נתניהו בתפוצת נאט"ו; האם תיפתח לישראל הדלת לאירופה?

האם יצליח משרד החוץ להכניס את ישראל לרשימת הספקים הרשמית של נאט"ו ולהעניק לה תו-תקן, תעודת הכשר אם תרצו, מגוף הרכש הביטחוני החשוב ביותר באירופה? ■ הפלוג+

רג'פ טאיפ ארדואן / צילום: רויטרס
רג'פ טאיפ ארדואן / צילום: רויטרס

בקיץ האחרון פרסמה סוכנות הידיעות הטורקית "אנדולו" (המנוהלת על-ידי הממשל הטורקי) כתבה על הגברת הנוכחות הצבאית האמריקאית במוצבי צבא התומכים בפעילות גורמים כורדים בסוריה (PKK/PYD). הדיווח, שיצא כאמור מגורמים רשמיים, חשף מידע חשוב לגבי מיקום הכוחות האמריקאים ומספרם של חיילים צרפתים ואמריקאים באזור, במסגרת המאבק בשטח לחסל את דאעש. הכתבה כללה גם מפה מפורטת ופורסמה הן בטורקית והן באנגלית.

קולנול ג'ו סקרוקה, דובר כוחות מבצע "נחישות טבועה" (השם הרשמי "Inherent Resolve" שהוענק ב-2014 למבצע הצבאי בהובלת ארה"ב נגד דאעש), ביקש מאתר האינטרנט האמריקאי ה"דיילי ביסט" שלא לפרסם את המידע, וכתב: "הדיון הציבורי במיקום ובמספר הכוחות הספציפי יספק מידע רגיש וטקטי לאויב - דבר שעשוי לסכן את כוחות הקואליציה ושותפותיהן". כמה ימים לאחר מכן הכחיש דוברו של הנשיא הטורקי ארדואן מעורבות בפרסום המידע הרגיש, ולאחר מכן הכתבה באנגלית באתר אנדולו הוסרה.

הסקרנות גברה, במיוחד בשל היחסים המסובכים בין ארה"ב וטורקיה כיום. שתי המדינות יושבות יחדיו כמדינות עמיתות בנאט"ו, הברית הצפון-אטלנטית, אך הן בעלות אינטרסים מנוגדים בנוגע למתרחש בסוריה. מהיכן זרם המידע? ארה"ב פעלה לספק ציוד צבאי ותחמושת והדרכה ובסיסים צבאיים לקבוצות הכורדים ה-PKK וה-PYD, והיא עשתה זאת בניגוד לעמדתה המפורשת של טורקיה נגד קבוצות אלה המוגדרות אצלה כטרוריסטים.

הסיפור הזה מדגים את היחסים העדינים שמתקיימים כיום בגופים רב-לאומיים, ביניהם כאלה שישראל חברה בהם.

ישראל, יצוין, אינה אחת מן המדינות החברות בנאט"ו. המעמד הזה מוקנה ל-29 מדינות בלבד, כאשר ארה"ב היא המשמעותית, המממנת, הקובעת והמנווטת; בעוד שישראל זכתה במהלך השנים למעמד של "בעלת ברית עיקרית שאינה בנאט"ו" (אך בכל שנות המשבר עם טורקיה מעמדה זה הוקפא לחלוטין). במשרד החוץ שוקדים בשנים האחרונות על שיפור וקידום מעמדה של ישראל בתוך נאט"ו, ואחרי שב-2016 הגיעה ישראל להסכם פשרה עם הטורקים בנוגע להסדרי הפיצויים עם משפחות משתתפי משט המרמרה - ורק בזכות ההסכם הזה - הסירו הטורקים את הווטו שהטילו על פעילות ישראל בתוך נאט"ו. בשבוע הבא צפוי נתניהו להגיע לביקור באיחוד האירופי. ראש ממשלה ישראלי לא ביקר בבריסל בביקור רשמי מזה 22 שנים. אז הוא גם יגיע למפקדת נאט"ו וייפגש עם המזכ"ל ג'נס סטולטנברג.

נאט"ו, שהייתה תחת איום הנשיא טראמפ לפירוק בהיותה גוף ש"פג תוקפו" (או בלשונו של הנשיא האמריקאי במהלך הקמפיין: 'Obsolete'), קיבלה אורך נשימה אחרי שהוא הגיע שם לביקור במאי 2017. הוא אמנם לא הביע את המחויבות האמריקאית לנאט"ו באמצעות המשפט האלמותי החקוק באמנת הברית - 'אחד בשביל כולם, כולם בשביל אחד' - אך לכל הפחות הפסיק להשתלח בגוף הרב-לאומי.

בנאט"ו, נציין, התמקדו בשנים האחרונות בבלימת המוערבות הרוסית בתוך אוקראינה, אך גם שם מבינים שהפוקוס הביטחוני הגלובלי נע ממאבק אל מול מדינות למאבק אל מול ארגוני טרור. ארגוני הטרור שנמצאים בצפון אפריקה, בסיני, בסוריה, בעיראק ובלבנון מסכנים (ממש) גם את אזרחי המדינות החברות בנאט"ו, בעיקר האירופאיות. כך שהמידע והניסיון הישראלי רלבנטיים להם מאוד.

תשתול דיסאינפורמציה?

מהלך החתימה על אותו הסכם פשרה עם טורקיה זכה בישראל לקיתונות של ביקורת, בעיקר ממי שמכהן כיום כשר הביטחון, אביגדור ליברמן. הוא, שגם כיהן כשר החוץ, היה אמור להבין את החשיבות של הפשרה, אך התעקש לדבוק במסרים תוקפניים בנושא הטורקי, ללמדנו על ההבנה הדיפלומטית שאין ולא הייתה לו.

אבל, כאמור, אותה פשרה שחררה עבור ישראל חסמים רבים, ובאמצעות עבודה מאומצת של הדיפלומטים הישראליים - ישראל מתקדמת עקב בצד אגודל בתוך מפקדת נאט"ו. אחד ההישגים הוא הסכם שיתוף הפעולה המודיעיני שנחתם השבוע בין ישראל לבין נאט"ו, שעליו דיווחנו לראשונה ב"גלובס" אתמול (ד'). מן הצד הישראלי חתם על ההסכם הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (המלמ"ב), ניר בן משה; מן הצד של נאט"ו חתמה על ההסכם וונדי באשמן, ראשת משרד הביטחון של נאט"ו. ההודעה הלקונית שפרסמו ממטה נאט"ו - "הסכם להגנה על העברת מידע סודי בין הצדדים" - מגלמת בתוכה מעמד משופר עבור מדינת ישראל. בנוסף, לפני כשנה שודרג מעמדו של שגריר ישראל באיחוד האירופי, אהרון (רוני) לשנו-יער, לתפקיד נוסף של השגריר הישראלי בנאט"ו; וכן, ישראל הורשתה לראשונה לפתוח לשכה פיזית בתוך המטה הראשי של נאט"ו בבריסל, ואנשי צוות ישראליים נוספים (משרד החוץ, משרד הביטחון) נשלחו לבריסל.

חתימת אותו הסכם שיתוף פעולה מודיעיני מעלה כמובן את השאלה מה יקרה למודיעין שיסופק על-ידי ישראל בפורומים רחבים של נאט"ו בהם יושבת גם טורקיה. מי שמוטרד מכך כדאי לו שיתפקס על הציר המתגבש בין פוטין-ארדואן-אסד, כפי שבא לידי ביטוי בפגישה המלבבת בסוצ'י בין פוטין, ארדואן ורוחאני בשבוע שעבר, פגישה שקדמה לה פגישה בארבע עיניים עם אסד כמה ימים קודם לכן.

האם ישראל תתקמצן במודיעין שתחלוק בפורומים בנאט"ו, או שמא היא דווקא תוכל להשתמש בשיתוף המודיעיני הזה כדי לשתול דיסאינפורמציה והטעיות, כמיטב הקונספירציות-המודיעיניות-המודרניות? אנחנו מהמרים שאופציה ב' היא המעניינת והרלבנטית יותר.

היבט אחר, מעניין וחשוב למגזר העסקי הישראלי, הוא הפעילות שמוביל כיום משרד החוץ באמצעות השגריר לשנו-יער, להכניס את ישראל לרשימת הספקים הרשמית של נאט"ו לפי כללי ה-Nato Support & Procurement Agency (ה-NSPA). המשמעות של התקדמות לפרק הבא הספציפי הזה ביחסי ישראל-נאט"ו הוא קבלת תו-תקן, תעודת הכשר אם תרצו, מגוף הרכש הביטחוני החשוב ביותר באירופה. מדוע חשוב? כי תו-התקן של נאט"ו פותח לחברות ישראליות את הדלתות מול מדינות אירופאיות רבות.

השלב הזה, אשרור של ה-NSPA, קרוב מאוד, כך אומרים לנו. עניין של עוד כמה חודשים. חברות תוכנה ישראליות, חברות סייבר, פיתוחים בתחומי תקשורת, טלקום, מודיעין, אשר יקבלו את תו-התקן של ה-NSPA, יצליחו לפתוח דלתות נוספות. נציגי שגרירות ישראל שיושבים כיום בתוך נאט"ו וגם אל"מ אריק חן, הנספח הצבאי הישראלי המוצב כיום בהאג ומגיע מדי שבוע למשרדי נאט"ו, מקבלים הרבה פניות בנושא הזה.

עוד תוצאה של הסכם שיתוף הפעולה המודיעיני הוא דיונים בין קבוצות משפטנים של נאט"ו למשפטנים ישראליים בנושא התמודדות עם הטרור הגלובלי; וגם הגעתם לישראל של כ-40 קצינים מן המדינות החברות בנאט"ו במסגרת סיור של מכון ה-"Atlantic Treaty Association". הסמינר עסק בלוחמה בשטח בנוי ואורבני, והקבוצה נפגשה עם בכירי משרד החוץ והביטחון, וגם עם מומחים מן המרכזי הבינתחומי. משלחות מקבילות יצאו בהמשך גם לבריסל.

במציאות של שיתוף-הפעולה עם נאט"ו, הביקורים הללו והסמינרים ההדדיים פתוחים גם לטורקים - כמדינה חברה בארגון.