פוגל: "היטל על יבוא מלט יוביל להפסקת הפעילות שלנו"

שלומי פוגל, מבעלי מספנות ישראל המחזיקה בחברת המלט סימנט איי.אס, טוען כי "התלונה של מלט הר טוב נגד יבוא היא הסוואה מוחלטת של מהלך שנשר עומדת מאחוריו, כי לנשר יש אינטרס שיבוא המלט יוגבל" ■ מלט הר טוב: "טענות סתמיות"

שלומי פוגל / צילום: אוריה תדמור
שלומי פוגל / צילום: אוריה תדמור

"סימנט איי.אס נכנסה לשוק המלט הישראלי עם השקעה משמעותית של יותר מ-100 מיליון שקל בטכנולוגיה ולוגיסטיקה, והיא שמאפשרת לה לייצר את התחרות שקיימת בשנה וחצי האחרונות בענף", אומר בשיחה עם "גלובס" איש העסקים, שלומי פוגל, מבעלי מספנות ישראל שסימנט היא חברה בת שלה.

"השקענו בהקמת טרמינל ייעודי ובתשתיות מתאימות וחדשניות שמאפשרות לנו את היבוא. הטענות של חברת מלט הר טוב, על כך שאנחנו מייבאים בהיצף אינן מוצדקות. אם הייתי הבעלים של החברה הזאת, הייתי יושב עם הצוותים שלי וחושב כיצד אני מתייעל לוגיסטית ומטמיע טכנולוגיות חדשות. אני אומר את זה כאחד שיש לו עוד כמה תעשיות שמתנהלות מול תחרות עם חו"ל".

דבריו של פוגל באים על רקע התלונה שהגישה מלט הר טוב לממונה על היטלי הסחר במשרד הכלכלה והתעשייה, דני טל, על כך שסימנט והיבואן רביע נופי מייבאים לישראל מלט מיוון ומטורקיה, ומוכרים אותו בשוק המקומי במחירי היצף - כלומר במחירים נמוכים מהמחירים שבהם אותו מלט נמכר בשוקי המוצא שלו.

לטענת מלט הר טוב, מדובר בהפרת כללי הסחר ההוגן באופן שהימשכות היבוא יוביל לסגירת הפעילות של החברה ולפיטורי כ-120 עובדיה. לפיכך היא מבקשת מהמדינה להטיל היטל היצף שיגביל את יבוא המלט לארץ.

חקירת התלונה נמשכת מזה כחודשיים ועתידה להימשך חודשים ארוכים: זו חקירה שנעשית על פי פרוטוקולים סדורים של ארגון הסחר הבינלאומי, כרוכה בשימועים ובחיקורים שיעשו ביוון ובטורקיה, בחוות דעת משפטיות - ולאחר שהממונה יכריע ויחליט אם להטיל היטל כזה או לא, יובא ההליך לפתחם של שר הכלכלה והתעשייה ושר האוצר שיידרשו לאשר את ההחלטה. במלט הר טוב חוששים כי עד שהמדינה תקבל החלטה, החברה תגווע ולא תשרוד את מה שהיא מגדירה "יבוא טורפני". תרחיש זה עולה גם מחוות דעת של החשב הכללי לשעבר במשרד האוצר וכיום דיקן הפקולטה למינהל עסקים בקריה האקדמית אונו, הפרופ' ירון זליכה - משיכת הזמן של ההליך יאלץ את החברה לסגור שעריה. חוות הדעת של זליכה נחשפה בשבוע שעבר ב"גלובס" והוגשה לממונה על היטלי הסחר, כאשר בקצה שלה הדרישה על המדינה להטיל היטל היצף זמני ובו בזמן להמשיך בחקירת התלונה.

"המחירים יעלו, כמו ב-2002"

הבקשה הזאת מכניסה את ענף המלט הישראלי למתח. "היטל היצף יוביל להפסקת היבוא של מלט. גם ההחלטה על היטל זמני תעצור את הכל. זה כבר קרה ב-2002, אז המדינה הוציאה היטל דומה - דבר שגר הפסקת יבוא המלט ועלייה של 30% במחירי המלט. זה מה שיקרה גם הפעם", מזהיר פוגל.

בעקבות הדרישה להוצאת היטל זמני, היבואנים נדרשים למסור את תגובתם לממונה על היטלי הסחר במהלך השבועות האחרונים. בשונה מהחלטה על היטל היצף קבוע, החלטה על היטל זמני לא טעונה בשרשרת ארוכה של אישורים, כמו של שרי האוצר והכלכלה ולפיכך פוגל מזהיר: "השרים משה כחלון ואלי כהן הם אנשים נבונים. אני קורא שהם שמו לנגד עיניהם את הורדת מחירי הדיור שהם מוגזמים - ואת המחירים אפשר להוריד באמצעות סוגי מלט חדשים, זולים וטובים. עם זאת, הפחד שלנו שהחלטה על היטל זמני אינה תלויה בהם. שני אנשים במשרד הכלכלה (המנכ"ל רינסקי והממונה טל - י.א) יכולים לקבל החלטה בעצמם, ואם היא שגויה - כל הסיפור הזה נגמר. לפיכך מוטב שיקבלו את ההחלטה שלהם אחרי חקירה סדורה וממצה".

חרף היבוא הנרחב בשנה וחצי האחרונות, שוק המלט הישראלי עדיין נמצא בידי המונופול נשר. מלט הר טוב, שמובילה את המאבק להגבלת היבוא הייתה עד 2015 בבעלות נשר, אז נמכרה בכ-180 מיליון שקל למשפחת וייל ולחברת שמשון, במסגרת הליך רגולטורי עם רשות ההגבלים העסקיים ומשרדי האוצר והכלכלה. ההליך הזה נועד להעמיד ליצרנית הגדולה נשר תחרות שתוביל להורדת מחירים, אלא שמלט הר טוב טוענת כעת כי יכולתה להתבסס בענף המלט נוכח "יבוא טורפני" מעמיד בספק את סיכוייה לצמוח ולהתפתח.

פוגל טוען שמלט הר טוב נשארה מחוברת לטבורו של המונופול נשר. "אני מאמין שהכל נעשה בשליחות היצרן הגדול - נשר", אומר. "התלונה של הר טוב היא הסוואה מוחלטת של מהלך שנשר עומדת מאחוריו, כי לנשר יש אינטרס שיבוא המלט יוגבל". לפני כחודש וחצי התלוננה סימנט אצל הממונה על ההגבלים העסקיים, מיכל הלפרין כי נציגי מלט הר טוב ונשר נפגשים יחדיו עם לקוחות, תוך אזהרתם מרכישת מלט מסימנט.

בניסיון להמחיש את הזיקה בין מלט הר טוב לנשר, מציין פוגל כי הר טוב רוכשת את הפטקוק (חומרי הבעירה המשמשים אותה בתהליכי הייצור) מהמונופול נשר, בעוד שחברת שמשון, שהיא המשווקת הראשית של נשר, היא בעלת מניות במלט הר טוב. "נשר מכרה את המפעל בהר טוב למשווק הראשי שלה", טען.

30 סוגי מלט באירופה, 6 בישראל

בשבוע שעבר דיווחה סימנט כי בחציון הראשון של 2017 ייבאה החברה דרך רציפי מספנות ישראל 411 אלף טון מלט, עלייה חדה ביבוא לעומת 2016 כולה שבה הסתכם יבוא המלט של החברה ב-335 אלף טון. לטענת פוגל, בזכות ההשקעות הנרחבות בתשתיות המייעלות את תהליך היבוא, סימנט נכונה לייבא סוגים חדשים ומתקדמים יותר של מלט, אך הוא עומד מול רגולציה שמקשה.

"יש כיום באירופה כמעט 30 סוגים שונים של מלט. מדובר בין השאר בסוגים של מלט חזק, שמתייבש מהר ומקצר הליכי בנייה ואת משך הזמן של פרויקטים. אך בארץ מאשרים לנו לייבא רק 6 סוגים. למה? כי לאף אחד לא היה אינטרס להביא לכאן טכנולוגיות חדשות. המצב שהיה קיים עד עכשיו היה נוח וטוב לכולם, לחברות הבטון ולנשר - והן הפעילו את מכון התקנים. מי שיושב בוועדות השונות של המכון הם יוצאי נשר, יוצאי הר טוב, יוצאי חברות הבטון השונות, ואישורים ליבוא של בטון חדש לא התקבלו. פניתי ליו"ר המכון, אורי דורי והוא התחיל לבדוק את הדברים. ובכל מקרה, עד שתיקבע שיטה לבדיקות התקינה לסוגי המלט החדשים שאנחנו רוצים לייבא יחלפו לפחות 4 שנים", אומר פוגל.

פוגל הוסיף והתייחס גם לחוות הדעת של פרופ' זליכה, הקוראת למדינת ישראל להיטיב עם מלט הר טוב תוך הגבלת היבוא של סימנט ורביע נופי. לדבריו, "יש בחוות הדעת הזאת המון טעויות וחוסר הבנה בסיסי. במקום לקרוא למלט הר טוב להשקיע בטכנולוגיות ובייעול תהליכים כדי שהיא תוכל לקיים תחרות - הוא (זליכה) חושב שצריך להגביל את היבוא", אומר פוגל.

פוגל מתנגד בתוקף גם להצעת הפשרה שמציע זליכה במסגרת חוות הדעת שלו, להגביל את שיווק המלט המיובא לאזור הצפון בלבד, תוך איסור שיווקו באזור המרכז והדרום וזאת - כדי למנוע את קריסתה של מלט הר טוב. "ההצעה הזאת הזויה. אני מתבייש שירון, שאני מכיר ומעריך אותו, כותב כאלה דברים. הייתכן שבבאר שבע ישלמו יותר על טון מלט מאשר בחיפה?"

מלט הר טוב: היבוא - הצפת שוק לא חוקית במלט זול

ממלט הר טוב נמסר בתגובה: "הטענות של פוגל ושל סימנט סתמיות וממוחזרות והופרכו בעבר. משפחת ויל שמשון רכשו בכסף רב את המפעל בהר טוב ומהווים תחרות אמיתית לנשר (ולראיה נתח השוק שלה עמד על 10 אחוז). משזיהתה חברת לה פארג' (יצרנית המלט שממנה מייבאת סימנט) את תחילת התחרות, היא שמה לעצמה למטרה לדחוק את הר טוב מהשוק בתנאי יבוא טורפניים ובמחירי היצף תוך שהיא משתמשת בשלוחתה, סימנט, באמצעות סחר לא הוגן ולא חוקי בהצפת השוק במלט זול. טענותינו בדבר עיסוקה של לה פארג' באמצעות סימנט בסחר לא הוגן - כבר הוכחה לממונה על ההיצף ולא בכדי נפתחה חקירה בנושא.

"תלונת הסרק שהוגשה ע"י סימנט לממונה על ההגבלים עסקיים הוגשה כתגובה לחקירת ההיצף. מלט הר טוב פועלת על פי החוק ועל פי כלל ההיתרים שניתנו לה ע"י הממונה על ההגבלים בעת הרכישה תוך קידום התחרות לנשר. לה פארג' ידועה בהתנהלותה הטורפנית ולא בכדי נוהלו ומתנהלות נגדה חקירות בחשד להתנהלות קרטליסטית בעולם. צר לנו שגוף בעל מעמד דומיננטי כמו מספנות ישראל מהווה כלי שרת למימוש מדיניות אנטי תחרותית זו".

מחברת נשר נמסר: "נשר אינה צד בתלונת ההיצף: החברה לא הגישה תלונה ולא יזמה פנייה בנושא, לא למשרד הכלכלה ולא לאף גורם אחר. יחד עם זאת, לפניית משרד הכלכלה השיבה נשר כי לאור היכרותה העמוקה עם שוק המלט האזורי ובהתייחס להגדרת היצף בחוק היטלי סחר, מחירי המלט נסחרים בהיצף. משום כך, לא התנגדה לבירור התלונה שהוגשה על ידי חברת מלט הר טוב. באשר לטענות בדבר תיאום בין שתי החברות, לא רק שנשר אינה פועלת בשיתוף פעולה עם הר טוב, היא רואה בה מתחרה, על כל המשתמע מכך. במסגרת מכירת המפעל בהר טוב חויבה נשר על ידי הרגולטור להמשיך בטחינת פטקוק עבור מלט הר טוב, על מנת שלא לאלץ מפעל קטן לכרוע תחת נטל ההשקעה העצומה הנדרשת לציוד טחינה. חבל שבמקום להתמודד עניינית עם קיומו של יבוא בהיצף עסוקה היבואנית בהטחת האשמות מופרכות".

ממכון התקנים נמסר כי "התקן הישראלי הנוגע לבטון ולמלט, הוכן על ידי מדרג ועדות תקינה שבהם מיוצגים נציגים ממגזרים שונים. התקן האירופי מגדיר 27 מינים שונים של מלט לשימושים שונים, אולם בייצור בטון לשימוש קונסטרוקטיבי כל מדינה קובעת את הדרישות בהתאם לתנאים המיוחדים שלה. לאחרונה פרסם מכון התקנים הישראלי לביקורת ציבורית את הצעת גיליון התיקון לתקן. הצעת זו נמצאת בימים אלה בביקורת ציבורית. הצעת גיליון תיקון זה מרחיבה את מספר מיני הצמנטים המותרים בארץ".

מלט
 מלט