תעודות סל – יתרונות וחסרונות

קרנות סל / צילום: רויטרס
קרנות סל / צילום: רויטרס

תעודות סל הן מכשירים עוקבי מדדים, שנוצרו מתוך רציונל מאוד פשוט - אי אפשר להכות/ לנצח את המדדים, ולראייה - מנהלי קרנות הנאמנות שמנהלים את הכספים באופן אקטיבי, לא מצליחים להשיג את תשואת המדד/ האינדקס. ואם כך - אז למה לא לקנות מכשיר פסיבי שפשוט עוקב אחרי האינדקס?

הרציונל הזה משכנע יותר ויותר אנשים לעבור למכשירים פסיביים. תעודות הסל הן המכשיר הפסיבי המוביל בארץ, אבל לצידן יש את קרנות הנאמנות המחקות. המכשירים האלו נהנים גם מדמי ניהול נמוכים (ברוב המקרים) משקיפות ופשטות, וכן מיתרון גדול של הקרנות ביחס לתעודות - הכסף בחשבון נאמנות.

למדריך קרנות נאמנות

מול הרציונל של המכשירים הפסיביים, קיימים, בכל זאת, גופי השקעות שמצליחים לנצח את המדד ולאורך זמן. נכון, הם בודדים, הם ממש לא מעידים על הכלל, אבל הם קיימים. כמכלול - המחקרים תומכים בגישה הפסיבית, עוקבת המדדים, על פני הגישה האקטיבית.

מהן תעודות סל?

תעודות סל (Exchange Traded Notes- ETN) הן מכשיר העוקב אחרי ביצועי מדד מסוים (מדדי מניות, מט"ח, סחורות ועוד). לדוגמה - תעודת סל על מדד מניות מסוים, מאפשרת למשקיע בהן, להחזיק בעקיפין בכל המניות במדד על פי משקלן המדויק.

תעודות הסל הן ניירות ערך הנסחרים בבורסה בדיוק כמו כל נייר ערך אחר (להבדיל מקרנות הנאמנות שאין בהן מסחר רציף).

התעודות האלו מונפקות על ידי חברות שכל פעילותן מתמקדת בהנפקה ובניהול של המכשירים האלו לרבות עשיית שוק בתעודות (יצירת ביקושים והיצעים).

היתרונות העיקריים בתעודות הסל הן: נזילות (ניתן לממש את תעודת הסל במשך כל רגע בזמן המסחר); סחירות (המנפיק שהוא גם עושה השוק של התעודה מחויב לספק תמיד ביקושים והיצעים כך שניתן למכור כל כמות וניתן לקנות כל כמות); פיזור ( מעצם המעקב אחרי אינדקס מסוים מדובר בפיזור של מניות או אגרות חוב). כמו כן, דמי הניהול בתעודות סל נמוכים באופן יחסי.

החיסרון הבולט של תעודות הסל: סיכון המנפיק; תעודת סל היא כמו הנפקת אג"ח: התחייבות של מנפיק הקרן חלקי בעלי היחידות ולכן קיים סיכון להשקעה כתוצאה מתרחיש תאורטי שהמנפיק של התעודה לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו. בקרנות נאמנות אין סיכון כזה (סיכון המנפיק); לא מדובר בהתחייבות של מנהל קרנות הנאמנות כלפי בעלי היחידות, אלא מדובר בהחזקה בנאמנות, וגם אם מצבו הפיננסי של מנהל הקרן בעייתי, אין בכך להשפיע על ערך ושווי הנכסים.

חיסרון נוסף של תעודות הסל הוא בעובדה הפשוטה שהמחיר בשוק אינו בהכרח זהה למחיר ההוגן של התעודה. איך זה אפשרי? הנה הפרטים - תעודת סל משקיעה כאמור במדד מסויים, אבל התעודה עצמה נסחרת באופן שוטף בבורסה ומחירה נקבע בין קונים ומוכרים מרצון - מי אמר שהם יבצעו עסקה בדיוק במחיר הכלכלי? בפועל, מי שלהוט למכור יכול לעשות זאת במחיר נמוך מהמחיר ההוגן של התעודה, וההפך - מי שמעוניין מאוד לקנות עשוי לעשות זאת במחיר העולה על המחיר ההוגן.

בפועל, המסחר בתעודות הסל נעשה במקרים מסוימים בחלקו ובמקרים אחרים ברובו על ידי הגופים המנפיקים את התעודות. הגופים האלו מחויבים שתהיה נזילות בתעודה ולכן הם תמיד ידאגו לקנות ולמכור כך שכל מי שירצה למכור או לקנות יוכל לעשות זאת, אבל השאלה היא באיזה שער? הם (בתפקידם כעושה שוק) רוצים כמובן להרוויח, והם תמיד ירצו למכור גבוה יותר משוויה של התעודה, ולקנות במחיר נמוך יותר משוויה של התעודה. כלומר אם לשם המחשה, השווי ההוגן של התעודה הוא 100, אז הם לא יופיעו בספר הפקודות של התעודה כמבקשים לקנות בשער 100, אלא הם יעשו זאת, (רק לשם הדוגמה?) בשער 99.5, ואם תהיה עסקה הם מיד ירוויחו את ההפרש - 0.5. ולמה שתהיה עסקה? כאמור יש כאלו שלהוטים למכור. זה פועל גם לצד השני, והמרווחים האלו, אגב, הם חלק מאוד גדול מהרווח של חברות תעודות הסל (קסם, מקבוצת אקסלנס השקעות-ס , מיטב דש , פסגות ו-הראל השקעות ).

מה זאת תעודת סל בחסר?

תעודות סל בחסר (תעודה בחסר / תעודת שורט) היא מכשיר פיננסי שביצועיו "הפוכים" לביצועי סל ניירות ערך, מט"ח או סחורה המשמשים כנכס בסיס. כלומר, ירידה במדד אחריו עוקבת התעודה מגדילה את ערך התעודה וההפך. בכך מאפשרות תעודות בחסר להרוויח בעת ירידת המדד

מכשיר זה יכול לשמש כתחליף למכירה בחסר (שורט) של סל מניות או לרכישת אופציית פוט הנמצאת עמוק בתוך הכסף. בתנאי התעודה נקבע כי אם המדד יגיע לשער של 80% מקבוע מסוים שנקבע בתשקיף, תבצע החברה פדיון כפוי מוקדם של התעודה. תעודות בחסר על מדד ת"א 25, למשל, יכולות להוות תחליף נוח למכירה בחסר של המניות הכלולות במדד.

קיימים מספר סוגים של תעודות סל בחסר. הסוג הראשון, תעודה בחסר / אופציית מכר. בתעודה זו המחיר נקבע על ידי החסרת נקודות המדד ממחיר המימוש של התעודה. לתעודה זו מוגדר מנוף תעודה בחסר שמבטא את היחס בין שיעורי השינוי במחיר המדד למחיר התעודה; המנוף משתנה בהתאם לשינוי במדד: ככל שהמחיר עולה המנוף עולה. בתעודת חסר נקבע מנגנון פקיעה אוטומטית: ברגע שמחיר המדד מגיע ל 80% ממחיר המימוש הקבוע של התעודה מתקיימת פקיעה אוטומטית (וזאת למנוע מינוף גבוה מדי).

תעודות בחסר מסוג אחר הן תעודות שורט ממונפות יומי. תעודות אלו ממנפות את השינוי בנכס הבסיס; מחיר התעודות הוא מכפלה של השינוי היומי בנכס הבסיס במספר קבוע כלשהו (עד לפי 3). המינוף הקבוע הוא יומי ולא מצטבר (לא תקופתי) ומכאן שהשינוי במחיר התעודה ביחס לשינוי במדד (לאורך זמן) יכול להיות שונה מהמינוף היומי. תעודות ממונפות אינן פוקעות באופן אוטומטי.

סוג נוסף של תעודות שנסחרות בבורסה המקומית - תעודות לונג ממונפות: בדומה לתעודות השורט הממונפות, קיימות גם תעודות לונג ממונפות שפועלות על פי אותו המנגנון: יומי וחודשי. תעודות לונג יומי: החישוב נעשה מדי יום ביום; תעודת הסל תספק תשואה כפולה (או משולשת, תלוי במכפיל) מהמדד; התשואה של התעודה במצטבר יכולה להיות כמובן שונה מתשואת המדד במצטבר כפול המכפיל.

תעודות סל מול קרנות מחקות

תעודות סל הן המכשיר הפסיבי הראשון שהגיע לארץ. הציבור אהב את תעודות הסל שהציגו כאמור רעיון שונה - הצמדה למדד ועלויות ניהול נמוכות, ומנהלי הקרנות החליטו לייצר אפיק תחליפי - קרנות מחקות. הקרנות המחקות נהנות מיתרונות דומים - מעקב אחרי מדדים, דמי ניהול אפסיים, שקיפות, קבלת המחיר ההוגן (להבדיל מהתעודות שהמחיר נקבע בשוק ויכול להיות שונה ממחירה ההוגן/ הכלכלי של התעודה). הקרנות המחקות מהוות תחרות הולמת לתעודות הסל, אם כי, החיסרון שלהן הוא שאינן נסחרות על פני כל יום המסחר.

ברשות ניירות ערך, משנים את זירת המכשירים העוקבים. ברשות חוששים מהסיכון של תעודות הסל - סיכון המנפיק, והכוונה להפוך את תעודות הסל לקרנות סל (ואז בדומה לקרן נאמנות, הכספים יהיו מובטחים). בענף הקרנות סבורים שמהלך כזה יגרום לרבות מהקרנות המחקות להפוך לקרנות סל, כך שיהיה מוצר אחד מוביל - קרנות סל.

על כל פנים, הצרכן נהנה מהתחרות הזו בין הגופים, בעיקר דרך דמי ניהול נמוכים.

למדריכים נוספים:

מדריך קרנות סל

מדריך מס על הבורסה

מדריכי תעודות סל

* המדריך נכתב על ידי מערכת הון, אין לראות במדריך המלצה לרכוש או למכור מניות, קרנות נאמנות וניירות ערך אחרים; ואין לראות בו תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.