עוד מעט ייצא שר האוצר משה כחלון ויסביר לנו שזה לא ממש חשוב. שממילא מס דירה שלישית היה רק אחד מתוך שורה של צעדים לצינון שוק הנדל"ן. "אפילו לא החשוב שבהם". הוא הרי כבר העלה את מס הרכישה למשקיעים ל-8%, שינה את שיטת מכרזי הקרקע לשיטת מחיר למשתכן (מחיר הדירה הזול ביותר), לקח אליו לאוצר את רשות מקרקעי ישראל ואת מינהל התכנון ועוד ועוד.
שטויות. מדובר במהלומה אדירה לשר האוצר, שקידם את מס דירה שלישית כמהלך שמשנה מומנטום בשוק שכבר יותר מדי זמן מחפש את דרכו מעלה או מטה. בזמן שמודל מחיר למשתכן מדשדש וממציא את עצמו בכל חודש מחדש, אמור היה מס דירה שלישית לתת לכחלון זמן יקר. להיות הקש ששובר את הגב של הפסימיים, שלא מאמינים שנראה בקרוב שינוי במגמת מחירי הנדל"ן.
זה לא המקל על 50 אלף מחזיקי 3 דירות ויותר, ואפילו לא 900 מיליון שקל שהמס החדש הבטיח להזרים מדי שנה לקופת המדינה. זה המסר שהמס אמור היה להעביר לשוק - והתהפך היום לגמרי בבג"ץ.
ואגב, זה לא אנחנו אלה שמטפסים גבוה כל-כך, אלא כחלון עצמו. במאי האחרון, לאחר שבג"ץ המליץ לו למשוך את החוק ולקדם אותו מחדש בכנסת, הוא תקף את המתנגדים ואמר כי "ללא מס דירה שלישית - אין דיור לזוגות צעירים". אז מה הוא יכול לומר עכשיו?
נדמה כי אפילו נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, הבינה שמדובר במכה אישית ופוליטית קשה לשר האוצר, והיא רק הצטרפה הערב לדעת הרוב, אותה הוביל השופט נעם סולברג. אחרי שכחלון היה המגן הבולט שלה ושל חבריה לבית המשפט העליון מסביב לשולחן הממשלה, היא בוודאי לא שמחה לבטל דווקא לו את החוק, ועוד בערב פרישתה.
ודווקא היום, חשוב להזכיר שמס דירה שלישית היה צודק וראוי. "על הנייר". עם כל הכבוד לכמה פנסיונרים שקנו דירה להשקעה, יש גבול לשימוש שעושים בהם כדי לתקוף את הרציונל של החוק. יתכבד מי שיש לו 2.5 דירות, לפחות דירה וחצי שעומדות כנראה להשכרה, וישתתף יותר בנטל. זה צודק והגון לגמרי, ודאי לא פחות ממסים אחרים שכולנו משלמים בהכנעה.
ויחד עם זאת, בשלומיאליות אופיינית לאגף תקציבים, הם שוב בחרו להביט על הכול מגובה רב מדי ונפלו על הפרטים הקטנים:
■ ההגבלה למקסימום של 18 אלף שקל מס בשנה הפלתה לטובה דווקא את העשירים: דירה ששווה 3 מיליון תשלם מס בדיוק כמו דירה ששווה 1.8 מיליון.
■ הנוסחה האוטומטית לחשוב שווי דירה (המס הרי נקבע ל-1% מהשווי) הובילה לאבסורדים בלא מעט מקרים.
■ מתן מענק של 85 אלף שקל (קיזוז מס השבח) וקרן מוטבת למי שימכור דירה שלישית הובילה לתרעומת כאילו מגיע להם פרס.
פקידי האוצר, שבתחילת הדרך התכוונו להטיל אגרה קבועה של 12 אלף שקל על כל מחזיק דירה שלישית ומעלה, ניסו לתקן את העיוותים בעזרת מס מדורג - ורק העמיקו את הבור שחפרו לעצמם.
כך קרה שלראשונה הובילו פה מס שיש לו מתנגדים זועמים, עשרות אלפי ישראלים שהאוצר החליט להיכנס לכיסם, מבלי שיש בצד השני תמיכה דומה. אפילו מחוסרי הדירות, שוכרי הדירות האומללים, חששו בעיקר מהקטנת ההיצע ומגלגול המס החדש על גבם.
אבל בשורה התחתונה, אפשר בהחלט להסכים עם כחלון שבעלי האמצעים והכוח גברו כאן. יחד עם זאת, שר האוצר חייב לעשות בדק-בית כדי להבין למה הוא עשה לאותם "אינטרסנטים" את הדרך כל-כך קלה. ואגב, מי שהוביל אותו את כל הדרך עד להכרעת בג"ץ הוא ראש אגף תקציבים, אמיר לוי, שכבר יצא ללימודים בבוסטון ולא יהיה פה כדי לספוג עם הבוס שלו את קיתונות הבושה.
בכל מקרה, לא בטוח שצהלת החוגגים, בעיקר בקרב המחנה הציוני ויש עתיד, צריכה להיות היום כל-כך גדולה. הם אמנם עזרו היום ללא מעט חברים ומקורבים בעלי דירות - אבל מותר וצריך יהיה לשאול אותם לקראת הבחירות, כשזעקת מחוסרי הדירה תהיה בגרונם, מה בער להם כל-כך להכשיל את המס.
[כחלון: "אכזבה מהחלטת בג"ץ; נמשיך להילחם במשקיעים"][לאחר ההחלטה: מה האפשרויות העומדות בפני כחלון?]["בג"ץ שם גבול לממשלה, שחצתה גבולות במחטפים"]
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
