ועדה מיוחדת של משרד הכלכלה תבחן חבילת סיוע ליהלומנים

בראש הוועדה תעמוד המשנה למנכ"ל משרד הכלכלה, ויהיו חברים בה גם נציגי התעשייה, אגף התקציבים, החשכ"ל והבורסה ליהלומים

בורסת היהלומים ברמת גן / צילום: איל יצהר
בורסת היהלומים ברמת גן / צילום: איל יצהר

ועדה מיוחדת שהקים משרד הכלכלה והתעשייה תבחן עד סוף השנה מהלכים שבכוחם לשפר את מצב ענף היהלומים בישראל. בראש הוועדה החדשה עומדת המשנה למנכ"ל משרד הכלכלה והממונה על התעשייה, עו"ד נעמה קאופמן-פס. בוועדה יהיו חברים גם נציגי התעשייה, אגף התקציבים ואגף החשב הכללי במשרד האוצר, מינהל היהלומים ומינהל סחר חוץ שבמשרד הכלכלה.

ענף היהלומים הישראלי
 ענף היהלומים הישראלי

בענף היהלומים מועסקים כ-20 אלף עובדים, וב-2015 הסתכם יצוא היהלומים בישראל בכ-28 מיליארד שקל, שהם 12% מסך יצוא הסחורות באותה השנה.

ההחלטה על הקמת הוועדה התקבלה על רקע הקשיים שאיתם מתמודדים היהלומנים הישראלים במהלך השנים האחרונות מאז המשבר הכלכלי ב-2008. לפי נתוני הבורסה ליהלומים, בעשור האחרון חלה ירידה של כ-40% בהיקף היצוא של יהלומים שעובדו בישראל. לדברי עו"ד קאופמן, ההחלטה על הקמת הוועדה התקבלה בעקבות פניות שנעשו אל משרדי הממשלה מצד גורמים בענף היהלומים, וזאת בשל המשבר החריף שפוקד אותם בתחום האשראי הבנקאי.

"נוסף על המשבר מ-2008, לפני כשנתיים פקד את הענף משבר נוסף וזאת לצד התחזקות ענף היהלומים במדינות אחרות בעולם, במיוחד במפרץ הפרסי ובמזרח הרחוק. אלה מעמידות תחרות מאוד גדולה ליהלומנים הישראלים בזכות כוח עבודה זול שזמין בהן", אמרה.

אחת הסוגיות המרכזיות שאליה תידרש הוועדה בדיוניה היא סוגיית האשראי. מנתוני משרד הכלכלה עולה כי הבנקים הישראלים הם מקור המימון החיצוני העיקרי של תעשיית היהלומים בארץ, ובשנים האחרונות חלה ירידה חדה של כ-56% בהיקפי האשראי הבנקאי לעוסקים בענף. לפי אותם נתונים, בספטמבר 2008 עמד היקף האשראי ליהלומנים על כ-2.5 מיליארד דולר, ואילו בסוף 2015 הוא הסתכם בכ-1.1 מיליארד דולר בלבד - מצב שמקשה על יכולתם של היהלומנים בארץ להמשיך ולפתח את עסקיהם לצד קיום תחרות מול מרכזי היהלומים הגדולים ברחבי העולם. לדברי עו"ד קאופמן, הבנקים בארץ מתייחסים אל ענף היהלומים כעתיר סיכון ולא נוהגים בגישה בררנית בבואם להעמיד אשראי לעוסקים בענף.

נשיא הבורסה ליהלומים, יורם דבש, בירך היום על ההחלטה להקים את הוועדה החדשה שעתידה לגבש המלצות עד סוף דצמבר, ואמר בשיחה עם "גלובס" כי "מאז שאלי כהן נכנס לתפקיד שר הכלכלה והתעשייה אנו זוכים לאוזן קשבת מצד הגורמים המקצועיים במשרדו. אנו לא מבקשים קיצורי דרך או הנחות, אלא בחינה אמיתית ועמוקה של הבעיות האקוטיות שבהן אנו נתונים בשנים האחרונות. אנחנו בפירוש זקוקים לסיוע ממשלתי, ולצד סיוע בבעיית האשראי אנו זקוקים גם לסיוע בתחום הייצור, שכן חייבים להחזיר את פעילות הייצור לארץ. זאת, תוך התמודדות עם מרכזי ייצור אחרים בעולם שבהם כוח האדם זול יותר מזה שבישראל".

מנכ"ל משרד הכלכלה, שי רינסקי, אמר בהתייחס להקמת הוועדה כי "המשבר שחווה ענף זה בארץ ובעולם מחייב בחינה של פתרונות לחסמים שונים שמקשים עליו, ובראש ובראשונה בעיית האשראי".