ביקורת מסעדה: לא גאון, וטוב שכך

לוקנטה, המסעדה השכונתית של יוצא "מאסטר שף" שלמה עזרן, היא מסעדה שכל שכונה הייתה שמחה בשכמותה

לוקנטה / צילום: תמר מצפי

שלמה עזרן הוא שם שלא יגיד דבר לרוב הישראלים. אבל אם, לעומת זאת, תנסו להזכיר לרבים וטובים מצופי "מאסטר שף" (שהם, בינינו, רוב העם, כולל אלה ש"אין להם טלוויזיה") את "שלמה הגאון", או "זה שרושפלד אמר לו שהוא לא גאון" - תראו מיד איך נדלקות עיניהם והם ממלמלים: "אה, בטח, למה לא אמרת קודם?".

עזרן קנה את עולמו, אם אפשר לכנות זאת כך, כשהפך לשק החבטות של השף והשופט יונתן רושפלד באחת מהעונות הקודמות. אמנם בעולם מתוקן אין כל רבותא ועונג בהפיכת אדם לשק חבטות, אך במציאות הקולוסיאום הרומאי שבה אנו חיים בשנים האחרונות, גם זה יכול להיחשב ל-15 דקות תהילה, אם לא למעלה מכך.

נשמע נורא, אני יודע. אלא שמשהו בדמותו של שלמה עזרן, דווקא בשל ההתרסה הגאה שלו אל מול ההשפלות של רושפלד, צבט בלב ואף שבה אותו. ואז, כמובן, שכחנו אותו, כדרכם של כוכבי ריאליטי-אינסטנט רבים מסוגו.

אלא שעזרן, שהציג את עצמו בתוכנית כאמן ולאו דווקא כשף, מקסימום בתור בשלן חובב, לא שכח אותנו. כך התברר לפני כמה חודשים, כשהתבשרנו על פתיחתה של המסעדה שלו, "לוקנטה" שמה (פירוש השם הוא מסעדה, בטורקית). יכול להיות שעזרן הוא קצת טורקי במוצאו. לא זוכר. זה גם לא ממש משנה, מפני שאין שום דבר טורקי במסעדה הזו, וזה בסדר גמור.

לוקנטה היא מסעדה שכונתית באחת השכונות הכי שכונתיות בתל-אביב. אמנם לא שכונה לטעמי הפרטי, אך מי אני, בתור תושב בבלי גאה, שאלין על כוכב הצפון השכנה. הלוואי והייתה מסעדה כזו בבבלי.

לוקנטה מעוצבת בפשטות עדכנית ומשדרת איזו נינוחות מרגיעה ומשמחת. התפריט שלה פשוט מאוד, בלי התחכמויות או ויצים קולינריים סטייל אלה שהציג עזרן במאסטר שף (שוב, אני מקווה שאני זוכר נכון את מעשיו שם), וטוב שכך. היא מסעדה שכל שכונה כאמור הייתה שמחה בשכמותה.

התחלנו בסלט יווני פשוט שבפשוטים - מלפפון, עגבנייה, בצל, זיתים שחורים ופרוסה ענקית של פטה. בכלל, כל המנות כאן הן עצומות בגודלן. אולי הגדולות שראיתי מימיי. האמת היא שגם בהתחשב בחיבתו הידועה של עמנו "לא לצאת פראייר", זה אפילו מעט מוגזם. מילא, שאלה יהיו הצרות שלנו. ובכן, יד מעט יותר אסרטיבית בתיבול - והסלט הזה היה מושלם, אבל גם ככה הוא היה טוב מאוד.

המשכנו בשני סוגי קציצות - פרסה ועדשים. קציצות הפרסה אמנם לא הזכירו את אלו של סבתי המנוחה אסתר, אבל איזה כן? הן היו, שוב, מעט אנמיות בתיבולן, כמו בעצם רוב האוכל, אבל לנו זה התאים ועשה טוב בלב ובעיקר בקיבה. הן עוצבו בצורת מעין קרוקט וקושטו במעט יוגורט כבשים, והיו נחמדות למדי. גם קציצות העדשים הטבעוניות היו טובות, ואף מעט יותר בטוחות בעצמן בתחום המלח ושאר התבלינים. יופי.

עוד מנת עדשים הייתה "מסבחה" של עדשים - מעין ממרח עדשים, טחינה גולמית וחומוס שקושט בזרעי עגבניות. כבד, משביע, גדול וטעים.

היינו צריכים לעצור כאן, אבל כשהזמנו, לא ידענו כמה גדולות המנות, ולכן נחתה על שולחננו עוד קערת ענק ובתוכה חומוס בשר, או בלשון המקום - ראגו טלה על חומוס. הראגו הורכב מבשר טלה ועגל קצוצים ומבושלים (יענו, סוג של בולונז) והוא הוגש עם חומוס, טחינה, חצילים קלויים ומעט עגבניות טריות. מילא העומס, המוגזם, אבל הכמות, אלוהים, הכמות. ובכל זאת, זה היה טעים מאוד. גם בבית אחר כך (ארזו לנו, אף שהתעקשנו שלא צריך).

הקינוחים אכזבו מעט. פלאן* חיוור משהו, שריבת החלב לא ממש הצילה, ונמסיס שוקולד לא מספיק עשיר כמו שהייתה אומרת בוודאי קרין גורן, אם להמשיך את רוח הריאליטי-אוכל שנחתה עליי.

בדרך החוצה לא התאפקתי ואמרתי לעזרן שהבן שלי (חכם על הילד שלי אני) חושב שהוא דווקא כן גאון, רמז לתקרית ההיא עם רושפלד. הוא צחק, הילד הסמיק ואני יצאתי, שוב, נודניק.

לוקנטה אינה נושאת בכנפיה שום בשורה קולינרית מרחיקת לכת - והיא גם לא אמורה. "סתם" אוכל הגון וטוב, משביע ומרגיע. אין הרבה מקומות כאלה. לפי המיקום ושעות הפתיחה היא מתפקדת גם כבית קפה שכונתי. לפי התצוגה על המדפים, היא גם מעדנייה לעת מצוא.

הלוואי שתצליח. זה מגיע לה. אתה לא גאון שלמה עזרן, וטוב שכך.

כדאי להכיר

פלאן. מי שגדל כאן בשנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת, מכיר אולי את קרם הקרמל הצרפתי המסורתי בשמו הנוסף, פלאן. מי שיש לו באמת זיכרון ארוך, זוכר גם את גרסת האבקה התעשייתית שרבים מאיתנו עדיין משתגעים על טעמה. ותתפלאו, היא עדיין קיימת ואפשר להשיגה בחנויות מעט ארכאיות בטעמן ובגישתן. בארגנטינה, וגם אצל שלמה, מוסיפים דולסה דה לצ'ה - ריבת חלב כמובן.

לוקנטה

■ פרטים: בוני העיר 9, שכונת כוכב הצפון, תל-אביב. טל' 03-5176616. א'-ה' 07:30-22:00, ו' 07:30-16:00

■ מחירים: מסבחה עדשים - 48 שקל, קציצות עדשים - 52 שקל, קציצות פרסה - 36 שקל, סלט יווני - 48 שקל, שניצל עם צ'יפס - 42 שקל, ראגו טלה על חומוס - 59 שקל, נמסיס שוקולד - על חשבון הבית (נחמד. ולא, לא זיהו אותנו, למה מי אנחנו), פלאן - 38 שקל

השורה התחתונה

טוב