התחממות זהירה: הזדמנויות ואתגרים ביחסי ישראל-טורקיה

הקרירות הנעימה של ימי הסתיו מבשרת זמן של שינויים.

יחסי ישראל עם טורקיה - שידעו עליות ומורדות במהלך השנים - עוברים לאחרונה שינוי חיובי. בחלוף שש שנים מאז שיא המשבר ביחסים, חתמו הקיץ ממשלות ישראל וטורקיה על הסכם הסדרה. בשנתיים האחרונות ניכרת מגמת ירידה של כ-40% ביצוא הישראלי לטורקיה וכן ירידה במספר החברות הישראליות שייצאו לטורקיה, לצד הירידה החדה בתנועת התיירות בין המדינות (מחצי מיליון תיירים ישראלים בשנה לכ-100 אלף בלבד).

טורקיה הינה הכלכלה ה-16 בעולם וחברה בארגון היוקרתי של המדינות המתועשות (OECD) בו חברה גם ישראל. למרות הטלטלה האזורית, כמו גם הטלטלה הפנימית - שמרה טורקיה על יציבות כלכלית, גם אם תחזית הצמיחה במדינה ירדה ל-2.7%.

שורה של הסכמים ממשלתיים תומכים בפעילות הכלכלית בין שתי המדינות: ישראל וטורקיה חתמו כבר ב-1997 על הסכם לאזור סחר חופשי. עוד נחתמו הסכמי מניעת כפל מס, הגנה ועידוד הדדי על השקעות והסכם מו"פ. טורקיה היא שותפת היצוא השישית של ישראל, אך היצוא לטורקיה סובל מריכוזיות יתר ועיקרו בענף הכימיקלים ותזקיקי נפט, ענף שספג ירידות מחירים חדות. הפיחות בערך הלירה הטורקית והחלשות הסחר העולמי תרמו אף הם לירידה בביקוש ליצוא ישראל לטורקיה.

הקרבה הגאוגרפית והצרכים המשלימים חושפים תחומי עניין משותפים. הזדקקות התעשייה התורכית למקורות אנרגיה חיצוניים הפכה את הגז הטבעי של ישראל למוקד עניין. בעקבות המלחמה בסוריה וחסימת דרכי הסחר בשטחה הייתה זו ישראל, שלמרות הקיפאון המדיני, הכשירה "מסדרון סחורות" בשטחה עבור היצוא התורכי לירדן ולמדינות המפרץ.

שנה מאוחר יותר, המעבר משמש בעיקר ליצוא סחורה חקלאית מירדן לרוסיה, וטורקיה משמשת גשר יבשתי. פוטנציאל להרחבת שיתופי הפעולה קיים בחקלאות - תחום בו לישראל מוניטין רב, ושיתוף פעולה מחקרי אקדמי בתחום זה התקיים במהלך השנים.

השיפור ביחסים המדיניים מעורר ציפייה לעידן חדש ביחסים הכלכליים בין שתי המדינות. הגדלת שיתופי הפעולה בין חברות ישראליות וטורקיות, גיוון תחומי היצוא הישראלי במתן פתרונות טכנולוגיים לצורכי הכלכלה הטורקית עשויים להניב גם צמיחה במספר מקומות עבודה בישראל.

השאלה היא האם, לאחר תקופה ארוכה של התבטאויות עוינות, ניתן לבנות מחדש את יחסי האמון בין שתי הקהילות.

משרדי החוץ והכלכלה בישראל ממפים את נקודות המפגש בין הצרכים והיכולות כדי למקסם את פוטנציאל הצמיחה הכלכלית הטמון בשיתופי הפעולה בין המדינות. על הפרק: חידוש הוועדה הכלכלית המעורבת בין שתי הממשלות וכן עדכון ההסכמים הכלכליים. גורמי העסקים יידרשו במהרה לבדוק מחדש את השווקים, לנתח את המציאות העסקית ולבנות את המודלים הנכונים להאצת הפעילות הכלכלית בין המדינות.

האור הירוק מצד הממשלות כבר ניתן. הגיעה העת לבנייה מחדש של האמון וההכרה ההדדית בפוטנציאל הצמיחה המשותף. הגברת קשרי התיירות בשני הכיוונים עשויים לתרום רבות ליחסי האמון שכה נחוצים כדי לעודד לא רק את קשרי הכלכלה בין המדינות, אלא גם את המתינות המדינית והיציבות האזורית.

■ הכותבת היא סמנכ"לית במשרד החוץ וראש אגף כלכלה ותיקח חלק בוועידת ישראל לעסקים במסגרת מושב שיעסוק בהסדרת היחסים עם טורקיה.

לפרטים נוספים ולהרשמה לוועידת ישראל לעסקים >> www.globes.co.il/ibc2016