רשות ההגבלים אישרה לליימן שליסל להפיץ מוצרי אסם-נסטלה

על רקע בדיקת הסדרי ההפצה בתחום המזון, הרשות אישרה את הסכם ההפצה במסגרתו מפיצה ליימן שליסל מספר מוצרי שוקולד מתוצרת נסטלה, המשווקים ע"י חברת אסמים המוחזקת ע"י אסם 

ליימן שליסל / צילום:אייל פישר
ליימן שליסל / צילום:אייל פישר

רשות ההגבלים העסקיים אישרה את הסכם ההפצה, במסגרתו מפיצה ליימן שליסל מספר מוצרי שוקולד מתוצרת המותג נסטלה, המשווקים על-ידי חברת אסמים המוחזקת על-ידי אסם.

ליימן שליסל היא חברה פרטית העוסקת ביבוא, בשיווק ובהפצה של מוצרי מזון, ועיקר התמחותה בתחום השוקולד; ואילו אסמים היא חברה פרטית המוחזקת במלואה על-ידי אסם-נסטלה. אסם היא אחת מספקיות המזון הגדולות בישראל המפיצה את מוצריה ואת מוצרי נסטלה. בהתאם, אסם היא ספק גדול כמשמעו בחוק המזון ונכללת ברשימת הספקים הגדולים.

בין ליימן לבין אסמים קיים הסדר הפצה שזכה לפטור מרשות ההגבלים העסקיים. אסמים בחרה להתקשר בהסכם ההפצה על-מנת להרחיב את היקף פעילותה - הזניח - במכירת מוצרי שוקולד, באמצעות הסתמכות על מערך ההפצה והמומחיות שצברה ליימן בתחום זה.

נכון להיום, ליימן כשלעצמה אינה "ספק גדול" כמובנו של מונח זה בחוק המזון. עם זאת, נוכח היותה של אסם "ספק גדול", הרי שביחס למוצרי אסמים שליימן מפיצה, רואים בליימן "ספק גדול" וחלים עליה - ביחס למוצרים אלה - המגבלות והאיסורים שמטיל חוק המזון על "ספק גדול".

מבדיקת רשות ההגבלים עולה כי אסמים "אינה מעורבת במשא-ומתן המסחרי מול הקמעונאים השונים בנוגע לאספקת המוצרים בכלל, ובנוגע להקצאת שטחי המכירה למוצרים בפרט". במובן זה ליימן היא זו שאחראית על ההתנהלות המסחרית מול רשתות השיווק.

במילים פשוטות, הסכם ההפצה, והאופן שבו הוא מיושם בפועל, ניתק את הקשר בין אסם, כספק גדול, לבין הקמעונאים בכל הנוגע לאספקת המוצרים ולהקצאת שטחי המדף עבורם, ועל כן קיבל הסדר ההפצה פטור המגבלות החלות על הסדרים מסוג זה בשל חוק המזון.

השבוע נחשף ב"גלובס" כי רשות ההגבלים העסקיים פנתה בשבועות האחרונים לחברות המזון הגדולות המקיימות הסדרי הפצה, בדרישה לקבלת נתונים על הסדרי ההפצה שלהם. במסגרת הבדיקה נדרשו חברות המזון להעביר מידע חריג בהיקפו על סוגי ההסכמים שהן מקיימות ומול אילו חברות, ולפרט את תנאי ההסכם.

במקביל להסכמים, נדרשו החברות למלא טבלאות עם נתונים שיאפשרו לרשות להכין עיבוד השוואתי. בבדיקה התבקשו המפיצים לפרט את סוג התקשורת, תאריך תחילת מכירה, סוגי לקוחות, האם הם מקיימים משא-ומתן על תנאי הסחר עבור הספקים הקטנים, והאם יש בנוסף גם הסכמות או הסכמים בעל פה.

החברות גם התבקשו לציין אם מדובר במוצרים זהים שיכולים להוות פגיעה בתחרות מול חברת המזון. לדוגמה, עבור חברת מזון שברשותה מחלבה, האם הסכם ההפצה מתקיים מול מחלבה הנחשבת למתחרה או חברת מזון בתחום אחר.

מטרת הבדיקה, שנחשפה ביולי ב"גלובס", היא להבין מה ההשפעות של הסדרי ההפצה על הצרכן, והאם הספקים צוברים כוח מול הרשת הקמעונאית. אם תוצאות הבדיקה הכלכלית ברשות יהיו שחלק מההסכמים פוגעים בתחרות, ברשות עשויים לחדד את מדיניות האכיפה ואף לנקוט צעדים נגד החברות.