הנקראות ביותר

לונדון תסבול, אבל הפריפריה יותר

הפחידו את החלשים מ"המהגרים", וכך הם הצביעו נגד עצמם

לונדון/ קרדיט: שאטרסטוק
לונדון/ קרדיט: שאטרסטוק

ההצבעה באנגליה
 ההצבעה באנגליה

תוצאות המשאל באנגליה התפלגו בין ערים חזקות שהצביעו נגד הפרישה, לתושבי פריפריה שהצביעו בעדה. בלטה לונדון שתורמת כמעט רבע מהתוצר המקומי, ובה יותר מ-70% הצביעו להישאר, וכך גם בערים ליברפול, מנצ'סטר, קרדיף, ניוקאסל ובריסטול, שתורמות לתוצר הרבה יותר משיעור תושביהן באוכלוסיית המדינה. מקור 80% מהתוצר הוא בערים שבהן הרוב הצביע להישאר.

הפרישה מהאיחוד עלולה לפגוע בכלכלת המדינה ובכל האזרחים, אך ראשונים להיפגע וייפגעו יותר, תושבי היישובים העניים והחלשים שתלויים בתקציבי השלטון המרכזי. באנגליה, כמו בישראל, כסף שנוצר בערים הגדולות, הצפופות והמצליחות, מפרנס תושבי עיירות מצטמקות, ובו מממנים שירותים ציבוריים ליישובים פריפריאליים ולא עצמאיים, השרויים בדלות ומצוקה כרוניות.

רוקחים קמפיין ממצוקה

פוליטיקאי מיומן מריח מצוקה, מחפש אשם, ורוקח אג'נדה. כך נולד הקמפיין שהציג את אנגליה המממנת את אירופה, וסובלת מאבטלה בגלל מהגרי עבודה. העובדות הן שאנגליה היא משק חזק באיחוד (שני לגרמניה), מגיעים אליה מכל אירופה כדי לעבוד, אך האבטלה נמוכה: 4.9%, לפי נתוני מרץ 2016. רק בצ'כיה (4.1%), בגרמניה (4.2%) ובמלטה (4.3%), שיעור נמוך מזה, והממוצע באיחוד הוא 8.5%.

קיראו עוד ב"גלובס"


אבל מובטל הוא מובטל גם באנגליה, ודלות כלכלית ותרבותית מולידה תסכול ובערות. זו המציאות בכל עיירה מצטמקת (ולא רק באנגליה), שצעיריה עוזבים לעיר הקוסמופוליטית, עם הזדמנויות כלכליות שנובעות מקשרים בינלאומיים, והיצע תרבות, השכלה ושירותים ברמה של עיר גדולה. לתושבי העיירות השוקעות שנותרו מאחור נשאר רק לקנא, לחפש אשם למצבם ולהתמלא בזעם. הכי קל להפנות את הזעם כלפי זרים שבאים לאנגליה לעבוד מרומניה, מספרד ומיוון, הנתמכות בכספי האיחוד, ו"גוזלים את פרנסתם". מסר קליט, אך מעוות וסותר עובדות.

כל ראשי הערים החזקות באירופה שהתראיינו ב"גלובס" בשנה החולפת, דיברו בשבח המהגרים: "הם הדלק למנוע הפיתוח, רבים מביאים את פרנסתם עמם ותורמים לכלכלת העיר", אמר מייקל מילר, ראש העיר ברלין; "וינה תגווע בלי מהגריה", הזהירה סגנית ראש עיריית וינה, בריז'יטה זילקה; וראשת העיר ציריך קורין מאוך, סיכמה: "שוויצרים שלא רוצים מהגרים, לא מכירים אותם". הם דיברו מניסיונם. סאדיק חסן, ראש עיריית לונדון החדש, פנה בסופ"ש לתושביו הלא-אנגלים ישירות: "אתם משיאים לעיר תועלת עצומה: עובדים קשה, משלמים מסים, ותורמים לחיי התרבות והשגרה. תוצאות המשאל לא ישנו עובדות אלו, לונדון אסירת תודה לכם ואני מברך על נוכחותכם בה".

הצביעו נגד עצמם

ערי אירופה המשגשגות חייבות את תנופת הפיתוח לפתיחת הגבולות, לניידות האישית, ולזרימת הידע וקשרי המסחר, שהם תכלית האיחוד האירופי. הכסף שנוצר בזכותו בלונדון (וגם בברלין, בציריך, בווינה, באמסטרדם ועוד), מממן את השירותים הציבוריים לתושבי הפריפריה במדינות. פרידה מהאיחוד היא פחות כסף במדינה, צמצום הפעילות המסחרית הגלובלית, ופחות מסים לקופה הציבורית.

לונדון תסבול מהפירוד, אבל הפריפריה שהצביעה בעדו תסבול יותר. המצביעים בורים, אבל הנבזות היא של פוליטיקאים שעושים שימוש ציני בנחשלות, כדי לתפוס את השלטון. כך שוכנעו החלשים כיום, לתמוך במהלך שיחליש אותם בעתיד. המשאל באנגליה אינו מקרה ראשון וגם לא האחרון, של שימוש ציני כזה בציבור הפריפריה התמים.

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
לכתבה הקודמתאין מים