פספסו את טיסת ההמשך - ויפוצו ע"י אייר פראנס בכ-26 אלף ש'

ביהמ"ש לתביעות קטנות בת"א קבע כי לחברת התעופה ממנה נרכש כרטיס הטיסה יש אחריות כלפי הנוסעים, גם כאשר העיכוב בטיסת הקונקשן נגרם ע"י חברת תעופה אחרת

אייר פראנס / צילום: רויטרס
אייר פראנס / צילום: רויטרס

חברת התעופה אייר פראנס תפצה משפחה בת 5 נפשות בסכום של כ-26,700 שקל אחרי שפספסו את טיסתם ארצה מארה"ב לישראל - כך פסק בית המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב. הדיון בו עסקה התביעה היא האם לחברת התעופה ממנה נרכש כרטיס טיסה יש אחריות כלפי הנוסעים, גם כאשר העיכוב בטיסה (בטיסות קונקשן) נגרם על-ידי חברת תעופה אחרת.

התובעים רכשו מאייר פראנס כרטיסי טיסה הלוך ושוב במסלול ישראל-ארה"ב, כולל מקטעים של טיסות פנים בארה"ב (שבוצעו על-ידי חברות תעופה אחרות, אלסקה איירליינס ודלתא). סך העסקה עמד על כ-3,400 דולר.

אלא שבעקבות עיכוב באחת מטיסות הפנים (שבוצעה על-ידי אלסקה איירליינס), תגובת השרשרת הובילה להחמצת טיסת הנוסעים בחזרה לישראל. הנוסעים שובצו לטיסות חלופיות, כך שהם טסו ארצה במסלול אחר ודרך בריטיש איירווייז. התוצאה הייתה שבעקבות השינוי במסלול, הנוסעים נחתו בסופו של דבר בעיכוב של יותר מ-11 שעות ביחס לשעת הנחיתה המיועדת.

הנוסעים פנו לאייר פראנס בכדי לקבל פיצוי, אולם נענו כי עליהם לפנות לאלסקה איירליינס, משום שהיא זו שאשמה בעיכוב - ומכאן קצרה הדרך להגשת התביעה.

להגנתה טענה אייר פראנס כי לא היא זו שביצעה את הטיסה שעוכבה, וכי למרות שהכרטיסים נקנו וכורטסו על-ידה, האחריות לעיכוב מונחת לפתחה של אלסקה איירליינס, עימה אין לאייר פרנס הסכם של שותפות.

בית המשפט סבר אחרת והטיל אחריות על אייר פראנס. השופטת שלומית בן-יצחק פסקה כי העברת התובעים לטיסה חלופית, השונה מטיסת ההמשך עליה שילמו ועליה היו מיועדים לעלות, היא בגדר טיסה שבוטלה. 

השופטת ציינה כי "התובעים לא הגיעו ליעדם במועד. מסעם התמשך משמעותית מעבר למצופה. בנסיבות אלה, כאשר הטיסות כולן נרכשו מהנתבעת עצמה - פרשנות ראויה לחוק, ההולמת את מטרתו, היא כי החמצת טיסת ההמשך היא בגדר טיסה שבוטלה".

השופטת דנה במחלוקת שבין הצדדים לשאלה מי הגורם הנושא באחריות לאי-הגעתם של התובעים לטיסת ההמשך, על כל השלכותיה - האם אייר פראנס, כפי שסבורים הנוסעים, או אלסקה איירליינס, כפי שטוענת אייר פראנס.

השופטת הסכימה עם גישת התובעים שרכשו את כרטיסי הטיסה מאייר פראנס, שכאמור היא שגם כירטסה את הכרטיסים במקטעים לאורך המסע. לפיכך, החוק מנסח כי "מפעיל הטיסה" הוא שאמון על מתן הטבות לנוסע שטיסתו בוטלה - וזו במקרה זה היא אייר פראנס, ש"אינה יכולה להתנער מאחריותה לפצות התובעים, מקום בו כרטיסי הטיסה נרכשו ממנה, וזאת גם אם בחלק ממקטעיה נעשתה ההובלה האווירית על-ידי חברת תעופה אחרת... התובעים נקשרו עם הנתבעת בחוזה מחייב. את חלקם בו מילאו: תשלום תמורה (לא מבוטלת) עבור כרטיסי הטיסה. מנגד, על הנתבעת לעמוד בהתחייבויותיה כלפיהם: הטסתם במועדים שנקבעו. דרישתה כי עליהם להפנות טענותיהם לגורם שלישי, עמו שתפה היא עצמה פעולה, כאשר התחייבותה של כלפיהם לא מולאה, אינה, בלשון המעטה, ראויה ודינה להידחות".

עוד טענה השופטת כי טוב ויפה שאייר פראנס צומחת בעקבות שיתופי-פעולה עם חברות תעופה נוספות, המאפשרות לה דריסת רגל בשווקים ובאזורים מרוחקים, אלא ש"עליה לשאת באחריות הנלווית לתוצאות פעילות זו. טיב שירותיה של הנתבעת, ובין היתר, יכולתה להגיע למקומות רחוקים, בנוחות, תוך זמני המתנה קצרים, הודות לאותו שיתוף-הפעולה עם חברות אחרות, הופך אותה לאטרקטיבית יותר בקרב ציבור הלקוחות הפוטנציאליים. לקוחות אלה נסמכים עליה, וגם אם התחייבותה כלפיהם לא יצאה לפועל בשל כשל שמקורו בגורם אחר, שאיחד עימה כוחות לשם ביצוע אותה ההתחייבות, היא זו שעליה לספק מענה הולם עבורם".

עוד התייחסה השופטת לנושא חשוב הנוגע לשירות הלקוחות לו זכאים צרכני התעופה באשר הם: "עולם התעופה מורכב וסבוך", ציינה. "פעילות במסגרתו דורשת שיתוף-פעולה בין גורמים שונים, כמו גם מציאת פתרונות מידיים לקשיים שעולים כשגרה בתפעול מערכת חובקת עולם שמטרתה שינועם של אדם וכבודה. אלא שצרכן שירותי התעופה אינו אמור להתרוצץ ברחבי הגלובוס בחיפוש אחר פתרונות להטבת נזק שספג עקב כשל שאירע אצל שותפה העסקי של חברת תעופה עימה נקשר בהסכם להטיסו.

"מערך הכוחות השכיח בתחום התעופה - מחד, אדם פרטי; מנגד, חברה גדולה, בעלת משאבים, קשרים, מידע וזמינות מצדיק קביעת מדיניות לפיה תפצה חברת התעופה את לקוחותיה ולאחר מכן - ככל שתחפוץ בכך, תתבע את נזקיה מצדדים שלישיים. לכך אוסיף כי עולה ממסמכי התיק כי הנתבעת אף לא הציעה לסייע לתובעים ליצור קשר עם אלסקה איירליינס, ולדברים משנה חומרה נוכח העובדה כי לחברה זו אין כלל נציגות בישראל".

את הפיצוי שקבעה השופטת בן-יצחק, היא פירטה כך: היות שהנוסעים עלו על טיסה חלופית, הם אינם זכאים להחזר כספי על כרטיס הטיסה אלא לפיצוי כקבוע בחוק הישראלי, לפיו כל נוסע זכאי לפיצוי של 3,070 שקל (על ביטול טיסה במרחק של יותר מ-4,500 ק"מ) - סך של 15,350 שקל.

עוד קבעה השופטת כי הנוסעים זכאים לפיצוי לדוגמה לאור סירובה של אייר פראנס לפצותם - ומכאן פסקה פיצויים לדוגמה של 2,000 שקל לנוסע, ובסך-הכול: 10,000 שקל לכל בני המשפחה.

עוד נקבע כי חברת התעופה תפצה את הנוסעים בהוצאות משפט בגובה של 1,000 שקל והחזר אגרה בסך 334 שקל - סך הפיצוי עומד על 26,684 שקל (ת"ק 35646-04-17).