כך ממשיכות הרש"פ וארה"ב לשתף פעולה מאחורי הקלעים

למרות העימות המדיני החריף ומה שנראה כנתק בלתי ניתן לגישור בין הפלסטינים לממשל טראמפ, האמריקאים וככל הנראה גם הפלסטינים יודעים לעצור במקומות המעשיים באמת. בעניינים הכלכליים. טראמפ ואנשיו לא ממצמצים לנוכח ההצהרות הלוחמניות של אבו מאזן ובכיריו, | אונר"א כך נראה יאלץ להסתדר בלי הכסף האמריקאי שהיה שליש מתקציבו עד כה, אבל באופן מפתיע בוושינגטון לא רק שלא מפסיקים את המעורבות בפרויקטים כלכליים ברשות, אלא אף מתגאים בהם. מסעו של השליח האמריקאי ג'ייסון גרינבלט באזור בשבועיים האחרונים, כמו גם השתתפותו בוועידת המדינות התורמות בבריסל, מעידים על כך.

לפני שבוע פרסמה טל שניידר, הכתבת המדינית של "גלובס", את הודעת שגרירות ארצות-הברית והשליח המיוחד גרינבלט בדבר השקת שירותי סלולר מתקדמים 3G ללקוחות חברות הסלולר הפלסטיניות וואטניה וג'אוואל. בהודעה נאמר כי הממשל האמריקאי גאה בשיתוף-הפעולה עם הרשות והשותפות האחרות (ובהן ישראל), שהביא לקידומן של הרשתות הסלולריות הפלסטיניות לעידן מתקדם.

המהלך, כך לפי ההודעה, יביא לדחיפה של ממש לכלכלה הפלסטינית, ייצור עוד מקומות עבודה ויגדיל את הכנסות הרשות. נמשיך ונפעל יחד עם הרשות הפלסטינית וישראל לשיפור הכלכלה הפלסטינית בד בבד עם מאמצי הנשיא טראמפ להביא להסכם כולל בין הצדדים, לשון ההודעה. ורק בסופה רמז קל למהומה המתחוללת במישור המדיני: "הדרך אינה תמיד חלקה, אך המהלך המדובר הוא דוגמה למה ניתן לעשות בעבודה משותפת".

גרינבלט רכש את אמונם של בכירי ממשל אבו מאזן, ונוכחותו כאן, כמו גם ההודעה שפרסם, מעידות כי הוא והצרכים הכלכליים הבוערים הם הגשר מעל המים הסוערים. כאן לא שוברים את הכלים. גם בהצהרותיו האחרות גרינבלט נזהר מלתקוף את הנהגת רמאללה ועושה זאת בתקיפות רבה מול חמאס, אויבה של הרשות. לאחר סיור במנהרות שנחשפו בגבול הרצועה, הוא אמר כי ברור שהרשות הפלסטינית צריכה לחדש את תפקידה בניהול רצועת עזה, שכן חמאס פגע קשות בתושבים ונכשל בסיפוק צורכיהם הבסיסיים ביותר.

גרינבלט נפגש גם עם שר האוצר משה כחלון והשניים דנו בפרויקטים הכלכליים המשותפים עם הרשות הפלסטינית, כאילו אין משבר דיפלומטי חריף בין הרשות לארצות-הברית. המימון לפרויקטים יימשך וייבחנו אף פרויקטים חדשים שישראל הציעה, הבטיח גרינבלט. הוא דחק בבני שיחו להוסיף הקלות כלכליות ובעיקר עוד אישורי עבודה לפלסטינים בישראל.

כחלון עצמו הוא אישיות מוערכת במסדרונות השלטון ברמאללה, ונחשב שם ליחיד בממשלת נתניהו שעליו ניתן לסמוך. למעשה, הוא ושר הכלכלה אלי כהן הם השרים היחידים הנפגשים עם עמיתיהם הפלסטינים לקידום שיתופי-הפעולה והעניינים השוטפים. הפלסטינים זוכרים לכחלון את עמדתו בעד המשך העברת כספי המכס והמסים שישראל גובה עבור הרשות, ואת הפתרונות שמצא לחוב הפלסטיני לחברת החשמל הישראלית. השבוע, בעיצומן של הצהרות והצהרות שכנגד ואיומים בניתוקי קשרים, הוא המשיך כרגיל ונפגש עם שרת הכלכלה הפלסטינית עביר עודה בטקס חנוכת מתקן שיקוף מכולות בגשר אלנבי, האמור להכפיל את קצב מעבר המכולות בדרך מהרשות הפלסטינית לירדן וממנה. ממשלת הולנד תרמה את המכשיר וישראל מימנה את התשתית וההתקנה.

השר כחלון אמר באירוע כי יש עוד הרבה תוכניות להמשך שיתוף-פעולה כלכלי עם הרשות למרות הקיפאון המדיני. הוא ישב עם עודה לארוחת צהריים, והמשתתפים בה דיווחו על אווירה ידידותית במיוחד ועל רצון רב משני הצדדים להמשיך בשיתוף-הפעולה הכלכלי. כחלון אמור להיפגש ביום ראשון עם ראש הממשלה הפלסטיני ראמי חמדאללה, לדון בקידומם של פרויקטים נוספים.

הכלבים נובחים ושיירת הכלכלה עוברת.

הסולם שמאפשר לרדת מהעץ

היום (ה') ננעלה בבריסל עוד ועידה של המדינות התורמות, הפעם בנושא הסכנה למשבר הומניטרי ברצועת עזה. השר צחי הנגבי ומתאם הפעולות בשטחים האלוף יואב (פולי) מרדכי הציגו את ההצעות הישראליות לפתרונות כלכליים והיקפן, כמיליארד דולרים. בדיונים הפנימיים הבהירה ישראל כי היא מוכנה ללכת רחוק, ובלבד שחמאס לא יהיה בסביבה. קרי - העברת שלטון מלא לרשות הפלסטינית ושליטה ופיקוח של המדינות התורמות על הכספים כדי לוודא שלא יגיעו שוב לארגוני הטרור.

השר הנגבי אמר ל"גלובס" כי הוועידה היא הסולם שיאפשר לפלסטינים לרדת מעץ העימות המתוקשר עם ממשל טראמפ, וכי נוכחותו של ראש הממשלה הפלסטיני חמדאללה, מספר 2 ברשות, מעידה כי אולי הם מוכנים לעשות כן. ההצהרות המוקדמות של שרת החוץ של האיחוד האירופי פדריקה מוגריני ושרת החוץ הנורבגית אינה סוריידה בפתיחת הוועידה לוו במילים חמות, אבל סכומי הכסף שהובטחו בהן לפלסטינים לא מתקרבים אפילו להיקף הנדרש. רק 150 מיליון אירו. בדיונים בתוך הוועידה עלתה שוב ושוב סוגיית הפיקוח על העברת הכספים ושימושם, וההתניה כי רק שקיפות תאפשר את יישום הפרויקטים. משמעות הדיונים היא כי למרות רצונו של אבו מאזן, הפלסטינים לא יוכלו לנתק מגע מהדוד העשיר מאמריקה, ואם רצונם למנוע התמוטטות של הכלכלה הפלסטינית ככלל ומשבר הומניטרי ברצועה, עליהם לבלוע את הגלולה ולחזור לשתף פעולה עם שליחי הממשל.

ומה הציעה ישראל בוועידה בבריסל לשיקום רצועת עזה? בין השאר, דובר על הקמת מתקן התפלת מי ים שיפיק 55 מיליון מ"ק מים בשנה, חלק ניכר מתצרוכת המים ברצועה. כיום 90% מהמים בעזה אינם ראויים לשתייה. כמו כן דובר על פרויקטים לביוב - כיום רוב מי השפכים מוזרמים לים התיכון ומגיעים גם לחופי ישראל; פרויקט הקמת צינור גז ממצרים להקטנת התלות בסולר; הכפלת אספקת החשמל מישראל, והקמת אזור תעשייה משותף במעבר ארז שייבנה בחציו בשטח ישראל, ובו יועסקו אלפי עובדי פלסטינים במפעלים ישראליים ובינלאומיים. כן הועלתה האפשרות להסרת מגבלות על הכנסת חומרי בנייה ומוצרים אחרים.

מיחזור של הבטחות קודמות

לפי ארגון גישה העוסק במעקב אחר תנאי החיים והכלכלה ברצועת עזה, רבים מהפריטים בהצעות ישראל מוכרים מהבטחות והצעות קודמות, בהם למשל מתקן ההתפלה ומפעל עיבוד שפכים, שנמצאים כבר שנים בשלבים שונים של תכנון וביצוע; תוספת של חשמל מישראל, שמדוברת אף היא כבר לא מעט שנים; תוספת של מי שתייה, אתר פסולת ואזור תעשייה מפותח בצפון הרצועה. רעיונות טובים לכשעצמם. אלא שבגישה טוענים כי ישראל היא המערימה קשיים על ביצוען של תוכניות אלה ואינה מכירה באחריותה שלה לסיכויי הפיתוח הכלכלי ברצועה.

בגישה אומרים כי על ישראל לממן בעצמה לפחות חלק מהתוכניות, ולא לסמוך על המדינות התורמות, בין השאר בשל הרווח הצפוי לה מהן. כך למשל, תוספת של 100 מגה וואט שיימכרו לעזה, יכניסו לחברת החשמל בישראל כ-32 מיליון שקל בחודש; הכנסות למשרד הביטחון ב-2017 מדמי האגרה של המשאיות שעברו בדרך אל הרצועה וממנה הגיעו לכ-92 מיליון שקל. עוד מזכירים בגישה כי ישראל היא הספקית העיקרית לשוק ברצועת עזה - ב-2015 ערך הסחורות שנכנסו מישראל עמד על כ-1.9 מיליארד שקל. כלומר, לישראל יש אינטרס ביטחוני, מדיני וגם כלכלי בשיקום הרצועה.

גורם ביטחוני ישראלי אומר כי בגישה מתעלמים משלטון חמאס ברצועה, שמפנה חלק ניכר מהכספים והמוצרים המגיעים לרצועה לצרכיו הצבאיים ולהכנה של פיגועי טרור ותשתיות לחימה נגד ישראל, בהן המנהרות, הרקטות והטילים, ואימון אנשיו. הגורם הביטחוני הוסיף כי לא ניתן לעבוד למען האוכלוסייה ברצועת עזה עם ארגון טרור השולט בה. כעת, כשנפתחה הדרך עם האפשרות להעברת השלטון לרשות הפלסטינית, ניתן יהיה להאיץ את המהלכים ובלבד שיהיו פיקוח ובקרה שהכסף לא יעבור לארגוני הטרור אלא למטרות שלשמן נתרם. הוא הוסיף כי הפרויקטים שהוצעו רציניים, ואם אכן הרשות הפלסטינית תשוב לשלוט ברצועה, ניתן יהיה לקדמם.

משרד מבקר המדינה בארה"ב: לסגור את אונר"א

הקפאת רוב הסיוע האמריקאי לארגון, כך מתברר, נבעה בעיקר בשל בדיקה שעורך הממשל על פעולות אונר"א. טיוטת דוח שעיקריו הגיעו לידינו ממליצה להביא לסגירתו של הארגון, אשר לפיו מהווה מכשול של ממש לפתרון כלשהו של הסכסוך ואינו מביא לפתרון מצבם של הפליטים הפלסטינים. את הדוח כתבו חברי צוות של משרד מבקר המדינה האמריקאי, לפי דרישה של כמה חברי קונגרס ובהם הסנטור הרפובליקני ג'יימס ריש. פנייתו אל המבקר האמריקאי לואיס דודארו הביאה להקמת הצוות בקיץ האחרון.

בתחילה נבדקו הטענות אודות מערכת החינוך שמפעיל אונר"א במחנות הפליטים הפלסטיניים, תוך התמקדות ברצועת עזה, שם בלחץ חמאס הוכנסו מורים רבים אנשי הארגון למערכת החינוך ושונו תכנים. אנשי אונר"א טענו כי הם מתעמתים עם ממשל חמאס ברצועה וכי הסירו תכנים מסיתים נגד ישראל, אלא שמחקר של העיתונאי לשעבר ד"ר רוני שקד ושל ד"ר ארנון גרוס העלה כי ההסתה נמשכת.

הצוות האמריקאי הרחיב את הבדיקה לתחומים אחרים וגילה בין השאר כי מספר הפליטים שעליהם מדווח הארגון אינו תואם את הנתונים בשטח, וכי פלסטינים רבים, גם כאלה שאינם פליטים אפילו לפי ההגדרה המרחיבה של אונר"א, מקבלים סיוע והטבות. הצוות מזכיר גם דוחות קודמים וביקורת על עקרונות הארגון המנציחים את הפליטות ומונעים את פתרונה. כך, למשל, אונר"א מונה את מספר הפליטים הפלסטינים שבטיפולו ביותר מ-5 מיליון (ראו מפה), כמעט מחצית מהעם הפלסטיני כולו ופי שבעה ממספר הפליטים הפלסטינים בעת ייסוד הארגון בשנות ה-50.

המלצות הצוות ייכללו בדוח שיוגש לקונגרס בחודשים הקרובים, אך התקציר נמצא כבר זה חודשיים על שולחנם של הגורמים בממשל העוסקים בענייני הפלסטינים והסכסוך.

בדצמבר, כאמור, התקבלו ההחלטות הראשונות על ההקפאה של רוב תקציבי הסיוע האמריקאיים לאונר"א, ונכון לעכשיו רק 60 מיליון דולר מתוך 360 מיליון, הסכום השנתי הרגיל, יועברו לארגון. בהתייעצויות עם בכירים ישראלים ופלסטינים הועלו רעיונות לפתרון, ובהם העברה הדרגתית של כל פעילות אונר"א לנציגות האו"ם לפליטים (UNHCR - United Nation High Commission for Refugees) המטפלת ביותר מ-20 מיליון פליטים ברחבי העולם. יש רעיונות נוספים, אבל בכולם מתעקש הממשל על שינוי הגדרות הפליט כך שיחולו רק על הפליטים המקוריים, לפי ההגדרה הרגילה של האו"ם, ועל יישובם בארצות שבהן הם נמצאים.

לפי דיווחים בעיתונות הערבית, מלך ירדן עבדאללה השני דיבר על האפשרות הזו עם סגן נשיא ארצות-הברית מייקל פנס בביקורו באזור, לא שלל אותה אך הבהיר כי לשם כך יידרש מימון בינלאומי רחב-היקף. בירדן נמצאים לפי דיווחי אונר"א יותר מ-2 מיליון פליטים פלסטינים. רובם שם מ-1948 (הנכבה) ומיעוטם מ-1967 (הנכסה).

הפלסטינים דוחים כוונה זו מכל וכל. משמעותה של מגמה זו, אומר לנו בכיר פלסטיני, היא ביטולה של הדרישה לזכות השיבה. גם אנחנו מניחים, הוא אומר, שרוב הפליטים לא יחזרו לבתיהם ויישארו במדינות שבהן הם נמצאים, אך אין לאף אחד מנדט מהעם הפלסטיני לוותר על זכות זו.

באונר"א מתמודדים עם הקיצוץ בקמפיין חירום שנפתח בשבוע שעבר, הפונה למדינות, ארגונים ואנשים פרטיים בבקשה לתרום. האיחוד האירופי יגדיל כנראה את ההקצאה שלו לאונר"א, אבל נכון לעכשיו רק בכ-42 מיליון אירו, סכום נמוך בהרבה מזה הדרוש לכיסוי החור התקציבי בשל הקפאת הכספים האמריקאית.

אונר"א

סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין שהחלה לפעול במאי 1950. זוהי סוכנות האו"ם היחידה אשר מטפלת בקבוצה ספציפית של פליטים. יתר הפליטים בעולם מטופלים על ידי נציבות האו"ם לפליטים, שהוקמה ימים ספורים לפני אונר"א.

 מספר הפליטים לפי אונר"א