גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בואו נחשוב מחדש על הצלחה

איך זה שכל-כך הרבה אנשים לא מצליחים ליהנות מההצלחה, ולמה הם חווים אותה כמשבר?

ורד רמון ריבלין / צילום: שי יחזקאל
ורד רמון ריבלין / צילום: שי יחזקאל

איך דווקא היא מבין כולם הפכה לשיעור שלי. זוכרת את המפגש הראשון שלי איתה במערכת. הייתי העורכת החדשה שהגיעה למגזין, אחרי שבמשך שנים ראיינתי מנהלים שהתברגו בראש הפירמידה. בשורה התחתונה, רוב עיסוקי היה באנשים שהמשיגנות מניעה אותם. ומשהו משם שוקע בתודעה, מעצב אותה, מצמצם.

בנקודה הזו הצטלבו דרכינו. ראיתי את המגיהה הלשונית שחיוכה הנדיב מבקש להקסים אותך במכה. אחרי חילופי דברים איתה, קלטתי כמה אינטליגנטית וחדה היא. אבל היא בחרה לעבוד רק בחצי משרה על תקן פרילנס, ואם יש משהו שבלט אצלה זה שהשאפתנות ממנה והלאה. מהמקום שממנו אני באה, זה נראה לא הגיוני. התרשמתי שהיא עושה הכול כדי להיחלץ ממלתעות ההצלחה. 'כל השנים שאת בעיתונות, איך זה שאת לא לוקחת על עצמך תפקידים יותר בכירים? למה את לא מסתערת על העבודה?', שאלתי. והיא רק חייכה ואמרה: 'ככה אני אוהבת את זה. לעבוד במידה שמשאירה לי זמן לספרים ולמשפחה בבית. זה יותר חשוב בעיניי'.

זה היה מוזר, היה ברור לי שהיא לא מממשת שבריר מהפוטנציאל האינטלקטואלי שלה. אותי זה אכזב, אבל לה זה ממש לא הזיז.

עברו מאז שמונה שנים. הרבה עוגות וסלטים מעשה ידיה זרמו למערכת, ואני למדתי ממנה שיעור, ולא שהיא יודעת.

היא לא מבקשת לעצמה לא תהילה ולא הכרה. לא תמצאו אותה בפייסבוק, וגם לא באינסטגרם. היא לא בפתיחות ולא בהשקות, לא במסיבות ולא בתוכניות טלוויזיה. לא בבתי קפה ולא במסעות שופינג. היא לא עושה דיאטות ולא מנסה להיות בטרנד. היא למדה ראיית חשבון, אבל עושה מה שטבעי לה: משקיעה בילדים, מבשלת למשפחה המורחבת ולחברים הקרובים, טורחת על הגינה ועל הזוגיות הכיפית שלה. מאושרת ככה, אמרה לנו בישיבת מערכת, יש לי כל מה שאני צריכה.

כשהאלים רוצים להעניש אותך הם נענים לתפילותיך. אני מכירה מנכ"לית שאפתנית שמנהלת חיים אינטנסיביים עד כאב. היא קורעת את עצמה מבוקר עד לפנות בוקר. ובהתאם, חייה גדושי הישגים בכל תחום. בחוץ היא חורכת את שמי התהילה, אבל זו אני ששומעת אותה פעם אחר פעם מכווצת ממתח, מרוטת עצבים, ממוטטת. איזו אומללות, היא מודה בפניי. לא פעם היא צריכה להיעזר בכדורים פסיכיאטריים כדי להשקיט את החרדות והלחצים.

אנחנו רואים את זה אצלנו במגזין. פעם אחר פעם מתגלים מאחורי סיפורי ההצלחה דרמות ומשברים רגשיים קיצוניים. כמו שצייץ מישהו בטוויטר: "האם הייתה אי פעם מישהי בתולדות 'ליידי גלובס' שלא קרסה מרוב הצלחה ועבודה?".

עדויות מסיפורי ההצלחה שאספנו במשך שנים, הן מסמך מבהיל לעתים על התובענות המפלצתית של המשיגנות, שאנחנו מבלבלים בקלות עם הצלחה.

האמנם הצלחה?

האנשים שהמשיגנות היא המניע המשמעותי בחייהם, באו לעולם כדי לכבוש. והעולם מתגמל אותם על זה בעושר, תהילה, פופולריות. תראו אותם על שערי המגזינים בראיונות מעוררי קנאה על 'איך הם עשו את זה'. קשה לא להסתנוור מחייהם הנוצצים. עורכי העיתונים נהנים לבצע בהם מין רוקנרוליזציה מוקצנת. הם מצליחים, והם לוהטים והם, איך נגיד, לא אנחנו. הם יעשו כל מה שצריך כדי לצעוק את המצליחנות שלהם, אולי כדי להשתיק את הספק.

עד כמה המצליחנות החיצונית פוגשת נפש שמחה? לא תמיד, מסתבר, לא בהכרח. יש מי שכמעט נמחץ תחת נטל ההצלחה שזכה לה.

יש להם חיים אדג'יים: הם נקרעים, מצליחים, מתרסקים, מתפוררים, וכל שאר המרכיבים של רומנטיזציית אופל. זה זורק אותם לעתים לאזור רווי אדי דלק. קשה לדמיין עד כמה הוא יכול להיות כוזב, חלול ובוגדני.

אבל לא רק בעולם העסקים.

שימו לב לתופעה שחוזרת על עצמה. אמנים מטפסים במעלה הקריירה, וכשהם מגיעים גבוה ממש, הם מזהירים: אין לכם מה לחפש בפסגה, נורא פה. אתה חי בפחד מתמיד מאיבוד נכסים, בחשדנות כלפי אינטרסנטים, במרוץ שיווק עצמי שלא מרפה. אם לשפוט לפי סיפוריהם, אין דבר מסוכן יותר מלהצליח לפני שעובדים על זה.

כל-כך הרבה אנשים לא מצליחים ליהנות מההצלחה. הם לא מרגישים שמחה, לא מתמלאים. להפך.

תסתכלו על אמנים ויוצרים. לא פעם הדבר הראשון שהם עושים אחרי הצלחה, זה לבעוט. הדבר האחרון שבא להם עכשיו זה הציפיות שלכם.

קורט קוביין הפך לסמל של המתח הקיצוני בין הרצון להצליח מוזיקלית לבין היעדר הרצון לחוות תהילה מהסוג המתעלק של תרבות הסלבס. הוא, שתקשר עם הדחויים, עם האנשים הבודדים, נכתש תחת הלחץ מרסק העצמות של המכונה.

כשג'ון בון ג'ובי התייחס לתקופת השיא של הצלחת הלהקה בשנות ה-90, הוא אמר בראיון לרז שכניק ב"ידיעות אחרונות": "זו הייתה נקודת השפל הכי נמוכה בחיים שלי, בממדים שלא יכולתי לדמיין. הייתי אומלל, שחוק. יום אחד דהרתי במכונית ורציתי לקפוץ אל המוות. פתאום הפכתי מילד בן 21 למישהו שעמד בראש תאגיד. קרסתי ממש, פיזית ומנטלית. רק רציתי לחזור למיטה ולמות".

ובזירה המקומית סיפר אביב גפן על התקפי החרדה. "כל החיים מכינים אותך לכישלון", אמר, "כשבעצם ההצלחה מפחידה ומזיקה יותר מכל כישלון" ("ידיעות אחרונות").

דפנה רכטר, השחקנית המצליחה, שפרשה מהתיאטרון לטובת המוזיקה, אמרה השבוע בראיון ל"מעריב": "כל הצלחה שלי הייתה עוד מסמר בארון מבחינתי. הפער בין הריק שנוצר אצלי לבין ההצלחה שלי היה בלתי ניתן לגישור. הדהים אותי איך לא ראו שאני קליפה ריקה בהופעות על הבמה, ואת כל השקר שהתלווה אליהן. זו הייתה הרגשה נוראית".

ושי גבסו, מכוכבי "כוכב נולד", סיפר איך בתקופה הכי זוהרת בחייו היה הכי עצוב. הוא חשב שעכשיו כשהוא סטאר, הוא אמור להיות מבסוט, ולא הבין למה הוא רק במתח כל הזמן, ולגמרי לא נהנה. הוא לא יכול היה לבטוח באף אחד סביבו, כבר לא ידע מי רוצה בטובתו, והדבר הכי חזק שהרגיש היה כאב של בדידות.

וזה מעורר תהיות. האם בכל מחיר? האם הדרך הטובה ביותר להרגשה טובה היא להצליח בקריירה? האם אתה באמת זקוק לטייטל מפוצץ, חשבון בנק מוטרף, רייטינג מפואר ושערים בעיתונים כדי להרגיש אדם מוצדק?

ומה קורה במישור גבוה יותר? זהו, שאין מישור גבוה יותר. לפעמים דווקא הנסיקה למעלה גורמת לך לפספס המון דברים שאתה לא רואה.

סינדרלה רצתה להיות נסיכה, אבל זה לא בהכרח משהו שכולנו חייבים לשאוף אליו.

להצליח? אולי זה בכלל לא העניין. העניין הוא לעשות את הדבר שטבעי לך. לא ממקום של אגו תובעני, לא ממקום של ריצוי, לא ממקום של ציווי תרבותי.

בעולם העבודה, נרטיב ההצלחה, היונק מעטיניו של המודל האמריקאי, מתפורר במהירות עבור הרבה מאוד אנשים. לא קל לחלץ שקט נפשי מהמקום הזה. ההצלחה יכולה לזנב בכם ללא רחמים, אם היא לא כרוכה גם בהצלחת הנפש. היא מדלדלת משאבים, שהם לא פריווילגיה עבור אף אחד מאיתנו.

הישמרו פן יפתה לבבכם ועבדתם רק את העבודה. יש מי שלא הצליחו להתאושש מהסידור הזה. אם חשבתם שהיא בעיקר פרה חולבת שמניבה כיבודים - תחשבו מחדש. ניטשה עלה על זה מזמן: ההצלחה הייתה תמיד הגדולה בשקרניות, אמר.

ובשביל הרקורד, בואו נסגור פה כמה קצוות עלילתיים. אתם מכירים אותה, היא עומדת בראש אחד הארגונים הכי משמעותיים בזירה הכלכלית. שאלתי אותה מה היה הרגע שבו הרגישה שעשתה את זה.

"אני זוכרת", סיפרה לי, "את התחושה שהרגשתי כשנכנסתי למשרד ואמרתי לעצמי: 'וואו, זה החדר שלי?'. הסתכלתי על הדלת ואני רואה 'מנכ"ל'. 'זו אני? אני הולכת לעבוד בלשכה המפוארת הזו?, וואו'.

אבל האושר הזה נמשך בדיוק שנייה. כי שנייה אחרי זה מגיעים כל הדברים האחרים. להיות במקום הזה, זה להיות מוכן להיכנס לאש.

"אנשים לא יודעים כלום על הצלחה. היא נורא פריכה, אתה כל הזמן מפחד. כשאתה למעלה יש לך המון להפסיד. אתה כל הזמן מתוח, חייב להיות באנרגיות, בתפקוד, בדריכות.

כדי להצליח בתפקיד כל-כך טוטאלי, אני נדרשת להתמסרות מוחלטת. ויתרתי על כל החיים האישיים, אני מנהלת את ילדיי הקטנים בשלט רחוק, לא עושה ספורט, אוכלת נורא. באיזשהו שלב כבר לא יכולתי לפתוח את העיתונים, כי כל מה שכותבים עליך יוצר רעש עצום בתודעה, ואתה לא מסוגל לעבוד.

"לא התבשמתי מהטוב. הקונספציה לפיה תגיע למקום המיוחל, ואז האושר יתגלה - היא שגויה. יש שם הרבה סבל".

כי זה בא יחד - הלחץ, המתח, הרדיפה - כל מה שאתם לא יוצאים לעבודה בלעדיו. ואני יודעת שבא לכם עכשיו לעצור רגע, לכוון את הכינורות ולהביא ניגוב קל לדמעות.

וזה מחזיר אותי למגיהה שלנו. לקח לי שנים לקלוט את השיעור. מה שנראה לי כמו החמצה אחת גדולה מצידה, מתפרש בעיניי היום כפורמט מתגמל אחר של חיים. ואין בהם רדיפה ולא שעבוד, לא שאפתנות ולא קיצוניות. יש בהם הרבה אהבה וערכים אחרים של משפחתיות וחום ושלווה. היא נוצצת מאושר פנימי שאין לו דבר עם החצנה והצגה. היא חיה בשלום עם עצמה, ועושה כל מה שאפשר לשמח את האנשים הכי חשובים בחייה: המשפחה והחברים. זו התמצית.

והפוטנציאל? מרגיש טוב, תודה. חי בנחת גם בלי לפרוץ במלוא עוזו. היא לא תהפוך אף פעם להיות עורכת ראשית, ולא מנהלת מהוללת ולא מגישת טלוויזיה נחשבת. במושגים של קריירה ומימוש היא לגמרי לא מצליחה. אבל בעיניי היא הצליחה יותר מהרבה מאוד 'מצליחנים' אחרים.

שיהיה לנו חג שמח

vered-r@globes.co.il

עוד כתבות

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Shakh Aivazov, Jacquelyn Martin)

ביידן צולל לשפל חדש, והמוני גיאורגים יוצאים לרחובות להתנגד ל׳חוק הרוסי׳

ג'ו ביידן מוסיף לשקוע ● הריבית בארה"ב לא תרד, והמשכנתאות יעלו ● גיאורגיה לוחמת נגד מהפכה משפטית ● פדרו סאנצ'ס עושה בית ספר לראשי ממשלות, ופקיסטן אומרת למשתמטי מס: אין כרטיס SIM בלי מסים

מטוס ''יום הדין'' האמריקאי E-4B / צילום: Reuters, Karolis Kavolelis

בסכום של 13 מיליארד דולר: הכירו את מטוסי "יום הדין" החדשים של ארה"ב

חיל האוויר האמריקאי חתם על עסקה בשווי 13 מיליארד דולר תמורת בניית מטוסי פיקוד ושליטה חדשים למלחמה גרעינית, שיחליפו את מטוסי "יום הדין" מדגם E-4B ● משמרות המהפכה הציגו מל"ט מתאבד שנראה כמו העתק מוחלט של חימוש רוסי ● ואלביט מכרה למדינה זרה מערכת הגנה אווירית מפני כטב"מים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מחיר למשתכן בירוחם / צילום: חב' שתית

לא כדאי להתחתן: מחיר למשתכן מעוות אפילו את הקן המשפחתי

לא מעט זוגות נרשמים כידועים בציבור כדי שיוכלו לגשת להגרלות מחיר למשתכן ● רווק או רווקה שבין הזכייה למועד החתימה על החוזים יחלטו להתחתן, יאבדו את הצ'ופר מהמדינה ● אולי זה לא מה שישבור זוגיות טובה, אך זהו עיוות מדהים שהמדינה יוצרת

אחרי שהודיעה על הפסקת המסחר עם ישראל: אלה הדרישות של טורקיה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ביממה החולפת הופנו הכותרות בכלי התקשורת בטורקיה וברשתות החברתיות לנושא הפסקת קשרי הסחר עם ישראל ● הודעת משרד המסחר הטורקי, תגובת שר החוץ ישראל כ"ץ לאחר חשיפת גלובס בנושא ● וההשפעות על נתוני האינפלציה העדכניים ● כותרות העיתונים בעולם 

מאנגר ובאפט באסיפת משקיעים קודמת של ברקשייר האת'וויי / צילום: ap, Nati Harnik

"מעבר לעידן חדש": האסיפה השנתית של ברקשייר כבר לא תהיה אותו הדבר

משקיעים נערכים לתחושת "כיסא ריק" בכינוס השנתי של ענקית ההשקעות ברקשייר האת'וויי בשבת ● זאת לאחר שבנובמבר שעבר הלך לעולמו צ'רלי מאנגר, יד ימינו הוותיק של המנכ"ל והמשקיע האגדי וורן באפט ● המשתתפים יחפשו רמזים לעתיד הניהולי של ברקשייר

גרינפלד אורי / צילום: איל יצהר

הכלכלן והאסטרטג אורי גרינפלד מצטרף לקבוצת אגם לידרים

גרינפלד, כיהן בתפקיד האסטרטג הראשי של פסגות במשך כעשור ● גרינפלד: "זוהי דרך חדשה ומבטיחה עבורי, אגם לידרים בעלת מוניטין רב שנים בתחום הפנסיוני והפיננסי"

אאודי Q4 / צילום: יח''צ

החל מ-320 אלף שקל: לגרסה הזו של אאודי מחכה תחרות קשה

הקרוס–אובר המשפחתי של אאודי סוגר פערים חיוניים בתחום הביצועים והטווח, ושומר על תמחור סביר ● אבל מצפה לו קרב קשה מול הגרסה הבכירה של טסלה Y ושלל הסיניות

מתן ותומר, מייסדי חברת Apex / צילום: בן חכים

הם עוד לא בני 40 וכבר הצליחו לגייס את היזם המדובר בעולם לחברת הסייבר שלהם

מתן דרמן ותומר אבני ראו מקרוב את מהפכת הבינה המלאכותית קורמת עור וגידים במהלך שירותם הארוך ב־8200 ● לפני עשרה חודשים, הם הקימו חברה שמאבטחת את השימוש ב־ChatGPT, וכך מנטרלת את הרתיעה ממנו בקרב מנהלים ● היום, סם אלטמן מייעץ להם ומשקיע מכיסו

כטב''מים / צילום: דובר צה''ל

קצין אמריקאי חושף כמה כטב"מים ישראלים יירטו כוחות צה"ל

ראש ענף תיאום בקרה אווירית בים של המארינס מגלה בראיון לאתר TWZ כי לא פחות מ־40% מהכטב"מים שיירטו כוחות צה"ל הם כלים ישראליים

''מנטה ריי'' / צילום: נורת'גרופ

לא רק באוויר: כלי השיט הבלתי מאויש החדש של צבא ארה"ב

הסוכנות האמריקאית לפיתוחים טכנולוגיים צבאיים והענקית הביטחונית נורת'רופ גרומן הודיעו כי סיימו בדיקות בהיקף מלא של "מנטה ריי" - פרויקט דגל ימי של כלי שיט תת־מימי בלתי מאויש (UUV) גדול במיוחד ● כלי השיט החדש נושא חיישנים ומערכות תקשורת מתקדמות המאפשרות לו לבצע משימות כמו מעקב, זיהוי ונטרול מוקשים, מחקר בעומק האוקיאנוסים ומיפוי הקרקעית

שר המשפטים יריב לוין / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

לוין סירב למנות, וחברי הוועדה התקפלו: אלו 32 השופטים החדשים שנבחרו

לוין סירב לאפשר הצבעות שאינן ברוב של כל חברי הוועדה, וכך הצליח למנות מועמדים שחברי הימין ביקשו לקדם ● לבית המשפט המחוזי בירושלים מונה רק שופט אחד, על אף שישנם תקנים פנויים נוספים, בשל מחלוקת על זהות יתר המועמדים

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן / צילום: Reuters, AHMAD AL-RUBAYE

לאחר חשיפת גלובס: בלומברג מדווחת כי טורקיה עוצרת לחלוטין את קשרי המסחר עם ישראל

בבלומברג דיווחו כי עדיין לא מדובר באישור רשמי, אלא בדיווח של גורמים טורקיים ● מוקדם יותר היום נחשף בגלובס כי בנמלי טורקיה כבר החלו לאסור על יצוא סחורות לנמלי חיפה ואשדוד באופן גורף ● בנוסף, חברת התעופה הטורקית MNG מפסיקה לייבא מטענים לישראל

מתחם המחאה הפרו-פלסטיני ב-UCLA / צילום: לביא לוי

סטודנטים מאוניברסיטת UCLA: "קראו לי יהודי מלוכלך וירקו עלי. לא אשאר בארה"ב"

בעקבות העימותים האלימים בין סטודנטים יהודים למוחים הפרו-פלסטינים באוניברסיטת UCLA, הסטודנטים מחשבים את דרכם מחדש ● המאהל בינתיים פונה אך הם חוששים: המוחים ינסו לחזור

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

למכור את המניות בחודש מאי ולצאת מוול סטריט? זה מה שההיסטוריה מלמדת

האם נכנסו לחצי השנה הגרועה של השנה, וזה הזמן לצאת משוק ההון עד אוקטובר? לא בטוח ● אנליסטים בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה הוותיקה "Sell in May and go away" ● ולמה הנפילה של אפריל לא מפחידה אותם?

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

עם נוף לים ומרפסת גדולה: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים ברמת אביב ג?

ברחוב אבשלום חביב ברמת אביב ג' נמכרה דירה בשטח של 114 מ"ר בתמורה ל־5.17 מיליון שקל ● בבניין יש חניה מקורה עם שער חשמלי, שתי מעליות, והוא קרוב לקאנטרי ולמרכז שוסטר ● "המחיר הראשוני היה גבוה יותר, אולם בגלל שבעלי הנכס ביקשו למכור בהקדם - המחיר ירד" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

"בעוד שנה נהיה בקטסטרופה": התחזית הקשה של יגאל דמרי

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● חצי שנה לפרוץ המלחמה, היזם יגאל דמרי מסביר מדוע שוק הנדל"ן בנגב דווקא פורח ● הוא מעריך כי היקפי הבנייה בפרויקטים של התחדשות עירונית הגיעו לשיא, וסבור שהחרם הטורקי לא ישפיע במידה מהותית על השוק ● כמה באמת שווה הקרקע של חנן מור בשדה דב לפי ההצעה שהגיש, ולמה הוא מקפיא בינתיים את הפרויקט שלו בבבלי

האנטקינוס / צילום: Reuters, SOPA Images

המעבר לעידן האש מכה בבעלי החיים, ואלה שיידעו להתאים את עצמם יצליחו להתרומם

עידן האש הנוכחי רואה בשריפות האלימות שמתחוללות בשנים האחרונות תוצר של נזקי האדם ● התאמות בעלי חיים לעידן זה, שניכרו אצל יונק עכברי אוסטרלי, ציפור אפריקאית וסנאי אמריקאי, מעידות: הברירה הטבעית עדיין עושה את שלה

מכוניות חדשות בנמל אילת / צילום: איל יצהר

משלוח הרכב שיצא מטורקיה בדקה ה-90, ומה החלופות שבוחנים היבואנים

יבואני הרכב הישראלים נערכים לסגר הייצוא מטורקיה ● משלוח ענק של טויוטה הספיק לצאת לישראל "ברגע האחרון" אולם בענף צופים עיכובים באספקת דגמי מפתח

מטרו / אילוסטרציה: Unsplash, olivier collet

בעלי קרקעות עותרים לבג"ץ נגד הפקעות המטרו וחושפים התנהלות מרושלת סביב חקיקת התוכנית

העותרים טוענים כי ההפקעה לטובת הדיפו בראשל"צ, שמעליו מתוכננת בנייה מאסיבית, אינה חוקית, שכן החוק מאפשר הפקעה רק לשימוש ציבורי ● חוק המטרו אמור היה להסדיר זאת, אך החלק הנוגע לכך טרם הושלם