גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דירקטורים, ראו הוזהרתם

פסק הדין בעניין מלרג הוא חלק ממגמה גוברת של החמרה בגישת ביהמ"ש ביחס לאחריות דירקטורים

חגי ברנר / צילום: יוסי זמיר
חגי ברנר / צילום: יוסי זמיר

פסק דין עקרוני, שנתן בחודש שעבר השופט חגי ברנר מבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בנוגע לחלוקת הדיבידנדים האסורה בחברת מלרג הנדסה, מצטרף לרצף הולך ומתארך של פסיקה, המשקפת מגמה ברורה של החמרה בגישת בתי המשפט בנוגע לאחריותם של הדירקטורים בחברות. פסק הדין, המחייב את הדירקטורים להשיב לחברה יותר מ-20 מיליון שקל, מציב בפני דירקטורים תמרור אזהרה בולט, והוא מלמד על האופן שבו נדרש דירקטוריון חברה לפעול בכל הנוגע לחלוקת הדיבידנדים.

במה דברים אמורים?

התכלית שלשמה חברה מנהלת את עסקיה היא, בין היתר, השאת רווח לבעלי מניותיה. לכן, כאשר מצטבר רווח בקופת חברה, רשאי דירקטוריון החברה להחליט אם לחלק את הרווח כדיבידנד לבעלי המניות, או להשתמש בו לצורך השקעה חוזרת בפעילות החברה. אבל חלוקת הדיבידנד אינה בגדר החלטה "חופשית" של הדירקטוריון.

החלטת הדירקטוריון לחלק דיבידנד כפופה להוראות חוק החברות, הקובע כי חלוקת דיבידנד חייבת לעמוד בשני מבחנים מצטברים: מבחן הרווח ומבחן יכולת הפירעון. בעוד שמבחן הרווח הוא מבחן חשבונאי-טכני - מבחן יכולת הפירעון הוא מבחן מהותי שבמסגרתו נבחנת יכולתה של החברה לעמוד בכל התחייבויותיה הקיימות והצפויות לנושיה, על סמך נתוני אמת.

הצבת מבחנים אלה בטרם החלטה נועדה לרסן דירקטוריונים מפני מדיניות חלוקת דיבידנדים מקלה, כאמצעי "הכרת תודה", לבעלי המניות שמינו אותם. כמו כן, היא נובעת מתוך הכרה בכך שדירקטוריון חברה אמור, בין השאר, לשמש כשומר-סף שתפקידו להגן על הנושים מפני רצונם הטבעי של בעלי המניות למשוך דיבידנדים. משכך, הדין מטיל על הדירקטורים חבות אישית במקרה שלא ביצעו כהלכה את תפקידם כשומרי-סף.

במקרה של מלרג, הדירקטוריון הורה על חלוקת דיבידנדים לבעלי המניות, ב-3 מקרים (3 חלוקות), על אף שהחברה לא עמדה במבחן יכולת הפירעון. בהמשך, כאשר החברה נקלעה לקשיים תזרימיים, היא הגישה בקשה להקפאת הליכים, ומונה לה נאמן. הנאמן החל לחקור את נסיבות קריסתה, ואז התברר כי היה מדובר ב"חלוקות אסורות", שכן הדיבידנדים חולקו בלי שהדירקטורים בדקו כיצד החלוקות ישפיעו על יכולת החברה לפרוע בעתיד את כל התחייבויותיה.

בנסיבות אלה הגיש בעל התפקיד שמינו נושי החברה בקשה לחייב את הדירקטורים להשיב את כספי הדיבידנדים שחולקו וכן להטיל עליהם חיוב אישי בגובה מלוא חובותיה של החברה. זאת, בנימוק שהחלוקות האסורות הן שהביאו לקריסת החברה.

לצורך ההכרעה בשאלה האם הדירקטורים יישמו את "מבחן יכולת הפירעון" בטרם החליטו על כל חלוקה, בחן בית המשפט את הפרוטוקולים של ישיבות הדירקטוריון. היות שלא נמצאה בפרוטוקולים התייחסות לחיובים העתידיים של החברה, בית המשפט מצא לנכון לבקר את הדירקטוריון, אשר ככל הנראה ביצע בחינה של נזילות מיידית בלבד לצורך חלוקת דיבידנד.

בנוגע לחלוקה הראשונה, בית המשפט קבע כי על אף שהדירקטורים לא בחנו את שאלת יכולת הפירעון, לא היה חשש שהחברה לא תעמוד בפירעון התחייבויותיה, על יסוד המידע שעמד בשעתו בפני הדירקטורים. לכן, נקבע כי אין מקום לחייב אותם בגין חלוקה זו. יחד עם זאת, נקבע כי עצם הפרת החובה ליישם את מבחן יכולת הפירעון היא "הפרת חובת הזהירות התהליכית". קרי, החובה לדרוש ולקבל מידע מספק ומהותי בטרם קבלת החלטה כלשהי. הפרת חובה זו מעבירה את הנטל להוכחת סבירותה של ההחלטה ולהיעדרו של נזק, אל הדירקטורים.

באשר לחלוקה השנייה והשלישית, בית המשפט קבע כי אלה לא עמדו במבחן יכולת הפירעון, ולכן מדובר בחלוקות אסורות. יתר על כן, בית המשפט הוסיף וקבע כי גם אם היה מגיע למסקנה שחלוקות הדיבידנד עמדו במבחן יכולת הפירעון, עדיין היה מקום להטיל על הדירקטורים חבות אישית בגובה מלוא הסכום שחולק. זאת, בשל העובדה שהיו כרוכות ב"הפרת ההתחייבות התשקיפית". בעניין זה הדגיש בית המשפט כי התחייבות תשקיפית היא התחייבות חוזית לכל דבר ועניין. לכן, האחריות בגין הפרתה היא אחריות מוחלטת.

המסר העולה מפסק הדין הוא כי חלוקה אסורה של דיבידנד עלולה להביא לחיובו של דירקטור בתשלום פיצויים לחברה בגין הנזק שנגרם לה, הן מכוח דיני הנזיקין והן מכוח דיני החוזים. הנזק הישיר לחברה בשל חלוקה אסורה הוא הסכום שנגרע מקופתה בעת חלוקת הדיבידנד. נזק אפשרי נוסף הוא נזק תוצאתי, קרי, נזק בגובה כלל חובותיה של החברה. למשל, במקרה שבו החברה קרסה, וקיים קשר סיבתי בין החלוקה האסורה לבין קריסתה של החברה.

לסיכום, פסק הדין הנוכחי הוא חלק ממגמה הולכת וגוברת של החמרה בגישת בתי המשפט ביחסם לאחריות דירקטורים. בתי המשפט מצפים מהדירקטורים להיות אקטיביים יותר, מעורבים יותר ובעלי רף גבוה של ידע ומיומנות. בית המשפט רואה בתפקיד הדירקטור תפקיד מפתח שנועד להצעיד את החברה קדימה, תוך הקפדה על בחינת הפרטים הקטנים ביותר, ביצוע מחקר מקיף וכן תוך קבלת החלטות נבונה ומעמיקה. ראו הוזהרתם.

■ הכותב הוא שותף במשרד עורכי הדין זיסמן אהרוני גייר ZAG/S&W וראש מחלקת ליטיגציה ודיני מכרזים. 

עוד כתבות

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

חיקוי ירוד וזול: זהו הכטב"ם שאיראן שיגרה לעבר ישראל

שאהד 136 נחשב גם לחיקוי ירוד של המל"ט המתאבד הארופ, מתוצרת התעשייה האווירית, שלפי הערכות מחירו עומד על כ־700 אלף דולר ● לצורך ההשוואה, מחיר שאהד 136 מוערך בכ־30 אלף דולר בלבד

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה אדומה בתל אביב; מדד ת"א בנקים 5 צלל ב-1.7%

ת"א 35 ירד ב-1% ● ישראייר חזרה לגודל צי מטוסים שהיה זמין לפני המלחמה ●  קרן המטבע חתכה את תחזית הצמיחה של ישראל ● בעקבות האג"ח האמריקאי, תשואת האג"ח הממשלתית הארוכה בישראל בשיא של 12 שנים ● ג'יי.פי. מורגן: "היסטורית, רכישת זהב לא מצדיקה את הסיכון" ● יו"ר הפד מודה: "אין התקדמות במאבק באינפלציה, זה לוקח יותר זמן משחשבנו"

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

סנקציות במקום תגובה צבאית ישראלית: זו התוכנית של אירופה להתמודד עם המשבר במזה"ת

מדינות המערב מנסות בימים האחרונים לגבש בקדחתנות עיצומים חדשים על הרפובליקה האסלאמית ● המטרה: לשלוח מסר מאוחד, אבל בעיקר לשכנע את ישראל למתן את תגובתה הצבאית ● השאלה העיקרית: האם אחרי עשורים של סנקציות טהרן תחדל להעביר כסף לטרור

מדפי חלב בסופרמרקט / צילום: גלובס

האם ישראל תחזור לייבא חלב? תלוי את מי שואלים ומתי

העלייה הצפויה במחירי החלב הניגר מעלה את השאלה האם המנגנון שקובע מכסים ומחירים מפוקחים לא מיותר ● כיצד ייראה השוק אם התחרות תיפתח, ואיך כדאי לפתור מחסור בפעם הבאה?

זה שני עשורים שאין השקעות מספקות במתקני כריית הנחושת / צילום: Shutterstock

ההיצע בירידה והביקוש צפוי לזנק: האם זה קץ הדשדוש במחיר הנחושת?

מחיר המתכת מטפס בעקביות בחודשים האחרונים, ואנליסטים חוזים שהוא יזנק בעוד 70% במהלך השנתיים הקרובות ● בין הסיבות: שיבושים בכריית הנחושת שעלולים להביא לירידה בהיצע

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

סימנים ראשונים מעידים - תרחיש הבלהות של המשק עשוי להתממש

האינפלציה בפברואר הגיעה לקצב של 2.7% - מעל מהציפיות המוקדמות ● החשש המרכזי הוא ממגמה שלילית שתביא לחריגה מהיעד של בנק ישראל, כפי שצופים יותר ויותר גופים בשוק ● וכשזה המצב, קשה לראות את הריבית יורדת בקרוב

מסילות רכבת בחדרה, באזור מתחם 27 / צילום: תמר מצפי

המאבק שתוקע הכפלת מסילת הרכבת ופיתוח קרקע ביותר ממיליארד שקל

הוועדה לתשתיות לאומיות רוצה להפקיע כ-400 דונם במערב חדרה ● בעלי הקרקעות עתרו לבג"ץ והזהירו: ההפקעה, הפיצויים וביטול אזור התעסוקה יגרמו נזק של יותר ממיליארד שקל

עסקים ברמת גן / צילום: טלי בוגדנובסקי

תביעה ייצוגית נגד מילואימניק העלתה מחלוקת ישנה. האם נמצא לה פתרון?

תובעים ייצוגים מתנגדים זה שנים לרצון לחייב אותם להתריע בפני עסקים טרם הגשת תביעה נגדם ● אולם כעת, סיפורו של בעל עסק שחזר מעזה וגילה שהוא נתבע ב־2.5 מיליון שקל, עשוי לגרום לזה לקרות ● מומחים חלוקים לגבי ההשלכות

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

"עשיתי דברים מסוכנים": המנכ"ל שמכר מניות בעשרות מיליוני שקלים

יאיר נחמד הקים את חברת הפינטק נאייקס עם שני שותפים, הנפיק אותה בת"א לפי שווי של כמעט מיליארד דולר ובהמשך הוביל אותה לנאסד"ק ● הגיוס בנאסד"ק בוצע אחרי שהמניה עלתה בעשרות אחוזים מתחילת 2024 ● "לא רציתי למכור", טוען נחמד, "אני מאמין בחברה ולא רוצה למכור מניות. יכולנו גם לא להנפיק, אבל היו לנו סיבות"

בית הנבחרים בוושינגטון / צילום: ap, Jacquelyn Martin

להשתמש בישראל כדי לדחוף את אוקראינה אל גרונו של העם האמריקאי

זה מה שאומר ציר בית הנבחרים הימני הקיצוני בארה"ב על תכסיס פרלמנטרי שנועד לאפשר סיוע צבאי לאוקראינה, לישראל ולטייוואן ● במקביל, הימין שוקל להדיח את יו"ר בית הנבחרים על נכונותו להתפשר ● "הם רוצים שהעולם יעלה בלהבות", אומר הציר הדמוקרטי

רחוב כנפי נשרים 24 בירושלים / צילום: דוברות עיריית ירושלים

רשות המסים שכרה מקומות חניה ל-17 עובדים. כמה היא משלמת?

מאז פרצה המלחמה, רשות המסים שוכרת חניה ל־17 עובדים ותשלם כ־180 אלף שקל עד סוף 2024 ● "העובדים הועסקו במוקד למתן מענה לצורכי המלחמה. עובדים אלו נדרשו להגיע בשעות הבוקר המוקדמות וסיימו את עבודתם בשעות הערב המאוחרות" ● נכון להיום רשות המסים שוכרת חניות מבעלי חניונים פרטיים ב־48 חניונים ברחבי הארץ

אוקראינה עברה מהצלחה צבאית לכישלון. זה יכול לקרות גם לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: המציאות העגומה של ההגנה האווירית באוקראינה עלולה לקרות גם לישראל, סין הולכת על קו דק במזרח התיכון ואפל מבצעת עדכון למערכת אחרי סערת האימוג'י של דגל פלסטין ● כותרות העיתונים בעולם 

טיל איראני ליד ים המלח, ששוגר לעבר ישראל ויורט / צילום: Reuters, ALON BEN MORDECHAI

איראן אוזרת אומץ ולוקחת הימור מסוכן בעימות גלוי מול ישראל

ההתקפה של טהראן על ישראל סימנה שינוי אסטרטגי בעימות בין המדינות ●  מלחמת הצללים הפכה לעימות ישיר, ולא ברור עדיין מה יהיה הצעד הבא ● ברקע, הלחץ על איראן להוכיח כי היא מובילה את 'ציר ההתנגדות' מתגבר

יצחק קרויזר, עוצמה יהודית / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

האם שיעורי הגיוס באוכלוסייה הכללית נמצאים במגמת ירידה?

האם שיעורי הגיוס יורדים בחברה הכללית כפי שטוען ח"כ יצחק קרויזר? פירקנו לגורמים ● המשרוקית של גלובס

עלות היירוט של ישראל של כמחצית מהמטח האיראני בסוף השבוע נאמדת ב-2.1 מיליארד שקל / צילום: Reuters, IMAGO/Bashar Taleb\ apaimages

הטקטיקה של רוסיה נגד אוקראינה ובעיית המיירטים שיכולה להגיע גם לישראל

המתקפה של איראן על ישראל מצביעה על הביקוש הגובר למיירטים ואת ההמתנה הארוכה עד להשגתם ● "אין ספק שהעומס על מלאי התחמושת עומד להיות בעיה, עבור כולם", אומר טום קראקו, מנהל צוות חשיבה אמריקאי בפרויקט הגנה מפני טילים במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים

בנק דיסקונט ובנק לאומי

הריבית במשק נשארת גבוהה, המינוס לא השתנה, והבנקים מקזזים הטבות

בנק לאומי הודיע כי הוא מעלה את הריבית המקסימלית לחשבונות שנמצאים במשיכת יתר ● דיסקונט הודיע לפני כמה שבועות על ביטול ההטבה על אוברדאפט עד 2,000 שקל

חברת ארמיס / צילום: שלומי יוסף

ארמיס רוכשת חברת סייבר ישראלית ב-150 מיליון דולר

סילק מפתחת פלטפורמה המאפשרת למנהלי אבטחת מידע לזהות ולתעדף שלל חולשות ואף לתקן אותן ● לאחר הרכישה, ארמיס תטמיע את הפלטפורמה של החברה בתוך המערכות והפלטפורמה שלה

שיגור כטב''ם איראני / צילום: Reuters, dpa via Reuters Connect

ישראל וארה"ב בוחנות נשק חדש נגד איום הכטב"מים האיראני

לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, ארה"ב וישראל בוחנות מערכות נשק מיקרו־גל ולייזר נגד כלי טיס בלתי מאוישים ● בזמן שיירוט באמצעות כיפת ברזל, למשל, מוערך בכ־30 אלף דולר, עלות יירוט באמצעות לייזר היא זניחה

שכונת קריית משה ברחובות / צילום: איל יצהר

פינוי בינוי ברחובות: 65 מ"ר תוספת לכל דירה ומענק כספי של 100 אלף שקל

במרינה בהרצליה ייבנה מלון יוקרה שיכלול 365 חדרים שבו שותף גם הכוכב ההוליוודי לאונרדו דיקפריו ● במסגרת פרויקט פינוי-בינוי בשכונת קריית משה ברחובות, יהרסו 40 דירות ישנות ובמקומן ייבנו 224 דירות חדשות ● שכונה חדשה בבאר שבע תכלול 840 יחידות דיור שיוקמו ב-11 מבני מגורים ● חדשות הנדל"ן

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; מחירי הנפט צללו בכ-3%

הנאסד"ק ירד ב-1.2% ● מדד הקאק עלה ב-0.6% ● ירידה במדד המחירים לצרכן בבריטניה, אך מעל הצפי ● יצרנית השבבים ההולנדית ASML יורדת ב-5% ●  ג'יי.פי. מורגן: "היסטורית, רכישת זהב לא מצדיקה את הסיכון" • מיקרוסופט תשקיע 1.5 מיליארד דולר בחברת ה-AI מאיחוד האמירויות • יו"ר הפד מודה: "אין התקדמות במאבק באינפלציה"