קיה פורטה טורבו-דיזל: עיצוב לא מושקע ואחיזת כביש טובה

משפחתית הנישה של קיה ממחישה שבשעה שאנחנו ממשיכים להתמכר לבנזין, טכנולוגיית הדיזל שועטת קדימה

קבוצת יונדאי מוטורס המורחבת, שכוללת את קיה, היא כוח הטבע המרכזי כיום בשוק הרכב הישראלי. בחודשים ינואר-ספטמבר השנה מסרה הקבוצה בישראל קרוב ל-70 אלף מכוניות, כמחציתן של קיה.

אבל למרות שקיה שולטת כיום בשניים מהפלחים הצומחים ביותר בשוק, למותג עדיין יש "חור שחור שיווקי" בפלח המשפחתיות האסטרטגי כתוצאה מסטיגמה בת 20 שנה. ה"פורטה" הנוכחית, למשל, היא יונדאי I35 לכל עניין ודבר, אבל בשלושת הרבעונים הראשונים של 2016, למשל, נמכרו בישראל כ-2,900 יחידות I35, לעומת 293 יחידות פורטה.

התשובה של קיה היא ניסיון להתמקצע בנישות, שבהן יונדאי אינן נוכחת (כרגע?), ואחת מהן היא משפחתיות הדיזל האוטומטיות - תחום צר מאוד של השוק הישראלי, שמושך בעיקר ציי רכב עם קילומראז' ממוצע-גבוה ותודעת חיסכון מפותחת.

בכל הנוגע לעיצוב, נראה שמחלקת העיצוב של קיה - שביצעה בעבר בידול חיצוני מרשים מדגמי יונדאי המקבילים בכמה פלחים - לא השקיעה יותר מדי בפורטה. מדובר בשיכפול גנטי של ה-I35 למעט השדרוג החיצוני "האירופאי", שעברה לאחרונה אחותה לבית יונדאי. זה אומר גריל די אנונימי ומעט מאוד קישוטים.

גם תא הנוסעים ייראה מוכר לבעלי I35. עמדת הפיקוד מודרנית וידידותית למראה ולתפעול, איכות הייצור והחומרים מכובדת עם שימוש נרחב בחומרי דיפון רכים ובידוד הרעשים מכובד. כפי שניתן לצפות מרכב עם בסיס גלגלים באורך 2.7 מ', יש מרחב רגליים בשפע, הן מלפנים והן מאחור, אם כי הנוסעים מאחור התלוננו על העדר תמיכה הולמת לגב בנסיעות ארוכות.

גרסאות דיזל הן יקרות יותר מאחיותיהן מונעות הבנזין ולפיכך נאלצה קיה לוותר על לא מעט פריטי אבזור כדי להיצמד לרף המחיר ההכרחי של משפחתיות הציים בישראל. זה אומר מזגן עם שליטה מכנית די בסיסית, מושב נוסע ללא כוונון לגובה, גלגלים עם "צלחות" ואפילו מערכת המולטימדיה מוצעת רק כאופציה.

גם על הצד הדינמי אין מה להתעכב רבות: הגה די מעורפל, אחיזת כביש טובה עם יציבות מכובדת במהירויות בין עירוניות וספיגת זעזועים סבירה בהחלט.

הסיבה, שלשמה התכנסנו כאן, היא מנוע הטורבו-דיזל בנפח 1.6 ליטר מהדור האחרון של הקונצרן. כבר מזמן לא נסענו במשפחתית דיזל מודרנית והמנוע הזה המחיש לנו, שההפסד היה כולו שלנו. זהו מנוע הזרקת מסילה מדור אחרון שמייצר 136 כ"ס מכובדים. אבל ההספק הוא כינור שני למומנט אדיר של 30 קג"מ - כמעט כפול מזה של מנוע ה-1.6 בנזין - שזמין בסל"ד נמוך מאוד. הוסיפו לכך תיבת הילוכים כפולת מצמדים אולטרה מודרנית, שלא מפגינה שמץ מחבלי הלידה שפגמו בתיבות כאלה עד כה, וקיבלתם יחידת הנעה עם הרבה הנאה.

עליות תלולות נעלמות ביעף בלחיצה קלה על הדוושה הימנית, יציאות מהרמזור יכולות אפילו לסחרר את הגלגלים ושיוט במהירויות רציניות מתבצע בחרישיות וברוגע כאשר מחוג הסל"ד בקושי נושק לתחתית הסקאלה. התיבה האוטומטית משודכת למנוע בצורה מרשימה ולא מתנגדת להורדות מהירות וכל העסק יוצר רושם של השקעה הנדסית בוגרת ומושקעת.

בנסיעת המבחן חשדנו, שמא מחלקת נסיעות המבחן ציידה אותנו במיכל דלק רזרבי נסתר, כמו ב-F16. אחרי יותר מ-600 קילומטרים של נסיעה בהחלט לא רגועה נותרנו עם יותר מרבע מכל ומחשב המנוע דיווח לנו, שנותרו יותר מ-200 קילומטרים עד למילוי. הנתון הרשמי מדבר על קרוב ל-24 קילומטר לליטר בממוצע ובפועל אין בעיה להגיע ל-20 קילומטר לליטר. במחיר הסולר הנוכחיים, שבחלק לא מבוטל מהמתחנות נמכר כיום במחיר זהה או נמוך מזה של בנזין, מדובר בברכה אמיתית לכיסם של נהגים/מעסיקים שוחרי קילומטרים.

עם תג מחיר של 134 אלף שקל, בהתחשב בנדירות של המתחרות בפלח הזה בישראל, נראה שלקיה יש ביד "אס" חזק מאוד בנישה.

חלק מהמתחרות

רנו מגאן סדאן דיזל

גרסת הטורבו-דיזל של הפלואנס הוותיקה שלטה על כה ללא עוררין בפלח משפחתיות הדיזל הישראלי, אבל ממש מעבר לפינה כבר נמצאת היורשת, מגאן סדאן. היא תצויד באותו מנוע 1.5 ליטר טורבו-דיזל ותיבה כפולת מצמדים, אך עם מרכב גדול, מרווח ומרשים הרבה יותר ותא איכותי עמוס בטכנולוגיות מתקדמות

פורד פוקוס טורבו-דיזל

כמעט בהיחבא משווקת פורד את גרסת הטורבו-דיזל האוטומטית של הפוקוס החדשה. מנוע ה-1.5 ליטר מייצר 120 כ"ס ו-27 קג"מ, מאיץ את המכונית ל-100 קמ"ש ב-10.9 שניות ומחזיר צריכה ממוצעת מוצהרת של קרוב ל-20 קילומטרים לליטר. זו גם מכונית מאובזרת מאוד ומחירה 136 אלף

פיאט 500L

ב-129 שקל מציעה פיאט את גרסת הטורבו-דיזל של המיניוואן 500L. המנוע הוא טורבו-דיזל בנפח 1.3 ליטר, שמייצר 85 כ"ס צנועים, אך מומנט נאה של 20 קג"מ ומשודך לתיבה אוטומטית-רובוטית. העיצוב צעיר ותוסס, החיסכון בדלק מופלג והחלל השימושי יכול למלא בקלות גם ייעודים מסחריים מזדמנים