בלוף הצמיחה מתפוצץ לכחלון בפרצוף

שר האוצר חייב להחליף דיסקט ולטפל בבעיית שער החליפין

הדולר עולה / קרדיט: שאטרסטוק
הדולר עולה / קרדיט: שאטרסטוק

בסוף שנת 2016 פרסם יואל נווה, הכלכלן הראשי באוצר תחזית צמיחה ורודה למדי לשנת 2017. בהמשך כולנו זוכרים את מצהלות השמחה והתמונות המחייכות מירושלים כשהתפרסמו נתוני הצמיחה הסופיים לשנת 2016. לכולם היה מאוד נוח להתבשם מהמספרים ואפילו להתעלם מעלה התאנה בדמות חצי אזהרה ששלח הכלכלן הראשי כשאמר כי הצמיחה החריגה מבוססת על אירועים חד פעמיים שלא יחזרו ב-2017.

פרסום האומדן הראשון לרבעון הראשון של 2017 הכניס את כולם להלם - 1.4% בלבד. אז נכון שזה רק אומדן ראשון ועם קצת וירטואוזיה אפשר יהיה לערוך מקצה שיפורים, כי כמו שאמר לי פעם פרופסור ידוע - כלכלה היא לא מדע מדויק, היא אפילו לא מדע. אבל שום תיקון סטטיסטי לא ישנה את העובדה שכלכלת ישראל מתדרדרת. עם פרסום נתוני הצמיחה בעולם אנו מגלים שישראל נמצאת הרחק מאחורי מדינות הנמר האסיאתי, ובקרב מדינות ה-G7 הרחק מאחורי קנדה, גרמניה ויפן. אפילו איטליה, כן זוכרים את אותה איטליה מהמשבר האחרון ! וצרפת עקפו אותנו ואפילו יוון מצליחה לצאת מהגדרת המיתון ולהתקרב אלינו בצעדי ענק.

כבר מזמן טענתי כי צמיחה המבוססת על נדל"ן וצריכה פרטית איננה צמיחה בריאה לאורך זמן ועכשיו יתחיל גם שר האוצר כחלון לחוש זאת היטב על בשרו. מבחינת הנדל"ן הוא נמצא בין הפטיש והסדן כי רצונו להקפיא את השוק פוגע לו באופן מידי בנתוני הצמיחה. מבחינת הצריכה הפרטית בכלל וההישענות על שוק הרכב בכלל יגלה כחלון כי כשנשענים על משהו רקוב , אפשר מהר מאוד גם ליפול. אז מה יכול כחלון לעשות ? הרבה מאוד.

מה שלי היה חסר כשקראתי על מה מבוססת תחזיתו האופטימית של הכלכלן הראשי באוצר, הייתה ההתייחסות או ליתר דיוק חוסר ההתייחסות לאחד הגורמים המשפיעים ביותר על שיעור הצמיחה- שער החליפין. אף מילה על גורם סיכון כה מהותי. לא מעט עבודות נעשו על השפעת שער החליפין על הצמיחה בישראל והקונצנזוס נע סביב שינוי של 10% בשער הדולר מביא לשינוי של 1% בצמיחה. כשפורסמה תחזית האוצר נסחר הדולר סביב 3.85. היום הוא נסחר סביב 3.55 ועוד היד נטויה. שער החליפין פועל על שיעור הצמיחה כחבית חומר נפץ והפיצוץ רק החל, אבל את הכלכלן הראשי זה לא מעניין. מבחינתו שער החליפין הוא טאבו ואסור להתייחס אליו. לכן הוא לא לוקח אותו בחשבון בערכותיו ויצטרך בקרוב לספק הסברים מדוע אין קשר בין תחזיתו למציאות ומאותה סיבה הוא מבטל בהינף יד את בקשות בנק ישראל לביטול פטור המס ההזוי ביותר בישראל- פטור מהשקעות זרים באגרות חוב ישראליות, שלא לדבר על הטלת מס צודק וראוי על השקעות זרים בשקל .

אז אם כחלון לא רוצה שהבלוף יתפוצץ לו בפרצוף ושהצמיחה תתאפס, הוא חייב להחליף דיסקט ולהתחיל לסייע לבנק ישראל לטפל בבעיית שער החליפין.

ולכל התמימים שעדיין מאמינים שעוצמת השקל היא כלכלית: התחזקות השקל מתרחשת כרגיל בחג (שבועות) ובסוף השבוע כאשר הבנקים בישראל בהם מתבצע מרבית המסחר סגורים. כך במחזורים של כמה עשרות בודדות של מיליוני דולרים ניתן לחזק את השקל באין מפריע. גם התערבותו(לכאורה) של בנק ישראל ביום שישי שהעלתה את הדולר ל-3.56 נוטרלה מהר מאד אחרי שבבנק יצאו לקבלת שבת. מתי יבינו בבנק ישראל שעל שיטת הפעולה הנוכחית אבד הכלח ? אם בבנק ישראל לא רוצים לנקוט בצעדים חריגים, וחבל כי כנראה שלא תהיה להם כל ברירה אחרת, הם חייבים לפעול כמו הבנק המרכזי של יפן- מכות חזקות שיפתיעו את הסוחרים ויגרמו ל-4-5% פיחות . ואם את המתבקש כל כך לא עושים אזי לכל הפחות שישאירו שם לימיטים לרכישה בשעות בהן הבנק אינו פעיל על מנת למנוע את התופעה שחוזרת על עצמה כמעט מדי ערב, סוף שבוע וחג.

יוסי פרנק - יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים. אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בעמוד שלי במדור הדעות תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עמי

*** החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.