נדחתה עתירה נוספת לפסילת המכרז לשירותי נופש למשטרה

ביהמ"ש אישר את זכיית ארקיע והשטיח המעופף במכרז, למרות שבהצעתן נכללה ערבות שלא עומדת בתנאי המכרז הנוגע לתוקף הערבות הבנקאית ■ השופט: "הפגם במועד תחילת תוקף הערבות לא מצדיק את פסילת ההצעה" ■ אשת טורס שהפסידה במכרז: "נערער לעליון"

האם יוכלו השוטרים סוף-סוף לצאת לנופש? לאחר שנדחתה עתירה של חברת "הדקה ה-90" נגד מכרז של משטרת ישראל והמשרד לביטחון פנים למתן שירותי נופש למשטרה, דחה ביהמ"ש עתירה נוספת נגד המכרז.

מכרזים רבים "נתקעים" בשל עתירות מצד המתמודדים המפסידים, אך לא בכל יום נחלץ מכרז משתי עתירות שונות כשלאחת מהן היה סיכוי טוב להתקבל - עתירה שטוענת לפסילת החברות הזוכות בשל פגם בערבויות שהגישו. כך קרה לאחרונה, כשבפסק-דין חריג, הכשיר ביהמ"ש המחוזי מרכז בלוד את ערבויות המכרז שהגישו החברות ארקיע ו"השטיח המעופף", שזכו במתן שירותי נופש במשך שנתיים למשטרה בהיקף של 70 מיליון שקל. העותרת שביקשה לפסול את הזכייה, חברת אשת טורס, מתכוונת לערער לביהמ"ש העליון.

חמש חברות תיירות ניגשו למכרז החופשות של המשטרה, שתוצאותיו פורסמו ביולי האחרון: ארקיע, השטיח המעופף, הדקה ה-90, אשת טורס ו"קל שירותי נופש". לפי תוצאות המכרז, ארקיע והשטיח המעופף זכו במקום הראשון והשני - כך שהמשטרה תתקשר עם שתיהן לפני תנאי המכרז. הדקה ה-90 זכתה במקום השלישי, אשת טורס במקום הרביעי ו"קל שירותי נופש" במקום החמישי.

העתירה הראשונה שנדחתה, עליה דיווח "גלובס", הייתה זו של חברת הדקה ה-90, שטענה כי ארקיע שילבה בהצעתה במכרז תעריפים בבתי מלון, מבלי שקיבלה הצעות מחיר מהם. ביהמ"ש קבע כי עתירתה של "הדקה ה-90" הוגשה בשיהוי ניכר, כי קבלתה תפגע בציבור הנופשים, וכי בכל מקרה טענתה להתנהלות שקרית מצד ארקיע - "אין בה דבר".

העתירה השנייה שנדחתה כעת, הציבה בפני הזוכות במכרז והמשטרה מהמורה עמוקה אף יותר. העותרת הפעם הייתה חברת אשת טורס, שהגיעה למקום הרביעי במכרז. המשמעות של מיקומה הוא כי כדי לזכות בעבודה בלי שיתבטל המכרז כולו, היה עליה לפסול לפחות שתי משתתפות. אשת טורס טענה כי ארקיע והשטיח המעופף לא עמדו בתנאי המכרז, שחייב את המשתתפים להגיש ערבות בנקאית שתהיה בתוקף החל מהמועד האחרון להגשת ההצעות ופתיחת תיבת ההצעות ועד ל-25 ביולי 2017.

המועד האחרון להגשת ההצעות נדחה בפועל שוב ושוב, ולטענת אשת טורס, בעוד שהיא הקפידה לבקש מהבנק ערבות חדשה בכל פעם, בהתאם למועד החדש - הרי שארקיע והשטיח המעופף לא עשו כן, ולפיכך הגישו בהצעתן למכרז ערבות-מכרז פגומה, הנכנסת לתוקף לפני המועד האחרון להגשת ההצעות. לדברי אשת טורס, מדובר ב""ערבות מיטיבה" עם עורך המכרז, ולפיכך היא פוגעת בשוויון בין המשתתפים במכרז.

יצוין כי במקרים רבים מציאת פגם בערבות המכרז מספקת עילה לביטול המכרז כולו. דיני המכרזים קובעים כי ערבות השונה בתו אחד מהערבות הנדרשת בתנאי המכרז - תיחשב כפגומה ותהווה עילה לפסילת הליך המכרז כולו - כך שלכאורה לעותרת, אשת טורס, היה סיכוי גבוה לפסול את המכרז.

רשימה לא סגורה

השופט צבי דותן ציין כי אמנם נפל פגם בערבות, כזה שאין להכשירו על פי התנאים להכשרה שנקבעו ב"הלכת אדמונית החורש" (פסיקה הקובעת רשימת מקרים שרק אם הם מתקיימים, ניתן להכשיר פגם בערבות ולהביא בכך לביטול המכרז), אולם קבע כי אין בפגם זה כדי לפסול את ההצעות. "חרף כלל הפסילה הדווקני, בכל אופן ועדת המכרזים איננה מחשב. היא מורכבת מבני אדם, ומוטל עליה להפעיל שיקול דעת ושכל ישר ולהחליט אם בנסיבות הספציפיות מדובר בפגם הפוסל את ההצעה", נקבע.

ביהמ"ש קיבל למעשה את טענותיהם של באי-כוחה של ארקיע - עוה"ד משה בלטר, אייל בר אליעזר וענבל אלקיים, ממשרד בלטר-גוט-אלוני ושל בא כוחה של השטיח המעופף - עו"ד רועי קובובסקי, ממשרד שבלת ושות' - וקבע כי הלכת "אדמונית החורש" (הכללים לפסילת מכרז בשל פגם בערבות המכרז) לא באה לקבוע רשימה סגורה של מקרים שרק בהם ניתן יהיה להכשיר פגם בערבות, אלא היא קובעת כי בגדר החריגים ל"כלל פסילה" יש לכלול גם מקרים שבהם ברור שהשוני בערבות הבנקאית (בהשוואה לתנאי המכרז) הוא חסר כל משמעות שהיא.

את חוסר המשמעות במקרה הזה הסביר השופט דותן, כך: "תוקף הערבות בפועל, במציאות, קרי - התקופה שבה ניתן לממשה, איננו ארוך, ולו ביום אחד או בשעה אחת, מכפי שצריך היה להיות לפי תנאי המכרז, היינו מיום ה-6 ביולי (המועד להגשת הצעות, מ' ר') השנה. זאת למרות הכיתוב, שהערבות בתוקף מיום ה-23 במאי השנה (תוקף הערבות של ארקיע) או מה-27 ביוני (תוקף הערבות של השטיח המעופף)".

"לכן", ממשיך השופט, "בהינתן העובדה שהמועד האחרון להגשת ההצעות למכרז המשטרה היה ה-6 ביולי, ותיבת ההצעות החתומה והנעולה נפתחה רק ב-6 ביולי, הרי שהערבויות לא היו ולא יכלו להיות בידיה של בעלת המכרז (המשטרה - מ' ר') לפני ה-6 ביולי. היכול, אם כן, מאן דהוא לטעון כי ניתן היה לממשה? תוקפן של הערבויות מיום 23 במאי או 27 ביוני הוא תוקף וירטואלי".

ביחס לעובדה שהעותרת, אשת טורס, טרחה לעדכן את הערבות שלה, בניגוד לזוכות - השופט דותן מגיע למסקנה כי לא הושקעו זמן, מאמץ וכסף יוצאי דופן מצד העותרת בעניין זה. "כל שעשתה העותרת היה לשלוח על הבנק, פעמיים, פקס בכתב יד בבקשה לבטל הערבות ולקבל אחרת תחתיה. אני מסתכן בהערכה, שפעולה זו גזלה מהעותרת 'עבודה' וזמן של מספר דקות", נקבע.

השופט דותן התייחס גם לכלל הקובע, כי ערבות השונה בתו אחד מהערבות הנדרשת בתנאי המכרז - תיחשב כפגומה, וזאת, מתוך כוונה לייצר ודאות ויעילות בהליכי מכרזים. לדבריו, "ההלכה המחמירה בנושא הערבות הבנקאית נועדה (בין היתר) להפחית את העומס על בתי המשפט, אולם יישום ההלכה במקרה כמו המקרה דנן הוא זה שעלול ליצור עומס מיותר על בתי המשפט. זאת משום שעל כל פגם קטן בערבות, מיד 'רצים' לביהמ"ש לפסול את ההצעה ולבטל הזכייה, גם כאשר ברור - כמו לדעתי במקרה שבפניי - כי הפגם חסר כל משמעות, וכי העתירה, לכן, חסרת תוחלת".

ביהמ"ש סיכם וקבע: "ערבות בנקאית במכרז שנכנסת לתוקפה בניגוד לתנאי המכרז בתאריך שהוא קודם למועד האחרון להגשת ההצעות ופתיחת תיבת ההצעות, היא ערבות שאכן נפל בה פגם, אולם אין זה פגם המצדיק פסילתה של אותה הצעה".

צעד קיצוני

בשולי הדברים ציין השופט כי פסילת הערבויות שהגישו ארקיע והשטיח המעופף בגין מועד כניסת תוקף הערבויות בהצעותיהן, הייתה מחייבת אותו לפסול גם את הצעה של הדקה ה-90 (מקום 3) , "שכן אין חולק כי גם הערבות הבנקאית שלה נושאת תאריך שהוא קודם למועד האחרון להגשת ההצעות".

כתוצאה מכך, הסביר בית המשפט המחוזי כי "הצעתה של העותרת, ושלה בלבד, הייתה נותרת במגרש. אלא שבמכרז זה אין אפשרות לזוכה אחת, ולפיכך התוצאה הייתה חייבת להיות ביטול המכרז, ויציאה למכרז חדש. בעניין זה קבעה הפסיקה, כי ביטול המכרז הוא צעד קיצוני, שהרשות נוקטת בו רק במקרים קיצוניים, וכי הוא מסכן את עקרון הסודיות והשוויון, שהם מאושיות שיטת המכרז".

שופט המחוזי דותן חייב את חברת אשת טורס בתשלום הוצאות משפט של 20 אלף שקל לארקיע, ל"השטיח המעופף" ולמדינה.

"נפלה טעות"

עו"ד אסף שובינסקי ממשרד יוסי לוי ושות', המייצג את אשת טורס, מסר ל"גלובס": "אנו סבורים, בכל הכבוד, שנפלה טעות בפסק דינו של ביהמ"ש. חרף העובדה שנקבע במפורש כי נפל פגם בערבויות, ושאינן עומדות בתנאי המכרז - ביהמ"ש החליט להכשיר את ההצעות הזוכות - לטעמנו - בניגוד להלכות שהתווה בית המשפט העליון. בכוונתנו להגיש ערעור על פסק-הדין". 

עו"ד רועי קובובסקי ממשרד שבלת ושות', המייצג את השטיח המעופף, מסר כי "פסק הדין נכון וצודק ועולה גם בקנה אחד עם הלכות בית המשפט העליון, בעוד שהעמדה שהעלתה אשת גובלת באבסורד".