את האופן שבו היא רושמת אינסולין בעקבות המחקר. "אנחנו יושבים עם רופאים ומציגים להם את המערכת ובתחילת הפגישה הם לא בטוחים מה הם רוצים לשאול את המידע, אבל בסוף הפגישה הם כבר שופעים רעיונות בלי סוף".

"למידע הקליני שלנו יש להתייחס כמו לאנרגיה מתחדשת - ככל שנותנים יותר, כך מקבלים ממנו יותר ומתקדמים יותר", אומר אופק. "אני אומר לעובדים שלי - אנחנו לעולם לא נדע על כל מה שחקרו באמצעות המערכת, אבל ללא ספק היא תשנה את החיים של אנשים".

אופק מספר על מקרה שקרה לו בחברה הקודמת שייסד, די.בי.מושן, ובגללו החליט להקדיש את חייו לטכנולוגיה רפואית. "הייתי לפני כן אדם עם אוריינטציה טכנולוגית בעיקר. יום אחד הדגמתי את המערכת בבית חולים כשלפתע הגיע לשם אדם עם התקף לב. בזכות המחשוב, הצוות הרפואי ראה שהוא לקה זמן מה לפני כן בשבץ, והחליטו לא לתת לו מדלל דם. הם הסבירו שלולא היה הרישום הממוחשב, הם לא היו יודעים זאת, היו בוודאות נותנים לו מדלל וסביר להניח שאותו אדם היה מת.

"באותו רגע כאילו התחלקתי לשני אנשים. אחד מהם תפס את זה קוגניטיבית, ולשני נדרשו שנים לעכל את זה. היה לי את הטלפון של האיש הזה, בן 56, עם שלושה ילדים, שחי אחר כך חיים ארוכים. בסוף לא התקשרתי אליו - לא הרגשתי שזו זכותי, אבל המקרה הזה דרבן אותי קדימה במשך 15 שנה".

"באותה תקופה, אני פשוט חייתי ונשמתי חדרי מיון. אני חושב שיזמים מקבלים איזה שהוא פיצוי מהעולם על החיים המטורפים שלנו, פיצוי רגשי, אם אנחנו באמת מסוגלים לראות את האדם ששינינו את חיים".

אף ש- MD Clone לא מצילה חיים באופן כה מיידי, אופק מציין שהיא בהחלט יכולה להאיץ מחקר מציל חיים ומשפר איכות חיים. החברה נמצאת בבאר שבע, ומעסיקה 28 עובדים. גם ההימצאות בבאר שבע, חשובה לאופק מאוד. "אם סטארט-אפ נכשל ברמת החייל, למחרת העובדים שלו מוצאים עבודה בבניין השכן. אם סטארט-אפ נכשל בבאר-שבע, העובדים שלו למחרת צריכים להתחיל לנסוע לרמת החייל, כי אין תחליף".

כעת, כאמור, פורצת MD Clone גם לחו"ל עם החתימה על ההסכם מול בית הספר לרפואה של אוניברסיטת וושינגטון על בסיס מידע של רשת בתי החולים BCJ . במסגרת ההסכם, חוקרים מן האוניברסיטה ישתמשו במערכת של MD Clone כדי לגשת למידע סינטטי המבוסס על המידע מה-BJC .

הגיוס של 15 מיליון הדולר שנסגר היום, כולל למעשה את גיוס הסיד שביצעה החברה מקרן אורבימד עם ייסודה, וכעת סבב שני בהשתתפות אורבימד יחד עם לייטספיד.

"הצוות של ל- MDClone הוא בין החדשניים והמנוסים בתחום הרפואה הדיגיטלית בישראל, שילוב הכרחי להצלחה של כל סטארטאפ" אומרת ענת נשיץ, שותפה בקרן אורבימד ישראל. "אני מאמינה שהצוות יכול לממש את הפוטנציאל הגלום בטכנולוגיה הייחודית של החברה, ולתרגם אותו להצלחה עסקית משמעותית. המערכת ישימה לכל עולם הרפואה ומעבר אליו״.

"הטכנולוגיה והחזון שהציגה לנו החברה תפסו את תשומת הלב שלנו באופן מיידי, ולאחר שיחות עם לקוחות החברה השונים בישראל ובארה"ב השתכנענו שמדובר בחברה פורצת דרך" מוסיף דודו גוסרסקי שותף בקרן לייטספיד. " MDClone מציעה קפיצת מדרגה באופן בו מידע רפואי נאסף, נצרך ומנותח. החברה מאפשרת לארגוני בריאות לראשונה למצות את הערך הגבוה של נכסי המידע שלהם ולשדרג משמעותית את האופן בו הם נותנים שירות רפואי, מבצעים מחקרים רפואיים, מפתחים טכנולוגיות חדשות מבוססות נתונים ומשתפים פעולה עם גופים אחרים".

החברה ציינה כי הגיוס יאפשר לה להמשיך ולהתרחב בארה"ב וגם להגיע לשווקים נוספים.