תמי 4 משיקה מסנן מים חדש: יסנן עופרת ומתכות

הטכנולוגיה הייתה קיימת עד כה רק במסנני המים של החברה בסין ■ המסנן אמור להגדיל את ההגנה מזיהומים מיקרוביולוגיים, מתכות כבדות, זיהומי אזבסט וכימיקלים, וגם לשפר את הטעם ■ עלות הפיתוח: 10 מיליון שקל

תמי 4 תשווק לשוק הישראלי מסנן מים חדש, שלראשונה יסנן עופרת ומתכות כבדות מהמים - כך נודע ל"גלובס".

שטראוס מים, בעלת המותג תמי 4, פיתחה מטהר מים בטכנולוגיה הנקראת מייז (Maze), שעד כה הייתה קיימת רק במסנני המים של החברה בסין. הטכנולוגיה החדשה תספק למים הגנה מפני זיהומים מיקרוביולוגיים. למעלה מ-10 מיליון שקל הושקעו במוצר לשוק הישראלי, שאושר על-ידי מכון התקנים.

בשלב ראשון הטכנולוגיה תושק בפיילוט למאות מתוך לקוחות תמי 4, ובהמשך יוחלפו המסננים לכל לקוחות החברה - ללא תוספת מחיר. בשבועות הקרובים יקבלו חלק מלקוחות שטראוס מים הצעה להתנסות במטהר החדש, שבדומה למוצרים הקיים יוחלף מדי חצי שנה.

הווריאציה הראשונית של הטכנולוגיה הייתה לשוק הסיני, שם הושקה לפני כמה שנים, והמוצר החדש מבוסס על עקרונות דומים. המסנן אמור להגדיל את ההגנה מזיהומים מיקרוביולוגיים, מתכות כבדות, זיהומי אזבסט וכימיקליים, וגם אמור לשפר את הטעם.

טכנולוגיית הטיהור של תמי 4 לא השתנתה מאז שהושקה ב-2004, וזו למעשה הפעם הראשונה ששטראוס מים משיקה מוצר חדש בשנים האחרונות. כיום בישראל אין חברה שמתעסקת בפיתוח טכנולוגיית מים.

ההיקף המוערך של שוק מטהרי המים הוא כ-900 מיליון שקל. שטראוס מים שולטת בשוק המסננים, והערכות בשוק הן כי לתמי 4 יש כ-600 אלף לקוחות. עיקר הרווח בתחום מגיע מהסכום השנתי שהלקוחות משלמים על החלפת מסננים ונורות.

מי עדן, שעד לא מזמן שיווקה ברי מים, החליטה בחודשים האחרונים לצאת מהשוק, לאחר שבאוקטובר 2016 פסק בית הדין להגבלים עסקיים כי הוא מקבל את עמדת הממונה לא לאשר את העסקה בינה לבין אלקטרה בר.

נתח השוק של תמי 4 מוערך כ-60%, אלקטרה בר מחזיקה בנתח שוק של כ-7%, מי עדן מחזיקה ב-3%, והשאר מוחזקים בידי שחקנים אחרים כמו בריטה, מעיינות, נועם ומי גל.

בחודשים האחרונים פורסמו ידיעות סביב הימצאות עופרת ב-2% ממי השתייה בברזים, שברי המים המסוננים שקיימים עד כה אינם נותנים לה פתרון.

לפי משרד הבריאות, נוכחות העופרת שנמצאת כיום במים אינה מסוכנת. התקן שנקבע כיום בישראל עומד על 10 מיקרוגרם עופרת לליטר וזהה לתקן האירופי. בארה"ב התקן הוא 15 מיקרוגרם לליטר.

עמיר יצחקי, מהנדס בריאות הסביבה במשרד הבריאות, מסביר כי "אמנם התקן הוא של 10 מיקרוגרם, אבל השאיפה היא שזה יהיה המינימום האפשרי. לא הכול מתבצע רק באמצעות התקינה. אם נקבע 0% עופרת, מחיר המים יהיה כל-כך גבוה, שלא יהיה אוכל לאכול. איפה שהיה צריך להתערב, כמו במכונות הקפה, התערבנו.

"אנחנו עושים המון פעולות קטנות להקטין את חשיפת הציבור. בארה"ב ובאירופה קיימים המון מבנים ומערכות מים בני כ-100 שנה. מאחר שאנחנו מדינה צעירה יחסית, יש כמה דברים שהם לטובתנו: מערכות המים הן חדשות, ובגלל שמחיר המים גבוה, כשיש דלף של מים, יש לרשויות אינטרס לחפש איפה יש הפסד ולהחליף לצנרת החדשה".

לצרכנים יש אפשרות לבצע על חשבונם בדיקה במערכת המים. הבדיקה נעשית באמצעות פנייה לתאגידי המים שלוקחים דגימה מהמים בביתו של הפונה.

"כשאתה קונה או מחליט להחליף צנרת, הכי חשוב שהיא תהיה באיכות של מי שתייה. לא כל הצנרות מתאימות לשתייה, וצריך לקחת ברז שעומד בתקן הישראלי, ולא ברז זול שלא עומד בתקן", אומר יצחקי.

מים בששון
 מים בששון