ייפוי-כוח מתמשך כ"צוואה בחיים"

על הצורך בתיקון לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות

א' ורעייתו מ', מנהלים עסק משפחתי מצליח. א' הוא הבעלים של מניות החברה והמנהל היחיד בה. שלושת ילדיהם עובדים בעסק המשפחתי בתפקידים שונים. א' ומ' ערכו הסדר משפחתי, שבו הם הסדירו את אופן הניהול והחלוקה של הנכסים המשפחתיים, לרבות העסק, לאחר אריכות ימיהם. אלא שבגיל 70 אובחנה אצל א' ירידה קוגניטיבית, שהלכה ונתנה אותותיה בניהול העסק המשפחתי. עד לא מכבר לא היה בנמצא מנגנון שיאפשר ל-א' לקבוע מראש איך ינוהל העסק ב"תקופת הדמדומים" - עת הוא ייקלע למצב של חוסר כשרות מנטאלית.

סוגיה זו מטרידה רבים הפונים לקבלת ייעוץ משפטי בתהליכי העברה בינדורית של ההון המשפחתי בכלל, ושל עסקים משפחתיים בפרט. אף שכולם מקווים כי מסמך הצוואה יהיה המסמך אשר יצפה את התחנה האחרונה בחייו של אדם, ייתכן כי אדם ייקלע למצב של חוסר כשרות שעלול להימשך שנים ארוכות עד לפטירתו.

האפשרות היחידה שעמדה בפני מי שמבקש לקבוע את אופן ניהול ענייניו הרכושיים, לרבות העסק המשפחתי (וליתר דיוק, בפני הסובבים אותו,) במצבים כגון אלה הייתה לפנות לבית המשפט בבקשה למינוי אפוטרופוס. ברי כי הליך זה כמעט אינו מאפשר לאדם להיות אדון לחייו ולגורלו עת יגיע למצב של חוסר כשרות.

כמדינות מערביות רבות בעולם, וגם בישראל, הפנים המחוקק את הצורך בשינוי המצב המשפטי בעניין זה. כך, נכנס לתוקף "התיקון לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות", המאפשר עריכת ייפוי-כוח מתמשך, שהוא מעין "צוואה בחיים".

על-פי התיקון, אדם יוכל לערוך מסמך משפטי שבו הוא ממנה מיופה-כוח, וקובע סט של הנחיות מקדימות, הן ביחס לענייניו הרפואיים והן ביחס לענייניו הרכושיים. המסמך, אשר ייערך רק על-ידי עורכי דין שהוסמכו לערוך אותו, ויופקד במשרדי האפוטרופוס הכללי, ייכנס לתוקף במועד שייקבע על-פי בחירת האדם (הממנה).

נציין כי "ייפוי-הכוח המתמשך", כפי שעוגן בחקיקה, כפוף לשורה של הגבלות קוגנטיות (מחייבות שלא ניתן לערער עליהן), הן ברמת הצורה והן ברמת המהות. מגבלות אלה יחייבו עריכת ייפוי-כוח מתמשך במסגרת של תהליכי העברה בינדורית בדרך מאוד זהירה, ותוך מתן תשומת-לב מדוקדקת למגבלות הקבועות בדין.

בראי תהליכי העברה בינדורית של נכסים משפחתיים, לרבות עסקים משפחתיים, כלי זה הוא רב-עוצמה, שיכול להועיל ולהיטיב עם בני משפחה המצויים בתהליכי העברה בינדורית. ייפוי-הכוח המתמשך מקנה לאנשים את היכולת לתכנן ולקבוע את אופן ניהול ההון והעסק המשפחתי בסיטואציה המורכבת של חוסר כשרות. כלי זה מותיר את העצמאות, את האוטונומיה ואת חופש הבחירה בידי הפרט, תוך שהוא מאפשר לו לעצב את עתידו האישי והמשפחתי, ומכאן חשיבותו הרבה.

לסיכום, המבחן יהיה במידת השימוש שיעשה בכלי זה ובאופן יישומו, לא רק בסיטואציות מורכבות של אנשים עם מוגבלות ואנשים קשישים, אלא גם בסיטואציות של תהליכי העברה בינדורית, לרבות של עסקים משפחתיים.

■ הכותבים הם עורכי דין במשרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג.